• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור [סיפור] [PG13] מסע בין גאלאקסיות: הגבול האחרון

"האם לא היית צריך לדכא התקוממות של אנשיך לאחרונה בשל חוסר גיוון במשימות?" שאל אדמירל קאו, פני הירח שלו מחייכות לאידו. הקפטן ג'ון ובסטר היה צפון אמריקני – מיעוט שירד מזמן מגדולתו בכדור הארץ.

"למה אנחנו צריכים לנקות אחרי הטימוריקים?" שאל הקפטן. הטימוריקים היו אחת מהסיעות שנלחמו על הענן המגלני הגדול והותירו לאנושות לקחת את הענן המגלני הקטן. רק כדי להיות בטוחים מהפתעות, הפדרציה התיכונה הטילה על ג'ון ובסטר וצוותו לחקור, לאתר, ובמידת הצורך, לחסל איומים עתידיים להתיישבות אנושית בגלקסיה הקטנה הזו.

"משום שמה שמותר לנמר, לא מותר לאריה. עשה זאת." השיב האדמירל קאו והתנתק.

מונגולואיד ארור! חרק הקפטן בשיניו והסתכל מבעד לחלון על החלל האינסופי. הייתה זו... אשליה. גם כשהיית במערכת כוכבים, הפגיזה רוח השמש כל הזמן את הגנות הספינה. וכשכבר העזת להרים את האף ממערכת הכוכבים, תפסה אותך הרוח הגלאקטית. ובחוץ, חום הגלאקסיות פגש בכפור היקום והתוצאה הייתה סופה אימתנית שהקיפה את הגלקסיות – הסופה הקוסמית גרמה לרוח הגלאקטית להיראות כמשחק ילדים כמו שהרוח הגלאקטית גרמה לרוח השמש להיראות כמשחק ילדים. מסע בין גאלאקסיות היה הישג מזהיר עבורם, למין שחלפו בקושי חמש מאות שנה מאז שנחלץ מבאר הכבידה המקומית שלו.

הקפטן שב וסקר את מפרט המשימה שנשלחה ממפקדת הצי בכדור הארץ:
"ספינת הכוכבים הורביגר (1), הנמצאת בבעלות האחווה הלבנה העליונה (2), אותרה בתחומי מערכת הכוכבים אולטימה תולה בבעלות טימוריקית. ממשלת טימורה פנתה אלינו כדי שנפנה את ספינת הכוכבים לפני שהם יעשו זאת וייראו את זה כפעולה מלחמתית."

הקפטן לא טרח לקרוא שוב את הערות השוליים שהוסיף הפקיד. האחווה הלבנה העליונה הייתה ארגון קיקיוני שבין היתר האמין שערש הגזע הלבן איננו בכדור הארץ כי אם בשפת הגלאקסיה. רק שהקנאים לא בדקו אם מערכת הכוכבים שייכת למישהו בטרם פלשו לשם. הקפטן זימן את האינטלגנציה המלאכותית של הספינה והורה לה לקבוע נתיב. הוא גם הורה לה להעיר את המהנדס הראשי למקרה שהמסע בין הגלאקסיות ייקטע במשבר טכני.

"מפעילה הינע פיניקס." הכריזה הספינה כשהועבר ההינע התרמו-גרעיני של ספינת החלל מרמתו הרגילה לרמתו המוחלטת. בעוד שעות כשהם ייצאו מעבר לשפת מערכת הכוכבים, הם יעברו להינע האמיתי של הספינה – הינע המציאות המדומה ששאב את האנרגיה מחלקיקים שהתקיימו להרף עין ודעכו במהירות שהייתה נגישה רק לא.מ. של הספינה. ההינע התרמו-גרעיני היה נחוץ לוויסות הטמפרטורה. אפשר היה לקיים חיים רגילים, כמובן. פשוט זה היה מעלה את המחיר מעבר למה שהצי היה מוכן לשלם על ספינה כזאת. רק עם הינע המציאות המדומה, המהיר מהאור, יכלה הספינה לעלות על הזרם המתאים שיביא אותה ליעדה. היקום עדיין התרחב עשרות מיליארדי שנים אחרי המפץ הגדול. ספינת כוכבים יכלה להיאחז באחד מהזרמים ולנוע ביחד עם היקום. ושוב זה דרש חדות. לא הייתה זו טכנולוגיה אנושית.

הטימוריקים יכלו לסרוק את עצמם מכוכב לכוכב. עבורם, ספינות כוכבים היו סימן ההיכר של תרבות מטיפוס דלתא שטרם התנתקה מדפוסי החשיבה של תרבות מטיפוס גאמא. הקפטן תהה אם באמת ממשלת טימורה פנתה אליהם. היה לזה את החלקלקות של קבוצת אינטרסים שלא רצתה התערבות מלמעלה. כמובן, מבחינת הקפטן, פקודות הן פקודות בלי קשר לסיבות שעמדו מאחוריהן.

"המהנדס הראשי התעורר." הכריזה הספינה בעודם חוצים את שפת מערכת הכוכבים.
---
"מגינים בתשעים אחוז." קרא המהנדס הראשי, אולג סיבורסקי מכוכב הלכת קוקיין, "בחיי, שכחתי כמה שהאנרגיה האפלה הזו יכולה לרוקן את המצברים של הספינה." המהנדס הראשי ישב, מוקף בעזרים הקיברנטיים שחיברו את גופו לספינה, והעניקו לו קשר ישיר לאינטלגנציה המלאכותית. הוא היה יותר על תקן הפסיכולוג של הספינה כרגע. היא עשתה את השאר.

ברגעים אלה הודה הקפטן על הגיבוי שהעניק הינע פיניקס להינע המציאות המדומה. בלעדיו זרמי התעבויות בוז-אינשטיין שגעשו היו מתערבות בנעשה בתוך ההינע. כמובן, היה זה מועיל להעיר את המהנדס הראשי לתוך הפעילות. ייתכן שלמהנדס הראשי היו השגות לגבי המשימה שכללה חילוץ נאצים. אחרי הכל, הם ראו ברוסים כמוהו עבדים. ולפי המידע שברשותו, אולג ידע זאת.

"פלנטואיד בדרך לכאן." צעק המהנדס הראשי ושלח וו לזרם אחר שייקח אותם ליעדם אולי ביותר זמן ואולי בפחות זמן. הפלנטואיד, בתקריב, היה קליפה מלאה בחומר נפץ... אטומי. גבתו של הקפטן הורמה כשהספינה עפה מהזרם, נחבטת ושורדת סדרת התעבויות, ומתייצבת לבסוף על זרם אחר. עתה הוא הבין מה הטימוריקים הסתירו במערכת הכוכבים: נקמתם הסופית במי שיחריב אותם ביום מן הימים.

כשהטימוריקים יצרו קשר עם האנושות, הם עשו את זה לאחר שסין הטילה פצצת היתוך על סינגפור. היה סעיף בהסכם הסחר שאסר על האנושות לסחור בטכנולוגיה הזאת עם מינים אחרים. מסתבר שגזעים נעלים כמו הטימורקים היו לפעמים כה נעלים עד ששכחו את הטכנולוגיות הפשוטות של פעם כמו פצצת היתוך שיכולות לדפוק שמשות בלי חשבון. לרגע עברה במחשבתו האפשרות שהאחווה הלבנה העליונה באה לגנוב פצצת היתוך. ואז.. פסל את הרעיון. היו מקומות קרובים יותר לבית עבור הקנאים הללו לגנוב מהם ולשרוד.

הפלנטואיד הסתובב לאחור לעבר מערכת הכוכבים. האינטלגנציה המלאכותית ששלטה בו לא הייתה חזקה מספיק לבצע התקת זרם כמו שלהם. נחמד לראות שגם אצל הטימוריקים הצבא קופץ את ידו בדברים מעין אלו. עם זאת, לאחר שנאלצו להתיק שלוש פעמים, הקפטן העריך שהטימוריקים העדיפו טקטיקת התשה על פני טקטיקת מרדף. ועדיין, הספינה הצליחה להתקרב למערכת הכוכבים בכל התקה. לאחר מחשבה ארוכה בעניין, הקפטן תהה איך הם הצליחו לחדור מבעד לפלנטואידים והתקשר לאדמירל קאו בדחיפות.

"הם בפנים ואנחנו בחוץ." הסביר הקפטן בעודם מתיקים שוב זרם, קרובים עוד יותר לשפת מערכת הכוכבים, "איך אנחנו אמורים להימנע מלמות בפיצוץ אטומי כשנגיע לשם? האם הטימוריקים הסבירו איך?"

"נמר רוכן עמוק, אריה מזנק קדימה." ענה האדמירל קאו והתנתק שוב. לאחר שנרגע, הקפטן הבין שהאדמירל קאו היה צריך להצפין את דבריו לבל ייורטו ומשמעותם פשוטה: עליהם לחדור דרך הזרם הקוסמי. ועדיין הוא יכול לומר את זה בדרך שלא השתמע ממנה שהוא ברברי טיפש. הקפטן הצטער שהמשימה שקיבלו לא הייתה תחת אחריותו של מיי. הוא היה האדמירל שהעניק לו את הפיקוד על הספינה הזאת.

"המהנדס סבירסקי, האם הספינה מסוגלת לבצע חדירת עומק לשפת היקום?" שאל הקפטן ושמע צחוק פרוע ולאחריו המהנדס השיב: "בלתי אפשרי, המפקד, בלי לבנות מחדש את הספינה שלנו. המערכות שלנו כבר נמצאות בסכנת ריסוק משום שאנחנו בשפת הגלקסיה. הייתי ממליץ על נסיגה, המפקד."

אז המהנדס מצא בכל זאת דרך להנדס את תיעובו לנאצים לתוך המשימה הזו. היה מהצדק בדבריו ואז נחה עליו ההבנה שספינת החלל הנאצית, ההורביגר, מצוידת למשימה הזאת. פיקוד הצי בטח עדכנו את האינטלגנציה המלאכותית לגבי דרכים לפרוץ ולהשתלט עליה – האינטלגנציה המלאכותית בטח עושה את זה ברגעים אלו בלי קשר לדעתו של המהנדס.

"המהנדס סבירסקי, האם פרצנו לתוך האינטלגנציה המלאכותית של ההורביגר?" שאל ושמע אותו גורס אוויר בטרם השיב: "האם מותר לי להביע את דעתי לגבי המשימה הזו?"

וספינת החלל רעדה כשהקפטן קלט מדבריו שהפריצה בוצעה. הם בזבזו את הזמן הזה בתמרונים כשהם יכלו להורות לספינת החלל השנייה לאסוף את הצוות ולהצטרף אליהם.

"מה דעתך לגבי המשימה הזו?" שאל הקפטן, חורק בשיניו לגבי צייתנותו של המהנדס.

"אחרי שנוציא אותם ממערכת הכוכבים, אני רוצה שנלווה אותם עד לחור השחור במרכז הגאלאקסיה. אני רוצה לראות אותם טובעים, קפטן." השיב המהנדס בקור רוח מצמית. כמובן שאנשי הצוות של ההורביגר ידעו יותר מדי על מערכת הכוכבים. מותם יהיה... המחווה האולמטיבית לידידיה של האנושות, הטימוריקים.

"לא ראיתי שום אפשרות אחרת." השיב הקפטן "בוא נסיים את המשימה הארורה הזאת."
---
בעודו צופה בהורביגר נסחפת לאיטה לנצח לתוך הייחודיות, הקפטן נאלץ לעבור על יומניה. האדמירל קאו התקשר אליהם באמצע הדרך אל החור השחור ודרש מהם, בכל זאת, להוריד את היומנים אליהם כדי לראות, אם בכל זאת, חתרו לביצוע משימתם: מציאת ערש הגזע הלבן.
הקפטן לא מצא ביומניהם שום עדות שהם מצאו את מה שבשמו הם הסיגו את הגבול האחרון הזה. אחר כך הוא יעבור על הדו"ח של אולג ויכתוב את שלו.

"אני חוזר להשעיית חיים." הודיע המהנדס סבירסקי "תפשיר אותי רק במקרה חירום, המפקד."
 
אהבתי את הסיפור. השימוש במונחים מדעיים העשיר מאוד את הסיפור, והעולם היה נחמד. מאוד השתפרת כאן בנטייה שלך לזרוק המון מונחים לא מוכרים (למרות שאולי זה בגלל שהכרתי את המונחים המדעיים :) ).

אבל עלילתית, הסיפור הרגיש לי מאוד לינארי ומשעמם. לא הייתה אף תפנית, אף התפתחות שעברו הדמויות, רק אקספוזיציה אחר אקספויזיציה על העולם שבסוף לא הובילה לדבר.
 
תודה על התגובה. :D

אם להודות באמת, מעבר לרעיון עצמו - "חבורת נאצים מחפשת את ערש האדם הלבן בקצה הגלאקסיה" - התקשיתי מאד למצוא עלילה לסיפור הזה. בכנות, הסיפור השאיר לי טעם רע בפה. עם זאת, החלק האמצעי של הזינוק בין הזרמים היה דווקא די כיפי...
 
חזרה
Top