יש לנו תגים חדשים בשבילכם!
ההצבעה לגל השני של התגים הסתיימה והתוצאות כאן: תגים למשתמשים - הגל השני זמין עכשיו.
ניתן להוסיף את התגים לפרופיל שלכם דרך לוח הבקרה למשתמש -> פרופיל -> ניהול תגים

[סיפור] [אתגר שבועי 5] מעלות נדירות

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

[סיפור] [אתגר שבועי 5] מעלות נדירות

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 30 יוני 2015, 00:08

ספוילרהצג

החום היה בלתי נסבל. היו מערות קרות בבטן האדמה, וגם מערות חמות למדי, ות'אראס חשב שהוא כבר ראה את כולן, אבל המערה הזאת הייתה מעבר למה שהוא היה מסוגל לשאת. אפילו כשהדם עזב את גופו, זורם דרך הפצע העמוק בבטנו, הוא לא הרגיש את הקור מחלחל במקומו, אלא רק חום מחניק שגרם לו להזיע ולאבד נוזלים יקרים. הוא התחיל להרגיש מסוחרר.

תחשוב, הוא אמר לעצמו. תשאר מרוכז. הכוהנת בטחה בך, הכל תלוי על כתפייך. הוא הביט שוב על הבקע הגדול במרכז המערה, לבה רותחת מבעבעת ממנו החוצה לשני נהרות שחצו אותה לשניים. ואני צריך להיות בצד השני, הוא חשב במרירות.

הנהרות היו צרים מספיק כך שהוא יכל לקפוץ מעליהם בקלות - זאת, כמובן, אילולא הצלע שבקעה מתוך מותנו. ודאי הייתה דרך נוספת. הוא עבר בראשו על הכשפים שנותרו לו להטיל, אבל הוא הכין יותר מדי כשפים לקרב, ומעט מדי למצבים כאלה.

רעש חבטה עצום נשמע מהפתח שממנו הוא נכנס, ומשך את תשומת ליבו. למעשה, הוא הופתע שהמפלצות שהוא זימן הצליחו להעסיק את שד האוסילות' זמן כל כך רב. הוא ידע שאין להם באמת סיכוי, והוא קיווה שהם יקנו לו את הזמן שהוא צריך, אבל הפציעה גרמה לזמן לאבד ממשמעותו. לרגע הוא שקל להכנע לסחרחורת, לתת לשד לתלוש את העצמות מגופו, ולהניח למנעול הכוכב.

לא, הוא אמר לעצמו. אתה עלף אפל, ת'אראס. כשלון כזה הוא מתחתייך. אתה תקנה כל שנייה שאתה יכול, ותלחם עד הרגע האחרון גם אחרי שהמשימה הושלמה. הוא ראה תנועה בכניסה היחידה למערה, ומילות הלחש עלו על שפתיו. חזיז ברק התרסק לתוך תקרת פתח הכניסה, וסלעים החלו לקרוס ממדף הסלע הבלתי יציב שמעל, חוסמים את המעבר. צעקות נשמעו מהעבר השני, ואז הוא ראה משהו קופץ, מדלג בין האבנים הנופלות ומחמיץ את כולן באופן כמעט קסום, נוחת על האדמה בחן.

לקח רגע לראייתו המטושטשת לזהות את עלפית השמש, שיערה החום אסוף בקפידה מאחורי ראשה, עיניה הירוקות רושפות.

"את?" ת'אראס שאל בתדהמה. "את עדיין חיה?"

העלפית קמה מהאדמה, אחרוני הסלעים מתרסקים לאדמה מאחוריה. היא שלחה מבט רווי שנאה אל ת'אראס. "פעם הבאה שתצטרך להרוג מישהי, סיים את העבודה, במקום להשאיר אותה לגווע ברעב." היא ייצבה את הקלשון שבידה, וכיוונה את קצהו אל ת'אראס. "למרות שאני לא בטוחה שתהיה לך הזדמנות לנצל את פנינת החוכמה הזאת."

ת'אראס הרים את ידו שוב, מקווה לתפוס אותה כשאינה מוכנה, וחזיז ברק נוסף יצא מאצבעותיו - אבל הפציעה האטה אותו יותר מדי, והדרואידית התחמקה בקלות. לפני שהוא הספיק לנסות לשלוף כישוף נוסף, שיני הקלשון היו מרחק שערה מעיניו, והוא נשען לאחור, קפוא במקומו. ת'אראס לקח נשימה עמוקה, בוהה בקלשון.

"קדימה," הוא אמר, עוצם את עיניו, משתדל להדחיק את הפחד. "סיימי עם זה. לחמת בכבוד, עלפית, ותפסת אותי ברגע של חולשה."

החשיכה נותרה כפי שהיא, ואיתה החום הכבד. לקח קצת זמן לפני שאזר את האומץ לפקוח את עיניו ולראות את הקלשון מרחף מול פניו. הוא ראה היסוס בהבעתה של העלפית, וחשף את שיניו למראה חולשתה. הוא שקל לנסות לשנות את דעתה, לגרום לה לחוס עליו, אבל לא היה לו מושג איך לעשות דבר כזה - הוא היה איש של מעשים, לא של מילים. הוא לא האמין שהיא תקשיב, בכל מקרה.

"למה?" היא שאלה, כעס ממלא את קולה. "פגשתי עשרות עלפים אפלים שברחו מהשחור. תמיד שכנעתי את העלפים שהדרואו אינם מרושעים באופן עיוור. למה שתחפש להצית את מנעול הכוכב?"

הוא ניסה לצחוק, אבל הצליח להוציא רק שיעול גרוני. "למה את חושבת שאני חייב לך הסבר?" הוא שאל בעוויה של כאב.

היא הביטה בו בקרירות, הקלשון נותר במקומו. "אחרי שהשארת אותי בבור באדמה ללא יכולת לצאת, ונתת לי למות ברעב, אני מניחה שאתה חייב לי לפחות ארוחה דשנה. מכיוון שלא תספיק לגמול לי באחת, אני מוכנה לתת לך להמיר אותה בהסבר."

ת'אראס הביט בעלפית, ושפתיו התעקלו בחיוך. "זה לא משנה. המועצה הגדולה שלך והגמדים כבר מילאו את ראשך במה שלא יהיה שהם בחרו לומר." כאילו תחת אות, צעקות נשמעו מצידו השני של הפתוח החסום של המערה, ואחריהן קול מתכת חובטת באבן. גמדים, ת'אראס חשב בתיעוב.

שפתיה של העלפית התהדקו, ועיניה הצטמצמו. "נסה אותי."

קאיירי חשבה שהיא הבינה את העולם בצורה די טובה. לרוב היא צדקה. היה לה סוג של הימור כזה עם עצמה, שהיא תדע לנחש מה אנשים יעשו עוד לפני שהם החליטו שיעשו זאת; היא לרוב הצליחה. אבל מדי פעם, מישהו לחלוטין חמק מתחת לרדאר שלה. מדי פעם, אנשים עשו דברים שסתרו את דרכו של העולם שלה, ולא היה דבר שהיא שנאה יותר.

העלף האפל היה אחד מאותם האנשים. לדרואו היה מוניטין מטריד, אבל גם הם פעלו תחת מערכת החוקים שלהם, בחינוך שלהם. אבל זה?

המכשף נשם נשימה עמוקה, הדם מבטנו בוקע בפעימות איטיות. לא נותר לו זמן רב, היא חשבה בזעף. "את עומדת עכשיו מעל מנעול הכוכב," הוא אמר, מנסה לשמור על קולו חזק. "המקום העתיק בו האלים חתמו את בריאת הדומם, והחלו לשקוד על החי. זה היה בימים העתיקים, לפני שכרתו את ברית הנייטרליות ממעורבותם על פני האדמה."

"את זה אני יודעת," היא אמרה בחוסר סבלנות. "המקום היחיד שראיתי מעלה דמעה אצל גמד חוץ מבית מרזח טוב. מקום קדוש שחיללת כשהנחת את רגלך בכוורת המערות הזאת."

"הא!" הוא אמר. הוא הרים את ראשו במאמץ ניכר, וירק לתוך נהר הלבה, המים מעלים עשן. "אני יורק על קדושת הגמדים. האלים נתנו להם את מנעול הכוכב כדי שישמרו עליו, אבל ביהירותם, הם שכחו מה משמעות הדבר. הם חושבים שהם אמורים להגן עליו מפני שדים ושודדי אוצרות, והם נכשלו גם בכך, אפילו שזאת כלל לא הייתה הכוונה המקורית."

"מה אתה יודע על כוונת האלים?" קאיירי שאלה בחשד.

"רק את אשר סיפרה לי הכוהנת הגדולה," הוא אמר במבט חמור סבר. "מנעול הכוכב נועד להגן על חיי פני השטח מלהבות הכוכבים בשמיים. הגמדים נועדו לשמור עליו כך שימשיך להסתובב, ובכך ימשיך לשמור את כל החיים."

קאיירי הביטה בו בחשד זהיר. הדברים שלו נשמעו מופרכים, המצאות של אדם גוסס, אבל הם היו הסבר שהתאים לעולם שהיא הכירה. התמונה שהתצרף הרכיב לא נראתה הגיונית, אבל החלקים התחברו. רעש המכושים של הגמדים בקצה השני של המערה שקרסה המשיך באופן קצבי כמעט, וקולם המתקרב הבהיר שהם מתקדמים במהירות.

"גם אם זה היה נכון," היא אמרה בהגיון. "מועצת העלפים הגדולה הייתה יודעת על כך. אם הם זוכרים את הבדיחה הגסה הראשונה שהומצאה, אני בטוחה שהם יכולים לזכור את הפרט הזה. הם לא היו מניחים לעולם למות."

"הא!" הוא פלט, וירק שוב לתוך נהר האש, יותר דם ממים יוצאים מפיו. לקח רגע לפני שאזר את הכוחות כדי לדבר שוב. "עלפים. זריזים למנוע מאחרים לשנות את העולם שהם מכירים, אבל איטיים באופן רשלני בכל מה שנוגע לייזום שינוי בעצמם. המועצה הגדולה כבולה לצורך שלה בהחלטות פה-אחד. גם אם הם היו מצליחים להחליט לעשות משהו בעצמם, הם היו מעבירים עשרות שנים בבחירת האדם הנכון לביצוע המשימה."

העלף האפל הביט בה לפתע, ועיניו המטושטשות התמקדו פעם נוספת. זה היה כאילו הוא ראה אותה בפעם הראשונה. "אבל את פה," הוא הוסיף. "את נבחרת על ידי המועצה כדי לעצור אותי, אבל את רואה מה קורה סביבך. ההשפעות ודאי כבר החלו בעולם העליון, ראית אותם בעצמך. להצית מחדש את מנעול הכוכב זו הדרך היחידה שלנו להציל את עצמנו."

קאיירי היססה. היא בעצמה העבירה את הדיווחים למועצה הגדולה: קרחת יער מלאה בחיות מתות, בלי זכר של רעל בגופן; עננות אור ירוקות בוהקות בשמי הלילה. כוח משונה כלשהוא היה בפעולה. אבל היא ידעה איך עבדה המועצה הגדולה - היא יכלה להיות מאוד… איך לתאר זאת... סבלנית. חיים אינסופיים גרמו לעלפים העתיקים לשכוח את משמעותו של הזמן. היא קיבלה את החלטתה באותו הרגע. "מה השם שלך, דרואו?"

הוא הביט בה. נדמה שהאנרגיה המחודשת שלו זלגה החוצה שוב, אבל היא ראתה ציפייה בעיניו. "ת'אראס."

"ובכן, ת'אראס," היא אמרה, מביטה מסביב. "מה התכנית שלך?" החום היה יוצא דופן; היא הודתה לאלים על שהיה לה שיקול הדעת להטיל על עצמה הגנה בפני הלהבות. היא משכה את הקלשון חזרה אליה.

"צריך להשלים את מעגל הרונות," הוא אמר, קולו ישנוני, דועך. "בגלימות שלי, יש תרשים…"

היא התקרבה אל העלף האפל. לרגע היא היססה - מה אם זה היה תכסיס? מה אם הוא המתין עם סכין? היא שלחה מבט אחד לעיניו, וידעה שהוא נושא איתו סכין כזאת; היא ידעה שהייתה לו המיומנות לדקור אותה כשתתקרב. אבל היא ידעה, עוד לפניו, שהוא לא יעשה את זה. היא הניחה את ידה על בטנו בעדינות, ובמקום לחטט בכיסיו, היא עצמה את עיניה ולחשה מילות תפילה. הפצע התאחה, צבע חוזר ללחייו של המכשף. כשהיא פקחה את עיניה, היא ראתה שידו החליקה לתוך גלימתו, ואחזה בסכין הנסתרת בפנים. היא המתינה עד שהיא ראתה את שריריו נרפים, ואז התרוממה, מושיטה את ידה כדי לעזור לו לקום.

הוא הביט בידה בחשד. "מה שמך, עלפית שמש?" הוא שאל, קולו חזק יותר עכשיו.

"אני קאיירי, בת ראהאס, דרואידית יערות הדרום," היא ענתה בשלווה.

"אם הגמדים יגלו שעזרת לי, הם יוציאו אותנו להורג," הוא אמר, נראה מופתע לשמוע את המילים יוצאות משפתיו.

"אם לא הייתי עוזרת, הם היו מוציאים אותך להורג," היא אמרה, ידה עדיין מושטת בסבלנות קדימה. "את שנינו… אני פחות בטוחה."

הוא הביט בה שוב, ואז קיבל את ידה. היא הרימה אותו לרגליו, והניחה את ידה על כתפו כדי לייצב אותו אחרי שנעמד. מקרוב היא ראתה הפתעה בהבעתו, ואפילו מידה של כבוד, וידעה שהוא דבר אמת.

"עיוורון הוא חולשה נפוצה," ת'אראס אמר בשקט, ידו עדיין אוחזת בשלה. "ותבונה היא מעלה נדירה. העולם בר מזל שאת אינך אדם נפוץ, קאיירי בת ראהאס."

קאיירי התאמצה שלא להסמיק, והסיטה מבטה אל באר הלבה במרכז המערה. "כדאי שנמהר," היא אמרה, קולות הכרייה הולכים ומתחזקים. "אם אני לא טועה, אתה עוד חייב לי ארוחת ערב אחרי זה."

על קצה הקשקש. ועם זאת, אני מרוצה מהסיפור. התלבטתי בין זה לבין סיפור על אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינ"ל, שם מכריזים על ביצוע פרוטוקול 'מנעול כוכב', שם אסטרונאוט לוקח את את מעבורת החירום כדי לרסק אותה לתוך טיל בין-יבשתי. מאוד אהבתי את שני הרעיונות, אבל אני שמח שבסוף הלכתי עם זה.
אשמח לביקורת כרגיל.
נערך לאחרונה על ידי Gilthans The Quiet ב 22 יולי 2016, 22:21, נערך 4 פעמים בסך הכל.
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
פלדריק
הודעות: 6641
הצטרף: 14 ינואר 2008, 17:13

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 5] מעלות נדירות

שליחה על ידי פלדריק » 30 יוני 2015, 07:39

נחמד מאוד,מעורר תהיות על ההמשך. רק השד שם לא מוסבר כל כך, אבל מעבר לזה זה נחמד.
פלדריק היה השם של הדב''ש הראשי בהרפתקה הריאשונה שלי

שנים לאחר שיצרתי את המשתמש התגלו ממצאים שהוכיחו שהשם היה בכלל פלריק...
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5125
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 5] מעלות נדירות

שליחה על ידי ת'ור » 30 יוני 2015, 17:18

בהתחלה הניסיון לדחוף כמה שיותר מונחים מו"דיים הרגיש לי קצת מאולץ, אבל התרגלתי במהירות. יש משהו מרגיע בלדעת שאתה כבר מכיר את העולם הזה, לפחות חלקית.
הסיפור קולע כמעט בכל דבר, כרגיל. ההערות היחידות שלי הן ניטפוקים:
קאיירי מחליפה שם באמצע.
ת'אראס בטח ידע שקאיירי יודעת על מנעול האלים, אז למה הוא טרח להסביר עליו? כדי שהקוראים ידעו. בסדר. אבל המידע ברובו לא חשוב, ומספיק לדעת שהאלים יצרו אותו והפקידו עליו את הגמדים, מה שקאיירי מסבירה לנו. היית יכול לתת לת'אראס להתחיל, לקאיירי לקטוע אותו, ולחסוך כמה פרטים לא חיוניים.
רגע ה-"את אמורה להיות מתה!" די קלישאתי. אני בטוח שהייתה לו סיבה להשאיר אותה בחיים, אבל אז הייתי מצפה לתגובה פחות משומשת.
קאיירי כן טועה, הוא לא חייב לה ארוחת ערב. היא הסכימה להחליף אותה בהסבר, והוא נתן הסבר. היא צריכה להתבייש בעצמה, מנסה לרמות אותו ככה.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 5] מעלות נדירות

שליחה על ידי dragons » 02 יולי 2015, 22:31

אני פשוט לא מסוגל לכתוב סיפור שהוא פרק ראשון בספר ואז לא "לדעת" מה המשך הספר. התחושה המו"דית (לעזאזל הכנתי קסמים רק לקרב) בלטה רק במקרה שציטטתי. חוץ מזה שאני לא מבין למה אתה כותב עלף במקום אלף, הסיפור היה טוב ואהבתי אותו.
מה שכן, נראה שהאתגרים קודמים לימדו אותי להיות פסימי ומוכן לרע, כי כשהיא ריפאה אותו לא האמנתי לרגע. הייתי בטוח שהוא ימות.

שזה מוביל להערה-היא התייחסה לפציעה קודם מאוד ברצינות רבה (לא נותר לו עוד זמן רב) ואז פשוט ריפאה אותה בשתי שניות, בלי הרבה מאמץ. קצת מוזר.
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 5] מעלות נדירות

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 03 יולי 2015, 17:39

ת'ור - אין לי מושג איך פתאום החלפתי לקאראיי. זה גם קרה לי בהרבה מקומות. תיקנתי.
בנוגע להסבר - אני מניח שזה עניין של טעם. לדעתי הפרטים לא מיותרים, הם נותנים נפח לאגדה של מנעול הכוכב.
בנוגע ל'את אמורה להיות מתה' - שינית ל-'את עדיין חיה'. נשמע קצת פחות נבל בונד.
בנוגע לארוחת הערב - בהצלחה לת'אראס לשכנע אותה שהוא כבר פרע את החוב שלו :)

דרגונס - אני חושב שהסיפור עומד בפני עצמו גם, אפילו אם הוא מספיק פתוח כדי להשאיר מקום להמשך. אני שוקל לכתוב גם את האתגר הבא על אותן הדמויות.
בנוגע לעלפים - תרגומים ישנים של טולקין תרגמו elves לעלפים וdwarves לגמדאים. זאת סוג של מחווה לכך שהוא היה הראשון לאיית אותם 'נכון', ולא dwarfs/elfs. אצלי נדבק בראש 'עלפים'. אני גם חושב שזה עוזר למנוע בלבול בין thousands לבין elves.
בנוגע לפציעה - בעולם מו''די, הדבר היחיד שמפריד בין פציעה חמורה (hp שלילי) לבין פציעה סבירה (hp חיובי) יכול להיות גם כישוף פשוט. זה בסוף ברוח העולם :)
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 5] מעלות נדירות

שליחה על ידי dragons » 03 יולי 2015, 23:51

ברור שהוא עומד בפני עצמו, אבל אם הייתי כותב את זה היה לי קשה עם זה שיש המשך לסיפור והוא לא כתוב.
לי כקורא זה לא הפריע כי אני כבר רואה את כל עלילת הספר לפני מהפרק הזה. אני רק אומר שככותב היה מפריע לי להתחיל משהו לא לסיים.
קשה לי להסביר, בטח זו הנטייה האובססיבית שלי לסדר וסיום דברים :)
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה