הושלם שדרוג תחזוקה לפורום
שדרגנו את הפורום לגרסה עדכנית של PHPBB. אם אתם נתקלים בבעיות, זה המקום לדווח: שדרוג תחזוקה לפורום - ספטמבר 2019
בנוסף אנו שוקלים בטווח הארוך יותר לשדרג את מערכת הפורומים למערכת מודרנית יותר ונשמח לשמוע את דעתכם. זה הנושא בו אנחנו מציגים אפשרויות שונות: אז EnWorld עדכנו את האתר שלהם

אתגר כתיבה 20 - יוצאים לשחק

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10755
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

אתגר כתיבה 20 - יוצאים לשחק

שליחה על ידי rui » 22 נובמבר 2015, 23:07

ספוילר
הצג
הירח יפה הלילה. וכשהירח יפה, הילד יוצא לשחק.

אור הירח חדר ליער מבעד לענפים הגבוהים בקלות. הילד קם והמשיך אל המקום האהוב עליו, קרחת היער. העצים מסביב כאילו לחשו באימה כשהתקרב, אף על פי שלא נגע בהם. ציפורי הליל פרשו כנפיים וינשוף עופף הרחק משם, לא טורח לתפוס ארוחה. הוא חיבב חיות, אף על פי שהן לא אהבו אותו בחזרה. הוא נצמד לדרכים בהן האור חדר יותר את המעטה הסבוך של העצים, נזהר מהאבנים הרבות מסביב.

כשהגיע לקרחת היער, הלבנה ירתה קרניה עליו והוא חייך, בערך, ודמיין עצמו מותח ידיים. הילד התהלך מסביב, נהנה מהאור החזק.
"ילד" קרא קול לצידו. איש רזה ונמוך, לבוש בגדים לבנים בלויים, התקרב אליו. הוא נשא מתכת זרה בצורת צלב, והילד התרחק. הוא למד להישמר מכאלה.
"לך מפה" אמר הילד, קולו מהדהד דרך העצים ומניס את הנחש שניסה לזחול בדממה בין השיחים. "אני לא רוצה לדבר איתך".
"ומה אם נשחק?" הציע האיש, מתיישב בפיסוק רחב. הילד התפתה... אך סירב.
"לא", התעקש.
"אני אתחיל" האיש אמר בחוצפה לא קטנה שמשכה את הילד. "אני בטוח שאתה לא יכול לעוף באוויר".
"בטח שאני יכול" הילד אמר בכעס, וריחף באוויר כדי להראות לזר את טעותו. "ואתה?"
"גם" האיש ריחף בעצמו, משווה לגובהו של הילד.
"אז... גם אתה?" שאל הילד, תמה על מקורו של האיש. הוא מעולם לא ראה עוד אחד.
"כן. גם אני מחפש את האור" אמר האיש. "עכשיו תורי. אתה מסוגל להזיז עץ?"
"כן" הילד חייך והביט אל עץ אחד. הוא לחש לנשמתו שבפנים סודות אפלים מהעתיד הרחוק, והעץ התכופף אחורה בבעתה עד שנשבר וצנח על הקרקע. הלבנה בהקה עוד יותר.
"מרשים" הודה האיש.
"ואתה" הילד התחיל לאהוב את המשחק. "האם אתה מסוגל לשלוט בגשם?" הוא ציפה לתשובה חיובית, אך האיש שתק, רק נותן לטיפות להתחיל לרדת מהשמיים ולהתגבר למבול. הלבנה זרחה עוד יותר.

"במשחק יש מנצחים" אמר הילד, לא מוכן לברך את האיש על ההצלחה. "מה אני מקבל אם אני מנצח?"
"לא יודע. מה אתה רוצה?" שאל האיש.
"קודם תאמר לי אתה".
"אני רוצה את הנשמה שלך" אמר האיש. הילד פחד מאוד ורצה לברוח, אך הביט שוב באור הירח. להתאחד...
"אז אני רוצה את שלך" קבע הילד. האיש חייך, בערך, והנהן. "יש לך עסקה. תורי. האם אתה מסוגל לגרום לדשא לסגת אל האדמה?"
הילד שתק גם הוא, כפי שהאיש עשה לו בתורו, ופשוט הביט בדשא. הוא הביט אל אלפי גבולים ירוקים שנראו חיוורים בגלל האור הזורח, ושכנע אותם שראה מתחת גשם עז יותר, שיוצא מהקרקע. הדשא האמין לו ונסוג אחורה, נלחם דרך הבוץ את דרכו פנימה.
"מרשים בשנית" הודה האיש. "למה רק אני מפנק אותך בברכות?"
"גם אתה היית טוב" הודה הילד לאחר מחשבה.
"תודה. נימוסים זה חשוב, אתה יודע. תורך".
"האם אתה מסוגל לגרום לדוב ולאיילה להשלים?"
גבותיו של האיש התקמטו. "אני לא יכול לגרום לכל הדובים והאיילות להשלים. לא כולם פה".
"רק לזוג אחד" ביקש הילד.
"טוב" האיש נכנע וחשב לעצמו. לאחר זמן מה הגיע הדוב חיכה בסבלנות לאיילה, שהתקרבה גם היא בחשש. הם ניגשו זה אל זה, סקרו אחד את השני, כשהאיילה לבסוף הרכינה ראשה אל הדוב. הוא עשה את אותו הדבר, והילד שמח והתעצב באותו הזמן.
"תורי" האיש נראה מרוצה. "תגרום להם לריב שוב".
"אבל למה?" שאל הילד והפסיק לרחף, שב אל הקרקע רק כדי לנסות ולרקוע ברגליו. "הם השלימו! הם חברים!"
"זאת המשימה שלי. תעשה את זה" האיש לא נתן לו שהות להתווכח. הילד לא רצה לאבד את הנשמה שלו. הוא עשה זאת.
הדוב ניסה לשכוח כמה טעימה האיילה. הילד הזכיר לו את הבשר הטעים, הרך והמשביע שלה. הדוב החל לחזור להסתכל בה במבט חדש-ישן. האיילה ניסתה לשכוח כמה אכזרי הדוב. הוא הצביע על כפותיו ועל טפריו, והאיילה פחדה ורצתה לברוח. לפני שהספיקה להסתובב, הדוב כבר עלה עליה ומחץ אותה תחתיו. הילד לא רצה להביט, אך הכריח את עצמו. אור הלבנה בהק עוד יותר.

"יפה" הודה האיש שוב. "לא מגיעה לי מחמאה?"
"לא" ענה הילד נרגז.
"אז תורך, אם כך" האיש ניסה שלא להעלב, מביט שוב בצלב המתכת המוזר שלו.
"איך הגעת עם צלב? לי לא הרשו לשאת שום דבר" שאל הילד לפתע. האיש חייך, בערך, וניסה לצחוק. הוא לא יכל, אבל הכוונה הייתה ברורה.
"למאמינים נותנים להביא דברים. בובה לא נחשבת".
"לא בובה!" הילד כעס בשנית. "מחברת".
"ומה כתבת במחברת?" הסתקרן האיש.
"את ה-" התחיל הילד, ואז עצר. "תאמר לי אתה".
"זאת רמאות, אני לא יכול להשתמש בלבנה נגד לבנה!" קרא האיש בזעם.
"תנסה" ביקש הילד. "לפחות תנסה, ואם תצליח תקבל את נשמתי ותתאחד".
הפיתוי היה גדול מדי, והאיש רטן וניסה. הילד הרגיש את הלבנה מציעה לו בעדינות, ברכות, לספר לה את סודו. אור הלבנה לא התחזק, אלא בלע כל אור מסביבו. הוא ראה את הירח הגדול והחל למלמל.
"צ... ציורים..." הוא נזכר בחיבה. "ש... של צמחים". הלבנה החזירה את האור אל הצמחים מסביב, וגם אל האיש שעכשיו הפסיק בעצמו לרחף, ורכן מעליו.
"ציורים לצמחים" הוא קבע בנימה רשמית. "את המוצר, אם לא אכפת לך" הוא שלח את ידו אל הילד, אך הלבנה בהקה בעוצמה והאיש נסוג אחורה בבהלה.
"ציורים לחיות" תיקן הילד. האיש החל להימשך אל האדמה, לקרוס אליה, לעבור דרכה... רק ידו הימנית נשארה, מפרפרת. הילד נגע בה בעדינות והלבנה הפסיקה לבהוק.

הוא חייך.
בהחלט הייתה פה השראה מהסיפור שת'ור הגיש לתחרות.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18417
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 12
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

Re: אתגר כתיבה 20 - יוצאים לשחק

שליחה על ידי The oldman » 23 נובמבר 2015, 23:22

אהבתי את הכתיבה אבל לא הצלחתי כל כך להתחבר לסיפור. הגוון האפל היה קצת יותר מדי עבורי, למרות שהסיפור עשוי היטב.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5175
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: אתגר כתיבה 20 - יוצאים לשחק

שליחה על ידי ת'ור » 24 נובמבר 2015, 14:09

אין לי מושג איך ההשראה מתבטאת, אבל בכל מקרה, אחלה סיפור.

דבר ראשון, האווירה, בשבילי, הייתה נהדרת. התחושה של עולם קר, חלומי, מוזר, עברה מצוין.
הדמויות מעניינות. ח"ח על הילד, שלמרות שהיה יוצא דופן, עדיין הרגיש כמו ילד. דווקא המבוגר הרגיש קצת ילדותי מדי פעם, אבל מילא.
אהבתי את היכולות השונות שהם הראו, אבל לא באמת הבנתי מה קורה כאן. אני מניח ששניהם "לבנה", יצורים שיכולים לשכנע יצורים אחרים במה שהם רוצים? ויש להם קשר כלשהו לחפצים מסוימים? יכול להיות שאני מפספס משהו ברור, אבל העניין לא היה ברור לי. לא ממש הפריע, בכל זאת.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10755
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: אתגר כתיבה 20 - יוצאים לשחק

שליחה על ידי rui » 24 נובמבר 2015, 17:24

רוחות עם אלמנט חזק של הירח. לאחר שהם מתים אפשר לנסות ולחזור, להתאחד עם גוף הבשר שלך. אבל אתה זקוק לעוד נשמה של לבנה כדי להשיג מספיק כוח. וכן, זה מראה שהאיש עצמו היה מאמין אדוק למדי. זה יצר ריחוק, מכיוון שהילד חשש מהם, אבל גם סקרנות ועניין שמשכו אותו לתוך המשחק הקטלני.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
תשובות: 1
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: אתגר כתיבה 20 - יוצאים לשחק

שליחה על ידי dragons » 24 נובמבר 2015, 22:26

אהבתי את התיאורים, והפעם דווקא חוסר הידיעה שלי על מקור הכוחות ומי הם בדיוק עזר. אבל אם כבר הזכרת אותם, אז איך רוח שמתה ורוצה לנסות לחזור יכולה למצוא נשמה בשביל הכוח לחזור?
גם אני לא כל כך הבנתי מה ההשראה.
בכל מקרה אין לי באמת מה להעיר חוץ מזה כי הסיפור היה מצוין, אז כדי שבכל זאת יהיה משהו אני אנטפק
הילד שתק גם הוא, כפי שהאיש עשה לו בתורו, ופשוט הביט בדשא. הוא הביט אל אלפי גבולים ירוקים שנראו חיוורים בגלל האור הזורח, ושכנע אותם שראה מתחת גשם עז יותר, שיוצא מהקרקע. הדשא האמין לו ונסוג אחורה, נלחם דרך הבוץ את דרכו פנימה.
גבעולים, לא גבולים.
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה