הושלם שדרוג תחזוקה לפורום
שדרגנו את הפורום לגרסה עדכנית של PHPBB. אם אתם נתקלים בבעיות, זה המקום לדווח: שדרוג תחזוקה לפורום - ספטמבר 2019
בנוסף אנו שוקלים בטווח הארוך יותר לשדרג את מערכת הפורומים למערכת מודרנית יותר ונשמח לשמוע את דעתכם. זה הנושא בו אנחנו מציגים אפשרויות שונות: אז EnWorld עדכנו את האתר שלהם

איך ליצור שפה? ח' - התפתחות סמנטית

פורום הקהילה שלנו, כאן תוכלו לדבר על כל נושא שעולה על לבכם. אז שימו את המעיל בצד ובואו להתרווח אצלנו
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ח' - התפתחות סמנטית

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 23 ספטמבר 2019, 07:21

ובכן, אחרי שראיתי שיש ביקוש, אני גאה לפתוח במדריך יצירת השפה שלי (שבחלקו הגדול יהיה תרגום לעברית של סדרת היוטיוב How to make a language).

קודם כל ולפני הכל - מה זו בעצם שפה מתוכננת?
שפה מתוכננת היא שפה שלא התפתחה בטבעיות, אלא שהאדם יצר. אנשים יוצרים שפות להרבה מטרות - למטרות תקשורת בין אנשים בעולם הזה (כמו אספרנטו), למטרות עיצוב חשיבה (לאאדן, לוז'באן, טוקי פונה), למטרת שילובה בעולם בדיוני (קווניה) או סתם לשם ההנאה שביצירת שפה (אספונג, השפה הטובה ביותר שלי עד כה).

במדריך זה אנחנו נתמקד בסוג אחד של שפה מתוכננת - שפה בדיונית, כלומר כזו שמדוברת בפי אוכלוסיה בדיונית של דוברים. כמו כן, אנחנו ניצור אותה כך שתראה הכי ריאליסטית שאפשר, ונדמה תהליך התפתחות של שפה אמיתית.

מטרה נוספת - שלי אישית - היא ליצור את המדריך הזה מובן כמה שיותר לאנשים ללא הבנה במושגים בלשניים. כמו כן, כדי לעזור לכם ביצירה וגם בשביל הכיף של עצמי, אני אצור לנו כאן שפת דוגמה, שתיתן לכם מושג כללי איך ליצור שפות ועל תהליך העבודה.

עכשיו, לפני שנתחיל ביצירת השפה, אנחנו צריכים לדעת - מי הולכים לדבר בה? כמה נקודות חשובות ביצירת התרבות הזו (בקווים כלליים, אין צורך לרדת לדקויות של טקסי התה והמוזיקה העממית):
  • היכן התרבות שוכנת? אי טרופי? מדבר? ערבות עשב?
  • מה הרמה הטכנולוגית שלה?
  • ממה התרבות מתפרנסת?
  • מה יחסי הגברים - נשים בחברה? האם יש מין עליון על משנהו?
  • אילו ערכים התרבות מעריכה ומקדשת, ואילו היא רואה כחטאים נוראיים?
  • האם יש לה קשר עם תרבויות אחרות מהן היא יכולה להיות מושפעת? מה טיב הקשר?
לצורך הפשטות, נניח שדוברי שפת הדוגמה שלנו חיים באי צפוני מיוער ומבודד מהעולם החיצון (אני מדמיין איסלנד מיוערת). הדוברים נמצאים כרגע בתקופת האבן, ומתפרנסים מחקלאות, ציד, דיג ומרעה עזים. התרבות שוויונית למדי, ולכל אחד יש זכות לדבר באסיפת השבט, אבל לגברים יש יותר יוקרה היות והם הלוחמים. התרבות לוחמנית, מקדשת אומץ, גבורה ונאמנות, ורואה בפחדנות, שקרים ובגידות חטאים נוראיים שיש להוקיע ולהעניש עליהם בחומרה.
בקיצור - ויקינגים :P

אז זה הכל לעכשיו. בשבוע הבא נתחיל ביצירת הפרוטו-שפה, אותה נפתח בהמשך לשפה המלאה. אתם מוזמנים לספר על התרבות שלכם כאן, יהיה מגניב אם כל אחד ישתף את תהליך העבודה שלו ונוכל לעזור זה לזה.
אז קדימה! בהצלחה!
נערך לאחרונה על ידי הח׳אן הטטרי ב 02 נובמבר 2019, 16:09, נערך 7 פעמים בסך הכל.
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 26 ספטמבר 2019, 17:01

חלק ב' - פרוטו פונולוגיה

מושג מאיים, ''פרוטו פונולוגיה'', נכון?
פונולוגיה פירושה ''תורת ההגה'', והיא בעצם התחום שכולל את כל נושא הצלילים שמופיעים בשפה ואת הצורה בה הם מופיעים יחד. זה השלב הראשון ביצירת שפה - לדעת איך היא תשמע...

לצורך בחירת הצלילים, ניעזר באלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA), שנוצר בידי בלשנים וכולל את כל הצלילים הקיימים בכל השפות האנושיות. שום שפה לא יכולה לכלול את כל הצלילים הללו או אפילו את רובם. שימו לב שה-IPA והאיות האנגלי לא תמיד חופפים - כך לדוגמה הסימן j לא מסמן ג'יי, אלא יו''ד עיצורית.

International Phonetic Alphabet chart - Wikipedia

אם כבר עיצורים - צלילים מתחלקים לשתי קבוצות, עיצורים - בהם האוויר נעצר ואז משוחרר בדרך כלשהי (ב, ג, ק, ש) - ותנועות, בהן האוויר לא נעצר (a, e, i). בדרך כלל בשפה יש הרבה יותר עיצורים מתנועות.

הצלילים ב-IPA מאורגנים בטבלה. בשורה העליונה מתואר בסיס החיתוך (כך לדוגמה הצלילים p ו-m נחתכים בשפתיים, הצלילים t, n קצת מאחורי השיניים, באזור שנקרא ''המכתש''). בעמודה שמאלית (או ימנית בעברית) מתואר אופן החיתוך (p, t הם פוצצים, כלומר נוצר לחץ ואז האוויר משתחרר בבת אחת, m, n אפיים, כלומר האוויר זורם דרך האף). מאפיין נוסף של עיצורים הוא השאלה האם הם קוליים או אטומים, כלומר האם מיתרי הקול רוטטים כשאתם הוגים אותם. לרוב העיצורים יש שתי גרסאות - קולית (נניח, b) ואטומה (p).

כשאתם תיצרו את הפונולוגיה של הפרוטו-שפה שלכם, ארגנו את הצלילים בטבלה, לא ברשימה - זה מקל מאוד על תכנון ההתפתחות הפונולוגית. אופני ובסיסי החיתוך נמצאים בויקיפדיה העברית ברובם. ממליץ להסתכל, כי הרבה פעמים אפשר ללמוד כיצד להגות עיצור רק משמו (עיצור דו-שפתי, אפי, הוא עיצור שנהגה מהשפתיים דרך האף - m). אם יש שאלה, תרגישו חופשיים לשאול.

וכעת, לתנועות - ב-IPA התנועות מסודרות בטרפז, אבל כיוון שזו לא צורה קומפקטית כל כך בשבילנו, נסתפק בטבלה. השורה העליונה בטבלה מספרת האם התנועה היא אחורית או קדמית, כלומר האם הלשון נמצאת קרוב או רחוק לגב חלל הפה. יש כמובן גם תנועות אמצעיות. העמודה, לעומת זאת, אומרת לנו האם התנועה סגורה או פתוחה - כלומר האם הלשון נמצאת הרבה מעל אמצע חלל הפה (i), איפשהו באמצע (e), או בכלל בתחתית (a). כמו כן, הטרפז מבדיל גם בין תנועות מעוגלות (בהן השפתיים מעוגלות) לכאלו שלא - נניח u היא מעוגלת, ולעומתה i לא. יש תנועות כמעט לחלוטין זהות יכולות להיות שונות אם אחת מעוגלת והשנייה לא.

עוד פרט קטן בנוגע לעיצורים, הוא תכונה שנקראת ''הוספת פונמה'' - צליל שמתווסף לעיצור המקורי, ויחד הם יוצרים עיצור חדש. לנו דוברי העברית זה אולי נשמע מוזר ולא יעיל, אבל זו תכונה בסיסית של עיצורים בשפות כמו סינית וערבית, והיא לא נחשבת כצרור עיצורים (שני עיצורים שונים ברצף) אלא כעיצור יחיד ונפרד.
כך לדוגמה בערבית יש עיצורים מלועלעים, כלומר מיד אחרי העיצור הוגים גם צליל עי''ן גרוני (''בסעל'' בערבית, בצל בעברית). בסינית קיים נישוף - מיד אחרי הצליל הוגים צליל ה''א. תכונה זו, אגב, היתה קיימת גם ביוונית עתיקה - וזו הסיבה שמילים שאולות כמו ''פיליה'' נכתבות עם ph ולא f.

אם ההסבר לא היה 100% ברור, ואני מניח שלא, בואו ניצור את הפונולוגיה של שפת הפרוטו שלנו כדי להסביר בצורה מעשית יותר. הערה חשובה - זו רק שפת הפרוטו, כך שאנחנו עוד הולכים לשנות ולפתח את הצלילים שלה. תמיד תוכלו לשנות בהמשך אם יהיו צלילים שלא ימצאו חן בעיניכם.

נתחיל בלבחור עיצורים לשפה שלנו. בשפות שונות יש כמות שונה של עיצורים - בעברית יש 20, באנגלית 26, ובטהיטית יש בסך הכל תשעה (!). לשפה שלנו ניקח את הצלילים p, t, s, l, r, n, k, m, w, h, שדי נפוצים וקיימים בהרבה שפות. בשביל הגיוון, בואו נוסיף גם q, ɬ ותכונה של נישוף עיצורים, אותה ה-IPA מסמן ב-h קטנה ליד האות. בטבלה נסמן אותה באדום, כדי שיהיה ברור שהיא אופציונלית, והעיצור יכול להופיע גם בלעדיה.
הערה - ממליץ להציץ בערכים בויקיפדיה על העיצורים האקזוטיים שהוספתי, כדי לשמוע הקלטות שלהם, שיהיה מושג כללי איך השפה נשמעת. בויקיפדיה יש הקלטות של כל העיצורים הקיימים, וזה די מועיל בבחירת הצלילים לשפה. והטבלה הסופית שלנו נראית... ככה (עשיתי אותה ב''צייר''. תתמודדו):
ספוילר
הצג
IPA.png
IPA.png (23.79 KiB) נצפה 240 פעמים
עריכה - הנה קישור לטבלת גוגל נוחה יותר:
עכשיו, הגיע הזמן לתנועות. במעט שפות (כמו האוביחית הנכחדת) יש סה''כ 2 תנועות, בערבית ספרותית יש 3, בעברית 5, ובאנגלית... ובכן, בסביבות ה-20. יש גם אפשרות להוסיף תנועות ארוכות (a לעומת aa), כמו באיטלקית, ערבית וגם בעברית קדומה, אבל לכרגע נוותר על כך.
לשפה שלנו ניקח שלוש תנועות בלבד - שימו לב שבהמשך, כשתפתחו את השפה שלכם מפרוטו לאמיתית, תוכלו להוסיף תנועות נוספות. וטבלת התנועות שלנו:
ספוילר
הצג
תנועות.png
תנועות.png (9.93 KiB) נצפה 240 פעמים
עריכה - הנה קישור לטבלת גוגל נוחה יותר:
בשלב הזה, יש צורך ליישב את השאלה, כיצד נכתוב את צלילי השפה? לצורך ההדגמה הזו נשתמש באלפבית הלטיני, שנוח מהעברי. יש כמה צלילים אותם אין במקלדת אנגלית, ויש צורך ליצור להם סימונים לטיניים. במקרה שלנו, ä (צליל א' רגיל) יסומן כ-a; העיצור ɬ יסומן בצירוף האותיות hl (שימו לב - לא קוראים את הצירוף כ-h-l); נישוף העיצורים יסומן ב-h אחרי האות (t מנושפת תהיה th, לדוגמה); והעיצור j יסומן y, למניעת בלבול.

לפני שנסיים את הפרוטו פונולוגיה שלנו, יש דבר אחד נוסף - פונוטקטיקה.
פונוטקטיקה היא בעצם הצורה שבה הצלילים באים יחד. היא כוללת שני חלקים עיקריים - מבנה הברה, והטעמה.
מבנה ההברה קובע בעצם כמה עיצורים יכולים להופיע בהברה. מסמנים עיצורים ב-C ואת התנועה ב-V, כשעיצור בסוגריים הוא אופציונלי - (C)V(C) כלומר בכל הברה יכולים להופיע לכל היותר עיצור בתחילתה ובסופה.
עבור השפה שלנו, נבחר מבנה של C)V), כלומר בכל הברה יכול להופיע לכל היותר עיצור אחד בתחילתה.

נושא נוסף הוא ההטעמה - בעברית ההטעמה משתנה (מלעיל - מלרע), אבל ברוב השפות היא קבועה - כך לדוגמה באיטלקית וספרדתית ההברה השנייה לאחרונה מוטעמת, מה שמעניק להן מקצב אופייני. עבור השפה שלנו, נגיד שההברה השלישית לאחרונה מוטעמת (או השנייה אם אין שלישית).

בשלב הזה כדאי ליצור כמה מילות שורש, כלומר מילים שלא נובעות ממילה אחרת (helpfully -> help). כמו כן כדאי ליצור כמה כינויי גוף בסיסיים.
מילון התחלתי
הצג
כינויי גוף

אני / אנחנו - mu
את / ה - ti
אתם / אתן - haka
הוא / היא - ni
הם / הן - hana
זה - tha

שמות עצם

אבן - luqi
איש - mala
אישה - mali
כבש - ruhli

פעלים

לבוא - paki
ללכת - phunu
לעשות - quphi
לראות - khawi
אז זה הכל להיום! מוזמנים להגיב ולספר על השפות שלכם, לשאול שאלות, או כל דבר אחר שקשור לנושא. בהצלחה!
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
קובר האלים
הודעות: 55
הצטרף: 12 יוני 2019, 16:03

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי קובר האלים » 26 ספטמבר 2019, 20:33

יש לי התחלה... אני רוצה לעשות שפה של דרקובורנים. אני יודע שהם יודעים דרקונית אבל אני רוצה לעשות סוג של שילוב בין דרקונית לאנגלית, הנה העיצורים שלי:
ספוילר
הצג
דרקובורנית- עיצורים.docx
(13.01 KiB) הורד 6 פעמים
יש לך טיפים, הערות, דרכים לשפר?
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 26 ספטמבר 2019, 20:50

שמח לראות שעוד מישהו נכנס לעניין!
אני די נרתע מליצור שפות לגזעי פנטזיה - לך תדע אילו צלילים מוזרים דמי-דרקון מסוגלים להפיק... בהנחה ומדובר בשפה אנושית, אלו הטיפים שלי:

זה לא בדיוק טיפ - מסמנים dz, לא ds. כמו כן נהוג לסדר את עמודות הטבלה לפי סדרן בפה, כך שסדקי מגיע אחרי לועי.

אני ממליץ לוודא שאתה יודע להגות את העיצורים האלו - עיצור לועי פוצץ זה משהו לא כזה מוכר לגרון העברי...

נראה שבחרת יחסית מעט עיצורים. אומנם תמיד אפשר להוסיף בהמשך, אבל אם אתה רוצה שפה עם צלצול גרוני ו''קשה'', הייתי ממליץ להוסיף עוד עיצורים קוליים (z נניח), כמו גם חוככים לועיים ואולי ענבליים:
עיצורים לועיים – ויקיפדיה
עיצורים ענבליים – ויקיפדיה

נראה די מוזר שאין בשפה עיצורים כמו r, l, n. הם לא קיימים בכל שפה, ועדיין, נדיר מאוד שכולם יחד נעדרים... ואם כבר מדברים על רי''ש, אם תבחר להוסיף אז תחשוב איזה סוג רי''ש אתה רוצה (מתגלגלת כמו באיטלקית, גרונית כמו בעברית, רוטטת כמו בגרמנית, מקורבת כמו באנגלית).

האם יש לשפה תנועות?

בהצלחה עם השפה שלך, ותזכור שכל מה שאני אומר זה טיפ בלבד!
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
קובר האלים
הודעות: 55
הצטרף: 12 יוני 2019, 16:03

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי קובר האלים » 26 ספטמבר 2019, 20:59

תודה על הטיפים, אני אוסיף עוד עיצורים, אני קצת מפחד שאם אני אוסיף r או l זה יהיה דומה יותר מידי לערבית...
לגבי התנועות, אני לא רוצה להסתבך יותר מידי (הצלילים מאוד דומים אחד לשני) לכן הלכתי על תנועות זהות לאלה שבאנגלית, בנוסף אני אשמח אם תבהיר קצת את כל העניין של ההטעמות...
שוב תודה
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 26 ספטמבר 2019, 21:10

תנועות - אם אתה הולך על התנועות האנגליות, יהיו לך בשפה 20 (!) תנועות שונות... את רובן סביר להניח שלא תדע להגות, מניסיון, שלא לדבר על הסיוט שבלתת לכל אחת מהן סימון משלה. (כביכול באנגלית יש רק a, e, o, i, u, אבל זה כי היא משתמשת באלפבית הלטיני שמותאם ללטינית ולא לאנגלית המסובכת).

עיצורים - l ו-r הם לא עיצורים ''ערביים'' כל כך... הם קיימים בכמעט כל שפה בעולם. בכל מקרה אל תפחד להוסיף צלילים, במקרה הכי גרוע בהמשך תוריד אותם עם התפתחות השפה (עיצורים יכולים סתם כך להיעלם להם - נניח g בהרבה מילים נורווגיות, ה''א, חי''ת ועי''ן בעברית מודרנית, r באנגלית בריטית).
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
dragonitzan
הודעות: 3112
הצטרף: 15 ספטמבר 2016, 15:19
מיקום: מול המחשב, או מעבר לו.

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי dragonitzan » 27 ספטמבר 2019, 07:42

אני גם חושב שאכנס לעסק בקרוב, תודה רבה על ההשקעה!
קובר האלים
הודעות: 55
הצטרף: 12 יוני 2019, 16:03

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי קובר האלים » 27 ספטמבר 2019, 10:33

יש לי שאלה, מה הם עיצורים לא פולמוניים? ראיתי שיש אותם בטבלה למטה, אפשר להשתמש בהם?
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 27 ספטמבר 2019, 14:14

עיצורים מתחלקים לריאתיים ולא ריאתיים (פולמוני = ריאתי). אני עצמי לא כל כך בטוח איך זה עובד, אבל בהסבר קצר מויקיפדיה - בעיצורים ריאתיים (רגילים) הסרעפת עולה מעלה ומווסתת את תנועת האוויר, ואילו בעיצורים לא ריאתיים המווסת הוא תנועת פיקת הגרון או תנועת הוילון (החך הרך). גם לי זה לא אומר יותר מדי.

עיצורים לא ריאתיים הם כולם פוצצים / סותמים, ומתחלקים לשלושה סוגים:
עיצורים מסודקים הם עיצורים שאחרי הגייתם הוגים גם אל''ף עיצורית - הם קיימים נניח באמהרית ובגאורגית, ומסמנים אותם עם ' אחרי האות (t' -> טְאְ).

עיצורים מפונמים... קשה להסביר את זה במילים. נסו לומר ט' או פ' בלי להפעיל את מיתרי הקול, רק בעזרת לחץ של האוויר. עכשיו תגידו אותם עם קול. התוצאה דומה לפוצצים רגילים, אבל... שונה. קיימים בעיקר בשפות בהודו ובאפריקה. ואם ההסבר לא ברור, ממליץ לשמוע הקלטות בויקיפדיה - עיצורים מפונמים – ויקיפדיה

עיצורים מצוצים - קיימים רק בכמה שפות דרום אפריקניות, ופועלים בעצם על צקצוק בלשון ויניקת אוויר - כמו שמצקצקים בלשון בעברית כשמישהו עושה משהו לא בסדר. עיצורים מצוצים – ויקיפדיה

בעיקרון כל הסוגים האלה די נדירים, אבל אין שום מניעה להשתמש בהם.

עריכה - עכשיו שמתי לב לשאלה על ההטעמה. אז ככה - בשפת ההדגמה, ההברה השלישית לאחרונה מוטעמת, אבל אם יש במילה רק שתי הברות, הראשונה מהן מוטעמתץ
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ב' - פרוטו פונולוגיה

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 29 ספטמבר 2019, 19:56

חלק ג' - תחביר

ובכן, יש לנו מילים, אבל נשאלת השאלה - איך מחברים אותן למשפטים?...

קודם כל, אנחנו צריכים להחליט על מבנה המשפט., המשפט מתחלק לשלושה חלקים - נושא (Subject), נשוא (Object) ופועל (Verb). הנושא הוא הדבר עליו המשפט מדבר (ילד אכל תפוח - מדברים על הילד), נשוא הוא שם עצם שאינו הדבר המרכזי במשפט (התפוח), ופועל הוא... ובכן, פועל. יש שבע אפשרויות שונות למבנה משפט:
  • SOV - נושא, נשוא, פועל - קיים בכ-45% מהשפות, ובהן יפנית, הינדי ולטינית.
  • SVO - נושא, פועל, נשוא - קיים בכ-42% מהשפות, ובהן אנגלית, רוסית ועברית מודרנית.
  • VSO - פועל, נושא, נשוא - קיים בכ-9% מהשפות, ובהן עברית מקראית, ערבית והוואית.
  • VOS - פועל, נשוא, נושא - קיים בכ-3% מהשפות, ובהן מלגשית ומאיה.
  • OVS - נשוא, פועל, נושא - קיים בפחות מאחוז מהשפות. מופיע בשפות כמו אפאלאי והיחקאריאנה (גם אני לא שמעתי עליהן בחיים).
  • OSV - נשוא, נושא, פועל - קיים בפחות מאחוז מהשפות.
  • מבנה חופשי - המילים יכולות להופיע בכל סדר אפשרי. בשפת הפרוטו לא נתעסק ביחסות דקדוקיות ולכן תהיה בעיה להבין מי הנושא ומי הנשוא, ולכן נניח לנושא (כרגע). קיים בעברית ספרותית, נאוואטל וגרמנית.
לשפת הדוגמה שלנו, נבחר מבנה משפט של SOV, שנפוץ מאוד ועדיין שומר על ייחוד מעברית (ואנגלית). כך שהמשפט ''אני רואה כבש'' (או ''אנחנו רואים כבש'') יהיה:
Mu ruhli khawi.

אבל מה אם נרצה לתאר את הכבש?... מה אם אני ארצה לומר ''אני רואה כבש לבן''?

תארים יכולים לנבוע משמות עצם או מפעלים. בחלק מהשפות, התואר נובע משם עצם - כך לדוגמה בגאורגית התואר כחול משמעותו ''דבר כחול'', כשם עצם. אם אני אומר ''דבר כחול ספר'', אז אני מדבר על ספר כחול. בשפות אחרות, ובהן סינית, התואר נובע מפועל, כך שאני לא אומר הספר כחול אלא ''הספר מכחיל''. בחלק מהשפות התואר לא נובע ישירות מפועל או משם עצם, אך בעבר הוא נבע ושינויים דקדוקיים וסמנטיים (משמעות המילים) הביאו לניתוק הקשר. כך לדוגמה באנגלית, התואר good נובע מהפועל ההודו אירופי הקדום ghedh, שפירושו ''להיות מתאים''. השאלה האם התואר מגיע לפני או אחרי השם תלוי בסדר המילים שלכם.

עבור השפה שלנו, נחליט שהתואר נובע מפועל, ובהתאם לסדר המילים שלנו מגיע אחרי שם העצם (V מגיע אחרי O). כך שאם אני רוצה לומר ''כבש לבן'', אני אומר בעצם ''הכבש מלבין'', או...
Ruhli sayu.

ואם נחליף את מיקומי המילים, המשפט שיווצר יתפרש כ''דבר לבן דמוי-כבש''...

ואם אני רוצה לומר ''אני רואה כבש לבן'', אני אומר...
Mu ruhli sayu khawi.

כעת, עוברים למילות היחס - מילים כמו ''על'', ''ב-'', ''ל-'' ו''מ-''. גם במקרה הזה, המילים יכולות לנבוע משם עצם או מפועל. במאיה לדוגמה, כדי לומר ''על ההר'', אתה אומר ''זה פָּנים ההר''. בסינית לעומת זאת, מילות היחס נובעות מפעלים, וכך כדי לומר ''אני הולך לפקינג'' אני אומר בעצם ''אני מגיע פקינג הולך''...

לשפה שלנו, נשתמש במילות יחס שנובעות משמות עצם (כך שהן מגיעות לפני שם העצם, כי S מגיע לפני O). כך לדוגמה, כדי לומר ''לאישה'', אני אומר בעצם ''אישה דג'', או:
Mali yaqi.
כך גם נקבע שהמילה ל''ב-'' היא ''בית'', ל''על'' היא ''עץ''... זה מקום ליצירתיות.
הערה - כשאתם מתכננים את שמות התואר ומילות היחס, תחשבו שדוברי השפה שלכם הם ניאנדרטלים מפגרים. הם לא מכירים ''ב-'', רק ''יער'' או ''לשבת'' או כל פועל או שם עצם אחר. אם אני רוצה לומר ''ל-'', אני פשוט אשתמש במילה שמתארת דבר שעושים ל- (נותנים?) או משהו שנותנים ל- (דג? מתנה? סטירה?).

הנושא הבא, שייכות. זה נושא די קצר. רוב השפות מתייחסות לבעל השייכות (תלמיד המורה) כתואר. כך שבשפה שלנו, כדי לומר הכבשה שלי, נומר ''כבשה אני'' או:
Ruhli mu.

ובכן, הנה זה - יש לנו תחביר!

שימו לב, שתחבירית, שפות נוטות להימצא באחת משתי הקטגוריות - ראש-סופי או ראש-תחילי, כשה''ראש'' הוא הדבר שנושא את עיקר המשמעות של המשפט (''כבש לבן'' - הכבש הוא הראש. ''ילד אכל תפוח'' - הילד הוא הראש). יש שפות שהן באופן טהור ראש-סופי או ראש-תחילי, אבל לא מעט שפות כוללות מאפיינים מכאן ומכאן - נניח בעברית, התואר מגיע אחרי שם העצם, אבל מילות היחס לפניו. שפת ההדגמה שלנו היא ראש-תחילי בעיקרה, כשמילות היחס הן הסעיף יוצא הדופן.
כמו כן, זכרו שזו שפת הפרוטו. ייתכן שבהמשך התחביר ישתנה (שינוי שקרה גם בעברית, אגב). עם זאת, תחביר נוטה להשתנות פחות.

ובכן, כעת יש לנו תחביר כדי ליצור משפטים בסיסיים - אבל כדי ליצור משפטים מורכבים יותר... חכו לפעם הבאה, אז נדבר על דקדוק.

נ.ב.: אני שמתי לב שאני מעלה פרק פעם בשלושה ימים. זה בסדר מבחינתכם או מהיר מדי?
נספח - שפת ההדגמה
הצג
פונולוגיה

עיצורים:
תנועות:
פונוטקטיקה:
  • מבנה ההברה - CV
  • הטעמה - הברה שלישית לאחרונה
תחביר
  • מבנה המשפט - SOV
  • שם - תואר (נובע מפועל)
  • מושא השייכות - בעל השייכות
  • מילת יחס - שם (נובעת משם)
  • פועל - פועל עזר
  • שפת ראש תחילי בעיקר
מילון
הצג
כינויי גוף

אני / אנחנו - mu
את / ה - ti
אתם / אתן - haka
הוא / היא - ni
הם / הן - hana
זה - tha

שמות עצם

אבן - luqi
איש - mala
אישה - mali
דג - yaqi
כבש - ruhli
מקום - khu

פעלים

לאכול - kasu
לבוא - paki
ללכת - phunu
לעשות - quphi
לראות - khawi

תארים

לבן (להלבין) - sayu

מילות יחס

אֵת - kasu
ב- - khu
ל- - yaqi
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ג' - תחביר

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 05 אוקטובר 2019, 20:48

חלק ד' - פרוטו דקדוק

ובכן, כעת אנחנו יכולים להרכיב משפטים פשוטים - אבל מה אם נרצה להביע משמעויות עמוקות יותר מ''אני לראות כבשה''? מה אם אני רוצה לומר ''אני ראיתי כבשה'', או ''אני אראה כבשים''? לשם כך, יש לנו צורך בדקדוק.

הערה - אני לא אתעסק במדריך הזה בבנייני הפועל, שהם נושא מרתק אך מסובך שאין מקום להסביר כאן. אולי מתישהו בעתיד.

אז כדבר ראשון, בואו נדבר על ריבוי. החלק מהשפות אין ריבוי בכלל (סינית למשל), ואתה לחלוטין מנחש מההקשר האם מדובר על יחיד או רבים. כמו כן, לריבוי יש כמה וכמה סוגים (למעשה, אתם יכולים אפילו להמציא בעצמכם):
  • יחיד - כמעט תמיד אינו מסומן.
  • ריבוי רגיל - קיים בכמעט כל שפה. לדוגמה, ''ילד - ילדים'' בעברית.
    ריבוי זה בדרך כלל יסומן בעזרת תואר כמו ''הרבה'' או ''כמה'', אך בחלק מהשפות הוא מצויין בעזרת אמירת המילה פעמיים (נניח במלאית) או באמצעות הכפלת ההברה הראשונה או האחרונה (כמו בשפה האינדיאנית או'אוד'האם).
  • ריבוי זוגי - קיים בין השאר בעברית, ערבית ויוונית עתיקה (אוזן - אוזניים). בדרך כלל מסומן בעזרת המילה ''שתיים''.
  • מעט ממשהו - קיים בכמה שפות, נניח פיג'י. לדוגמה: כלב - כמות מועטה של כלבים. לרוב יסומן בעזרת המילה ''מעט''. נדיר למדי.
  • הרבה ממשהו - לרוב יסומן בעזרת התואר ''הרבה''. נדיר למדי.
  • מכליל - קיים בגרמנית, מעיד על ריבוי כולל וקולקטיבי (כלב - כל הכלבים). לרוב יסומן בשם התואר ''הכל''. נדיר למדי.
  • אתם מוזמנים להמציא בעצמכם ריבויים עבור מספר מסויים של דברים (3? 7? 10? 12?) או עבור כמות מסויימת. לא ריאליסטי כל כך להעמיס שפה בריבויים שונים, אבל אף אחד לא מונע מכם ואני בעצמי עשיתי את זה בשפה הטובה ביותר שלי עד כה (אולי אפרסם אותה פה מתישהו).
בשפה שלנו, ניקח ריבוי רגיל בלבד - הראשון יסומן בעזרת שם התואר ra, הרבה. זכרו שזהו פרוטו-דקדוק, ועם התפתחות השפה ייתכן ויתווספו עוד סוגי ריבוי. וככה יש לנו כבש אחד - ruhli - לעומת שני כבשים:
ruhli ra.

הלאה - מה עם זמני פועל? איך אני מציין אם הפעולה קרתה בעבר, בהווה או בעתיד? ובכן, כהתחלה נציין שכמו עם נושא הריבוי - בחלק מהשפות פשוט לא קיימים זמני פועל (נניח סינית ומאיה), והשומע מבין מהקונטקסט את הזמן. אם הם צריכים להיות מדוייקים, הם משתמשים במילות עזר כמו ''אתמול'' או ''מחר''.

בניגוד לכך, בכמה שפות (כמו טורקית) יש לא פחות מעשרה, לפעמים אפילו עשרים (!) זמני פועל שונים ומאוד ספציפיים. שפות אחרות כמו נאוואטל כוללות זמן פועל ''רגיל'', כלומר פעולה שקורה באופן יומיומי או אמת כללית (''יגוארים אוכלים בשר'') - למעשה משהו דומה קיים באנגלית. חלק מהשפות מבדילות בין עבר קרוב לרחוק או בין עתיד קרוב לרחוק (קיים גם בעברית! שימו לב להבדל בין ''אני אשתה'' בעתיד רגיל ל''אני עומד לשתות''). יש גם זמן פועל היפותטי (''אני הייתי הולך'', כמו בגרמנית).

לשפה שלנו, נשתמש בארבעה זמני פועל (או שלושה, תלוי איך תספרו):
  • עבר - למעשה, בהרבה שפות אין סימון מובנה עבור זמן עבר, בלי לערב את נושא האספקט (בהמשך) - כך שהצורה הבסיסית לצורת העבר תהיה לא מסומנת.
  • הווה (+עבר) - ברוב השפות, זמן ההווה לא מסומן (נניח באנגלית).
  • עתיד קרוב - כמו בעברית, בשפה שלנו נסמן את העתיד הקרוב בעזרת פועל העזר ''לעמוד'', ka.
  • עתיד רגיל - בשפות שונות הוא מסומן עם פעלי העזר ''ללכת'' (קיים גם בעברית במידת מה), ''לרצות'', ''לקוות'' או ''להצטרך'', או בעזרת תארים כמו ''אחר כך''. בשפה שלנו, נשתמש בפועל העזר ללכת, phunu.
כך לדוגמה בשפה שלנו, כדי לומר ''אני אראה'' אני אומר ''אני ללכת לראות'', וכדי לומר ''אני אראה בקרוב'' נומר ''אני לעמוד לראות''. כבר אמרנו ניאנדרטלים מפגרים?... :wink:

שימו לב שיש צורך להוסיף לתחביר את השאלה - האם פעלי העזר מגיעים אחרי או לפני הפועל עצמו. היות והשפה שלנו היא בעיקרה שפת ראש תחילי, סביר שגם הפעלים בה יופיעו לפני פעלי העזר.

כמו כן, בנוסף לזמן, ישנו גם ההיבט (''אספקט'') שבו הפועל מתרחש - האופן בו הפועל מתרחש, ללא תלות בזמן. החלוקה הנפוצה ביותר בין היבטים אלו היא בין מושלם למתמשך (חלוקה שלא קיימת בעברית, אך נפוצה בהרבה שפות אחרות, נניח אנגלית). המושלם מעיד על כך שהפעולה נעשתה והסתיימה (I ate), ואילו המתמשך על כך שהפעולה בוצעה לאורך זמן ארוך, שהיא מתמשכת או שהיא לא הושלמה (I was eating).

ההיבט ה''מושלם'' לרוב מסומן באמצעות פועל עזר כמו ''לבוא'', ''לחתוך'' ו''לסיים'', וה''מתמשך'' באמצעות פעלי העזר ''להיות'', ''ללכת'', ''לשבת'' או ''לעשות''. בהרבה מקרים, רק היבט אחד מסומן, אך אפשרי ששניהם יהיו מסומנים.

בשפה שלנו, נסמן את ההיבט המושלם בפועל העזר ''לסיים'' (כמה מקורי, הא?), li. ההיבט המתמשך יהיה בלתי מסויים. וכך לדוגמה:
Ti kasu li phunu, ''אתה תסיים לאכול'', לעומת...
Ti kasu phunu, ''אתה תאכל'' (באופן מתמשך).

רק רגע. לא אמרנו שההווה לא מסומן? אם גם ההיבט המתמשך לא מסומן, איך נדע להבדיל בין השניים?
ובכן, ההווה הוא זמן פועל, והמתמשך הוא אופן. אין סתירה בין השניים. כמו כן, היות ויש שפות שלא כוללות כלל זמני פועל, אין מניעה מלהשאיר דברים קטנים כאלו (כמו השאלה האם הפעולה בהווה היא מתמשכת או מושלמת) להקשר במשפט.
שימו לב, שהבעזרת הוספת האספקטים לשפה שלנו קיבלנו גם הבדלה מסויימת בין ההווה (שאינו מסומן בשום מקום) לעבר (שמסומן כשהוא מושלם).

וכך, טבלת זמני הפועל שלנו נראית ככה:
ספוילר
הצג
עבור הדקדוק הבסיסי שלנו, יש רק עוד דבר אחד שחשוב לטפל בו - שינוי ערך הפועל.
מה זה אומר בעצם? ובכן, בפשטות גסה מאוד, ערך הפועל עונה על השאלה ''מי עושה מה''. בדרך כלל שפות כוללות שלושה ערכי פועל (שלושתם קיימים בעברית):
  • פעיל - הנושא מבצע את הפעולה. נניח, ''הילד אוכל תפוח''. לרוב לא מסומן.
  • סביל - הפעולה מבוצעת על הנושא. נניח, ''התפוח נאכל בידי הילד''. שימו לב שהנשוא מהמשפט הקודם (תפוח) הפך לנושא במשפט החדש. לרוב מסומן בפועל העזר ''לקחת'', ''לבוא'' או ''להיות''.
  • סיבתי - הנושא גורם למישהו אחר לבצע את הפעולה. נניח, ''אמא מאכילה את הילד''. לרוב מסומן בפועל העזר ''לגרום'', ''לפקוד'', ''לתת'' או ''לעשות''.
בשפה שלנו, נסמן הסביל בפועל העזר ''לבוא'', paki, ואת הסיבתי בפועל העזר ''לעשות'', quphi. וכך המשפט ''הדג נאכל'' יהיה:
Yaqi kasu paki.
והמשפט ''אני מאכיל אותך'' יהיה:
Mu kasu quphi ti.

ובכן, יש לנו דקדוק בסיסי לשפת הפרוטו שלנו! יש הרבה מאוד נושאים שלא נגענו בהם כאן, אבל זה יספיק לבינתיים. בהצלחה עם השפות שלכם!
נספח - שפת ההדגמה
הצג
פונולוגיה

עיצורים:
תנועות:
פונוטקטיקה:
  • מבנה ההברה - CV
  • הטעמה - הברה שלישית לאחרונה
תחביר
  • מבנה המשפט - SOV
  • שם - תואר (נובע מפועל)
  • מושא השייכות - בעל השייכות
  • מילת יחס - שם (נובעת משם)
  • פועל - פועל עזר
  • שפת ראש תחילי בעיקר
דקדוק

ריבוי:
  • רגיל - סיומת ra
זמני פועל:
ספוילר
הצג
ערך הפועל:
  • פעיל - לא מסומן.
  • סביל - פועל עזר paki
  • סיבתי - פועל עזר quphi
מילון
הצג
כינויי גוף

אני / אנחנו - mu
את / ה - ti
אתם / אתן - haka
הוא / היא - ni
הם / הן - hana
זה - tha

שמות עצם

אבן - luqi
איש - mala
אישה - mali
דג - yaqi
כבש - ruhli
מקום - khu

פעלים

לאכול - kasu
לבוא - paki
ללכת - phunu
לעשות - quphi
לראות - khawi

תארים

לבן (להלבין) - sayu

מילות יחס

אֵת - kasu
ב- - khu
ל- - yaqi
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
lonewolf
הודעות: 718
הצטרף: 07 אפריל 2019, 16:52
מיקום: בבית או מחוץ לבית.

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי lonewolf » 05 אוקטובר 2019, 21:01

תודה רבה! אומנם לא כותב תגובות, אבל עוקב, ועכשיו אפשר לסיים את השפה! או שזה לא הסוף?
.The lone wolf hunts alone
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 05 אוקטובר 2019, 21:29

אוו לא, ממש לא הסוף! יש לנו עוד ארבעה חלקים לפנינו, ועוד אחד אופציונלי:
  • מילון - נכיר כמה שיטות ליצירת מילים בצורה ריאליסטית, כמו גם נתעסק בשפה ציורית, ניבים וביטויים (תחום כיפי למדי).
  • התפתחות פונולוגית - כאן נעבור משפת הפרוטו לשפה הסופית שלנו, ונפתח את תחום הצלילים שלה. נוסיף צלילים, נוריד צלילים, ונשנה הגייה של מילים.
  • התפתחות דקדוקית - נפתח את שפת הפרוטו שלנו לכדי שפה סופית ונעניק לה כל מיני תחומים דקדוקיים שלא התעסקנו בהם עדיין.
  • התפתחות סמנטית (סמנטיקה = מדע המילים) - נתעסק בשינויי משמעות המילים שהתרחשו במהלך היסטוריית השפה. כשנסיים את השלב הזה, השפה תהיה מוכנה!!
  • כתב - אופציונלי לחלוטין, אבל כיף למדי. נמציא כתב בצורה ריאליסטית, כמו שכתבים התפתחו בהיסטוריה.
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
dragonitzan
הודעות: 3112
הצטרף: 15 ספטמבר 2016, 15:19
מיקום: מול המחשב, או מעבר לו.

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי dragonitzan » 06 אוקטובר 2019, 09:22

אני הולך לעשות שפה מתישהו, ככל הנראה בסוכות.
מה שכן, קצת קשה לי להחליט בנוגע לקטע עם הצלילים ולא הבנתי כלכך מה זה אומר "פוצץ", "חוכך", "דו שפתי" או "וילוני". אני מבין שאלה דרכי הגייה שונות מבחינת הצורה שהצליל נוצר, אבל איך זה משפיע על יצירת השפה שלנו?
בנוסף, סיכוי סביר שאצור שפה של אנשי עורב, אז יש צלילים שמקור לא יהיה מסוגל להפיק?
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5064
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 06 אוקטובר 2019, 14:52

dragonitzan כתב:
06 אוקטובר 2019, 09:22
בנוסף, סיכוי סביר שאצור שפה של אנשי עורב, אז יש צלילים שמקור לא יהיה מסוגל להפיק?
שום צליל מלבד ''קרא קרא''. המדריך פה הוא ליצירת שפה של יצורים עם שפתיים וחלל פה אנושיים, לא כל שפה אפשרית.
dragonitzan כתב:
06 אוקטובר 2019, 09:22
מה שכן, קצת קשה לי להחליט בנוגע לקטע עם הצלילים ולא הבנתי כלכך מה זה אומר "פוצץ", "חוכך", "דו שפתי" או "וילוני". אני מבין שאלה דרכי הגייה שונות מבחינת הצורה שהצליל נוצר, אבל איך זה משפיע על יצירת השפה שלנו?
קודם כל, זה עוזר לסדר את הצלילים בצורה נוחה. רשימה פחות נוחה, ועלולה להגביל אותך (מניסיון) לחשיבה בתבנית של השפה הקיימת, ולא לנצל את כל הצלילים המשונים שיש ל-IPA להציע. אני מכיר אותך כאחד שאוהב דברים מוזרים ואקזוטיים, אז ממליץ מאוד להשתמש בטבלה.
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
שלח תגובה