• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כמה מ2020 כפי שדמיינו אותה באייטיז אפשרי בטכנולוגיה של 2020 האמיתית?

כן, אני מדבר על מושבות/בסיסים בחלל או על הירח, משימות מאויישות למאדים, קרבות חלל, רובוטים, קיברנטיקה, מכוניות מעופפות, לייזרים - כל מה שהיה בספרי וסרטי המדע בדיוני והסייברפאנק באייטיז ולפני זה.

מה טכנית אפשרי ופשוט לאף אחד לא התחשק עדיין לממש, מה התממש בצורה שונה משדמיינו אותו אז?
 
זו חתיכת שאלה, ואחת שמאוד מעניינת אותי אישית. אני חושב שדרך טובה למצוא את הקשיים להתפתחות טכנולוגיה היא דרך התנאים ההכרחיים בשבילה. אז, מה דרוש עבור פיתוח (ויישום המוני) של טכנולוגיה חדשה?

א. תועלת כלכלית - זה כנראה המניע החזק ביותר, אולי לכל דבר. זה נכון גם לטכנולוגיה. לתחבורה ותקשורת, לדוגמה, יש תרומה אדירה לכלכלה. בגלל זה כלי רכב ומחשבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים.

ב. ידידותיות למשתמש - יכול להיות שיש לך טכנולוגיה מדהימה, כמו אלגוריתם אבולוציוני או מנוע גרעיני. אולי היא יכולה להועיל מאוד, אבל אם היא קשה לשימוש, אז היא לא תגיע לידיים של הציבור.

ג. התאמה תרבותית/רגולטיבית - אם החוק והחברה לא מאפשרים, קשה מאוד להפוך תיאוריה או אבטיפוס של טכנולוגיה מסוימת למוצר. קח לדוגמה את רמת האוטומציה המרשימה של יפן לעומת מדינות מתקדמות אחרות.

ד. ישימות טכנולוגית - צריך להיות אפשרי, מן הסתם. יש מקרים בהם טכנולוגיות של מד"ב הן יותר בדיוניות ממדעיות.

אני בטוח שיש עוד דרישות, אבל אלה המרכזיות שעולות לי כרגע. אפשר, דרך ההסתכלות הזו, לבחון טכנולוגיות שונות ולנסות להבין מה התפספס.
אנרגיה גרעינית? יש פחד אדיר ורגולציה מחניקה על התעשייה הגרעינית (לא מוצדק לדעתי, אבל זה דיון אחר).
מכוניות מעופפות? אפילו רחפנים הרשויות לא מרשות להטיס בשטח ציבורי. כמו כן, מבחינה כלכלית-טכנולוגית, אתה זקוק להרבה אנרגיה (דלק) בשביל להפעיל כלי טיס . מבחינת המשתמש, קשה יותר ומפחיד יותר לטוס מלנהוג.
עידן החלל? רק בשנים האחרונות, אחרי מאמץ אדיר להוריד את מחירי השיגור, הכלכלה בתחום גדלה. אפשר לחזור לאופטימיות זהירה, אבל זה עדיין תחום ממש יקר.

אם נלך על ניתוח כללי מאוד, הייתי אומר שבני אדם ממש טובים בלפתור בעיות. בגלל זה יש לנו טכנולוגיות רפואה ומים ובנייה מתקדמות מאוד, הם חיוניים בשביל לחיות. האם תחומים על סף פנטזיה, כמו ננוטכנולוגיה, או מטורפים כמו פרויקט אוריון, אפשריים? בהחלט יכול להיות. האם אנחנו ממש זקוקים להם? זה לא כל כך ברור. ובגלל זה יש לך מד"ב ריאליסטי מפוצץ, אבל מציאות מתונה יותר. אין פיתוח חזק בלי מניע חזק.

זה על קצה המזלג, ואני רחוק מלהיות מומחה. להבין למה מד"ב התפתח דווקא בשנות החמישים-שישים, ולמה נראה שהרבה טכנולוגיות נעצרו, זה גם חלק מהמשוואה. מאוד ממליץ על הספר הזה:
https://www.amazon.com/Where-My-Flying-Car-Memoir-ebook/dp/B07F6SD34R
 
במלחמה הקרה טיסות לחלל היו די מונופול מעצמתי כי מה שיכול להעלות חללית למסלול יכול להוריד גם פצצה בכל מקום על הגלובוס.

אנרגיה גרעינית - הכור האטומי ביבנה נבנה ע"י האמריקאים במסגרת "אטום למען השלום", פרוייקט קצר ימים בו הם חילקו כורי מחקר פחות או יותר לכל דכפין. בשנות החמישים והשישים היו לך כבר אניית נוסעים ומטען אזרחית עם הנעה גרעינית (סבאנה) ועשו גם ניסויים במטוס עם כור אטומי קטן.

אבל מה הבעיה? שבגרעין יש לך מחיר גבוה מידי לטעויות, רשלנות וכוונות זדון. אף אחד לא רוצה עוד צ'רנוביל.

באייטיז היינו בטוחים שבשנות האלפיים כל מטוסי הנוסעים יהיו על-קוליים כמו הקונקורד, אבל יחס העלות-תועלת הפך אפילו את הקונקורד למיותר. דווקא את הקטע של אינטרנט סלולארי לא ממש חזינו ואפילו בספרי סייברפאנק הגיבורים מחפשים שקעים של אינטרנט קווי...
 
גם לגבי גרעין וגם לגבי תחום התעופה, אין ספק שכדאי לנו להיזהר מאוד. אבל לדעתי מבט עמוק יותר על הרבה תעשיות יראה שקיימת רגולציה מיותרת, שנובעת בסופו של יום מפחד עיוור ובורות.
אני לא מנסה להיות בוטה, פשוט יש מקרים שבבירור הרגולטור מעיק לשווא. ראית פעם את התקנים המפורטים עד כדי גיחוך של מיקום מראה ברכב, או את התוכניות המבריקות והיקרות כל כך להטמנת פסולת גרעינית שהאמריקאים יצרו?
בגרעין, אגב, גם יש קונספירציה שאילי נפט מממנים את הפחד מהטכנולוגיה. מעניין.

לגבי האינטרנט ושאר יכולות המחשוב, אני מסכים לגמרי. די בטוח שאחד מסופרי המד"ב הקלאסיים, אולי קלארק או היינליין, חזו ספרייה גלובלית. עקפנו את זה בהרבה.
אחד ההסברים להתקדמות המדהימה של טכנולוגיות מחשוב ודיגיטל, לעומת שאר התחומים, הוא עצירת ההתפתחות האנרגטית שלנו. בארצות המערב כבר בערך חמישים שנים שאין עלייה בכמות האנרגיה שהפרט צורך. אם אתה רוצה לבנות חלליות, או מגורים מתחת למים, או להעניק תעופה זולה כמו רכב, אתה צריך להוזיל את האנרגיה. מחשבים מסתדרים עם בערך אותו מתח כבר זמן מה.
עוד חלק חשוב לדעתי הוא האופי השיתופי והפתוח קהילת המפתחים, וכתוצאה מכך גם התעשייה. קל להעביר מידע דרך האינטרנט, וקוד משתכלל ומתפשט לכל מקום - כמעט כמו רעיונות.
 
רגולציה בהרבה מקרים מגיעה מלמטה, "הוראות בטיחות אלה נכתבו בדם", מכיר? לא צריך "רגולטור מעיק", צריך רק מספיק אמריקאים בלי ביטוח בריאות שתובעים את היצרן כדי להצליח לשלם על הביקור שלהם בחדר מיון.

אחת ההלצות הקבועות לגבי ספרי מד"ב משנות השישים סטייל אסימוב או היינלין היא שיש שם חלליות בין-כוכביות אבל הצוות עדיין משתמש בסרגלי חישוב.

לא מדוייק לומר שלא הייתה התייעלות אנרגטית - משבר האנרגיה של שנות השבעים היה זרז לפיתוח מנועים עם צריכת דלק נמוכה יותר, סוללות נהיו קטנות ויעילות יותר, המיחשוב התמזער (לטלפון הנייד שלי יש יותר כוח מעבד ואיחסון מלפנטיום השולחני שהיה לי לפני עשרים ומשהו שנה) - אבל אלה לא המהפכות שהבטיחו לנו בעיתוני המדע הפופולארי בשנות השמונים.

עוד נקודה שצריך לשים לב אליה - יש מוצרים טכנולוגיים שלוקח להם הרבה זמן "לתפוס". זוכרים שהיו פעם תקליטורים? נגן התקליטורים הראשון היה מ1980 בערך, אבל עשור וחצי אחרי זה מערכת שמנגנת דיסקים עדיין הייתה מתנה יקרה ליומולדת ודיסקמנים בכלל היו סמל סטטוס. ואז פתאום נהיו דיסקים בכל מקום ועכשיו הם נעלמו עד כדי כך שכונן התקליטורים בלפטופ הממוצע בקושי בא לידי שימוש.
 
כן, ההתייעלות שלנו בתחומים רבים (כמו עלות, צריכת אנרגיה, או נפח) היא בהחלט מדהימה כשחושבים עליה. אבל אני חושב שזה פשוט מאפיין של התפתחות טכנולוגיה מסוימת לאורך זמן. אחרי האב-טיפוס, הדבר הראשון שהייתי פונה אליו זה מיזעור והוזלה של המוצר, אם קהל היעד הוא הציבור הרחב. מחשבים זה אחלה דוגמה. אפשר לראות גם את הגודל של המטוסים הראשונים של האחים רייט, לדוגמה, ולהשוות אותם לטיסנים של היום.

ספציפית לגבי אנרגיה, אני מסכים. אבל כאן שווה להבחין בין התייעלות לכמות. אם בחצי הראשון של המאה העשרים התמקדנו בלהשיג כמה שיותר אנרגיה (מפחם, לנפט, לגרעין מדי פעם) אז בחצי השני עברנו לניסיון להשיג את אותם ביצועים פחות או יותר עם משאבים מועטים. בכלל באנרגיה, יש לך את תופעת החשמול (electrification) שמדגימה את זה מצוין - גם כיריים וגם מכוניות עוברים לחשמל. זה כלכלי, זה ירוק, אבל זה לא מחזיר אותך לירח. לא במהירות בכל אופן.
 
מכוניות הן נקודה מעניינת.
מצד אחד, אין לנו כמעט על הכביש את העיצובים שבשנות השמונים נחשבו ל"עתידניים". לא דלתות כנפי שחף, לא מנועי וונקל סיבוביים, לא עיצובי-חללית.

מצד שני, אם תסתכל על מכונית ליסינג ממוצעת, הצורה שלה יותר חלקה וזורמת משל מכוניות האייטיז הקצת-רבועות. גם לא תמצא בשום מכונית היום משנק (צ'וק) ידני כמו שהיה במכוניות כשעוד למדתי נהיגה, לכולן יש הגה כוח - ומכוניות חשמליות והיברידיות הן משהו שכן הפך לנפוץ.
 
הצורה של מכונית משפיעה על האווירודינמיקה שלה, הגיוני שהמהנדסים ישאפו לעיצובים מסוימים כדי לצמצם התנגדות אוויר - וככה לחסוך בדרישות דלק ועוצמה. שמעתי נגיד שהצורה של פנסי מכוניות מיועדת להפחית לחץ אווירודינאמי על המראות. גם כאן יש רגולציה שמשחקת תפקיד, אבל מן הסתם קיימים גם גורמים אחרים (סטנדרטיזציה של התעשייה?) שמשפיעים.
 
אין רגולציה שאוסרת עליך לייצר מכוניות עם צורה יותר "רבועה" - אם אני זוכר נכון חלק מהדגמים של דאצ'יה כללו מכלולים "רבועים" וזולים יותר עם מראה מיושן כדי לחסוך כסף (אבל בעיקר בחלונות וכאלה). פעם היה קשה יותר ויקר יותר לייצר כיפופים "חלקים" מספיק בפח ובזכוכית.

יש דברים שנהיים פשוט סטנדרט ובלעדיהם אנשים לא רוצים לקנות את הרכב (חלונות חשמליים, מזגן - פעם יכלת לקנות מכונית בלי! הילוכים אוטומטיים - יש רכבים שאין להם דגם ידני בארץ) יש דברים שהופכים לסטנדרט של רמת בטיחות בלי שרגולטור יקבע אותם אלא חברות ביטוח (חיישני רברס, מובילאיי) ויש דברים שפעם לא היו והיום מחויבים בחקיקה - אני עוד זוכר מכוניות שבהן לא היו חגורות בטיחות במושב האחורי ושתידלקו אותן בדלק 91 אוקטן עם עופרת - כאן באמת הייתה התערבות ממשית ורגולציה כי הדברים האלה פשוט הורגים אנשים.

אבל נחזור לנושא המקורי.

ספנות גרעינית למשל. היא נוסתה בהצלחה כבר בשנות השישים, הטכנולוגיה של ספינות גרעיניות אזרחיות קיימת (אאל"ט יש שוברת קרח רוסית אחת שעדיין פעילה כספינה גרעינית), אבל - אין לנו בשום מקום צי מסחרי של ספינות אטומיות שיכולות להקיף את העולם חמש פעמים בלי לתדלק.
 
משפט בקשר לחיזוי העתיד שאני מאמין בו אומר שאפשר לחזות בקירוב טוב את העתיד הקרוב (מה יקרה עוד כמה חודשים או שנה-שנתיים) ואת העתיד הרחוב (מה יהיה עוד 100 או 200 שנה). לא בטוח שצודקים בחיזוי אבל זה אפשרי.
לעומת זאת לחזות מה יקרה עוד עשור או שניים זה כמעט בלתי-אפשרי, פשוט כי זה שינויים קטנים יחסית שאי אפשר ממש לחזות אותם.

לדוגמא, שוק האנרגיה הוא שוק תחרותי, הסיבה שאין ספנות גרעינית רחבת היקף לא קיימת פשוט כי היא לא כלכלית.
למשל, לחזות שנגיע לירח במאה ה-19 זה קל, אבל להגיד שבשנת 1980 תהיה מושבה בירח תוך 15 שנה לא התגשם. אותו דבר היום, אני יכול לחזות שעוד 100 שנים יהיו אלפי אנשים על הירח ועל מאדים, אבל אין לי שום דרך לדעת אם זה יקרה עוד 5 או 50 שנה.
 
חזרה
Top