• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מה הם ספרי/סופרי הפנטזיה האהובים עליכם?

Celestial Corrosion

פונדקאי מהשורה
רק כי לא נוח לי שאוגמיוס מפרסם כאן את רוב העצים...

שלי-
מורקוק. מורקוק. מורקוק. בגלל שאין סופרי פנטזיה אחרים שיכולים ליצור דמות זכרית בעלת סקס-אפיל, בגלל החרב שאוכלת נשמות, בגלל הסוריאליזם, בגלל הרמיזות ללאבקראפט.
מרטין. לא מחדש כלום בפנטזיה האפית, אבל עושה אותה טוב. אולי הכי טוב.
ג'ורדן. היצירה הרצינית ביותר בספרות הפנטזיה מאז טולקין. הראשונים טובים, האחרים פחות.
הוב. נפלא. מצליחה לשמור על מתח ועל דמויות מעניינות ודינמיות במשך כל העלילה.
גלן קוק. לא מוכר אבל כותב מינימליזם מצויין(וגם , בסדרת ספרים אחרת פנטזיה חצי הומוריסטית ירודה). ספר ראשון תורגם לעיברית באופוס.
טאד וויליאמס. לא מוכר. לוקח את הפנטזיה לגבולות אפלים יותר. מזכיר מעט יותר מדי את מרטין.
גודקיינד. לעיתים קיטש עם נטייה לתיאורים מצויינים.מעניין כרעיון למשחק.

יש עוד. לא עכשיו.
מחכה לתגובתכם. בוריס.
 
למרות ההסתייגות שיש לי בד"כ מת'רדים של ניימדרופים, here goes...

אורסולה ק' לה-גווין. תגידו מה שתגידו על טולקין, תגידו מה שתגידו על קיי, תגידו מה שתגידו על וויט, כשאני חושב פנטזיה אפית אני חושב על לה-גווין. מצד אחד פנטזיה אפית לחלוטין, מצד שני סיפורים מאד אישיים על בני אדם (להבדיל מסטריאוטיפים ריקניים כמו שלצערי מקובל בז'אנר), על השינויים העוברים עליהם ואפילו טיפ-טיפה פילוסופיה.

סטפן קינג. אבל דווקא לא ז'אנר האימה שבזכותו הוא התפרסם. לא שאני חובב גדול של ספרי אימה בכל מקרה, אבל גם כשכן מתחש לי לקרוא ספר אימה, קינג לא עושה לי את זה. יותר מידי שחוק, יותר מידי צפוי, יותר מידי "גם אני רוצה להיות ה. פ. לאבקרפט". מצד שני, כשהוא לא מתעקש לכתוב אימה, מתגלה לפנינו סופר מוכשר ברמה מטורפת, במיוחד סדרת המגדל האפל שלו. את הספרים האלה הוא כתב בשלב מאוחר יחסית של הקריירה שלו, ונדמה כאילו אלה הספרים שבהם הוא החליט שלא איכפת לא מהמכירות או מדעת הקהל, והוא כותב בדיוק את הספרים שהוא רוצה לכתוב. בצד דמויות מעניינות ועגולות וסיפור מסע לא בדיוק סטנדרטי, קינג עוסק המון בפסיכולוגיה, אבל יותר מכך - במקורות התרבותיים שלו ושל הז'אנר בכלל. לאורך כל הסדרה (ובמיוחד בשלישי), קינג מנהל דיאלוג מרתק עם המקורות שלו, החל מרוברט ברואנינג ועד טולקין, החל בפרסומות בטלוויזיה ועד לה. פ. לאבקרפט.
 
נו טוב, טולקין. וכבר אמרו עליו את כל הדברים הטובים שהיו לי לומר.

מריון זימר-בראדלי חביבה עלי - ספין יפה למיתוס הארתוריאני. מוזר לקרוא על אותה תקו]פה, כשעיקר הכוח, המוח והענין מרוכז (כמו שצריך!) דווקא בידי הדמויות הנשיות.


אגב, מה דעתך על התנ"ך כספר פנטזיה ? (החלקים הרלוונטים בלבד).

ואני באמת צריך לחזור ולקרוא ספרים נורמלים.
 
אני נדבקתי משחר התעסקותי בכל העסק הזה לדיוויד ולי אדינגס... פשוט בגלל שאני אוהב פנטזיה פשוטה ולא מסובכת - דמויות משעשעות, עלילה צפוייה אני מניח (לי היו הפתעות שם), וסוף שפשוט צורח "עוד!" ואני לא יודע למה כי הכל מסתיים שם.

אינפרנל, כי אבנים אינטיליגנטיות זה עסק טוב.
 
ובכן, הסופר הבלתי-מעורער אצלי הוא ג'ון רונלד רעואל טולקין.
מלבדו, אני אוהב את ג'ורג' מרטין, טרי פראצ'ט ויצחק אסימוב (זה ה-י. בשם שלו לא?).
 
Beorn אמר/ה:
ובכן, הסופר הבלתי-מעורער אצלי הוא ג'ון רונלד רעואל טולקין.
מלבדו, אני אוהב את ג'ורג' מרטין, טרי פראצ'ט ויצחק אסימוב (זה ה-י. בשם שלו לא?).

אכן. Isaac Asimov.

ואם כבר, אז כבר - שאלת טריוויה קטנה.
שמו של איזה סופר מד"ב מלבד אסימוב תורגם בשתי דרכים שונות לעברית?
 
SilverStars אמר/ה:
אגב, מה דעתך על התנ"ך כספר פנטזיה ? (החלקים הרלוונטים בלבד).

אני מקווה שאני לא פותח כאן תיבת פנודרה שלא נוכל לצאת ממנה, אבל Here goes nothing.

התנ"ך הוא לא ספר פנטזיה.
גם לא "החלקים הרלוונטים בלבד".
או לפחות ככה אני רואה את זה.

בפנטזיה, הכותב יוצר עולם שגם הוא וגם הקורא מודעים לכך שהוא דמיוני, ומגולל סיפור עלילתי המתרחש בו.
התנ"ך הוא ספר דתי. הוא מתאר אירועים אל-טבעיים על דרך המשל כדי להעביר איזשהו מסר דידקטי.

הערות? הארות? סקילה?
 
התנ"ך הוא לא ספר פנטזיה.
גם לא "החלקים הרלוונטים בלבד".
או לפחות ככה אני רואה את זה.
בפנטזיה, הכותב יוצר עולם שגם הוא וגם הקורא מודעים לכך שהוא דמיוני, ומגולל סיפור עלילתי המתרחש בו.
התנ"ך הוא ספר דתי. הוא מתאר אירועים אל-טבעיים על דרך המשל כדי להעביר איזשהו מסר דידקטי.
דבר ראשון חייבים להבין דבר יסודי מאד: התנ"ך הוא לא ספר היסטוריה. :!:
ראיתם פעם ספר היסטוריה שמשמיט חלקים נכבדים ומשמעותיים מההיסטוריה?
אני לא רוצה להישמע כמו דוס מזדמן אבל התנ"ך הוא פשוט דרך חיים.
אבל עזבו, זה לא הנושא- בנוגע להאם התנ"ך הוא ספר פנטזיה, זה מאד קשה לדון בכזה ספר אבל לכל אורך הדורות של עמ"י יש מחלוקת נכבדה בספרות הפרשנית האם חלק מהאירועים העל טבעיים בתנ"ך קרו באמת או שהם רק חזיון נבואי, האם מצלמת וידאו שהייתה נוכחת בזמן שיחזקאל ראה בקעה מלאה בעצמות יבשות שקורמות עור וגידים וקמות לתחייה- הייתה יכולה לצלם את זה? או שאולי הוא ישב בביתו כשהוא שקוע בטרנס נבואי?
בטוח שאני לא יכול להכריע בנושא.
בכל מקרה, בספר פנטזיה כמו שאוגמיוס אמר גם הקורא וגם הכותב יודעים שהם יוצרים מציאות חדשה- בלתי אפשרית, אבל התנ"ך שבו על חלק מהארועים אין כלל ויכוח שהם התקיימו- זהו בסיס אמונתנו בו, לא ניתן לדעתי להגדירו כספר קריאה כש"כ כספר פנטזיה.
תום מרילין.
 
Backdoorslam אמר/ה:
Ogmios אמר/ה:
אכן. Isaac Asimov.

ואם כבר, אז כבר - שאלת טריוויה קטנה.
שמו של איזה סופר מד"ב מלבד אסימוב תורגם בשתי דרכים שונות לעברית?

מייקל קריצ'טון - קרייטון (סופר של מ"דב רך שברכים).

אכן. זכית בשתי נקודות פורום הניתנות להמרה בפרסים ייקרי ערך בחנות העומדת על כרגעי תרנגולת הקרובה למקום מגוריך.
 
Ignorance אמר/ה:
אוקי אז דבר ראשון טארי פראטצ'ט או איך שרושמים את זה בעברית.
סופר הפנטזיה ההומוריסטית הטוב ביותר כיום, רק חבל שעשו לו אבל גדול כל כך
בתרגום הספרים שלו לעברית :devilish:

וכמובן שמרגרט וויס וטריסי הייקמן- הסופרות של רומח הדרקון
למרות שלדעתי הסיבה היא יותר הדמות המצחיקה והכי בלתי צפויה שנוצרה עד היום
אז אל תשכחו לעולם לא לבטוח במשהו כתום.....
 
Ignorance אמר/ה:
וכמובן שמרגרט וויס וטריסי הייקמן- הסופרות של רומח הדרקון
למרות שלדעתי הסיבה היא יותר הדמות המצחיקה והכי בלתי צפויה שנוצרה עד היום
אז אל תשכחו לעולם לא לבטוח במשהו כתום.....

תהרגו אותי, ניסיתי להבין מה אנשים מוצאים בספרים האלה, אבל פשוט נכשלתי.
לא יודע מה איתכם, אבל פלאקטיות, חוסר מעוף ורעש מחריד של D20 שאפשר פשוט לדמיין אותו ברקע של הספר לא עושים לי את זה.
אבל כל אחד וטעמו הוא.

אגב, למרות שהשם עלול להטעות, טרייסי היקמן הוא גבר.
 
אפילו לא.
אפילו לT$R, אפילו יחסית למה שמיצוב הי"ד הוציאו בעברית הם לא משהו. חמישיית הצבעים (טרוי דונינג) וחלקים נרחבים מרייבנלופט הרבה פחות בנאלים מהם.


*בבקשה.
 
למען האמת - הם בסדר גמור.
בנאליים? אוליי.
אבל חביבים מאוד - לא כל ספר צריך להיות יצירת אפית, צריך גם קצת CANNON FODDER באמצע.

דוגמא הפוכה זה דיסק ONE של החיפושיות - כל הלהיטים שלהם בדיסק אחד, אבל מה, אחרי כמה זמן זה נמאס - צריך כמה שירים "פחות טובים" באמצע
 
מסכים. כלומר, קראתי את רביעיית חפצי הכוח, ואפילו נהניתי מהם. אבל רומח הדרקון פשוט רע. הצליל המחריש של הD20 ברקע פשוט הבריח אותי.
 
רייבנלופט נוטה להיות עיוות גמור ומוחלט של אימה גותית.
אבל יש לה קטעים לא רעים. אבל כסידרה היא לא פחות גרועה מרומח הדרקון.

שישית הצבעים כתובה איום ונורא.
 
חזרה
Top