השניים נעו מדרכו מבלי לחשוב על זה בכלל. הרעיון שאנשים ישפילו את עצמם עד עפר עבור אדם אחר היה בלתי נתפס על הדעת בעולם מולדתו של המפקח. הוא הושיט יד לעבר הצמיתים לשעבר ואמר: "אתם כבר לא צריכים להתכופף. ג'מבת'וריה כבר חופשייה."
המבט מבעד לעיניהם של האנשים שהרכינו את ראשם היה אומלל. הם לא הבינו מה הייתה הבעיה שלו עם מחוות הכבוד הפשוטה שלהם. הוא ניסה כבר להסביר שבעולם מולדתו אנשים מסתכלים אחד לשני בעיניים ולוחצים ידיים. בג'מבת'וריה רק השווים במעמדם הביטו אחד לשני בעיניים. מצב זה היה נדיר.
"אבל אתה המפקח." אמר אחד מהם "אתה השליט שהעניקו לנו בני הכוכבים."
הוא סימן להם בידיו להרים את ראשם ואמר: "עד שתזכו מחדש בכבודכם."
האנשים הרכינו את ראשם ועזבו אותו בשביל. מחשבותיו כבר תעו לתרחיש אפשרי מה היה קורה אם עולמו היה מבודד בצורה כה אכזרית כג'מבת'וריה. הוא התקשה להאמין שהוא היה מתדרדר עד כדי כך.
היו ראיות כבדות משקל שהאדונים של ג'מבת'וריה התכוונו לפלוש לכוכבים אחרים כדי לגזול את כבודם – בני ג'מבת'וריה היו כמעט ייחודיים בתרבותם המידרגית. המפקח בא זמן רב אחרי ששחרור ג'מבת'וריה הושלם אחרי כשלונם של שלוש מפקחים להדריך. אחד מהם פשוט נכנע והתחיל להתנהג כמו אחד מאדוניהם.
המפקח השלים את טיולו בגן ונכנס בחזרה לביתו המפואר. היה זה עוד אחד מסימני ההיכר הייחודיים לעולם – נוחות שנתפסה כמובנית מאליו בעולמות אחרים נתפסה פה כמנת חלקם של בני המעמדות העליונים. הבית המפואר שקיבל המפקח היה פעם ביתו של אדון והיה עוד יותר נוח אחרי ריהוטו מחדש. נאמר לו שהמקומיים לא מרגישים בנוח בבתים החדשים שבני הכוכבים בנו עבורם בצלמם ובדמותם של בתיהם מעבר לכוכבים. עד כה לאיש לא היה את הלב להרוס את בתיהם הישנים ולהכריח אותם לקבל את הנוחות של החירות.
מסך נדלק בחלל החדר ודמותו של הממונה יושבת ומשקיפה עליו. הוא שאל: "האם אתה רוצה הצבה מחדש?"
המפקח הביט בממונה עליו ולא היה צריך לומר מילה.
"לפעמים צריך להודות בכשלון. החינוך מחדש של ג'מבת'וריה היה כשלון חרוץ. אפילו לרובוטים יש יותר כבוד עצמי מאנשי ג'מבת'וריה." התחיל הממונה לומר "ועל כן, אם תיכשל, אתה תהיה המפקח האחרון."
ונמוג אל האוויר מותיר את המפקח עצוב. הוא נרתע כשהוא שמע את האיש מהגן עומד מאחוריו ושואל: "האם עתה נהיה חופשיים לעשות כרצוננו, אדון?"
המבט מבעד לעיניהם של האנשים שהרכינו את ראשם היה אומלל. הם לא הבינו מה הייתה הבעיה שלו עם מחוות הכבוד הפשוטה שלהם. הוא ניסה כבר להסביר שבעולם מולדתו אנשים מסתכלים אחד לשני בעיניים ולוחצים ידיים. בג'מבת'וריה רק השווים במעמדם הביטו אחד לשני בעיניים. מצב זה היה נדיר.
"אבל אתה המפקח." אמר אחד מהם "אתה השליט שהעניקו לנו בני הכוכבים."
הוא סימן להם בידיו להרים את ראשם ואמר: "עד שתזכו מחדש בכבודכם."
האנשים הרכינו את ראשם ועזבו אותו בשביל. מחשבותיו כבר תעו לתרחיש אפשרי מה היה קורה אם עולמו היה מבודד בצורה כה אכזרית כג'מבת'וריה. הוא התקשה להאמין שהוא היה מתדרדר עד כדי כך.
היו ראיות כבדות משקל שהאדונים של ג'מבת'וריה התכוונו לפלוש לכוכבים אחרים כדי לגזול את כבודם – בני ג'מבת'וריה היו כמעט ייחודיים בתרבותם המידרגית. המפקח בא זמן רב אחרי ששחרור ג'מבת'וריה הושלם אחרי כשלונם של שלוש מפקחים להדריך. אחד מהם פשוט נכנע והתחיל להתנהג כמו אחד מאדוניהם.
המפקח השלים את טיולו בגן ונכנס בחזרה לביתו המפואר. היה זה עוד אחד מסימני ההיכר הייחודיים לעולם – נוחות שנתפסה כמובנית מאליו בעולמות אחרים נתפסה פה כמנת חלקם של בני המעמדות העליונים. הבית המפואר שקיבל המפקח היה פעם ביתו של אדון והיה עוד יותר נוח אחרי ריהוטו מחדש. נאמר לו שהמקומיים לא מרגישים בנוח בבתים החדשים שבני הכוכבים בנו עבורם בצלמם ובדמותם של בתיהם מעבר לכוכבים. עד כה לאיש לא היה את הלב להרוס את בתיהם הישנים ולהכריח אותם לקבל את הנוחות של החירות.
מסך נדלק בחלל החדר ודמותו של הממונה יושבת ומשקיפה עליו. הוא שאל: "האם אתה רוצה הצבה מחדש?"
המפקח הביט בממונה עליו ולא היה צריך לומר מילה.
"לפעמים צריך להודות בכשלון. החינוך מחדש של ג'מבת'וריה היה כשלון חרוץ. אפילו לרובוטים יש יותר כבוד עצמי מאנשי ג'מבת'וריה." התחיל הממונה לומר "ועל כן, אם תיכשל, אתה תהיה המפקח האחרון."
ונמוג אל האוויר מותיר את המפקח עצוב. הוא נרתע כשהוא שמע את האיש מהגן עומד מאחוריו ושואל: "האם עתה נהיה חופשיים לעשות כרצוננו, אדון?"
