דף 1 מתוך 1

[סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 14 אוגוסט 2015, 20:21
על ידי הלדין
לקוראים, אין לקחת אף מילה בסיפור הזה ברצינות.

הקצין פגש במבט את האזרח והייתה במבט הזה שיחה אחת חסרת מילים. אותו אזרח הובא דרך מסננים על גבי מסננים שנועדו להבטיח שרק האנשים הנכונים יגיעו למשרד הפינתי המסוים הזה. הקצין עיקם את גבותיו למראה הסמראטפון. הוא ידע למה תקנות הבטחון הופרו בצורה כה גסה אבל עדיין... משהו במחשבתו הפקידותית הפריע לו למראה הסמארטפון.

"אז אתה טוען שגילית צפן של ארגון טרור שמאלני?" שאל הקצין, מנסה להיזכר בערימת המסמכים שליוותה את האזרח, מגיעה מכל מסנן שהוא עבר. הוא תמיד חשב ש-'תג מאיר' הם טרוריסטים. 'שובר שתיקה', 'בצלם' וכל אלה היו אוסף של בוגדים ברוכי דמיון שאומץ לבם הגיע רק עד למילה הכתובה... אבל קשקשנים כאלה לא היו מעניינו של המשרד הפינתי המסוים הזה.

"לא. גיליתי צפן של חוצנים." אמר האזרח. הפקיד ניסה להיזכר בצירוף המילים בכל שלל המסמכים והבין שאותם מסננים כשלו כפי שכשלו עם וענונו לדוגמא. הוא הציג לפניו שורה של ציורים של שחור. הקצין לא היה טיפוס אמנותי במיוחד. הוא אהב את עבודתו ועבורו אמנות היה מסמך כתוב היטב וחתום. הוא יכל להבין במעורפל שהעניין עם האמנות הפוסט-מודרנית בלבל את אותם מסננים שאמורים לדאוג שמטורפים לא יגיעו למשרד הפינתי המסוים הזה.

"זה לא שחור. אלו גוונים של אפור." הסביר האזרח "הם מסודרים לפי צופן. תראה." ואז עבר למקום אחר בסמארטפון והציג את הציור כפי שהיה נראה מבעד לעינו של זבוב ואלה אכן נראו כמו גוונים עמומים.

הוא נע לאחור בכורסתו, שפשף את עיניו, ואמר: "ולמה אתה משוכנע שזה צפן של חוצנים?"

"למי שצייר את זה יש ראייה מצוינת בשחור-לבן." הסביר האזרח המודאג "מדובר לכאורה בעזבון של אמן שמת שנתרם על ידי משפחתו אבל, בפועל, מדובר במסרים לחוצנים שהונחו בנקודות בארץ כמו מוזיאון החומה בעכו."

"ומה המסר שלהם?" שאל הקצין בחוסר סובלנות ניכר. האזרח המודאג משך בכתפיו בכניעה בפני כוחות גדולים ממנו ואמר: "אני רק אזרח מודאג. רק מילאתי את חובתי למדינה."

"אני נשקול את הרעיון שלך." אמר הקצין, מחייך באכזריות, "ונתקשר אליך."

מאוחר יותר באותו היום טלפון צלצל במשרד הפינתי המסוים הזה. הוא אמר: "המפקד, האזרח מת. נראה כאילו חיה אכזרית קרעה אותו לגזרים."

ואנחת רווחה נפלטה כמעט מוכנית במשרד הפינתי המסוים ההוא. הוא לא היה הראשון שחשף לפניהם את הצופן. הקצין ידע רק שחוצנים הסתננו לתוך אוכלוסיית החתולים בארץ כפי שסיפר לו פעם אחת מישהו על חתול שקרץ לו. נותר להם רק לקוות רק שיהיה בסדר. והם יבינו את התוכנית של הפולשים לפני שהיא תופעל במלוא אכזריותה כפי שדומיין לא פעם ולא פעמיים במשרד.

Re: [סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 15 אוגוסט 2015, 02:48
על ידי פלדריק
סיפור מגניב ומעניין. הצלחת להעביר את האפרוריות בצורה מאוד טובה והסוף הרגיש מתאים לאווירה. אולי הייתי מוסיף טיפה פלפל במרכז ההתרחשות כדי שהאפרוריות לא תיפגע אבל תהיה איזו נקודת אחיזה בין האקספוזיציה המעניינת לסוף המגניב

Re: [סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 15 אוגוסט 2015, 17:09
על ידי Gilthans The Quiet
סיפור משונה.
הרעיון היה נחמד מאוד, אבל משהו לא עבד לי באיך שזה עבר. הקצין היה מאוד מודאג בנוגע לארגוני טרור וכו', אבל אדיש לרעיון של חייזרים במהלך פלישה לכדור הארץ? משהו לא הסתדר לי איתו. לקח לי גם כמה פעמים להבין את הסיפור של המסננים בהתחלה.

