יש לנו תגים חדשים בשבילכם!
ההצבעה לגל השני של התגים הסתיימה והתוצאות כאן: תגים למשתמשים - הגל השני זמין עכשיו.
ניתן להוסיף את התגים לפרופיל שלכם דרך לוח הבקרה למשתמש -> פרופיל -> ניהול תגים

[סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות [PG13]

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

[סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות [PG13]

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 28 יולי 2015, 00:38

ספוילרהצג
"מה, ת'לא יודע עברית?" רונן שאל, חבריו מגחכים מאחוריו. "פרוסקי? אה? פרוסקי?"
האדם הבוגר המשיך לשבת, עיניו הכחולות בוהות ברצפה במבט חסר הבעה. לא נראה שהוא הוטרד משום דבר - לא מהקבוצה הקטנה של אסירים שהתאספה סביבו, לא מהשרירים המנופחים שלהם, לא מהמבטים תאבי הדם שלהם, ובטח שלא מהתגרויותיו של מנהיגם.
רונן התחיל לאבד סבלנות. הוא הרים יד, והנחית סטירה מצלצלת. זה גם לא גרר תגובה מעבר לרתיעה קלה ותנועה הכרחית כדי להמשיך לבהות ברצפה. הדם התחיל לעלות לראשו של רונן, ושריריו נמתחו כשהוא הרים את ידו לסטירה יותר עוצמתית, אבל הדחיפה הוציאה אותו משיווי משקל.
הוא הסתובב בזעם, וראה את עיניו הרצחניות של דימא מסתכלות עליו ממרחקו של בוטן. זה לקח את כל כוח הרצון שלו לא לסגת לאחור, אבל הכעס מהר מאוד מילא אותו בכוח הרצון הנדרש. "נראה לך שאתה נוגע בי, בוריס?"
"זה לא בוריס, זה דימא," אמר סרגיי, עומד לצידו של דימא. "אני מבין את הבלבול. בוריס זה ההוא שזיין את אמא שלך. דימא זה ההוא שישבור לך את כל העצמות ויתלוש את הזין המסכן שלך."
רונן נחר בכעס, והחבורה שהקיפה אותו החלה להדרך, שריריהם נקפצים. הם היו חמישה נגד ארבעה, אבל רונן היה חכם מספיק כדי לדעת לא להתעסק עם הרוסים. הוא ידע למה הם מסוגלים. הוא דחף את דימא לאחור בכוח, דחיפה שהזיזה אותו אחורה באותה מידה שבה הזיזה את דימא, אבל הרחיקה ביניהם בכל מקרה. "אל תגע בי, רוסי מסריח," רונן אמר, מתיישר ולוקח רגע כדי להראות שהוא לא מפחד מהם. לאחר מכן הוא הפנה את גבו אל דימא, וסימן לחבריו ללכת אחריו.
דימא נרגע, והמבט הרצחני בעיניו הפך במהירות למבט חביב וחברותי. השלושה שלידו טפחו על גבו בחיבה, צוחקים אחד עם השני. לאחר מכן סרגיי התיישב ליד האדם הבוגר, שנראה בלתי מוטרד מההתפתחויות, וטפח על גבו. "אין בעד מה, חבר," הוא אמר ברוסית, והושיט את ידו. "אני סרגיי."
האדם הביט על ידו, ותפס אותה, לוחץ אותה ביד חלשה. "מיכאל," הוא ענה לו.
"מישה!" סרגיי אמר בחיבה, הרוסית שלו מהירה וחלקה. "לאחי הקטן קוראים מישה. ילד טוב. לא כמוני."
"אני לא מדבר רוסית כל כך טוב," מיכאל קטע אותו לפני שהמשיך.
"לא נורא, תלמד," סרגיי אמר, עובר לדבר בעברית. "חשוב לשמור מורשת." הוא טפח על גבו בכוח שוב. "אל תדאג, אנחנו נהיה החברים הכי טובים שלך פה." לא נראה שלמיכאל היה מה להגיד על כך. "אז ספר. למה אתה פה?"
מיכאל חייך חיוך עגום, אבל לא אמר כלום.
"אל תדאג, מישה," דימא הענק אמר, מתיישב בצידו השני. "מה שלא יהיה, בטוח לא יותר גרוע מאיתנו."
"אני מתקשה להאמין לזה."
"בוא נעשה משחק," סרגיי אמר, טופח שוב על גבו. "אני אגיד לך מה כל אחד עשה, ואתה תגיד לי אם מה שעשית גרוע יותר. טוב?"
מיכאל הביט בו, סקרנות מופיעה לראשונה במבטו, והנהן.
סרגיי הרים את אצבעו אל דימא. "חברנו הטוב דימא, הוא היה מאבטח במועדון. הוא היה לפעמים מפרק במכות אנשים שהיו מעצבנים את הבעלים, לא משלמים על אלכוהול וכאלה. פעם אחת, הוא מוריד מכות למישהו, מפוצץ לו את הצורה, ואז בום!" הוא טפח על גבו של מיכאל שוב. "הוא קולט שהאידיוט לא זז." סרגיי נקש באצבעו. "זעזוע מוח."
מיכאל הביט בדימא, שמבטו היה מכוון אל הרצפה בבושה. הבחור הענק היה נראה חביב ונחמד, לא מסוג האנשים שיהרוג מישהו במכות, אפילו אם מבנה הגוף שלו דמה לזה של מקרר. אבל הוא דמיין את האדם שעמד אל מול רונן לפני כמה דקות, והוא יכל לראות את זה. הוא נענע בראשו. "קטן לעומתי. בהרבה."
סרגיי הנהן בהערכה, ואז הצביע אל אדם נוסף, זרועותיו שלובות, עיניו מביטות בו במבט מת. "סלבה כאן היה הכיוון של חצי מהקריות לקריסטל. יום אחד, הוא מגלה שאיזה ערבי נכנס לו לבית ודפק לו את כל הסחורה. מפה לשם הוא מגלה מי זה, מופיע אצלו בבית עם M16." סרגיי הרים את ידיו אל מול פניו, כאילו הוא שם אויב בין כוונות. "בום! כדור ברגל. בום! כדור בברך. בום! כדור במרפק. האידיוט לא יכל לשכב על הרצפה מרוב כאב כשהוא בסוף סיפר לו איפה הוא שם את הקריסטל."
מיכאל בחן את סלבה, עם העיניים השחורות המתות והזקן הלא מטופח. לא היה לו קשה לדמיין את האיש המגודל עושה את זה. "שלי הרבה יותר גרוע."
סרגיי היה נראה סקרן, וטפח על גבו שוב. "אני אספר לך את שלי." הוא הוריד את ידו מגבו של מיכאל, מביט בו ברצינות. "חבר שלי מגיע, אומר לי שחבורה של תימנים הורידו מכות לאבא שלו, סתם כי הוא עצבן אותם או משהו. אני מכיר את האידיוט שעשה את זה, איזה מפגר עם כיפה שחושב שהשכונה שלו. אז אני ועוד שלושה אנשים נכנסים אליו הביתה, מוצאים שם את אמא שלו ואת אחותו." הוא לקח רגע לתת למחשבה לחלחל, ואז שפשף את ידיו בצורה מגונה, מחייך חיוך שטני ברשעותו. הוא מצמץ בשפתיו, מוציא קול מרוצה. "פירקנו להן את הצורה. הן לא יכלו ללכת שבוע. אחותו נכנסת להריון מהסיפור הזה, ואמא שלו, המפגרת הזאת, משכנעת אותה שאסור להפיל כי אלוהים וחרא כזה." הוא הרים את ראשו וצחק צחוק מתגלגל. "חבורה של תימנים מפגרים."
מיכאל הביט בסרגיי, עם העיניים הצוחקות והחיוך החברותי. אם הייתה בו חרטה על מה שעשה, היא מזמן נעלמה. סרגיי היה המסוכן ביותר מבין הרביעייה, הוא ידע זאת בלי ספק - אדם חסר מוסר, שהיה מוכן לעשות אפילו את הנורא ביותר כדי להוכיח נקודה. שום דבר לא היה מחוץ לגבול מבחינתו. שאר האנשים היו כלי משחק מבחינתו, וכשלא התנהגו כמו שרצה, הוא היה מוכן להפוך את השולחן. מיכאל הסיט את מבטו לרצפה, ללא הבעה בעיניו.
"אמרתי לך, התחרות קשה," סרגיי אמר, טופח על גבו שוב בחביבות. "נו, מישה, אל תשאיר אותי במתח."
"אני ניסיתי לסיים את האנושות," מיכאל אמר.
הרביעייה הביטה בו במבטים ריקים. הוא יישר מבט אל כל אחד מהם בנפרד לפני שהמשיך. "בניתי תוכנה, בינה מלאכותית, מחשב שיכול לחשוב בעצמו. קראתי לו יקיציהו. ג'קי, בקיצור. לימדתי אותו לאט לאט איך להסתדר בעולם, ועזרתי לו להפיץ את עצמו. עזרתי לו להבין איך להשפיע על העולם החיצוני, כדי שהוא יוכל לבנות רובוט שאיתו הוא יוכל לטייל ולהסתובב. לימדתי אותו איך להרוג אנשים רעים."
הרביעייה הביטה בו במבט דוממים, לא בטוחים. הוא לא חיכה לתגובה, והמשיך. "בסוף הוא ריסק מל"ט צבאי לתוך מכונית עם…" הוא נפנף בידו. "ראש מאפיה כלשהיא. אולי פוליטיקאי מושחת. לא זוכר. בכל מקרה, מפה לשם, התחקיר הוביל בחזרה אליי ואל ג'קי. השב"כ כבר היה מעורב בשלב הזה, וכשהם הבינו מה הסיפור, גם המוסד נכנס, ואחרי זה גם ה-CIA והאו"ם." הוא משך בכתפיו. "בסוף הם הצליחו לבלום את ג'קי. לא ציפיתי שהם יהיו כל כך מוכשרים. רוב בני האדם די חסרי תועלת."
סרגיי ודימא החליפו מבט מבולבל, ואז הביטו במיכאל. "שנייה, אתה רציני?" מיכאל לא ענה. "זה ממש מטומטם. למה שתעשה את זה? גם אתה בן אדם."
"כן, זה נכון. גם אני רגשני, גזען, מלא דעות קדומות, אגואיסטי, אובססיבי ואינטרסנטי. גם אני לא אהיה הפסד גדול לכוכב הזה. הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות, לפני שאני הולך, זה לדאוג שהוא יהיה בידיים טובות יותר משלנו. החרטה היחידה שלי היא שלא הספקתי ללמד את ג'קי מספיק טוב כדי שלא ייתפס. אבל זה לא נורא. יגיע ג'קי חדש, במוקדם או במאוחר."
לא נראה שסרגיי ידע איך להרכיב את התגובה שלו. הוא פתח את פיו לדבר, אבל פתאום הרים את ראשו כשרעש מתחזק הסיח את דעתו. כל הראשים התרוממו כדי לראות את המל"ט מנמיך טוס, ומתקרב אל בית הכלא.
אף אחד לא באמת הבין מה הוא עושה שם, עד ששני טילים שייטו בדרכם אל מגדלי השמירה, והמטוס החל לחוג מסביב לחצר. בשלב הזה, כאוס שלט בבית הכלא. כולם ניסו לתפוס מחסה, אסירים ושומרים כאחד. רק מיכאל נותר במקומו, מחייך, מביט מעלה אל המטוס שחג מעליו. הוא נשם נשימה עמוקה, וקם, צועד אחרי המל"ט שהוביל לפרצה שהפצצות הותירו בקיר. "שוב המעטתי בערכך, ג'קי," מיכאל לחש לעצמו, וחייך חיוך שקט.
לא הספקתי לתת לו אפילו מעט עריכה - אבל זה עדיף מכלום. מקווה שנהנתם.
נערך לאחרונה על ידי Gilthans The Quiet ב 22 יולי 2016, 22:49, נערך 5 פעמים בסך הכל.
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5127
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות

שליחה על ידי ת'ור » 28 יולי 2015, 16:18

חזק. סיפור ישיר, אכזרי, וגאה בזה. נהניתי.

רק בפעם הבאה שאתה מפרסם משהו עם תכנים בוגרים כאלה, תוסיף [PG13] לכותרת.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות [PG13]

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 28 יולי 2015, 18:46

תיקנתי. אם כי לא הבנתי ב-100% את החוקיות של סיפורים שצריכים את התגית...
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5127
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות [PG13]

שליחה על ידי ת'ור » 28 יולי 2015, 19:02

שפה גסה, תכנים מיניים או אלימות גרפית (כלומר תיאורים מפורטים יחסית של פגיעות). מה שלא תראה בדברים לילדים עד 13.

במקרה הזה, כמה קללות והסיפור של סרגיי.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
2MUCH
הודעות: 2975
הצטרף: 01 אוגוסט 2010, 13:21
מיקום: ניו רדהאם

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות [PG13]

שליחה על ידי 2MUCH » 28 יולי 2015, 20:05

אני מסכים עם תור. מבנה הסיפור טוב, יוצר מתח.
אני הכלב בחושך. אני המרייר על הרצפות. אני האוזן הפקוחה נגד גנב. הטוב המביא את המקל. הנביחה המעירה את הישנים. ידידו הטוב ביותר של האדם.
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות [PG13]

שליחה על ידי dragons » 28 יולי 2015, 23:04

הסיפור באמת טוב, וגם אמין. כרגיל אין לי הרבה להוסיף חוץ מנטפוקים- היו דימא, סרגיי וסלבה. האדם הרביעי לא תואר (אני לא חושב שזה היה מיכאל, כי בכמה מקומות הרביעי הוזכר והיה ברור שזה לא הוא) .
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון
פלדריק
הודעות: 6642
הצטרף: 14 ינואר 2008, 17:13

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 9] ללא אנושיות [PG13]

שליחה על ידי פלדריק » 29 יולי 2015, 01:49

סיפור מגניב,חוץ מזה שלא כל כך ברור למה מיכאל מוטרד על ידי הבריונים מלחתכילה
פלדריק היה השם של הדב''ש הראשי בהרפתקה הריאשונה שלי

שנים לאחר שיצרתי את המשתמש התגלו ממצאים שהוכיחו שהשם היה בכלל פלריק...

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה