בחייך, הם הפכו את הזחל המעשן לחכם-מיסטי-קדום-רדוד-ממוצע, הם הפכו את הנמנמן להכלאה מטופשת בין סטיוארט ליטל לחתול משרק, את הפכו את אליס לאבירה בשריון נוצץ שנלחמת בדרקונים למען השם! לקראת הסוף כל זכר להגיון עלילתי הלך לעזאזל כשהעלילה נעשתה מאולצת כל-כך שקשה לתאר את זה במילים, עם קטעים בסגנון - 'הרעל שהרגע הוצאת מהפה של הדרקון הענק ייקח אותי הביתה, נכון? נכון!', 'אני מצטערת כובען, למרות שהתאהבת בי והכל, זה סרט קיטשי ומטופש ואני צריכה לחזור למקום שבו רוצים לחתן אותי עם אידיוט בשביל לצחוק לכולם בפנים' וכמובן, הדובדבן שבקצפת - 'רגע אליס, עברת הרגע אחד אחד על כל הדמויות שעצבנו אותך בהתחלה וירדת עליהן בצורה שהייתה אמורה להיראות שנונה ומצחיקה, אבל לרגע חששתי ששכחת שאני קיים כמו הצופים, לכן באתי לשאול אותך אם את רוצה להגיע לסין בשביל שיהיה סוף מגניב לסרט'.
ואם כל זה לא מספיק, אפילו בתור סרט פנטזיה נוסחתי הסרט נכשל. או שאתה נהנת מהסצנה שבה אליס קופצת על ראשים כרותים בנהר והרגל שלה נתקעת בפה של מלך הלבבות? ומהקטע הגועלי בו עכבר היפראקטיבי שאמור להיות הנמנמן תלש למפלצת עם שם ארוך מסיפור אחר את העין? הסרט נוסחתי מידי למבוגרים, ומגיל מידי לילדים. הוא יוצא חסר מאן ומכאן. אני באמת לא חושב שאפשר להגדיר אותו כ"יותר מסביר".