Re: [סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 15 אוגוסט 2015, 17:43
על ידי הלדין
תודה על התגובות :D

נערכו מחקרים בפסיכולוגיה שמעבר לטווח מסוים, לבני אדם יש נטייה להדחיק אירועים מפחידים. לא סתם השתמשתי בביטוי 'יהיה בסדר'. הקונוטנציה המיידית של הביטוי היא ש-'או-טו-טו הולך לקרות אסון אבל כולם רוצים לטמון את ראשם בחול.' מעבר לכך, זהו פקיד, לא לוחם. הוא רק תחנת דרכים בתעבורת המידע בתוך ארגון המודיעין שבמקרה מודע לפלישת חוצנים לישראל שאין לו ממש מושג ברור לגביה.

Re: [סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 16 אוגוסט 2015, 18:23
על ידי ת'ור
אני בהחלט אוהב את הרעיון - אזרחים מודאגים נחסמים על ידי ביורוקרטיה עד שמישהו אחר מטפל בהם - אבל אני מרגיש כאילו הביצוע קצת פגע בו. במקרה הזה הפשטות של הכתיבה שלך דווקא מפריעה. עוד פרטים, עוד נהלים רשמיים, עוד מונחים ושמות היו מעגנים את הסיפור במציאות ומעצימים את האדישות שלו. בסוף, לדוגמא, פשוט אומרים לו "האזרח מת?" בלי שם, בלי הקשר? זה לא נשמע כמו דיווח אמיתי.
זה מבחינת כתיבה, כמובן. כל השאר מצוין. הקצב מוצלח (אולי קצת יותר איטי בהתחלה, יותר בזבוז זמן על דברים מיותרים), והדמויות אמינות.

Re: [סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 16 אוגוסט 2015, 20:52
על ידי הלדין
תודה על הביקורת. הרעיון הבסיסי היה צופן באמצעות אמנות פוסט מודרנית. כל שאר הסיפור התפתח מהרעיון הזה. הפרטים בהתחלה הם הפרטים שהאזרח מסר לקודמיו של מר קצין מודיעין. הוא חשב ובצדק שהם לא יתייחסו לאבחנה שלו אם הוא יטען שמדובר בצופן חוצני (והוא, כנראה, ימני בעמדותיו, אז הוא בחר בתיאוריית קונספירציה שהם כן יוכלו לעבד אותה.) הביורוקרטיה דווקא עבדה בצורה יעילה במקרה הזה. האזרח הגיע למקום שהוא היה צריך להגיע. הדגש בדיאלוג הוא על הקונספירציה שהאזרח חשף ופחות על הביורוקרטיה שהוא היה צריך לחצות בדרכו. מרגע שהצגת המקרה הסתיימה, לא היה כבר על מה לדבר.

לגבי הדיווח בסוף, יותר מדי השפעה מסדרות על טבעי. ככה מדווחים שם על התקפה של יצור על טבעי. כאן זה משולב עם אטימות ביורוקרטית. אני מניח שאני גם דמיינתי אותו מוסר בקול את הדיווח הזה. אנשים מוסרים הרבה מאד מידע גם בדרכים לא מילוליות.

Re: [סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 19 אוגוסט 2015, 10:55
על ידי The oldman
אהבתי את הטויסט בסוף, אם כי הקצין קצת לא מציאותי. אתה מתאר את המחשבות שלו על מה חשבו בעיניו אני הקורא מאמין לזה.
אם זה היה במסגרת דיאלוג, היה לי קל להאמין שהוא שיקר לבן השיחה שלו.

Re: [סיפור] [אתגר 12] גוונים של אפור

נשלח: 19 אוגוסט 2015, 16:00
על ידי הלדין
להיות כן, לא חשבתי על העניין מהנקודה הזו. בעיניו, מדובר בראיון - הוא שואל, האזרח עונה. עד כמה שאני מבין, מבחינתו, השקר היחיד היה שהם יתקשרו אליו בהמשך. הם כבר קיבלו דיווחים דומים קודם. הוא לא מחדש לו כלום. הוא פשוט ממוקד.

תודה על הביקורת.