[tl;dr: כתיבה זה שימושי. שווה לכם להתאמן בזה.]
אז עם הזמן מספר האנשים שמגישים סיפורים לאתגרים ירד קצת, וזה טבעי לחלוטין, כמובן. לא לכולם קל או יש זמן לכתוב באותה מידה. אני בטוח שלכולכם יש חיים עמוסים למדי מחוץ לפורומנו הקטון. ואולי, חוץ מזה, חלק מכם חושבים שהאתגרים מגניבים והכל, אבל יש, אתם יודעים, דברים חשובים יותר לעשות?
אז אני לא כאן בשביל להגיד שזה לא נכון (אני לא יודע איזה עוד דברים אתם צריכים לעשות), אבל אני כן רוצה להסביר שאולי אתם לא מעריכים את האתגרים כמו שצריך.
יכול להיות שאתם חושבים: בסדר, זה נחמד לכתוב, אבל מה, זה מה שיהפוך אותי לסופר\ת מצליח\ה? לא, נכון? ואם לא, אז זה מקסימום תחביב, ואפילו תחביב שלא מהנה כמו שאר התחביבים שלי, אז לא נורא אם אני אוותר עליו.
טוב, זה נכון שכנראה לא תהפכו לסופרים. אני כותב ברצינות כבר שנים ארוכות, והסיכויים שלי עדיין זעומים. אבל לפטור כתיבה בתור "סתם תחביב" זו טעות שחבל מאוד שתעשו. בגלל שכשאתם משתתפים באתגרים אתם לא לומדים רק לכתוב סיפורים, אתם לומדים לכתוב. סיפורים דורשים כל מיני דברים משלהם כמו דמויות, עולם או עלילה, אבל העקרונות שבבסיס הכתיבה שלהם - הקווים שצריכים להנחות כל כותב - אלה זהים בין אם אתה כותב סיפור ובין אם אתה כותב מאמר.
ותאמינו לי, לא משנה מה אתם מתכוונים לעשות, כתיבה כנראה תהיה חלק מזה. עבודות לבי"ס\אוניברסיטה, קורות חיים, הי, אפילו תגובות בפורום\רשתות חברתיות (כן, גם טוויטר). כולם יהיו טובים יותר אם תיישמו בהם את הדברים הבאים: זרימה, תמציתיות, משפטים באורך מוצלח, גיוון בשפה, ופיסוק וכתיב נכונים. גם התוכן הטוב ביותר בעולם ייפגע אם לא כיף לקרוא אותו. מיומנות בהבעה - זה מה שאנחנו מדברים עליו - היא מהמיומנויות השימושיות ביותר בעולמנו ההולך ומתאנטרנט, ונחשו מה אתם צריכים לעשות בשביל להשתפר בזה?
לכתוב.
לכתוב לכתוב לכתוב.
ואז עוד קצת.
טוב, סבבה, לכתוב. אבל למה דווקא לאתגרים השבועיים? בגלל שהם פשוטים - אתם לא צריכים לכתוב יותר מכמה פסקאות (קצר מספיק בשביל לא להכביד וארוך מספיק בשביל להיות משמעותי). בגלל התגובות - יש כאן הרבה אנשים ששמחים לעזור, והם יעזרו לכם לזהות את החולשות שלכם ולדעת את החוזקות שלכם. ובגלל שהם (בתקווה) מהנים. ואם זה לא נכון - טוב, חבל. אתם באמת מפסידים.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים לוותר על לכתוב לאתגר בגלל שאין לכם רעיון או שיש לכם עוד דברים על הראש או שאוף, נו, אין לי כוח - תזכרו שזה לא סתם משהו נחמד אלא דבר שיכול להיות ממש שימושי. אז לא, אולי זה לא יכניס לכם כסף לכיס או יהפוך אתכם לאשפי הבעה. אבל זה יעדן במקצת את הדרך בה אתם מתבטאים. בצורה אולי בלתי מורגשת, אבל קיימת. וזה שווה את זה.
אז עם הזמן מספר האנשים שמגישים סיפורים לאתגרים ירד קצת, וזה טבעי לחלוטין, כמובן. לא לכולם קל או יש זמן לכתוב באותה מידה. אני בטוח שלכולכם יש חיים עמוסים למדי מחוץ לפורומנו הקטון. ואולי, חוץ מזה, חלק מכם חושבים שהאתגרים מגניבים והכל, אבל יש, אתם יודעים, דברים חשובים יותר לעשות?
אז אני לא כאן בשביל להגיד שזה לא נכון (אני לא יודע איזה עוד דברים אתם צריכים לעשות), אבל אני כן רוצה להסביר שאולי אתם לא מעריכים את האתגרים כמו שצריך.
יכול להיות שאתם חושבים: בסדר, זה נחמד לכתוב, אבל מה, זה מה שיהפוך אותי לסופר\ת מצליח\ה? לא, נכון? ואם לא, אז זה מקסימום תחביב, ואפילו תחביב שלא מהנה כמו שאר התחביבים שלי, אז לא נורא אם אני אוותר עליו.
טוב, זה נכון שכנראה לא תהפכו לסופרים. אני כותב ברצינות כבר שנים ארוכות, והסיכויים שלי עדיין זעומים. אבל לפטור כתיבה בתור "סתם תחביב" זו טעות שחבל מאוד שתעשו. בגלל שכשאתם משתתפים באתגרים אתם לא לומדים רק לכתוב סיפורים, אתם לומדים לכתוב. סיפורים דורשים כל מיני דברים משלהם כמו דמויות, עולם או עלילה, אבל העקרונות שבבסיס הכתיבה שלהם - הקווים שצריכים להנחות כל כותב - אלה זהים בין אם אתה כותב סיפור ובין אם אתה כותב מאמר.
ותאמינו לי, לא משנה מה אתם מתכוונים לעשות, כתיבה כנראה תהיה חלק מזה. עבודות לבי"ס\אוניברסיטה, קורות חיים, הי, אפילו תגובות בפורום\רשתות חברתיות (כן, גם טוויטר). כולם יהיו טובים יותר אם תיישמו בהם את הדברים הבאים: זרימה, תמציתיות, משפטים באורך מוצלח, גיוון בשפה, ופיסוק וכתיב נכונים. גם התוכן הטוב ביותר בעולם ייפגע אם לא כיף לקרוא אותו. מיומנות בהבעה - זה מה שאנחנו מדברים עליו - היא מהמיומנויות השימושיות ביותר בעולמנו ההולך ומתאנטרנט, ונחשו מה אתם צריכים לעשות בשביל להשתפר בזה?
לכתוב.
לכתוב לכתוב לכתוב.
ואז עוד קצת.
טוב, סבבה, לכתוב. אבל למה דווקא לאתגרים השבועיים? בגלל שהם פשוטים - אתם לא צריכים לכתוב יותר מכמה פסקאות (קצר מספיק בשביל לא להכביד וארוך מספיק בשביל להיות משמעותי). בגלל התגובות - יש כאן הרבה אנשים ששמחים לעזור, והם יעזרו לכם לזהות את החולשות שלכם ולדעת את החוזקות שלכם. ובגלל שהם (בתקווה) מהנים. ואם זה לא נכון - טוב, חבל. אתם באמת מפסידים.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים לוותר על לכתוב לאתגר בגלל שאין לכם רעיון או שיש לכם עוד דברים על הראש או שאוף, נו, אין לי כוח - תזכרו שזה לא סתם משהו נחמד אלא דבר שיכול להיות ממש שימושי. אז לא, אולי זה לא יכניס לכם כסף לכיס או יהפוך אתכם לאשפי הבעה. אבל זה יעדן במקצת את הדרך בה אתם מתבטאים. בצורה אולי בלתי מורגשת, אבל קיימת. וזה שווה את זה.
