ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 27 יולי 2020, 00:09

The oldman כתב:
26 יולי 2020, 23:26
אז כדאי להסביר קצת יותר את החשיבה של קסנדרה. לזכרוני הבן שלה נהרג רק לפני מספר פרקים, אז קצת מוזר שהיא פתאום הופכת לרוצחת בעצמה.
אולי כדי להפוך את זה למעין טקס דתי שבו היא מקריבה את קליאו ולא המצב שהיא רוצחת אותה למרות שהשומר ראש שלה מתנגד לכך.
לגבי שומר הראש, הוא עדיין יתנגד לכך גם אם קסנדרה תעשה טקס דתי. היא בטוחה שהבן שלה נרצח על ידי אורפן המכשף, אז זה לא כל-כך מעניין אותה אם תהפוך לרוצחת בדרך זו - יש פה גם סוג של נקמה.
לגבי טקס דתי - אני יכולה להוסיף מן תפילה משונה שהיא אומרת לפני שהיא כביכול רוצחת אותה, האם זה יהיה בסדר?
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19372
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי The oldman » 27 יולי 2020, 21:54

אני חושב שכדאי שתחליטי אם זה טקס דתי, ואז שומר-הראש לא אמור להתנגד או שמדובר פשוט בכך שהיא סוג-של השתגעה עקב המוות של הבן שלה ואז תגובה לא-לוגית / חסרת פרופורציה היא סבירה. כרגע את מנסה לרקוד על שתי החתונות...
גם כל אחד מהם בפני עצמו לדעתי הוא סיבה מספיק טובה בשביל קסנדרה לעשות את מה שהיא עושה - היא לא זקוקה לשתי הסיבות.
המשתמשים הבאים אמרו תודה ל The oldman על ההודעה:
Falcongirl2020
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 27 יולי 2020, 22:08

The oldman כתב:
27 יולי 2020, 21:54
אני חושב שכדאי שתחליטי אם זה טקס דתי, ואז שומר-הראש לא אמור להתנגד או שמדובר פשוט בכך שהיא סוג-של השתגעה עקב המוות של הבן שלה ואז תגובה לא-לוגית / חסרת פרופורציה היא סבירה. כרגע את מנסה לרקוד על שתי החתונות...
גם כל אחד מהם בפני עצמו לדעתי הוא סיבה מספיק טובה בשביל קסנדרה לעשות את מה שהיא עושה - היא לא זקוקה לשתי הסיבות.
אתה צודק, אני אבחר בשיגעון, כמובן שהיא תמיד שנאה מכשפים ורצתה לפגוע באורפן, אבל להרוג את קליאו בגלל זה זו תגובה חסרת פרופורציות.
אני אכתוב שבהתחלה היא רק רצתה לחטוף אותה ואז פתאום נטרפה דעתה, כי היא הייתה בטוחה שאורפן רצח את בנה.
האם זה יהיה טוב?
המשתמשים הבאים אמרו תודה ל Falcongirl2020 על ההודעה:
The oldman
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 29 יולי 2020, 02:40

3.jpg
3.jpg (23.65 KiB) נצפה 88 פעמים
אשלטנים:
ספוילר
הצג
EhUikS7QyA9RTbG8sGAssE-650-80.jpg
EhUikS7QyA9RTbG8sGAssE-650-80.jpg (25.84 KiB) נצפה 88 פעמים
יצורים ערמומיים ואכזריים הנראים כשדונים שעירים ועירומים, הניזונים מכשפים. הם חיים בלהקות או בצמדים ביער מליטן (יער מסוכן הסמוך למחוז המכשפים) וניתן לזמן אותם על ידי קמע מיוחד ונדיר בשם 'קמע בלאקטריק': אחד מן הקמעות העתיקים הללו (קיימים בעולם זה רק שלושה) שייך כבר המון שנים לשבט מאיישי - דורות על גבי דורות. בזמנים אפלים בהם השבט היה מותקף על ידי מכשפים, בני השבט היו מזמנים את האשלטנים בכדי שיגנו עליהם מפניהם: הם היו שואבים את הכשפים המופנים אליהם ובכך מרוקנים את המכשף מאנרגיה - ולבסוף הורגים אותו לאחר שנחלש.
(בפרק האחרון של 'עליית המורדים' קסנדרה זימנה את צמד האשלטנים לאחר שנים רבות ובצעה עמם עסקה - כשפיו של אורפן עבור חטיפתה של קליאו שלאחר מכן התברר כניסיון לרצח).

מלבד היכולת שלהם לשאוב כשפים, האשלטנים הם יצורים שאוהבים להשתטות ולהשלות את בני האדם: הם מסוגלים להיכנס לגופו של אדם ולהשתלט על מוחו לחלוטין. הם לא יהססו להפחיד אנשים תמימים הנמצאים ביער מלינטן וייהנו מכך מאוד.
כאשר אדם מזמן אותם (בדרך כלל זראי, תאמינו לי שמכשפים יעדיפו שלא להיתקל בהם), הם מודעים לעובדה שהם ימותו אם המזמן שלהם ימות - נשמתם הופכת לאחת עד לסיום העסקה, הקמע הוא זה שמחבר ביניהם. (הסיבה לכך שניתן להפריע למנוחתם ולזמן אותם, נמצאת בזמנים העתיקים ביותר, כאשר האשלטנים קיבלו את עונשים על עצם היותם כל-כך אכזריים ואנוכיים, מי שהטיל את הקללה על יצורים אלו ויצר את הקמעות, הוא המכשף הלבן הכי חזק שהיה אי פעם - עליו תקראו בהמשך).
ככול שהשנים עברו, האשלטנים למדו לקבל את גורלם, וכיום כאשר מישהו מזמן אותם והם נקשרים לנשמתו, הם מחויבים לבצע עמו עסקה, גם המזמן עצמו חייב לעשות כן, אחרת שניהם יהפכו לאפר: אדם המזמן אשלטן נפגע מהקללה העתיקה שעופפת אותו.

בבית הספר לכישוף במגדל הניב, מלמדים את התלמידים שאין להשתמש בכישוף כאשר הם נפגשים עם אשלטן, אלא צריך להילחם נגדו בעזרת כוח ומיומנות פיזית בלבד (זו הסיבה שהתלמידים למדים להילחם פיזית בנוסף לכישוף. אורפן לא הספיק ללמוד על האשלטנים, כי עזב את מגדל הניב כשהיה בן חמש עשרה וזה למה סאריון עקץ אותו לגבי זה).
60% מהאשלטנים הם גברים ו-40% הן נשים - כולם מעדיפים לחיות ביער הסמוך למחוז המכשפים שם הם מחכים להם בכדי לצוד אותם.
התכסיס האהוב עליהם? להיכנס אל גופם של גבר או אישה היפים למראה ולפתות את המכשפים בתור מלכודת.

אז מה עוד תרצו לדעת על האשלטנים המבחילים? אענה לכם בשמחה :)
נערך לאחרונה על ידי Falcongirl2020 ב 02 אוגוסט 2020, 21:22, נערך פעם 1 בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19372
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי The oldman » 30 יולי 2020, 21:33

אני חושב שזה אחלה תיאור של האשלטן - נהנתי לקרוא.
מה הם עושים בזמנים כשהם לא מזומנים? ומה מקום המגורים הרגיל שלהם - וכמובן מה מונע מהם סתם להסתובב בעולם ולשאוב כשפים?
והסצנה עם קסנדרה וקליאו הרבה יותר כיפית עכשיו, לדעתי.
המשתמשים הבאים אמרו תודה ל The oldman על ההודעה:
Falcongirl2020
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 31 יולי 2020, 00:12

The oldman כתב:
30 יולי 2020, 21:33
אני חושב שזה אחלה תיאור של האשלטן - נהנתי לקרוא.
מה הם עושים בזמנים כשהם לא מזומנים? ומה מקום המגורים הרגיל שלהם - וכמובן מה מונע מהם סתם להסתובב בעולם ולשאוב כשפים?
והסצנה עם קסנדרה וקליאו הרבה יותר כיפית עכשיו, לדעתי.
תודה על התגובה! שמחה שנהנית :D

האשלטנים חיים את חייהם בלהקות או בצמדים ביער: יש להם משפחות. החסרתי פרט חשוב זה - האשלטנים לא יכולים לצאת מן היער עד שמזמנים אותם וגם אז, הם כבולים... והכל כחלק מהעונש שהוטל על המין שלהם לפני זמן רב. הם רק מחכים שמישהו 'יבקר' ביער שלהם בכדי לצוד אותו או בכדי להשתעשע בו - תלוי במצב רוחם.
היער המפחיד הזה משמש גם כעונש מוות למכשפים שחטאו או מרדו (לאחר שמצאו אותם כמובן, משום שרוב המורדים מסתתרים בקונסטלין). מכשף שעשה צרות ודנו אותו במגדל הניב למוות, מושלך באכזריות ליער זה בו האשלטנים שולטים ולבסוף נהרג על ידם. מכשפים הם כמובן הזן הכי חזק בעולם זה, אך כאשר להקת אשלטנים צמאי דם (כשפים) מתנפלת על מכשף בודד, כשהוא אינו יכול להשתמש בכישוף כנגדם, הוא מפסיד. אז זו אחת משיטות ההוצאה להורג של מגדל הניב.
אך למה בכל זאת הם מלמדים את תלמידיהם להתגונן מפני אשלטנים אם הם תקועים ביער ולא יכולים לצאת לחופשי? קרו מקרים בהם אשלטנים זומנו בכדי לפגוע במכשף אחר, ממש כמו שקרה עם קסנדרה, ובזמן שכזה כאשר המזמן נמצא במרחק רב מהקורבן ואי אפשר להרוג אותו, כל מה שהמכשף יכול לעשות בכדי לגונן על עצמו מבלי להשתמש בכשפים - זה על ידי שימוש ביכולות פיזיות.

מקווה שהבנת :)
הלדין
הודעות: 3596
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי הלדין » 01 אוגוסט 2020, 20:26

ערך נחמד. הייתי מעדיף שהוא יהיה בתוך הסיפור עצמו. אני מניח שכליאת האשלטנים ביער ההוא הוא עוד מעשה אכזריות של המכשפים. מהסיפור התרשמתי שהם מתרבים כמו ערפדים - הם פשוט הופכים מכשפים לאשלטנים על ידי המניפולציה הרגשית האכזרית המיוחסת להם. האם צפויה הופעה נוספת מצדם בהמשך אם הצגת ערך כזה מסודר לגביהם?
המשתמשים הבאים אמרו תודה ל הלדין על ההודעה:
Falcongirl2020
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 01 אוגוסט 2020, 22:38

הלדין כתב:
01 אוגוסט 2020, 20:26
ערך נחמד. הייתי מעדיף שהוא יהיה בתוך הסיפור עצמו. אני מניח שכליאת האשלטנים ביער ההוא הוא עוד מעשה אכזריות של המכשפים. מהסיפור התרשמתי שהם מתרבים כמו ערפדים - הם פשוט הופכים מכשפים לאשלטנים על ידי המניפולציה הרגשית האכזרית המיוחסת להם. האם צפויה הופעה נוספת מצדם בהמשך אם הצגת ערך כזה מסודר לגביהם?
לפעמים אני מרגישה שצריך להסביר על היצורים גם כערך, כי לא תמיד אפשר להכניס את כל ההסבר לסיפור, בעיקר כשאורפן לא ידע עליהם.
הם לא הופכים מכשפים לאשלטנים, הם הורגים מכשפים על ידי שאיבת אנרגיית הכישוף שלהם.

אכן, זה לא נגמר. היער בו הם נמצאים, יופיע בהמשך הסיפור.
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 02 אוגוסט 2020, 21:06

מפה
אורפן
אורפן
300.jpg (19.7 KiB) נצפה 54 פעמים
עבדתי במשך שעתיים על המפה של הסיפור: המפה אמנם לא מקצועית, אבל מבחינתי זה היה חשוב שתדעו את מסלול המסע בעיקר לפני שאורפן והאחרים עומדים לצאת למסע בפרקים הבאים.

בכוונה לא כתבתי הסבר על כל אזור ואזור, תשאלו אותי שאלות ואני אענה לכם - אני בטוחה שיהיו כאן מקומות שיעניינו אתכם. בהמשך אכתוב ערכים מסודרים על כל עיר\אזור.

המפה:
ספוילר
הצג
המפה
המפה
גקכק.PNG (989.96 KiB) נצפה 54 פעמים
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19372
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי The oldman » 02 אוגוסט 2020, 22:48

לשעתיים עבודה המפה נראית מדהים, קצת אפשר לשפר את הפרופורוציות (הערים נורא גדולות במפה), אבל ממש סבבה.
המשתמשים הבאים אמרו תודה ל The oldman על ההודעה:
Falcongirl2020
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3596
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי הלדין » 02 אוגוסט 2020, 23:11

מפה יפה. היא רק מחזקת את הרושם שמדבר טיטור הוא לא מדבר טבעי. בכל זאת, מדבר מוקף בים ועוד ליד ארץ ירוקה? בכל מקרה, אין ספק שהרוחות הסיטו את אורפן וחבורתו הרחק מהדרך הקצרה ביותר ליעדם. במידה מסוימת, קיזה ואדונה אחראים למה שקרה שם. אני הרגשתי עד כה שהם נמצאים בדרך לעיר. לא חשבתי שהם מצפון מזרח לה. טוב, הגיע הזמן לצאת מהבית...
המשתמשים הבאים אמרו תודה ל הלדין על ההודעה:
Falcongirl2020
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 02 אוגוסט 2020, 23:48

The oldman כתב:
02 אוגוסט 2020, 22:48
לשעתיים עבודה המפה נראית מדהים, קצת אפשר לשפר את הפרופורוציות (הערים נורא גדולות במפה), אבל ממש סבבה.
תודה רבה! האמת מאוד השקעתי, אולי באמת היה כדאי להקטין קצת את הערים.
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 02 אוגוסט 2020, 23:51

הלדין כתב:
02 אוגוסט 2020, 23:11
מפה יפה. היא רק מחזקת את הרושם שמדבר טיטור הוא לא מדבר טבעי. בכל זאת, מדבר מוקף בים ועוד ליד ארץ ירוקה? בכל מקרה, אין ספק שהרוחות הסיטו את אורפן וחבורתו הרחק מהדרך הקצרה ביותר ליעדם. במידה מסוימת, קיזה ואדונה אחראים למה שקרה שם. אני הרגשתי עד כה שהם נמצאים בדרך לעיר. לא חשבתי שהם מצפון מזרח לה. טוב, הגיע הזמן לצאת מהבית...
תודה רבה!
מדבר טיטור הוא אכן לא מדבר טבעי, המכשפים משתמשים בו על מנת להרחיק את הזראים מארצם. אורפן וחבורתו רצו להגיע לעיר טוקאדין, העיר הקרובה לטוטוקנטה, הם התקדמו מעט והגיעו לאזור בו שבט מאיישי נמצא בו (לא בדיוק, אבל קרוב). התכנון היה להגיע לעיר מן הדרך הארוכה יותר, משום שהדרך הקצרה מלאה בשומרי חוק השומרים על הדרכים מעיר לעיר - מן הצד השני ישנה פחות תנועה, אך גם אז היו יכולים להיות כמה מכשולים, אך הרבה יותר קלים מדרך הקיצור.
שים לב היכן ממוקמת קונסטלין, יש דרך ארוכה.

אגב,מדבר טיטור אמנם מוקף מים, אך מחוז המכשפים במרחק רב מהמדבר, יש גם חציית ים לפני.
סמל אישי של משתמש
Falcongirl2020
הודעות: 154
הצטרף: 23 פברואר 2020, 22:00

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי Falcongirl2020 » 03 אוגוסט 2020, 16:07

הפרק הבא כאן! מקווה שתיהנו!

הערה: הפרק מציג המון את מחשבותיה של קיזה וגם של האחרים.

***
פרק שש עשרה
הפוגה קלה
303.PNG
303.PNG (106.56 KiB) נצפה 32 פעמים
"הבית הרוס לגמרי..."
"שום בעיה מג'יק, אני וקיזה נשתמש בכישוף בכדי להשיב הכל לקדמותו."
הארבעה נכנסו אל הבית הקר; כל חפץ היה בו שבור, אך הדבר שהדאיג יותר מכל היה הגג הפתוח, ממנו חדרו אל הבית מי הגשם הקפואים.
"קיזה, אני צריך שתחממי את קליאו ומג'יק בזמן שאתקן את הבית, לאחר מכן נחליף תפקידים." אמר אורפן למכשפה בקשיחות.
מג'יק וקליאו המותשים התיישבו על הספה שלמרבה המזל לא התרטבה; מג'יק פיהק ואילו קליאו נרדמה ברגע שהתיישבה עליה.
"זה בסדר קרלנסלו, אתה תישאר איתם." החליטה קיזה על דעת עצמה. "אתה זקוק למנוחה הרבה יותר ממני. הילדים גמורים לגמרי, אנסה לתקן את המיטות כדי שיוכלו לישון עליהן היום." הוסיפה בחוסר רגש והחלה לעלות באיטיות במדרגות המובילות לקומה השנייה.
"קיזה." אמר לפתע אורפן את שמה, היא נעצרה והביטה עליו לפני שדרכה על המדרגה הבאה. "תודה."
היא לא ענתה. 'אני לא עושה זאת כי אני רוצה.' חשבה בחוסר סבלנות והמשיכה בדרכה.

אורפן חזר להביט על הנערים; עיניו נפגשו בשני צעירים עייפים וחסרי אונים... קליאו ישנה מקופלת על הספה, לחייה ואפה אדומים מן הקור.
"היא לא יכלה להחזיק את עצמה..." אמר מג'יק, שיניו נקשו זו בזו ותחת עיניו העייפות היו שקים שחורים.
אורפן נאנח; הוא התיישב באמצע בין מג'יק לקליאו, הנער הביט על המאסטר שלו בציפייה, ממצמץ באיטיות בעזרת עיניו הלאות.
"תראה את זה." אורפן הניח בעדינות את ידיו על כתפיו הצנומות של מג'יק והן מיד זהרו באור צהוב וחמים.
"וואו, מאסטר... אני מרגיש שהגוף שלי מתחמם מבפנים..." אמר הנער בתדהמה.
המכשף מיהר לעשות את אותו הדבר לנערה הישנה, לרגע עוצר להביט עליה באהבה, מסיר קצוות פוני בלונדיני מעיניה העצומות.
'מלאכית קטנה...'
"מג'יק..." אמר אורפן את שמו של שולייתו וחזר להביט עליו. "אני רוצה שתדע משהו."
"מה קרה מאסטר?" שאל הנער בחוסר הבנה.
"האשלטן הבזוי אמר שטויות." אמר המכשף, מביט ישירות בפניו של מג'יק. "אני מקווה שלא האמנת למילה שיצאה לו מהפה."
"כמובן מאסטר, למה שאאמין לו? אני יודע ש-"
לפתע אורפן משך את הנער לחיבוק. "אני לא מראה לך את זה הרבה... אבל אתה חלק עצום מחיי." אמר לו ברגש. "אתה חשוב לי מאוד וזה לעולם לא ישתנה." הוא הניח לגופו והסתכל בעיניו המאיימות לדמוע.
"מ-מאסטר..." מג'יק היה מופתע; המאסטר שלו חשף את רגשותיו כלפיו לאחר שנים.
"קליאו צריכה הרבה יותר יחס, היא..." אורפן הניח את ידו על ראשה. "לא פשוטה, אתה מכיר אותה..." הסביר המכשף לנער. "היא זקוקה להגנה שלי ולתשומת הלב שלי... אבל מג'יק," הוא הניח את ידו השנייה על כתפו. "זה לא אומר שלא אכפת לי ממך."
"א-אני יודע את זה מאסטר..." אמר מג'יק בקול מרוגש.
"ההפך, אני יודע שאתה בוגר ומבין."
"אני יודע מה קליאו עבורך, אבל אני לא מקנא... מאז שקליאו נכנסה לחיינו, אתה הרבה יותר מאושר." מג'יק חייך לעברו. "קליאו יקרה לך מכל..."
"מג'יק, גם אתה גורם לי לאושר, כשתגדל אתה תהיה מכשף בעל עוצמה ואני גאה בך על מי שאתה." הוא חייך אל הנער. "אני שמח שאתה השוליה שלי."
מג'יק חייך לעברו בחזרה. "זה לא אופייני לך."
"מה לא אופייני?" שאל המכשף באי הבנה.
"כל הרגישות הזאת... לאחרונה אתה מראה לי ולקליאו את אהבתך."
"שטויות..." אורפן נראה נבוך לפתע. "נראה שקיזה עדיין מתקנת את המיטות." שינה אורפן את הנושא מיד.
"כישוף 'השב לקדמותך' קשה?" שאל לפתע מג'יק בסקרנות.
"ממש לא, אני מניח שקיזה צריכה זמן עם עצמה, אחרת היא כבר הייתה מסיימת." השיב לו המכשף ופיהק בקול. "קדימה מג'יק, תישן, מחר אני אדבר איתך ועם קליאו על מה שהולך לקרות, אנחנו לא יכולים להישאר בבית הזה עוד."
"הו, נמשיך לעבר טוקאדין, נכון? רגע, אבל קיזה תבוא איתנו? אני רק מקווה שסאריון ומגדל הניב לא יפריעו לנו עוד... מתי נצא לדרך? " תקף הנער את המאסטר שלו בשאלות.
"כמה שאלות אתה שואל, אמרתי לך שאדבר אתכם מחר, נכון? אל תחשוב על זה עכשיו, גם אני מנסה שלא... הראש שלנו זקוק למנוחה."
"אתה צודק." הנהן מג'יק.
'יש כל-כך הרבה דברים שאני צריך לברר.' המכשף חזר להביט על קליאו שהחלה להיאנק ולנוע בחוסר נוחות. 'אני לא יכול לתת להם לפגוע בקליאו ובמג'יק...'
"מ-מאסטר, משהו לא בסדר עם קליאו!" קרא מג'יק בדאגה.
"ששש... היא בסדר, זה חלום." אורפן תפס בגופה והרים אותה מעט כך שתוכל להניח את ראשה על ברכיו. "גם את זה עדיין לא סיפרתי לך..."
"היא חולה?"
"לא. אספר לך את הכל מחר, תעצום עיניים." אמר לו אורפן, מעביר את ידו בשיערה של הנערה.
'תחזיקי מעמד קליאו, עוד שבוע אחד ואת תשובי לישון בשקט...' חשב המכשף בכאב.
לפתע היא הרימה את ידה וליטפה את פניו של אורפן תוך כדי שהיא נאנקת בסבל, הטוהר הזה שמציף אותו כל פעם מחדש.
"קליאו..." הוא חיכך את כף ידה החמה בפניו ונישק אותה. 'האהבה שאני מרגיש כלפייך... זה כבר כואב.'

קיזה נשענה על הארון באחד החדרים לאחר שכבר סיימה לתקן את המיטות ואת התקרה בעזרת כישוף.
'בקצב הזה אני אהפוך לבייביסיטר של שני הזאטוטים... למה הפכת קיזה?' שאלה את עצמה ושילבה את ידיה. 'לפני רגע הייתי שלמה בחיי בתור השפחה של האדון שלי. עכשיו אני חייבת לרצות את קרלנסלו בכדי שיעזור לי להציל אותו...' היא נאנחה. 'מחר הוא יספר לי את החלטתו, בקונסטלין הוא יבין הכל ואז ירצה לתת יד במרד. אם הוא יסרב לבוא איתי, אצטרך להשתמש בכוח...' היא חרקה בשיניה. 'מגדל הניב יודע הכל. סאריון הציל את קליאו, אם קרלנסלו לא יהיה זהיר... הם יעזו להשתמש בה בכדי להחזיר אותו למגדל הניב בכוח.'
תוך כדי מחשבותיה הרבות, היא יצאה מהחדר וירדה במדרגות. 'כל אחד מהצדדים רוצה את קרלנסלו בשל כוחו הרב, אבל המורדים יזכו בו – ואני לא אתן להם לפגוע בילדים הללו בכדי לשכנע אותו לפעול אחרת!' היא עצרה, מביטה על השלושה שנרדמו על הספה; אורפן ישב באמצע כשראשיהם של הנערים נחים עליו. 'המלחמה בפתח ומגדל הניב מעזים לשקר שהם לא רוצים לפגוע בזראים, זה כמובן לא מעניין אותי... אני רק רוצה את האדון שלי בחזרה ולנקום בהם על כך שהעזו להתעסק איתנו.' היא חייכה בערמומיות 'המצפון של קרלנסלו עובד מצוין, רק בגלל הפרחחית הקטנה והמפונקת אכפת לו מהזראים. אני לא יהסס להרוג אותה אם הוא יעז להפנות לי את גבו, אני לא יהסס להרוג אף אחד בכדי להציל את האדון שלי ולשחרר את העולם מהשלטון של המכשפים הארורים.'
קיזה הביטה על קליאו שהתנשמה בכבדות וחיבקה את ידו של אורפן מתוך חלום, פניה וצווארה נצנצו מזיעה. 'אני לא יודעת איך קרלנסלו יכול לסבול את חוסר האונים הזה... זה עושה לי בחילה.'

סאריון נכנס אל הצינוק בו הוחזק לואיס; הוא עדיין ישב עירום על הרצפה כשידיו קשורות באזיקים המנטרלים את אנרגיית הכישוף בגופו.
לואיס הביט עליו בשנאה.
"אתה תענה לי על כמה שאלות, לואיס." אמר סאריון כשהוא בועט באחת מעצמות האדם שנותרו על רצפת הצינוק. "אם לא תענה עליהן, אתה תטעם עוד קצת מהכישוף האדום." איים עליו ורכן מולו, מביט על החבלות הרבות בגופו.
לשם שינוי סאריון היה רציני ואף לא חייך בערמומיות כתמיד – לואיס הניח שמשהו גדול אכן קרה מחוץ לכותלי מגדל הניב, משהו שקשור לקרלנסלו.
"אני מניח שהגעת עד לקרלנסלו בכדי לצרף אותו למורדים, אתה רוצה אותו בצד שלכם. אתם חושבים שאנחנו באמת רוצים את המלחמה הזאת?" שאל אותו סאריון בנימה מסוכנת, עיניי הארגמן שלו בהקו בחשכת הצינוק.
"אתם מתכננים להשמיד את הזראים ואת כל מי שמתנגד לשלטון, אתם לא יכולים להסתיר דבר מאיתנו." השיב לו לואיס בקולו העמוק.
סאריון גיחך לפתע. "אבל מה שאתם רוצים הוא להפיל את השליט מכיסאו ולשלוט בעולם במקומו, לא מעניין אתכם מהזראים." חיוכו הארסי שב לפניו הרזות. "השפחה שלך מנסה לעבוד על קרלנסלו, אתם משחקים משחק מלוכלך."
"אתם לא רוצים בטובתו." מחה לואיס. "הוא לעולם לא ישוב אליכם, כל מה שהוא רוצה זה לחיות בשקט, אבל ההחלטה שלכם להשמיד חצי מהעולם רק תעזור לנו לשכנע אותו להיות בצד שלנו וללחום למען הצדק." הוסיף הגבר הגדול בנחישות.
"לואיס היקר, לא זכור לי שאחיך המנוח שנא את מגדל הניב." הזכיר סאריון את אחיו הצעיר של לואיס, אשר הוצא להורג לאחר שניסה לתקוף אדם חשוב במגדל הניב.
"שלא תעז לדבר על אחי! אתם בגדתם בו... אני נוקם בשמו, כולכם צריכים למות." לואיס הסתכל ישירות בעיניו של סאריון, מייחל לרגע בו יצליח למחוק אותו מעל האדמה.
"אחיך עשה זאת רק משום שאהב את מגדל הניב, אבל עבר על החוק... כמה חבל." סאריון נאנח בדרמתיות כתמיד. "אנו מתחרטים על כך שהוצאנו אותו להורג לפני שידענו את האמת."
"אתם לא מתחרטים על דבר, אתם מוציאים להורג על ימין ועל שמאל בלי להניד עפעף! אחי חשף את התרמית, אך מיהרתם להרוג אותו..." בקולו של לואיס נשמע כעס רב והוא התנשם בכבדות. "אם לא הייתם זקוקים לכוחו האדיר של קרלנסלו כבר הייתם רוצים להוציא אותו להורג, אך שנים אתם מתכננים להחזיר אותו אליכם בשביל להביס אותנו... קרלנסלו מעולם לא הסתתר מכם, הוא מעולם לא היה מורד אמיתי כמו אנשי קונסטלין, עכשיו הגיע הזמן שיוכיח את עצמו."
סאריון הניח את ידו על חזהו הגדול והחשוף של לואיס. "אין לנו כוונה לוותר עליו, הוא חצוי במחשבותיו..." ידו החלה לזהור באור אדום, אשר צרב את עורו של לואיס. "ההחלטה להשמיד את הזראים הייתה נכונה, אין ליצורים חלשים אלו מקום בעולמינו. הלוואי שהיה לי זמן להסביר לך כיצד הזראים הורסים את העולם, ג'וקים חסרי יכולות כישוף, מיותרים כל-כך..." פניו של סאריון התעוותו בהבעת גועל. "אבל יש יתרון אחד בכל זה – מצאנו את הפתרון."
הניסיון להכאיב ללואיס לא צלחו במיוחד והוא רק הביט על המכשף האכזרי מולו. 'זה היה ברור שהם ידעו זאת מהר...'
"הילדה." סאריון נעמד על רגליו לאחר שהשאיר פצע נוסף על גופו של לואיס. "החיסרון היחיד בקרלנסלו שלנו הוא היכולת לאהוב מישהו עד כדי שיגעון."
"כמובן, אתם תערבו נערה חפה מפשע בכדי להשיג את מטרותיכם." אמר לואיס, מתכחש לעובדה שגם הוא רצה להרוג את הנערים תחילה.
"מה קרה שאתה משחק את עצמך טוב לב? פגשתי את המכשף, הוא היה מסוכן והכל משום שהנערה הזו הייתה בידיי, לפני כן היא הייתה קרובה למוות. אנרגיית הכישוף שפרצה מתוכו הייתה עילאית, היה זה מחזה מרשים." דיבר סאריון בהתלהבות. היה נראה כי הייתה לו בעיית אישיות רצינית כלשהי; הדיבור הרציני הפך במהרה לעליז ומתלהב שוב. "אך עלינו להיות זהירים, הכוח שלו עלול למחוק את כולנו! אנחנו נחטוף את הילדה ונשכנע אותו להצטרף אלינו בכוח, נכון שזה מושלם?" שאל סאריון את לואיס בעליזות.
לואיס לא השיב והסית את פניו הצידה. 'בחטיפת הנערה הם מסתכנים, עדיף שהם יעשו את זה כמה שיותר מהר, היא מפעילת הכוח שלו – הם ימותו אחד אחרי השני, אני בטוח שהם יותר מתוחכמים מזה.'
"בכל אופן, אתה תמשיך להירקב פה עד שהשפחה העלובה שלך תבוא, גם לה מצפה משהו נחמד מאיתנו."
ברגע שסאריון הזכיר את קיזה, לואיס ניסה לשמור על איפוק ולא להתנפל עליו בצעקות; כל השנים הללו חשב כי הוא אינו חש כלפיה דבר, אך הוא בכל זאת דאג לה וזה לא היה נעים.
"תזכור, במלחמה הזאת אתם מפסידים." אמר סאריון לסיום ויצא מן הצינוק, מותיר את לואיס הכבול מאחור; הוא לא אכל כבר זמן רב וריח הריקבון הבחיל אותו. הדבר היחיד שהכנה בו תקווה היא קיזה והתכנית שלהם, הוא האמין בה שתצליח לצרף את קרלנסלו אליהם בכל דרך שהיא. 'ברגע שהם יתחילו לערב את קליאו, הם יכניסו את עצמם לסכנה ממשית. אני הבנתי שעדיף לעזוב את זה בצד ולתת לה להשפיע עליו במלחמה נגד האויבים, היא תהיה חלק חשוב בקונסטלין.'

אורפן הרים בקלות בכל אחת מידיו את הנערים הישנים ועלה עמם אל החדר, קיזה צעדה מאחוריו; היא הודיעה לו שהצליחה לתקן בעזרת כישוף חדר אחד לעת עתה. המכשף הניח את שני הצעירים על המיטה וכיסה אותם.
"קרלנסלו." אמרה המכשפה את שמו בקולה הקודר. "אל תודה לי יותר."
אורפן נעמד מולה. "הרגשתי צורך להודות לך, אבל אני חייב לשאול אותך משהו." אמר לה. "מה עשית כשקליאו נחטפה?"
קיזה נשכה את שפתה התחתונה. "אמרתי לה לצאת מהחדר בזמן שנלחמתי באשלטן השני." הסבירה. "אמרתי לה להסתתר, אבל כמו תמיד היא לא הקשיבה ויצאה החוצה." המכשפה שילבה את ידיה כשהיא לא מביטה על פניו של אורפן.
הוא נאנח. "השיחות איתה לא עוזרות, היא מרגישה שהיא חייבת לעזור לי."
"היא לא השותפה שלך קרלנסלו, אתה חייב להבהיר לה את זה, תהיה קשוח איתה." ייעצה לו קיזה. "היא זראית בת שש עשרה, היא לא יכולה להחשיב את עצמה כשותפה של מכשף אדיר כמוך." הוסיפה ברוב חשיבות.
"אני מנסה להיות קשוח איתה והיא לא מבינה, אני מנסה להיות עדין איתה והיא עדיין לא מבינה." השיב בתסכול, מביט על הנערים הישנים; מג'יק נע מתוך שינה וחיבק את קליאו לידו.
"תכה אותה." אמר לפתע קיזה.
"מה?" אורפן היה בטוח שהוא לא שמע טוב.
"לאחר שהאדון שלי מכה אותי, אני מצליחה להבין יותר טוב במה טעיתי." ענתה בפשטות כאילו לא אמרה משהו שהוא לא בסדר.
אורפן לא רצה לענות על זה, הוא לא רצה לחשוב על הדבר הנוראי שהוציאה מפיה ויצא מהחדר; הפעם האחרונה בה התנהג כלפי קליאו באלימות הייתה לאחר שסיכנה את עצמה בטוטוקנטה, ההתנהגות שלו הותירה בו מצפון והוא ידע שהוא לא יהיה מסוגל לעשות זאת שוב. מאז הדברים השתנו, הוא נפתח הרבה יותר כלפיה ולא העלה בראשו את המחשבה של לפגוע בה על מנת לחנך אותה – זה לא היה בא בחשבון.
קיזה נאנחה. 'אני חייבת לחזור בעצמי, אני מתגעגעת לימים בהם לואיס הכה אותי... ולימד אותי... אך אורפן לעולם לא יעשה את אותו הדבר לקליאו.'
היא ירדה למטה והבחינה במכשף; הוא ישב על הספה מהורהר.
"לא הייתי צריכה לומר את זה." אמרה קיזה והתיישבה לידו. "האדון-"
"את אהבת כשהוא הכה אותך?" שאל אותה אורפן, מיישר מבט אליה. "אם הייתי שם, לא הייתי נותן לו לעשות את זה." הוסיף בהחלטיות.
"קרלנסלו, אל תדבר על דברים שאתה לא יודע. היחסים ביני לבין האדון שלי היו שונים מהיחסים שלך עם קליאו ומג'יק." אמרה מעט בתקיפות. "לרגע נזכרתי בו ואמרתי לך שתנהג כך גם בקליאו, אך טעיתי."
"ואת... עוד מצפה ממני להציל אותו כדי שימשיך להכות אותך?" שאל בחוסר אמון. "אני יודע שהוא מורד והיה מורה במגדל הניב, אבל אני לא מבין את הסיבה-"
"הוא הציל את חיי, אפשרתי לו להכות אותי באהבה... אמא שלו התעללה בו כשהיה ילד ומאז הוא בז לנשים." הסבירה לו קיזה. "הוא הועבר למגדל הניב לאחר שהיא התאבדה, בגיל שמונה הוא ראה את גופתה התלויה..." קולה רעד. "הוא לא סיפר לי את הכל... אך גם כשהוא סיפר לי את זה הוא הכה אותי עד זוב דם, משום שלא היה מגיע לי לשמוע את זה בתור שפחה." היא ספקה את כפות ידיה זו בזו. "ביקשתי ממנו לספר לי את זה והסכמתי שהוא יכה אותי, הוא לא הסכים בלי זה... דיממתי-"
"מספיק!" אורפן נעמד על רגליו, מסרב לשמוע עוד מהדבר הזה. "גרמת לי לקשר את קליאו אל הזוועה הזו במחשבותיי, ואני לא מסכים עם זה."
"האדון שלי תרם רבות בחייו כשהיה במגדל הניב, הוא אדם טוב... אסור שמגדל הניב יהרגו אותו!" קראה קיזה כמעט בבכי, מפחדת שקרלנסלו יפנה לה גב עכשיו כשהוא יודע כמה הכה אותה אדונה – היא בניגוד אליו לא ראתה בכך אף בעיה.
"אני אציל אותו ואגרום לו להבין שהוא עשה טעות, הוא לעולם לא יכה אותך שוב." אמר אורפן לבסוף ועלה בחזרה למעלה בכדי לבדוק את קליאו ומג'יק. 'קיזה לא מבינה כמה חמור המצב שלה, היא חושבת שגבר מכה זה דבר נכון... לא עוד.'
קיזה נותרה לבדה בסלון על הספה, מנסה להירגע מסערת הרגשות שתקפה אותה כשדיברה על לואיס.

הבוקר הגיע, השעה הייתה מאוד מוקדמת. אורפן ישן באמצע בין קליאו ומג'יק על המיטה הזוגית הגדולה; הוא ישן כה חזק עד שהחל לנחור בקול.
מג'יק פקח את עיניו בהפתעה כשהרגיש יד צובטת את אפו. "אאוץ'" קרא בכאב; זו הייתה קליאו. "מה לעזאזל את עושה?"
"מג'יק, אנחנו צריכים לטפל בעצמנו." לחשה לו הנערה כששיערה פרוע מתמיד, עולה עם כל גופה על אורפן בכדי להגיע למג'יק. "אורפן ממש עייף, אז לא נפריע לו, אני אכין ארוחת בוקר מוצלחת כמו תמיד ואתה תנקה את הכל, בוא נגרום לו להתגאות בנו." לחשה לו בחיוך; שיערה הארוך נח על פניו של המכשף הישן.
"קליאו... עזבי אותי לישון עוד קצת, בדרך כלל את זו שלא קמה..." דיבר אליה מג'יק בקול מנומנם ופיהק. "אל תכיני שום ארוחה, את מבזבזת מצרכים..." הוסיף.
הנערה ניפחה את לחייה בעצבים. "אתה לא תגיד לי מה לעשות! אתה שוליה כפוי טובה, קום עכשיו!" היא ירדה מהמיטה ומשכה בידו של מג'יק. "קום!"
"תפסיקי! את תעירי את המאסטר! תעזבי אותי!" קרא מג'יק בכעס.
קיזה שמעה את כל המהומה שבקומה למעלה ונאנחה. 'אי אפשר לנוח בבית הזה.' רטנה והמשיכה לתקן את הנזקים מאתמול בעזרת הכישוף.
אורפן פקח את עיניו, מבחין בקליאו ומג'יק הרבים; הנערה ניסתה למשוך את הנער מהמיטה בכוח כשהם צועקים אחד על השנייה.
"מספיק!" קרא לפתע אורפן בחוסר סבלנות; כאב לו הראש, הוא היה חייב לישון שעות נוספות לאחר השימוש בכישוף הכתום אתמול.
קליאו ומג'יק נעצרו בבהלה, מביטים על אורפן פעורי פה; הוא קם מהמיטה ומשך בידיהם אל מחוץ לחדר.
"קיזה!"
המכשפה שמעה את קריאתו של אורפן ועלתה למעלה בזריזות, הוא דחף קלות את שני הנערים מולה; הם הביטו מטה, מרגישים אשמים על כך שהעירו את אורפן.
"אני כאן." אמרה המכשפה.
"אני חייב לנוח, הראש שלי מתפוצץ." אמר ושפשף את מצחו בכאב.
"קרלנסלו, אני..." היא כל-כך לא רצתה לשמור על שני הפרחחים האלה. "לא טובה עם ילדים." השלימה את המשפט.
"תעשי את זה בשבילי, רק תראי שהם לא יוצאים החוצה." הוא נאנח והניח את ידיו על מותניו.
"עכשיו גברת מכשפה תלמד אותי כשפים!" קראה קליאו בהתרגשות ואז הסתובבה לאחור באיטיות, עיניה הגדולות נפגשות בעיניו הכעוסות של אורפן. "או שלא..." הוסיפה בקול קטן ונזהר.
"אני אנסה קרלנסלו." אמרה בחוסר רצון. "תנוח הרבה, יש לכולנו על מה לדבר."
"תודה קיזה." הוא רכן מול הנערים. "אתם תתנהגו יפה ותיזהרו לצאת החוצה, תקשיבו לקיזה." אמר להם בקול רציני.
המכשפה שילבה את ידיה והביטה הצידה. 'זה המחיר בלהיות בחברת קרלנסלו...'
קליאו ומג'יק הנהנו.
"תישן בכיף אור-פן! חלומות נעימים!" קראה קליאו ונופפה לעברו לשלום לפני שנכנס חזרה לחדר, הוא חייך לעצמו וסגר את הדלת מאחוריו.
"זה לא בסדר שהערנו את המאסטר..." אמר מג'יק בקול אשם, מביט על קליאו בכעס.
"הכל לטובה מג'יק, תראה! אתה מחוץ למיטה." צחקקה הנערה בערמומיות. "אני הולכת להכין ארוחת בוקר." אמרה וירדה במדרגות כשהיא מזמזמת להנאתה.
"ק-קיזה! בבקשה!" מג'יק תפס בידה בהפתעה, היא הסתכלה עליו.
"מה יש ילד?" שאלה באדישות.
"חייבים לעצור את קליאו, היא מבזבזת מצרכים, האוכל שלה רעיל!" אמר בקול מתחנן.
"תהיה רגוע." השיבה, היה לה רעיון. "רד למטה, אני צריכה לבדוק כמה דברים." אמרה לנער והוא הקשיב לה. 'אני חייבת לספר להם את זה...' המכשפה הסתירה סוד גדול מפני אורפן והנערים, לואיס אדונה כמובן ידע על כך. היא הביטה על ידיה, הציפורניים השחורות שלה היו עדיין מעט ארוכות מן הרגיל והיא ניסתה להסתיר זאת כשדיברה עם האחרים. 'אני רק לא יודעת מתי יהיה העיתוי הנכון...'

מג'יק הציץ על קליאו במטבח; היא החלה להכין משהו, הוא נשם עמוק והלך לעברה באומץ.
'היא לא יכולה לבזבז עוד מצרכים! כבר לא נשאר לנו מה לאכול!' קרא בראשו.
ואז כשהוא הביט על הנערה החייכנית על הבוקר זה היה לו מוזר; היא חוותה משהו קשה מאוד אתמול.
"קליאו." מג'יק הניח את ידו על כתפה. "אני חייב לשאול אותך משהו..."
הנערה פנתה לאחור כשהיא אוחזת באחת הביצים, אפה הקטן כבר היה מלוכלך בקמח לאחר שפתחה את קופסתו באופן אגרסיבי.
"מה מג'יק?" שאלה בחוסר סבלנות.
"אתמול... נחטפת ועברת טראומה לא פשוטה, את בסדר?" שאל בהיסוס; הוא לא ידע אם יהיה זה בסדר להזכיר לה את זה.
הנערה נאנחה והפנתה לו את גבה. "אני מנסה לשכוח את זה עכשיו, אני לא רוצה שאורפן יהיה עצוב..." אמרה בכאב. "אתמול הוא בכה הרבה בגללי, בנוסף לכל אני ממשיכה לחלום סיוטים, אני לא רוצה שהוא יידע מזה יותר... כי קשה לו." היא נשפה באפה. "והכל קרה באשמתי, יצאתי החוצה במקום להקשיב לקיזה..." היא חזרה להביט על מג'יק שנראה עצוב מדבריה על המאסטר שלו. "אז רציתי להכין לו ארוחת בוקר, אבל זה לא יפצה על זה."
"כשהמאסטר נלחם את לא חושבת, תעצרי רגע ותחשבי, הוא חזק ואינו זקוק לעזרה שלך ולא לעזרה שלי... זה רק מדאיג אותו עוד יותר, את כמעט נהרגת!" דיבר אליה מג'יק בקול רציני. "מי היה מאמין שקסנדרה תעשה דבר כזה?!"
"מג'יק?"
"מה?"
"סאריון הזה... הוא באמת כזה רע? הריי הוא הציל אותי." שאלה לפתע, ממצמצת בעיניה התכולות.
"המאסטר שונא אותו, הוא הציל אותך בשביל להחזיר אותו למגדל הניב, זה טיפשי ולא מתוחכם במיוחד." אמר מג'יק ושילב את ידיו. "אם כי... אני בטוח שיש יותר מזה, הוא לא נראה טיפש." הוסיף ותפס בסנטרו כמנסה לחשוב. "אנחנו צריכים להיזהר, את תהיי על הכוונת שלהם... אבל אל תדאגי, כל עוד את תקשיבי למאסטר ותישארי לידו, לא יקרה לך דבר." ניסה להרגיע אותה הנער, מחייך לעברה.
"אתה צודק." השיבה וחזרה לעיסוקיה בהכנת ארוחת הבוקר. 'אבל אני מפחדת שאורפן ייפגע בגללי...' חשבה בחשש ונשכה את שפתה הסמוקה.

סאריון דיווח את כל החדשות לשליט בחדרו, אשר היה מרוצה מהתגלגלות העניינים.
"קרלנסלו לא יוכל לברוח מאיתנו יותר." אמר השליט בקולו המחוספס, מחייך לעצמו. "אך עלינו להתקדם באיטיות, אתה כבר יודע מה לעשות."
"כמובן אדוני, התכנית מוכנה." סאריון החליק את ידו בשיערו באלגנטיות. "אגב, קרלנסלו נראה כל-כך טוב עד שהזלתי ריר..." הוסיף בהתרגשות.
"תחסוך ממני את השטויות האלה ותתחיל לעבוד, סאריון." העיר לו השליט, פניו עדיין נסתרות מכל כשגלימתו הגדולה והשחורה מסתרכת מאחוריו. "תגרום למורד לספר לנו היכן שוכנת קונסטלין, בכל דרך שהיא." רמז לו השליט כי יצטרך להשתמש באמצעות אלימות קשה כלפי לואיס.
"כן אדוני." סאריון יצא מן החדר עם הבעה נחושה על פניו. 'החיים שלך עומדים להיהרס קרלנסלו ואז אני רק ארקוד על הגופה המדממת שלך.' חשב והמשיך ללכת לאורך המסדרון.

***

אהבתם את הפרק? הוא הרבה יותר רגוע ואני בטוחה שיש לכם הרבה על מה לחשוב ולדבר, ספרו לי!

תמונה לסיום:
ספוילר
הצג
מג'יק
מג'יק
349.jpg (64.11 KiB) נצפה 32 פעמים
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19372
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

עליית המורדים [סיפור בהמשכים]

שליחה על ידי The oldman » 03 אוגוסט 2020, 23:21

אהבתי את הקצב האיטי ואת השיחות בין הדמויות. השיחה בין סאריון ללואיס חושפת הרבה פרטים ומעניינת, רק זה שהזכרת בדרך אגב את המוות של אח שלי נראה קצת "גס" - אולי זה צריך להיות מחשבה של לואיס.
בכל מקרה עושה חשק להבין מה התוכניות של כולם, כולל מה אורפן מתכנן לעשות.
המשתמשים הבאים אמרו תודה ל The oldman על ההודעה:
Falcongirl2020
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה