הושלם שדרוג תחזוקה לפורום
שדרגנו את הפורום לגרסה עדכנית של PHPBB. אם אתם נתקלים בבעיות, זה המקום לדווח: שדרוג תחזוקה לפורום - ספטמבר 2019
בנוסף אנו שוקלים בטווח הארוך יותר לשדרג את מערכת הפורומים למערכת מודרנית יותר ונשמח לשמוע את דעתכם. זה הנושא בו אנחנו מציגים אפשרויות שונות: אז EnWorld עדכנו את האתר שלהם

[סיפור] [אתגר 37]

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
GODRIGHT

[סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי GODRIGHT » 24 יולי 2016, 14:57

היא הזיזה את הברזל הכבד מפתח המחסה, 'של מי היה הרעיון להתקין דבר כזה כבד?' תהתה לעצמה תוך כדי שהיא מסדירה את נשימתה המאומצת.
זה לקח לה לפחות חמש דקות כל פעם, חמש דקות שבהן ידיה לא היו פנויות, חמש דקות שבהן אם תימצא תחת התקפה קרוב לוודאי שתמות.
אבל כמו תמיד כלום לא קרה. המחסה נבנה במקום מבודד ולא נגיש. הוא נבנה הרבה לפני המלחמה, הרבה לפני שראשוני הערפדים התחילו לתקוף. מי שבנה אותו חשב היטב על מיקום אסטרטגי ומיגון.

היא ירדה במעלה ההר לעבר העיר הקרובה. העיר שאך לפני חודשיים שקקה מרעשי הקרב הייתה דוממת, היא ידעה שאין לטעות בשקט הזה, מכיוון שהערפדים ישנים ביום, אבל הווסלים שלהם עלולים לתקוף.

היא התקדמה במהירות לעבר מחסן השוק, המקום היחידי שנשאר בו אוכל. היא חיפשה בעיניה מארבים אך לא מצאה.

היא הגיעה עד לדלת הגדולה ודחפה אותה, בפנים חיכו לה עשרים ווסלים משוריינים, היא גיחכה לעצמה, היה מצחיק בעיניה לראות את מאמצי הערפדים לשריין ווסלים, זה היה מיותר מולה, היא הושיטה את ידיה וזימנה את הברק. החשמל קפץ בין אחד לשני מפיל את כל הווסלים בתוך שניות.
היא עקפה את מצבורי האוכל והגיעה אל הדלת האחרונה, הדלת הזו הייתה היחידה שעדיין לא חקרה.
היא ידעה בוודאות שמאוחרי הדלת הזו נמצא ערפד, לכן שלפה את שני אקדחיה ובדקה אם הם טעונים.

היא פרצה את הדלת באמצעות התכת מנגנון הנעילה.

הערפד כבר חיכה לה, הוא זינק עליה תוך שהוא צועק "אין לך סיכוי לנצח במלחמה הזאת!"

היא זזה לצד וירתה מהאקדח כדור בודד... כדור כסף בודד.

כשהערפד נאבק מרעל הכסף השורף את דמו היא צחקה ואמרה "כסף גרוע יותר מכל מלחמה"
סמל אישי של משתמש
גנרל אסדת'!
הודעות: 537
הצטרף: 29 אוגוסט 2015, 19:47
מיקום: Somewhere in Nevada...

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי גנרל אסדת'! » 24 יולי 2016, 15:03

הסיפור כתוב טוב, האקשן בסדר, אבל לא נראה לי שהסיפור תואם את הנושא של אתגר הכתיבה. זה שהנושא הוא "כסף גרוע יותר מכל מלחמה" לא אומר שצריך להופיע בסיפור המשפט "כסף גרוע יותר מכל מלחמה". לכתוב סיפור שהקשר היחיד לנושא הוא ששם הנושא מופיע בסיפור, ייפסל במקרה הטוב.
PS: ערפדים לא רגישים למתכת כסף. נראה לי שהתבלבלת עם ליקנטרופים.
מי אני? לך תדע. מילולית. לך לכתובת הזאת ואתה תדע.
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5175
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי ת'ור » 24 יולי 2016, 15:40

בתור התחלה, הי, ברוך הבא (או ברוכה הבאה)! תמיד נחמד לראות עוד כותבים לאתגרים. את\אתה יכול\ה לפתוח משתמש בפורום, דרך אגב, זה קל וזה מאפשר לערוך את ההודעות ועוד כמה דברים נחמדים.

דבר שני, אני רוצה להבהיר שאין כזה דבר "להיפסל לאתגר". המטרה של האתגרים היא לעודד אותך לכתוב (לכן הם אתגרים, לא תחרויות), והתנאי היחיד לעמוד בהם הוא לפרסם סיפור. מה שעשית, אז הצלחת.
בקשר לנושא, בעיקרון מומלץ לנסות להיצמד אליו (למרות שאני מחזיק בדעה שהנושא הוא לא דרישה, הוא מקפצה בשביל לעורר השראה), אבל יש הרבה דרכים להתאים לנושא וזו שלך עובדת כמו על האחרות.

בקשר לסיפור עצמו:
הכתיבה קצת מחוספסת, ונוטה למשפטים ארוכים קצת יותר מדי. אני ממליץ להקריא את הסיפור בקול כדי לראות איך המשפטים זורמים, ולתקן כך שזה ישמע טבעי יותר. יש כמה שגיאות דקדוק, אבל זה לא קריטי.
העולם מעניין - ח"ח על הרעיון המקורי של אפוסקליפסת ערפדים, אני לא זוכר שראיתי כאלה (ולהם לפחות יש סיכוי הגיוני למגר את האנושות, בניגוד לזומבים). מצד שני, מאוד לא ברור אילו גורמים על-טבעיים קיימים בעולם חוץ מערפדים. מסתבר שיש קסם (אני מניח), כמו הברק שהיא יצרה, אבל מה עוד? בלי שנדע מה החוקים של העולם קשה לדעת מה מאתגר ומה לא, וזה מנטרל חלק גדול מתחושת המתח.
עוד בעיה היא הטון. סיפורים פוסט-אפוקליפטיים לעיתים קרובות מתמקדים בהישרדות אחרי דעיכתה של התרבות, בין אם זה מאבק על משאבים, מאבק בין אנשים או מאבק עם גורם האפוקליפסה. סיפורי הישרדות מתבססים על הסכנה שבכל דבר ועל הקלות שבה מצבים יכולים להפוך לקטלניים. הסיפור מתחיל ככה, עם החיפוש אחר אוכל והסכנה שבפתיחת המכסה, אבל ברגע שהיא נכנסת למחסן הטון משתנה לחלוטין והופך לאקשן על-טבעי קליל. זה, כמו חוסר הבנה של חוקי העולם, מפריע ליצירת מתח ולשקיעה בסיפור. ממליץ לשים לב לזה בעתיד.


נ"ב: נכון שערפדים לא רגישים לכסף בדרך כלל, אבל במו"ד (שכולל גם יצירי ערפדים\ווסלים), הם כן.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
גנרל אסדת'!
הודעות: 537
הצטרף: 29 אוגוסט 2015, 19:47
מיקום: Somewhere in Nevada...

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי גנרל אסדת'! » 24 יולי 2016, 15:59

ת'ור כתב: נכון שערפדים לא רגישים לכסף בדרך כלל, אבל במו"ד (שכולל גם יצירי ערפדים\ווסלים), הם כן.
באיזה מהדורות? יש לי מגדיר מפלצות למהדורה 4 ולא כתוב שם שהם רגישים לכסף, וגם לא שיצירי ערפד רגישים לכסף.
מי אני? לך תדע. מילולית. לך לכתובת הזאת ואתה תדע.
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5175
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי ת'ור » 24 יולי 2016, 16:46

אה, אני בד"כ עובד עם 3.5\פאת'פיינדר (Vampire :: d20srd.org).
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18417
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 12
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי The oldman » 25 יולי 2016, 00:08

סיפור חמוד, היה כיף לשמוע קצת יותר על העולם, או להכניס קונפליקט לסיפור - זה נראה... קל מדי.
וברוכה הבאה לפורום :)
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12568
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
תשובות: 34
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי העוג הברברי » 25 יולי 2016, 04:57

לא יודע מה איתכם, אבל האתגר השבוע היה מסוג האתגרים האלו שבא לך לעשות טוויסט על הסיפור שהאתגר 'אמור להיות' על ידי 'פירוש לא נכון' של האתגר, וזה היה ממש קשה השבוע. ולדעתי עצם העובדה שנעשה כזה טוויסט נחמד על רעיון האתגר נתנה לסיפור נקודות בונוס אצלי.
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 488
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 25 יולי 2016, 08:28

ת'ור נתן נקודות טובות. הסיפור מעניין, והיה נחמד לצלול קצת יותר לפרטים של העולם. אהבתי דווקא את ה'התחכמות' ביחס לאתגר, כשכסף הוא silver ולא money, אבל זה לא היה בדיוק יותר גרוע ממלחמה :)

וגם: המיתולוגיה של ערפדים מתפרשת על כל כך הרבה זמן ועם כל כך הרבה גרסאות, שאפשר למצוא מקרה של כמעט כל דבר. ספציפית רגישות לכסף זה דווקא די נפוץ. לדעתי זה לא משנה, כל עוד אתה בוחר לעצמך סט של חוקים עקבי לעולם שלך.
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
GODRIGHT
הודעות: 5
הצטרף: 25 יולי 2016, 08:51

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי GODRIGHT » 25 יולי 2016, 08:59

דבר ראשון תודה רבה!
אני צריך לציין שהגעתי לפה בעקבות פוסט שפרסם Gilthans The Quiet

בקשר לסיפור: אני אשכתב אותו עם תשומת לב להערות שנתתם.
גם אנסה לסיים לפי האתגר.
GODRIGHT
הודעות: 5
הצטרף: 25 יולי 2016, 08:51

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי GODRIGHT » 25 יולי 2016, 23:42

"כסף גרוע יותר מכל מלחמה" זו הייתה הבדיחה האישית שלה כל פעם שהרגה ערפד.
היא נטלה את האקדח המעשן והצמידה את לועו אל זרועה, גל הכאב טלטל את גופה הצנום ושיערה השחור התפזר, זה היה הסימן השלושים... שלושים ערפדים שהיא קטלה.
דמעה סוררת טשטשה את שדה ראייתה, היא ניגבה עינה הכחולה.
היא נפנתה ללכת לעבר המחסה.
כעת כשעבודתה הסתיימה בעיר הנטושה, היא הגיעה סוף סוך למטרתה הסופית.
היא שלפה מפה אזורית מודבקת באופן מרושל, היעד שלה היה לכיוון צפון מזרח, היא שיערה שייקח לה לפחות שבוע להגיע אליו.

היא לא טעתה, שבוע שלם של ריצה מהירה תוך כדי שהיא מתחמקת מאזורים מרכזים.
כשהגיעה בסוף ניצב מולה היעד שלה, המחסה האחרון של בני האדם, מי שבחר את המקום ידע מה הוא עושה, זו הייתה טירה ישנה שנחצבה בתוך הר מחצבי, המחצב העיקרי היה כסף. הברון שבנה את הטירה חישל את השער היחיד למצודה מכסף טהור.
מלבד זאת, הגישה אל השער עברה אך ורק מעל גשר, שגם הוא נשזר בכסף.
תעלה עמוקה הקיפה את המבנה, בימים עברו היא הייתה ריקה, די היה בעומקה ורוחבה להניא מדעתו כל אמיץ תורן שחשב שיצליח לקפוץ מעליה.
זה עבד מעולה מול בני אדם... כעת הם התמודדו מול ערפדים, יתדות חדים שופדו בקצות התעלה, ומי שום הוזרמו אל תוכה, הריח היה מצחין, אבל הוא עשה את העבודה, שום ערפד לא התקרב אל המצודה.

כשהתקרבה אל הגשר הבחינה בזקיפים הניצבים על מגדלי השמירה. מהר מאוד הופנו אליה רובים וקשתות.
"הרימי את ידיך! כעת בעדינות ולאט הסירי את נשקייך, כל תנועה פתאומית תגרום לנו לפתוח באש!"
הקול היה עמוק ובטוח בעצמו, כך גם היה בעליו, הוא יצא מהשער שנפתח מאחוריו חמישה רובאים עם נשקים דרוכים.
"אנא עמדי במקומך בזמן שאבדוק אותך" הוא שלח יד חוקרת ובדק את גופה ללא בושה, היא ידעה שאם רצתה יכלה להרוג אותו ברגע, אבל נראה שגם הוא היה בטוח בעצמו באותה המידה.
"אני הוא גנרל בולס, אחרון מאנשי הצבא ואחראי הביטחון בטירה הזו. מי את? ומה מביא אותך לפה?"
"אני ציידת ערפדים וכמוך גם אני אחרונה מסוגי"
"אני מצטער לשמוע... האם את יודעת מה קורה בעולם? אנחנו די מנותקים פה"
"אתם המעוז האחרון ששרד... חוץ ממכם וממני כל השאר או ערפדים או ווסלים"
גנרל בולס העביר יד על ראשו, כנראה זכר לימים שבו אכלס את ראשו שיער "אז אנחנו המקום היחיד שבאמת מוגן... ואת באת אלינו כדי למצוא מחסה?"
"מחסה?! אני חשובת שהוכחתי שאני יכולה לדאוג לעצמי! אני באתי לפה על מנת ליצור אתכם ברית!"
"ברית? אל תאמרי לי שאת חושבת שאנחנו נצא להתקיף את הערפדים?!"
"זה בדיוק מה שאני חושבת, כמה זמן תוכלו להחזיק כאן? חודש? שנה?"
"לפי הבדיקות שלי, ערפדים לא מתקרבים אלינו, יש לנו מספיק אוכל לשנה הקרובה ואם לוקחים בחישוב את החווה שנפתחה, נוכל לספק לעצמנו אוכל בהמשך"
"אני מהמרת שהרבה לפני שיגמר האוכל, תגמר הסבלנות. כמה אנשים לדעתך, חושבים כבר עכשיו, שהם יהיו גנרלים יותר טובים ממך?"
"אז מה שאת מציעה שאני אוציא את אנשי להתקפה חסרת סיכוי מול ערפדים בחוץ, כשכל היתרון האסטרטגי שלנו הוא פה?!"
"מה שאני מציעה, זה שבמקום לנסות להרוג את כל הערפדים, נתמקד רק בזה שחשוב!"
"לא יכול להיות, שאת מאמינה בשטות הזו, שיש ערפד אלפא, ששולט על כל הערפדים?"
"אני לא מאמינה... אני יודעת, כי אני פגשתי אותו, הוא זה שהרג את כל חברי" היא נגעה בלי משים בידה המצולקת "שלושים ציידי ערפדים המוכשרים ביותר שפגשתי, והוא ניצח אותם בשניות ספורות.
הבעיה הכי גדולה, כסף לא מזיז לו! יריתי לו כדור ישר בין העיניים... כלום"
"אז איך את חושבת שאנחנו נצליח להרוג אותו?"
"זה פשוט, אם לא באיכות אז בכמות, אני מניחה שיש לך מספיק קשתות?"
"יש לנו למעלה מאלפיים קשתות רגילות, ומאה קשתות מוצלבות מקצועיות"
"אני אלמד אותכם איך לחמש את הקשתות ביתדות, גם אם הוא הערפד הכי מהיר הוא לא יכול לחמוק מאלפיים יתדות, אני אהיה מוכנה לרגע שאחרי, ברגע שאילו יתד אחד אותו, אני אסיים את העבודה"
"את לא מצפה שאני אאמין שדבר כזה שטותי הולך לעבוד?"
"תאמין לי זו הדרך היחידה!"
"תני לי לחשוב על זה, מחר אענה לך תשובה. לבינתיים אנא הרשי לעצמך ליהנות מכל מה שיש לנו להציע, זה כולל את בית המרחץ וחדר האוכל, אני בטוח שאחרי מקלחת, סעודה, שינה טובה את תהי רעננה יותר ובמצב יותר טוב לערוך אסטרטגיה"

היא קדה לו והלכה בעקבות המדריך שהצמיד לה, המדריך היה נער צעיר שלטש בה עיניים רעבתניות, היא חייכה אליו והרחיבה מעט את המחשוף.
הם הגיעו לבית המרחץ, אחרי שהנער נתקע בשלושה אנשים ועמוד.
בית המרחץ היה בנוי בתוך קיר ההר, והשתמש בנהר טבעי שזרם בתוכו, המים היו חמים באופן טבעי, דבר שגרם לה להשהות בבריכה הרבה מעבר לזמן שהקצתה.
כשיצאה השעה הייתה כבר מאוחרת, עייפות אף פעם לא היוותה בעיה עבורה, אבל היא ידעה כמה מועילה שינה טובה והיא הייתה זקוקה לאחת לקראת מחר.

היא פנתה ישר לחדרי השינה כשהיא מדלגת על ארוחת הערב שהציעו לה.
כשהתעוררה גילתה צלחת מלאה באורז וירקות משימורים, היא אכלה במהירות ומהירה לחפש את הגנרל.
היא מצאה אותו משוריין וחמוש "החלטתי, לאחר לחצים רבים מבין אלה, שהצליחו להאזין לשיחה שלנו אתמול, אנחנו נצא להתקפה, ולו כדי שהאנשים יראו קצת את העולם ולמה כדאי להם להישאר במחסה!"
"חשבתי שזו תהיה הבחירה שלך, האם הקשתות מוכנות? האם החצים הוחלפו ביתדות?"
"הכל מוכן אנחנו יוצאים עכשיו, כל עוד יש אור יום בחוץ!"
גנרל בולס רכב על סוס, אם כי גודלו של בולס השווה לסוס מראה של פוני.
אחריו צעדו כאלפיים קשתים, מאה הראשונים אחזו קשתות מוצלבות מודרניות, עם כוונות ומשקולות, כל השאר אחזו קשתות פשוטות.
הרבה זמן עבר מאז הוצרכה לצעוד בסך עם אחרים, אבל המטרה קידשה את האמצעים.

אחרי שלושה ימי הליכה שבהם עצרו פעמיים כדי לישון וחמש פעמים כדי לאכול, היא כבר התחרטה על כל העניין. היא פחדה שהעצבים שלה יגרמו לה לעשות משהו שתתחרט עליו, לכן פנתה לגנרל "אני הולכת לסרוק את הדרך, אם יהיה משהו אחזור ואודיע" ומבלי לחכות לאישור ממנו פתחה בריצה מהירה ונעלמה מעיניו.

היא הגיעה כעבור חצי יום ליעד. הר שחור שעל פסגתו נמצאת המערה שבה חי ערפד האלפא.
היא נאלצה לחכות עוד יומיים עד שהצבא הגיע.
"עד שהגעתם הספקתי לסרוק את כל המקום. יש פה חמישה ערפדים מהמעגל הראשון, עוד עשרים מהמעגלים החיצוניים ובערך חמשת אלפיים ווסלים. משום מה כולם היום פנו לצד השני של ההר, יכול להיות שזה קשור לערפד המעגל הפנימי, שפיזרתי שם במעגל חיצוני, אם אתה מבין למה אני מתכוונת"

גנרל בולס החווה בידו לחיילים להתפרס, כולם התקדמו בקו אחיד במעלה ההר, הדרך אפשרה מעבר בטוח למאתיים איש בו זמנית, נותר תור שהורכב משתים עשרה קבוצות.
כשהגיעו לפתח המערה הקשתים דרכו את קשתותיהם, החלל היה גדול אבל לא היו חדרים.
היא סימנה להם להמתין, התגנבה פנימה וניגשה אל ארון המתים, שהיה מונח על שולחן אבן במרכז החדר, היא הסירה את המכסה וצעקה עכשיו תוך כדי שהיא משתטחת על הרצפה.
כל הקשתים שחררו את חציהם באחת, רעש חיתוך האוויר היה צורמני ביותר.
לפני שהספיקו לדרוך עוד מטח, החלו להישמע צעקות בקרב השורה החיצונית, גנרל בולס לא היה צריך להיות חכם גדול כדי לדעת שמשהו השתבש.

הוא הסתובב במהירות תוך שהוא שולף את הרובה שלו, הוא הביט בבעתה איך התור האחורי של חייליו נופלים שדודים, לפתע נפל החייל שלידו, הוא הסתובב במהירות מחפש בעיניו את הערפד אלפא, סכין כסופה הוצמדה לגרונו, אל מולו ניצבה ציידת הערפדים, כשהיא מחייכת, הוא לא הספיק אפילו להזיז את היד כשהיא שלחה בידה השנייה ברק שהפיל אותו במקום.
הוא שכב על הקרקע המום ללא יכולת לזוז, היא חשבה שהוא מת והמשיכה להרוג עוד ועוד מחייליו המופתעים, לצידו שכב הנער שמינה למדריך בשבילה, פרצופו שרוף ומפוחם.
תוך דקות ספורות כל צבאו היה מוטל מת לפניו. הוא הרגיש את התחושה חוזרת לידיים שלו, הוא שלף את האקדח שלו במהירות, לפחות הוא חשב שהיה מהיר, ברגע שמיקם את הכוונת עליה, היא כבר לא הייתה שם, היא עמדה מעליו, על פניה אותו חיוך בלתי מנוצח, היא בעטה את האקדח מידו באבחת סכין. הדם התחיל לזרום, הוא ידע שהוא הפסיד.
"למה?"
"למה?! אתה שואל למה הרגתי אותכם? או למה לא הרגתי אותכם קודם? או למה הכסף והשום לא השפיעו עליי? או אולי למה שיקרתי?"
"למה?"
"אז דבר ראשון לא שיקרתי! אני באמת ציידת ערפדים, אני לא ערפד, לכן שום כסף ואור יום לא משפעים עלי, יש ערפד אלפא והוא באמת הרג שלושים חברים בגילדה שלי, אני הייתי ציידת הערפדים הטובה ביותר, לכן הוא השאיר אותי בחיים, הוא עשה איתי עסקה, אם אצליח למוטט את המבצר שלכם, הוא ייתן לי לחיות, וגם הוא ישלם לי על כל ראש בכסף טהור.
כמו שאמרתי לך, הדבר היחיד שיכול להרוג אותו הוא יתד, אבל מה אם אצליח להוציא את רוב הקשתות מהטירה? שום דבר לא יכול לעצור אותו, כשאתם התעכבתם לאכול ולישון הוא כנראה כבר נשך את כל מי שנשאר בטירה!"
"למה..."
היא חייכה תוך כדי שהיא טוענת כדור כסף באקדחה "חשבתי שאתה כבר תבין שכסף הוא גרוע מכל מלחמה"
GODRIGHT
הודעות: 5
הצטרף: 25 יולי 2016, 08:51

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי GODRIGHT » 25 יולי 2016, 23:45

במקום לשכתב פשוט כתבתי המשך.
מקווה שהוא ענה על צרכי האתגר.

תודה רבה לכל המגיבים, אני שמח לראות עוד פורום פעיל בנושא הפנטזיה.

ד.א. אני בן!!!!!
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18417
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 12
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי The oldman » 26 יולי 2016, 21:49

סיפור מגניב, הרבה יותר זורם מהראשון - ח"ח.
ההגיון הפנימי של היקום לא הכי ברור - אבל זה לא מפריע יתר על המידה. אבל למשל מבצר עם שבעים קשתים ששרדו נשמע יותר גרים מאשר אלפיים.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
GODRIGHT
הודעות: 5
הצטרף: 25 יולי 2016, 08:51

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי GODRIGHT » 26 יולי 2016, 22:58

זה לא אלפיים קשתים, אלא אלפיים קשתות.
הגנרל מתיחס לאנשי המחסה כחיילים למרות שהם לא.
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 488
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 27 יולי 2016, 21:33

הסיפור הרגיש הרבה יותר סיפורי מהקודם ללא ספק, עם קונפליקט ותפנית בסוף. העולם שבנית היה מעניין, עם הטירה המוגנת, וערפד האלפא.
הרגיש לי שמאוד מיהרת ממקום למקום, מדלג בין קטעים במהירות מאוד גבוהה. זה גורם לתחושה שהזמן שעבר בסיפור גם הוא היה קצר מאוד. אם אתה רוצה שתווצר תחושה שעבר זמן רב בסיפור, צריך שיהיה יותר טקסט, אחרת זה מרגיש כמו קפיצה בזמן. הנושא של מעברי זמנים הוא מורכב, תנסה לשים לב איך סופרים עושים את זה.
גם פרקטית כל הזמנים היו קצרים מדי: בין-לילה הם התווכחו, החליטו לצאת איתה (זה נראה גם כאילו לא היה בכלל ויכוח, מה שלא נשמע הגיוני), הצטיידו, נפרדו ממשפחותיהם, התכוננו לצעידה... הרגיש לי שהיה צריך לתת את הדגש המתאים.
אהבתי את המשחקים של הדמות הראשית עם המדריך שלה, וגם את העובדה שהדגשת את הגופה שלו לצד האחרות. היה לזה אפקט טוב.
עוד דבר שכן הטריד אותי: כמו שאולדמן אמר, אלפיים נגד אחת לא אמור להיות קרב קל. גם איש אחד נגד חמש יפסיד אלא אם כן הוא לוחם מדהים ויש לו מזל. מול אלפיים אני לא מבין איך זה יכול לקרות בלי תכסיס. ומאיפה הגיעו הברקים שלה? לא ראינו אזכור לקסם עד אותה נקודה...

בכל מקרה, הסיפור היה טוב, ואני מקווה שנראה עוד סיפורים שלך בהמשך :)
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
GODRIGHT
הודעות: 5
הצטרף: 25 יולי 2016, 08:51

Re: [סיפור] [אתגר 37]

שליחה על ידי GODRIGHT » 28 יולי 2016, 22:20

אזכור לקסם הופיע בחלק הראשון:
היא הגיעה עד לדלת הגדולה ודחפה אותה, בפנים חיכו לה עשרים ווסלים משוריינים, היא גיחכה לעצמה, היה מצחיק בעיניה לראות את מאמצי הערפדים לשריין ווסלים, זה היה מיותר מולה, היא הושיטה את ידיה וזימנה את הברק. החשמל קפץ בין אחד לשני מפיל את כל הווסלים בתוך שניות.

אני כבר לא אשכתב את הסיפור הזה. אולי יום אחד אהפוך אותי לסיפור ארוך יותר.

תודה מקווה מאוד להמשיך לכתוב.

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה