יש לנו תגים חדשים בשבילכם!
ההצבעה לגל השני של התגים הסתיימה והתוצאות כאן: תגים למשתמשים - הגל השני זמין עכשיו.
ניתן להוסיף את התגים לפרופיל שלכם דרך לוח הבקרה למשתמש -> פרופיל -> ניהול תגים

[סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

[סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 27 מאי 2015, 23:46

ספוילרהצג

כשרעידות הכרכרה פסקו ובחוץ נשמעו קולות הצהלה של הסוסים, דניק המתין בסבלנות. לא עבר רגע, והדלת נפתחה, נהג הכרכרה ממהר לפנות את הדרך מאחוריה. דניק ירד מהכרכרה, מתיישר ומביט מסביב. אפו התעקם מבלי שישים לב.

ווסאני לא יכלה באמת להקרא עיר, או אפילו כפר. יותר מכל, היא הייתה אסופה של בתי בושת ומסבאות, כולם מאוכלסים באופן כמעט קבוע על ידי מלחים שיכורים עם כסף לבזבז, לצד נגרים ונפחים שעמלו כדי לתקן תרנים רעועים ועוגנים חלודים. הרחובות עצמם הריחו ממלח וקיא ודם, שלושת הדברים שמלחים הביאו איתם לכל מקום.

"בוקר אור, אדוני הטוב!" קרא אדם רחב מידות, ממהר אל מחוץ לאורווה שלצידה עצרו, מריח מקש, צואה ורום. "ברוך הבא לווסאני! בחרת במקום הנכון להשאיר את סוסך, אני מבטיח לך. האם שאר השיירה שלך תגיע בקרוב, אדוני האצילי?"

דניק ידע מתי מנסים להתחנף אליו, אבל לא נתן לזה להפריע לו. "אין שיירה," הוא הכריז. "הגעתי לבדי. אם תוכל לארח את משרתי בזמן שאפנה לעסקיי, אדאג לפצות אותך כשאחזור."

בעל האורווה הביט בדניק ובמשרתו במבט מבולבל, אבל לא העז לפקפק בדבריו; המסע לווסאני היה מסוכן וארוך, ולא רבים ביצעו אותו לבד. אבל דניק היה מכשף-מגדל אציל-דם, והוא יהיה ארור לפני שישכור חרבות כדי להגן עליו מפני שודדי דרכים.

"כמה זמן עד שתשוב, אדוני הלורד?" שאל נהג הכרכרה. דניק הרהר במשמעות השאלה לרגע - המשרת וודאי רצה להסתובב בעיירה, כנראה לבקר באחד מבתי הבושת. דברים כאלה היו בלתי נמנעים.

"אני חושב ששעה אמורה להספיק לי, לא יותר משתיים," דניק ענה בהרהור, ואז הכניס את ידו לתוך גלימת המסע המעוטרת שלו. זאת הייתה הגלימה החביבה עליו: בנוסף לקישוטי הזהב המפותלים והבד הירוק העשיר, בצדה הפנימי היו תפורים עשרות כיסים, שבהם יכל לשמור פריטים שימושיים. זה היה בגד נוח להפליא שאת סגנונו דניק אימץ מהמכשף שלמד תחתיו. הוא הוציא מטבע כסף מאחד הכיסים, סכום מכובד לשירותיה של אישה, והושיט אותו. "קח, מצא לך משהו לאכול, מר - אהם, אה - " המחווה הידידותית נקטעה באיבה כשהוא לא הצליח להזכר בשמו של המשרת.

הנהג לא נראה מוטרד מכך. "תודה לך, אדוני הלורד," הוא הגיב, ממהר לקחת את המטבע לפני שדניק יתחרט וקד קידה עמוקה. הוא לא היה המשרת הקבוע שלו - דניק קיבל אותו בהשאלה מאחיו יחד עם הכרכרה, אבל תמיד השתלם להיות אדיב. הוא הנהן אליו כדי לשחרר אותו, ועשה את דרכו במורד הרחוב.

ווסאני התבססה לחלוטין על סחר, וכששיירת מסחר הגיעה לבקר אותה, העיר התעוררה לחיים - הפונדקים והאורוות מלאים עד אפס מקום, הנפחים עסוקים בפרזול פרסות, הנגרים בתיקון גלגלים, הפייטנים שרים ברחובות. ספינה גם יצרה מהומה כזאת, אבל החיים שהיא הביאה המתינו לאחרי שהצוות סיים לפרוק אותה. דניק הגיע בדיוק בזמן פריקתה של ספינה, אז הרחובות היו שוממים ושקטים, רוח הים המלוחה משתוללת ברחוב ללא הפרעה, בעלי חנויות מנומנמים מדי פעם מרימים מבטם כדי לראות אותו חולף.

המילה ווסאני הגיעה מאיזשהיא שפה מזרחית, ומשמעותה הייתה 'גומחה' או 'כוך'. הגומחה המדוברת הייתה למעשה מערה ענקית, מחסה טבעי בתוך הצוק שהשקיף אל הים, גם מעל פני המים וגם מתחתיהם. היא הייתה רחבה ועמוקה מספיק כך שצי שלם של ספינות יכל לשוט פנימה ללא חשש, ומדפי הסלעים שבתוכה הפכו אותה לנמל נוח מאוד, במיוחד עבור כלי שיט שלא רוצה להמצא. זה הפך אותה במהרה למוקד עבור פיראטים ומבריחים, שחיפשו מקום נוח לעגון את ספינתם הרחק מעיניהם של שלטונות סילברדיי. כשסוחרים למדו להגיע כדי להיות הראשונים לקנות מהמלחים, קם השוק של ווסאני בתוך המערה; לא עבר זמן רב לפני ששאר העיירה צמחה כמו פטריה לאחר גשם.

דניק הגיע כשהשוק עדיין היה בשלבי הקמה. סוחרים עצלים קראו אחד לשני בזמן שסידרו את הדוכנים שלהם, צחוקם מהדהד ברחבי המערה העמוקה לצד קול הגלים ושריקת הרוח. הספינה החדשה זה עתה הגיעה, והיה להם עוד קצת זמן לפני שהקפטן ישחרר את המלחים לתור את השוק, אבל הם לא ציפו שלקוחות יגיעו מכיוון העיר. כשהם זיהו את הזר ביניהם, האריג המשובח של גלימתו מרשרש, חוטי הזהב התפורים מנצנצים בתבנית יהלומים, הם מיהרו להרים את קולם. חלקם הציעו לו יינות משובחים במחירים מופרכים או תבלינים אקזוטיים. החכמים יותר זיהו את סיכת הנחושת על דש בגדו, המזהה אותו כמכשף-מגדל, והציעו לו גולגלות אנושיות ושאר מרכיבי קסם אסורים. הוא התעלם מהם, נחוש להשאר ממוקד, לא נותן למבטו לנדוד אל הדוכנים העמוסים. קול הצעקות דעך כשהוא התקרב לאיזור העגינה של הספינות והסוחרים הבינו שהוא הגיע לקנות היישר מהמקור. אם הם התמרמרו על כך, הם היו חכמים מספיק כדי לעשות זאת בשקט.

תריסר ספינות יכלו לעגון בקלות לצד רציף האבן הטבעי, אבל רק אחת המתינה שם כעת, הספינה שאותה דניק חיפש. קפטן רואני היה עסוק בלצעוק על החובלים שלו ולהאיץ בהם, רועה אותם ואת נוסעי הספינה שלו ממקום למקום. כשדניק נעמד לצידו, הקפטן שלח בו מבט אחד, ואז ירק בהפגנתיות לתוך מי הים.

"מכשף-המגדל דניק," הוא אמר בטון שאינו מסתיר הסלידה. "איך זה שאתה יודע מתי אני הולך לעגון, אפילו לפני שאני יודע את זה?"

קפטן רואני היה טיפוס לא נעים בשום צורה, אבל התמודדות עם אנשים כמוהו היו המחיר שדניק שילם כדי להשיג את שרצה במחירים כל כך טובים. "אין הרבה דברים שעוברים תחת עינו של מכשף," דניק אמר באצילות. הכישוף עצמו היה פשוט, קמיע על הסיפון שהוא יכל לאכן, אבל זה אף פעם לא הזיק להנחיל קצת פחד בריא בשותפיו העסקיים. רואני ירק שוב לתוך המים. "יש לך משהו בשבילי?"

"יש לך זהב?"

אפילו אחרי זמן כה רב של עסקים פורים, קפטן רואני עדיין לא סמך עליו. דניק נאנח באכזבה, והוציא מאחד הכיסים שלו שלושה מטבעות זהב, מחזיקם בין אצבעותיו. כשרואני הושיט את ידו לקחת אותם, דניק העלים אותם בחזרה לגלימתו. "חוסר-אמון הוא דו-כיווני, קפטן."

רואני ירק שוב למים, והתחיל ללכת לכיוון הארגזים והחביות שכבר נפרקו. הוא לא הספיק לעשות חמישה צעדים כשהמהומה החלה. דניק שמע קול חבטה, ואז צעקה, ואחריה קול של ריצה מהירה מלווה בעוד צעקות. הוא בקושי הספיק להרים את מבטו כשהרגיש יד נאחזת בגופו, הגוף שמחובר אליה תופס מחסה מאחוריו, כששמע רעש חד של שוט מצליף, וכאב חד פילח את מותנו.

אם ההשתלשלות המהירה לא הייתה מספיקה כדי להכעיס את דניק, המראה של החתך העמוק בבד של גלימתו עשה את הדרוש. הוא הרים מבט זועם אל המלח שאחז בשוט, בוהה בו בעיניים גדולות שאינן בטוחות אם להתנצל או לברוח. דניק לא נתן הזדמנות לעשות אף אחד מן השניים - ידו עלתה בתנועה חדה, שפתיו נעות בשקט, וחזיז ברק ארוך בקע מאצבעו, פוגע בחזהו של המצליף ומטיח אותו באוויר לפני שהתרסק לרצפה.

בזמן שהרעם מילא את המערה בריח של בשר חרוך ודממה, דניק בחן את המצב שבו נמצא. מבט לצידו הבהיר הרבה: הוא רואה את גופה המכווץ של עלפית רועדת, מסתתרת מאחוריו, ידה אוחזת את רגלו באימה. על צווארה העדין נח קולר כסוף, סימנה של שפחה.

כשהרים את ראשו, הוא הבין שכל המבטים מופנים אליו. קפטן רואני הביט בו במבט רצחני, סכין ארוכה בידו האחת בעוד השנייה חבויה מאחורי גבו. לידו הוא ראה את החובל הראשון, אוחז בבארדיש ארוך ומאיים, בוחן את המכשף שמולו בזהירות. הוא ראה חובלים אחרים מושיטים את ידם לכלי נשק בהיסוס, לא בטוחים אם הם רוצים להיות מעורבים בקרב עם קוסם. כשהוא הביט יותר לעומק, הוא הבין שנוסעי הספינה שראה קודם לכן לא היו נוסעים מרצון - הוא ראה בעיניהם את הפחד העמום והצייתנות המרוסנת של עבדים.

"בבקשה, בבקשה, עזרה!" הוא שמע את העלפית לצידו קוראת. מבטא עלפי עדין דבק בקולה בחינניות. היא לא יכלה להיות יותר מנערה במונחי עלפים, מקסימה ומפוחדת. שיערה הבלונדיני גלש מעבר לכתפיה בתלתלים מושלמים, זהב מעל הנחושת של עורה. שפתיה הורודות היו קפוצות, עיניה הכחולות הסוערות מהפנטות בתמימותן. היא הייתה יפהפה. שפחה כמוה הייתה שווה הון תועפות, וודאי אם היא עלפית, פי כמה אם היא הייתה בתולה. עבדות הייתה אסורה בסילברדיי, אבל באוורגרין ממערב, החוקים היו יותר גמישים. לשם פניה היו כנראה מועדות, להרמונו של אציל עשיר שמאס באשתו.

פניו של דניק התקמטו בזעם. הוא הרים את מבטו ממנה שוב. העבדים הביטו בו בציפייה, מחכים לראות את תגובתו; מלבד הקפטן והחובל הראשון, נדמה שגם הצוות היה שבע רצון להמתין ולראות כיצד יסתיים העימות. דניק הביט בשניים במבט בוחן. הוא יכל להפוך אותם לאבק.

"קדימה, ילדון של אמא," קפטן רואני אמר, על שפתיו משחק חיוך מטורף, כמעט מלא ציפייה. "חיכיתי לזה מהיום הראשון שראיתי אותך. בוא נרקוד."

דניק נחר בבוז. לרגע הוא רצה לסיים את הכל, לפוצץ את הלשון החצופה של הקפטן ולתת לעבדים שלו לקרוע אותו לחתיכות. אצבעותיו התפתלו בציפייה בזמן שהוא הביט בקפטן. הוא לקח נשימה עמוקה.

דניק הרים את רגלו וניער אותה קדימה, כמו אדם שמנסה לשחרר אבן מנעלו. העלפית שאחזה בה נמשכה קדימה ונפלה לרצפה, עיניה נפערות מהלם הבגידה.

הקפטן היה טיפוס דוחה, ועבדות הייתה עסק ביש, אבל היא הייתה עובדה מוגמרת בכל מה שנוגע לפיראטים ומבריחים. הוא לא היה מחזיק בעבד אף פעם בעצמו, אבל אם הוא התכוון להעלב מכל מי שסחר בטובין שלא לטעמו, לא היו נשארים מבריחים שיכל לעשות איתם עסקים.

"אני מצפה לתגמול הולם," דניק אמר בכעס, משתדל להתעלם מהמבט הפגוע של הנערה על הרצפה. הוא בחן את הקרע בגלימה שלו ורטן. הוא קיווה שהתופרת תצליח לתקן אותו בלי סימן.

קפטן רואני צחק, הסכין שלו נעלמת בתוך הנדן שלה. החובל הראשון מיהר לתפוס את הקולר של העלפית וגרר אותה לרגליה, מפנה אותה מהדרך וצועק עליה בשפה זרה. הקפטן החווה לדניק בראשו. "כמובן, מכשף-מגדל," הוא אמר, קולו חביב בהרבה ממקודם. "אני אלך להביא את פרחי הקוקה שלך."

קצת יותר מאוחר ממה שרציתי, אבל הנה הסיפור שלי לאתגר השבועי. מאוד נהניתי לכתוב אותו ולחשוב עליו. בסוף גם חרגתי מהגבולות ה'סטנדרטיים', לכמעט שלושה עמודי וורד.
אולי בפעם הבאה אני אנסה לכתוב משהו בטון קצת יותר קליל...
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
סמל אישי של משתמש
Nextorl
The Crescent Archmage
הודעות: 8007
הצטרף: 31 יולי 2011, 13:37
מיקום: סרמיאת, עולם המערכה הביתי שלי

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי Nextorl » 28 מאי 2015, 02:27

מאוד מעניין :D
אהבתי.
"Honor is dead, but I'll see what I can do."
Kaladin Stormblessed
סמל אישי של משתמש
2MUCH
הודעות: 2975
הצטרף: 01 אוגוסט 2010, 13:21
מיקום: ניו רדהאם

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי 2MUCH » 28 מאי 2015, 12:36

איך אתה מצליח לכתוב סיפור כל כך מהר?
אני הכלב בחושך. אני המרייר על הרצפות. אני האוזן הפקוחה נגד גנב. הטוב המביא את המקל. הנביחה המעירה את הישנים. ידידו הטוב ביותר של האדם.
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 28 מאי 2015, 19:06

אני מניח שזה תלוי בסיפור ובכמה אני משקיע בו...

כל יום אני הולך ברגל בערך שעה. בזמן הזה אני בד"כ חושב על הסיפור שאני עובד עליו או רוצה לעבוד עליו. זה הספיק לי כדי לקבל את הרעיון הכללי של הסיפור, לבסס בראש שלי את הדמויות של הסיפור (היו רק 2, אז זה היה קל), ולמצוא עוגנים כללים לעלילה. העולם עצמו זה עולם המערכה שלי, ואת ווסאני התאמתי ממיקום במשחק שהרצתי פעם.
אחרי זה להעלות את הסיפור לכתב זה גם יחסית מהיר, שעה או שעתיים, תלוי בכמה אני מרוכז או נתקל בבעיות.
החלק שלוקח הכי הרבה זמן זה העריכה, שבמקרה הזה נניח לקח לי במצטבר בערך ארבע שעות. זה דורש גם הכי הרבה משמעת עצמית, כי זה אומר לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולאתר/לתקן בו בעיות. זה גם השלב שבו אפשר להיות הכי גמיש בנוגע לאיכות, כמו במקרה הזה. תיקונים קלים, כמו להבהיר מי הדובר בדיאלוגים ולהוסיף/להסיר קצת תיאורים זה בד"כ פחות בעיה. הקושי זה כשיש בעיה במבנה של הסיפור.
למשל כאן, אחרי כמה עריכות הגעתי למסקנה שהייתי צריך להתחיל ישר כשדניק מגיע לשוק. אבל אז הייתי צריך לשכתב את כל החצי הראשון, למצוא דרך חדשה לבסס את הדמות שלו, לשתול את כל המידע הרלוונטי... אז ויתרתי.

החלק שהכי עוזר זה ההליכות היומיות שלי. אני חושב בזמן הזה על מלא רעיונות ופותר ומזהה מיליון תקלות בסיפור.
במקרה הזה, ביום שלישי בהליכה הביתה נסגרתי על הרעיון לסיפור, כשהגעתי ישבתי וכתבתי אותו (שעתיים), ערכתי אותו קצת (שעתיים), למחרת בהליכה חשבתי על שיפורים ושינויים, ואז ערכתי אותו עוד (שלוש שעות).
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
סמל אישי של משתמש
2MUCH
הודעות: 2975
הצטרף: 01 אוגוסט 2010, 13:21
מיקום: ניו רדהאם

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי 2MUCH » 28 מאי 2015, 20:09

יפה מאוד! לי תמיד לוקח הרבה מאוד זמן לחשוב על רעיון לסיפור. ככל שאני חושב יותר, הוא מסתבך יותר, ותמיד אני מוצא בו פגמים וחורים. הצטרפתי לעניין הכתיבה השבועית כדי לנסות לשפר את זה, אבל אין לי מושג מה לעשות.
אני הכלב בחושך. אני המרייר על הרצפות. אני האוזן הפקוחה נגד גנב. הטוב המביא את המקל. הנביחה המעירה את הישנים. ידידו הטוב ביותר של האדם.
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי dragons » 28 מאי 2015, 20:46

יפה, רק לא ברור לי אם המלח מת מהברק או לא.
חוץ מזה שהפונט גדול, שאני לא בטוח אם זה בכוונה או בטעות.
זה גם יפה שיש ציפיה שיקרה משהו ואז הוא לא קורה, ואז הסיפור נגמר. אותה גם מעביר את זה בסיפור די קצר.
באופן כללי אהבתי.
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 28 מאי 2015, 21:15

2much - אני בדרך כלל מתחיל עם איזשהיא קלישאה, ואז מתחיל לחפש דרכים לסטות ממנה. נניח, שוק עבדים, אישה מסכנה ויפה שנחטפה לעבדות, עד שמגיע הגיבור ומציל אותה, והם חיים בעושר ואושר. אבל מה אם הוא לא מציל אותה? למה שהוא לא יציל אותה? מה הוא עושה בשוק עבדים בכלל?
האתגרים גם מגבילים ומכוונים, אז לי לפחות זה עוזר.

dragons - המלח היה דמות די שולית, אבל הייתי רוצה לחשוב שהוא שרד :-)
הפונט הגדול זה בכוונה, זה חלק מהפרמוט של תגיות ה-storyp. זה גם מה שעושה את הרווחים בתחילת פסקה ובין פסקאות. לדעתי הרבה יותר נוח לקרוא טקסטים ארוכים ככה.
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי dragons » 28 מאי 2015, 21:39

זה היה לא כל כך ברור בסיפור, היה אפשר להבהיר את זה בכך שהוא השמיע אנקת כאב או משהו. לא חשוב במיוחד, אבל עוזר להבין את הסיטואציה טוב יותר. אני בטוח שהצוות היה מגיב אחרת אם הוא היה מת או פצוע.
אני מסכים שלשבור קלישאות זה כיף. זה גם יוצר קליימקס בדוי, שמשאיר אותך עם תחושה של חוסר מיצוי, וזה טוב. גם אם הוא משחרר אותה, אז הסיפור בקלות יכול להמשיך אפילו לספר.

כל כך הרבה זמן על סיפור קצר?! לי יקח בטח בקושי שעה, אולי פחות. בטח אומר שהסיפור שלי יהיה לא משהו. אני אקרא אותו שוב פעם אחת, אבל לא מעבר לזה. נראה לי קצת מוגזם לאתגר פורום, לבטח לא יהיה לי כוח.
בכל מקרה, אכתוב אותו מחר כנראה, אני עכשיו בקטע של מד"ב ואף אחד לא כתב מד"בי לפני, אז זה כנראה יהיה הכיוון.
נערך לאחרונה על ידי dragons ב 29 מאי 2015, 18:08, נערך פעם 1 בסך הכל.
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 28 מאי 2015, 22:34

מסכים שאולי הוא יכל לשחרר אותה, אבל לדעתי זה היה גוזל לסיפור את הפאנץ'. היה צריך לקרות משהו מעניין אחר כדי להפוך את העלילה לטובה. סיפורים כאלה יכולים לעבוד אם הדמויות מספיק מעניינות, אבל לדעתי הם יהיו רק יותר טובים אם העלילה הייתה לא צפויה בנוסף לזה.

מבחינתי כתיבה זה תחביב לא פחות מלשחק במחשב או לראות סדרה, אז מבחינתי זה די כיף (חוץ מהחלק של העריכה - לא מת על החלק הזה...)
מה שכן, להתנסות בתהליך עוזר לי להשתפר בו. זה אומר שכשאני ארצה להשקיע באמת הרבה בסיפור שחשוב לי לספר, אני אדע איך לעשות את זה, ואני אהיה יותר טוב בזה.
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5125
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
מיקום: I have NOOOOOOO idea

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי ת'ור » 28 מאי 2015, 22:43

את מה שהסיפור בא לעשות הוא עושה. קצת מתעכב בדרך לשם, אבל באופן כללי זורם.

אבל אני קצת מאוכזב. עד עכשיו הוכחת את עצמך בעיקר ככותב דמויות - החוזק בסיפורים שלך הוא באפיון חזק לדמויות אנושיות שקל להתחבר אליהן, תוך כדי הצגה הדרגתית וחיננית של העולם. כאן? אתה דוחף עיירה מורכבת למדי, עם התנגשות בין כמה גורמים (שתי הממלכות, מבריחים ומכשפים) ושני מאניאקים.
אל תבין אותי לא נכון, זה סיפור טוב בביצוע טוב, כרגיל. מצוין בשביל תרגיל כתיבה, אבל אין לו את מה שצריך בשביל שאני באמת *אוהב* אותו. קח את זה לאן שתרצה.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
Gilthans The Quiet
הודעות: 485
הצטרף: 01 יוני 2003, 21:58
מיקום: ממלכה נשכחת
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי Gilthans The Quiet » 28 מאי 2015, 22:55

זאת נקודה מעניינת. דניק ורואני היו הדמויות המרכזיות פה, אבל לא היה כמעט בכלל עיסוק בלמה הם מקבלים את ההחלטות שלהם, ומי הם, מעבר למכשף-אציל-שמוקי ופיראט חסר לב.
אקח לתשומת ליבי.
.and may the grand !MooXooM! above enlighten you...

רשימת כל הסיפורים שפרסמתי בפורום
dragons
הודעות: 2951
הצטרף: 03 יולי 2013, 08:11
מיקום: ממלכה ג'נרית כלשהי עם רוכבי דרקונים, או סתם מבוך עם קובולדים

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי dragons » 29 מאי 2015, 18:11

גם אני אוהב לכתוב, ובכל זאת אני לא מצליח לכתוב משהו יותר משעתיים :)
בכל מקרה, אני חושב שלא הבנת אותי על השחרור- אני אומר שאם הוא היה משחרר אותה, זה יכול היה להמשיך הלאה, אבל בגלל שזה סיפור קצר, אז זה שהוא לא משחרר אותה זה הפאנץ' של הסיפור. אם זה לא היה סיפור קצר, אין כאן שום המשך לעלילה. ובסיפור קצר אין הרבה זמן לפתח דמויות.
Protoss! Battle.net- DukeDragon#1236
שיא ההקפצות של הפורום שיא ההקפצות של הפורום- שתיים עשרה שנים ועוד ארבעה ימים. מישהו היה צריך לתעד את זה.
צוות טייפון
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10727
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: [סיפור] [אתגר שבועי 1] החלטות משי

שליחה על ידי rui » 29 מאי 2015, 18:27

נהניתי מאוד. הכתיבה זרמה, לא הרגשתי בכלל את האורך. דניק היה מוצלח, לפי דעתי - מצד אחד מניאק, מצד שני אחד שאתה מצפה ממנו לעשות את הדבר הנכון, בעיקר כשיש לו את הכוח לכך. ועדיין, השיקול היחיד שלו להרוג את רואני היה שהפיראט העליב אותו.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה