ה27 לאוקטובר יום 5 22:13 יפן, שיבויה, על גג בניין כלשהו
אני מסתכל למטה ונאנח. אני עוקב אחרי גבר. בן כ-30, לבוש במעיל חום ארוך. זה כנראה לא העסק שלי אבל יתכן שהוא אחד מהם. ואם כן…. בואו נגיד שזה בהחלט העסק שלי
"המממ…" כמו שחשבתי. האיש עוקב אחרי נערת תיכון. בערך בגיל 16. הנערה נכנסת לסמטא צדדית והגבר היישר בעקבותיה. אני קם מהגג ומתמתח. אני לא חושש שיראו אותי כמובן. כשאני משתמש בציוד הזה, לחשוש מזה זה די מגוחך. ובכל זאת, האינסטינקט מנחה אותי להיזהר.
אני מזנק אל הגג הקרוב. משם תהיה לי תצפית טובה אל המתרחש בסמטה.
חשוך שם למדי אבל אני רואה תנועות חדות בחשכה וזה ניראה די מבטיח, אני שולף מכיס המעיל הארוך והשחור שלי עין בעלת אישון אדום ונאנח. האישון דהוי מאוד. אצטרך להשיג אחת חדשה בקרוב. אני מכניס את העין לפה ובולע אותה. לפתע הסמטה מתבהרת. כאילו הדליקו שם בפנס. אני מגחך בשביעות רצון. עשיתי עבודה ממש טובה עם זאתי.
הגבר מצמיד את הנערה לקיר בעודו מכסה את פניה במטלית. הנערה צורחת ובועטת, אך ניראה שהמטלית ספוגה במעין סם הרדמה, כי היא מתחילה להחלש. היא מחליקה לרצפה בעודה מנסה להאבק ולהשתחרר אך זה כבר מאוחר מידי. היא לוחשת משהו שנייה לפני שהיא מתעלפת. בטח "הצילו", או "עזרה", או משהו נדוש אחר. אני נאנח באכזבה ויורק את העין. האישון שלה דהה לגמרי. נו באמת. זה היא ביזבוז מוחלט של זמן ומשאבים.
אני מסתובב ונמוג אל בין הצללים בעוד הגבר מתחיל להיתעסק בבגדי הנערה. אני מסתובב לשנייה של ספק. אבל לא. אחרי הכול זה באמת לא העסק שלי….
___________________________________________________________________________
סיכום
משאבים שבוזבזו: העין
משאבים שהוברחו: אין
מידע : אין
הערות: זה הייה ביזבוז זמן מוחלט בלי ספק .... אז למה אני מרגיש שפיספסתי משהו?
___________________________________________________________________________
אני מסתכל למטה ונאנח. אני עוקב אחרי גבר. בן כ-30, לבוש במעיל חום ארוך. זה כנראה לא העסק שלי אבל יתכן שהוא אחד מהם. ואם כן…. בואו נגיד שזה בהחלט העסק שלי
"המממ…" כמו שחשבתי. האיש עוקב אחרי נערת תיכון. בערך בגיל 16. הנערה נכנסת לסמטא צדדית והגבר היישר בעקבותיה. אני קם מהגג ומתמתח. אני לא חושש שיראו אותי כמובן. כשאני משתמש בציוד הזה, לחשוש מזה זה די מגוחך. ובכל זאת, האינסטינקט מנחה אותי להיזהר.
אני מזנק אל הגג הקרוב. משם תהיה לי תצפית טובה אל המתרחש בסמטה.
חשוך שם למדי אבל אני רואה תנועות חדות בחשכה וזה ניראה די מבטיח, אני שולף מכיס המעיל הארוך והשחור שלי עין בעלת אישון אדום ונאנח. האישון דהוי מאוד. אצטרך להשיג אחת חדשה בקרוב. אני מכניס את העין לפה ובולע אותה. לפתע הסמטה מתבהרת. כאילו הדליקו שם בפנס. אני מגחך בשביעות רצון. עשיתי עבודה ממש טובה עם זאתי.
הגבר מצמיד את הנערה לקיר בעודו מכסה את פניה במטלית. הנערה צורחת ובועטת, אך ניראה שהמטלית ספוגה במעין סם הרדמה, כי היא מתחילה להחלש. היא מחליקה לרצפה בעודה מנסה להאבק ולהשתחרר אך זה כבר מאוחר מידי. היא לוחשת משהו שנייה לפני שהיא מתעלפת. בטח "הצילו", או "עזרה", או משהו נדוש אחר. אני נאנח באכזבה ויורק את העין. האישון שלה דהה לגמרי. נו באמת. זה היא ביזבוז מוחלט של זמן ומשאבים.
אני מסתובב ונמוג אל בין הצללים בעוד הגבר מתחיל להיתעסק בבגדי הנערה. אני מסתובב לשנייה של ספק. אבל לא. אחרי הכול זה באמת לא העסק שלי….
___________________________________________________________________________
סיכום
משאבים שבוזבזו: העין
משאבים שהוברחו: אין
מידע : אין
הערות: זה הייה ביזבוז זמן מוחלט בלי ספק .... אז למה אני מרגיש שפיספסתי משהו?
___________________________________________________________________________