נותר שבוע לרישום המנחים לדרקוניקון 2019
אוהבים להנחות? רוצים להריץ משחק חדש או לנסות הרפתקה או עולם שכתבתם? בואו להנחות בכנס המשחקים של הפונדק - דרקוניקון 2019 יתקיים ב 29-30 באוגוסט בתל-אביב. מנחים מקבלים כניסה חינם ועוד כרטיס לאירוע. הרישום באתר - www.dragoncon.co.il/dm-login.aspx

אתגר שבועי 21 - חבר אמת

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10741
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

אתגר שבועי 21 - חבר אמת

שליחה על ידי rui » 07 דצמבר 2015, 00:31

ספוילרהצג
בנג'ו נבח בחוזקה כשציפור המתכת הגדולה עברה מעליו. הוא התרגש, קפץ בשמחה וחיכה שתצלול ותשחק איתו. הרעש שהיא עשתה הלהיב אותו. הוא לא היה כשאר הכלבים שפחדו מהרעשים האלה. אך למרות זאת, הציפור לא רצתה לשחק עם בנג'ו, מעדיפה להתרחק משם במהירות.
"איי, בנג'ו, הנה" נשמע קולו של לואי, קורא לו לארוחת הערב. בנג'ו קשקש בזנבו בשעה שנע במהירות, פרוותו השחורה עוברת ביעף ליד האיש הצעיר כשצלל אל הקערה האדומה. הוא טרף את המזון הטעים בשעה שלואי דיבר מאחוריו.

"הלו?" שאל לואי, חושש בליבו שהטלפון הגורלי הגיע.
"לואי בונומה?" נשמע קול של גבר מעבר לשפורפרת.
"זה אני" השיב לו לואי, אוחז בקצה השולחן העגול בפחד אמיתי. הוא העיף מבט אל עבר בנג'ו המסכן, שהיה מורעב ובלע את האוכל במהירות. המצב הדרדר מאוד מאז שהגרמנים פלשו, ועבר רק שבוע.
"אתה נקרא לחזית, משאית תבוא לקחת אותך בעוד פחות משעה" ענה לו הגבר בקלות.
"אבל... הרגל שלי ש-" התחיל לואי, כשנקטע בגסות.
"בשביל לטוס לא צריך רגל" אמר הפקיד, וניתק.
"הלו? מה עם הכלב שלי? הלו?" שאל לואי במהירות, זיעה קרה מתחילה להתפשט במצחו ולרדת מטה. רגל ימינו כאבה עוד יותר ואחיזתו בשולחן התהדקה. הוא החזיר את השפורפרת למקומה.

בנג'ו סיים עם האוכל והסתובב אל עבר לואי. הוא נראה חיוור עתה, וודאי כבר רצה לשחק. בנג'ו נבח שוב, מתלהב וקופץ במקומו, אך לואי התיישב על כיסא.
"איי, בנג'ו. אלי" הוא סימן לו בידו לקפוץ. בנג'ו הכיר את התרגיל, אך כשקפץ על לואי הוא נרתע בכאב. הכלב החכם כבר הבין שמשהו לא בסדר ברגלו, והושיט זוג ידיים כדי שלואי יוכל לעזור לו לעלות.
"כלב חכם, בנג'ו" אמר לואי בסיפוק וליטף את ראשו. בנג'ו נרגע תחת ידו. הליטוף ארך זמן רב, ובנג'ו נרדם, אף על פי רעש הציפורים שהגיע מדי פעם. הוא התעורר כשלואי דחף אותו ממנו בעדינות והחל לצלוע אל היציאה.

הנקישה על הדלת הייתה מהירה ודייקנית. לואי בקושי עשה דרכו, נעזר במקל הליכה, ופתח את הדלת. מולו עמד איש משופם, קצין על פי דרגותיו, ומאחוריו משאית מלאה באזרחים.
"לואי בונומה, טייס, אתה נקרא לחזית" הוא אמר ברשמיות והחווה אל עבר המשאית.
"ומה עם הכלב שלי?" דרש לואי, מוותר על עניין הרגל. הקצין הופתע.
"בטלפון דרשת על הרגל".
"שיניתי דעתי. הרגל בסדר, הכלב לא". בנג'ו נבח מאחוריו, מצטרף לשיחה. לואי קיווה כי ימשיך לישון, אך הוא עוד היה צעיר, בן שלוש, ולא הספיק עוד לפתח עצלנות.
"משפחה? חברים?" שאל הקצין בחוסר סבלנות.
"זאת לא המלחמה הראשונה שלי" השפיל לואי את מבטו. הקצין חשב שהוא מביט ברגל, בוודאי, משום שמיד חשף צלקת משלו ביד שמאל.
"הייתי פעם בפרשים, אתה יודע" הוא אמר בגאווה. "ואז ירייה מגרמני והכל נגמר. עכשיו אנחנו חייבים להחזיר להם, שלא יקחו את פריז".

"אתה מנסה לעורר בי רגשות פטריוטים?" שאל לואי בחצי חיוך עצוב. "ברור שאני אוהב את צרפת, אבל גם את בנג'ו. אין מי שידאג לו אם אני לא כאן, האם תוכל למצוא אחד שכזה?"
"אני אדאג לו" הציע הקצין, שנראה הרבה יותר סבלני עכשיו. מדהים מה רגשות אשם עושים לאנשים. "עד שתחזור".
"יהיה לי זמן לכתוב לך הוראות?" שאל לואי בשעה שהחל לדדות אל עבר המשאית, בנג'ו עוקב אחריו במהירות.
"כן" הבטיח הקצין בשקט. הוא הביט שוב בכלב. "בנג'ו, הא? לא צרפתי".
"מתנה מטייס אמריקאי ששירת איתי פעם, וכבר הספיק למות מאז. הוא כל עולמי" אמר לואי.
"אתה מעדיף כלב על משפחה?" תהה הקצין בקול.
בנג'ו קשקש בזנבו בחביבות, מביט באיש המשופם ובלואי, שחייך.
"אתה רואה את הזנב שלו? הוא היחיד שלא מרחם עלי. נמאס לי לעבור בין אלו שלא רוצות נכה בבית ובין האחרות שבוכות על מצבי ומתייחסות אלי כמטופל". לואי עלה בעזרת הקצין על המשאית, וכשבנג'ו בא לקפוץ, ידו הורמה ועצרה אותו.

"איי, בנג'ו. להישאר" הוא פקד, כשהכלב ציית. הקצין חזר אל הבית, קרא לו, והכלב רץ אל הזר החדש בהתלהבות, רוצה לשחק. הדלת נסגרה מאחוריו, והקצין מיהר כדי לא לשמוע את היללות. הטייס האופטימי כבר התחיל לדבר עם שאר הטייסים ולהתעדכן בנהלים החדשים, בטוח שיראה את כלבו לאחר שכל זה יגמר. בשעה שהתניע הקצין את הרכב, רק מחשבה אחת חלפה בראשו - הגרמנים מגיעים בעוד יום לאזור הזה. הוא לא יחזור לקחת את הכלב.
נערך לאחרונה על ידי rui ב 07 דצמבר 2015, 23:24, נערך פעם 1 בסך הכל.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5158
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: אתגר שבועי 21 - חבר אמת

שליחה על ידי ת'ור » 07 דצמבר 2015, 23:10

סיפור טוב, קצת מפוזר, אבל הליבה חזקה.

הסיפור הרגיש קצת מבולגן, ולא זרם לגמרי חלק. הדו-שיח היה מוזר לפעמים, האירועים קרו מהר מדי. הקישור למלחמת העולם הרגיש קצת לא במקום והסיח את דעתי.
מצד שני, הבסיס היה מאוד מוצלח. הידידות בין לואי ובנג'ו הייתה נוגעת ללב, אבל לא ניסתה להיות יותר ממה שהיא ולכן עבדה. הסיום במיוחד היה מצוין. וזה מה שבאמת חשוב, מה שזוכרים - הרגשות הבסיסיים, הטון הנוגה. אז שכויח.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10741
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: אתגר שבועי 21 - חבר אמת

שליחה על ידי rui » 07 דצמבר 2015, 23:22

תודה :)

כן ניסיתי לכוון למעט אווירת בלבול - הצרפתים נתפסו מאוד לא מוכנים והתבוסה שלהם הייתה מהירה. ההתארגנות הלוקה הייתה בהתאם, וזה משפיע גם על חיי היום יום של הטייס הפצוע.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
תשובות: 1
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: אתגר שבועי 21 - חבר אמת

שליחה על ידי dragons » 09 דצמבר 2015, 00:00

שמתי לב שיש לך נטייה לסיפורים מלחמתיים-מודרניים (בעיקר לאחרונה), עם אותה נטייה לסוף עכור/רע/אכזרי, מה שדי מתאים.
הסיפור עצמו היה טוב מאוד, מערכת היחסים בין בנג'ו ללואי עבדה אחלה והרגישה טבעית מאוד, ולמרות שפרטי מידע שונים נחשפו לאורך הדרך ולא תמיד בצורה מסודרת, זה לא הפריע לי בשום שלב (למרות שדברים כאלה בדרך כלל מפריעים לי). אז יפה מאוד, והסוף נעשה בצורה טובה (ואני די בטוח שהוא עשה לי דז'ה וו קל לאחד מהסיפורים הקודמים, לא בטוח אם שלך או לא).
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 487
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: אתגר שבועי 21 - חבר אמת

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 11 דצמבר 2015, 16:19

אהבתי את הסיפור, אני מאוד מתחבר לסיפורי מלחמה מודרניים כאלה. אהבתי גם את הקשר המאוד פשוט ויפה אל הכלב.
הסיום היה גם מצוין, אבל היה אפשר לבנות אותו יותר טוב. זה הרגיש לי קצת לא אמין שהוא פשוט האמין לקצין שהתחייב מיידית לטפל לו בכלב. חוץ מזה, מאוד נהניתי.
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה