• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הכה את הפונדקאי 25 - The Traveler

שבוע טוב לכולם!

מי אני?
שמי גרייס, כרגע סטודנטית שנה א' למדעי המוח באוני' תל אביב. אל העולם של מו"ד ומשחקי תפקידים נחשפתי עוד כשהייתי צעירה ומאז לא הצלחתי להפסיק. מעבר ללשחק עם החברים בסופ"ש והמשחקים בפורום, בזמני הפנוי המועט אני נהנית לקרוא, לנגן בפסנתר, לבשל, לראות בינג'ים של Critical Role, לשחק משחקי וידאו מדי פעם, וכמובן לבזבז את הזמן במרשתת. למי שתוהה לגבי השם שלי, אני לונדונית במקור!

באילו שיטות אני משחקת היום? מה הן השיטות האהובות עלי?
כיום אני משחקת אקסקלוסיבית במה' 5, שכן הן המשחק שאני מריצה לחברים והן המשחקים בהם אני משחקת בפורום ("מסתורי מי מצולות" שאני מריצה, ו"עלילות גיבורי ארבוריה" של נאב566) משתמשים במהדורה החמישית. עם זאת, בעבר שיחקתי בקבוצות של מו"ד 3.5, 4, פאת'פיינדר, הנשגבים, וקצת יותר מדי קבוצות חופשיטה בסקייפ - ואני כמובן פתוחה לנסות כל שיטה חדשה. על תואר השיטה האהובה עלי מתחרות מהדורות 3.5 ו-5 של מו"ד - דרך הראשונה נחשפתי למו"ד, והנוסטלגיה והאהבה שיש לי אליה חזקות מאוד (על אף שבימינו אני לא ממש משופשפת עם החוקים), ולעומת זאת, השנייה כל כך קלילה ופשוטה ופתוחה, דבר שאפשר לי לגרום אפילו לחברים הכי יבשים להתמכר למשחק.

סיפור משעשע על התחביב
הסיפור שלי מגיע מהקפיין הראשון בו שיחקתי. הייתי אז בכיתה ה' או ו', וכמעט כל אחר צהריים הייתי נשארת בבית של דודתי. בני הדודים שלי, שהיו אז בתיכון אם אני לא טועה, שיחקו הרבה מו"ד ביחד, ולא כל כך הבינו למה אני הקטנה מתעניינת במשחקים שלהם, אבל לשחק דמות בעולם פנטזייה דמיוני ולקטול אורקים נשמע לי כמו רעיון מרתק בזמנו. בסופו של דבר הם הרשו לי להצטרף אל המשחק שלהם, והכינו עבורי את הדמות הראשונה שלי - בת אנוש לוחמת, כי זה כנראה לא חוקי לשחק דמות ראשונה אחרת במו"ד. בכל מקרה, היא הצליחה למות כבר בקרב הראשון שלה נגד אורקים. ברטרוספקט, אני חושבת שבן דודי השה"ם קיווה שאם הדמות שלי תמות תהרג אני אעלב מספיק ואעזוב אותם בשקט, אבל בזמנו רק התלהבתי מהמשחק יותר וביקשתי ליצור דמות חדשה. בסופו של דבר הוא נכנע ונתן לי להצטרף כשחקנית מן המניין. אני לא זוכרת אם זאת הייתה הדמות הבאה שלי או דמות מאוחרת יותר, אבל בשלב מסויים בקמפיין שיחקתי דרואידית בשם טיאנה (השמות של הדמויות שלי דאז היו מוגבלים לנסיכות דיסני). ב3.5 דרואידים קיבלו חיה מלווה, ואני בחרתי כמובן בבאגירה, הפנתר השחור הנאמן. באגירה כנראה היה יותר שימושי לחבורה מהדרואידית שלי, אבל השה"ם אהב לעשות לו קול יללות מצחיק ודי נקשרתי אליו. לצערי, באחד הקרבות שהיו לנו (לא זוכרת עם מה, רק שזה היה גדול ומפחיד) באגירה נהרג. נכנסתי לבאסה רצינית עד סוף הקרב, ואז השה"ם הכריז על הנק"ן וראינו שקיבלנו מספיק כדי לעלות לרמה 7. אחד מהבני דודים אמר לי שעכשיו אני יכולה להכין לחשים מדרג 4, כולל לחש החייאה עבור באגירה, אז ביקשתי מהברברי לסחוב את גופתו של הפנתר, קנינו את המצרכים המתאימים, והטלתי Reincarnate על באגירה. הבעיה עם Reincarnate, שלא שמתי לב אליה באותו זמן, הוא שהלחש לא החזיר לחיים יצור מת אלא יוצר עבור הנשמה שלו גוף חדש. אז השה"ם גילגל ק100 וגיחך, ותיאר איך במקום באגירה מופיע גובלין קטן וערום שמיילל כמו חתול. אני לא חושבת שאי פעם צחקתי כל כך בחיים שלי, ומאז באגירה הגובלין המשיך לעקוב בנאמנות אחר טיאנה. בשלב מסויים באגירה הצליח לקבל כמה דרגות בתור נזיר (אל תשאלו אותי איך), כך שכל קרב המפלצות הנוראות שנלחמנו נגדן הרימו גבה כשגובלין קטן נהם והסתער עליהן. פעם אחת, נלחמנו נגד אל מת חזק כלשהו, ובאגירה רץ מאחוריו, ועם Flurry of Blows הצליח לפגוע בו שלוש פגיעות קריטיות ברציפות. אחר כך השה"ם לא הרשה לי להשתמש בבאגירה יותר והכריח אותי לבחור חיה אחרת - באלו הדוב השמן.

שאלה מamitf: אם היה ספר, משחק או שיטה(או כל דבר דומה) שהיית יכולה להיכנס אליהם, לאן היית הולכת?
שאלה מצויינת. אני חושבת שהייתי בוחרת להכנס אל הסיפור שאינו נגמר, לחקור את העולם האינסופי של פנטזיה ולעצב אותו עם הדמיון שלי. אפשרות אחרת ויותר בנאלית היא הארי פוטר, כי מי לא רוצה להיות קוסם? רייבנקלאו, למתעניינים.

אז זאת הייתי אני, ועכשיו אשמח להקשיב גם לכם - מעבר לכך שאתם מוזמנים לשאול כל שאלה שעולה לכם, אשמח לשמוע מה המקרה הכי מרגש ואמוציונלי שקרה לכם במשחק תפקידים (מוות של דמות שהתחברתם אליה, התאהבות בין שתי דמויות וכו').
תודה על הקריאה, ומאחלת שבוע שקט לכל הדרומיים בינינו.
 
אכן אדם מעניין מאוד :)

איך הגעת מלונדון לארץ?

The Traveler אמר/ה:
אשמח לשמוע מה המקרה הכי מרגש ואמוציונלי שקרה לכם במשחק תפקידים (מוות של דמות שהתחברתם אליה, התאהבות בין שתי דמויות וכו').
אני חושב שזה קרה לי בבני המפלצות, שבו שיחקתי את פריטיגר, בחור טוב לב בסך הכל שסבתא שלו היתה גורגונה אז היו לו כוחות מגניבים. הוא התחיל את המשחק עם ארוסתו מונה, ואני חושב שהרגע הכי מרגש במשחק (מתוך כמה) היה כשבקרב הסופי מונה נהרגה. בסוף פריטיגר התאבד מצער וכתבו עליהם שיר עצוב למדי.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
אכן אדם מעניין מאוד :)
תודה!

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
איך הגעת מלונדון לארץ?
אבא שלי ישראלי ואמא שלי בריטית במקור. הם הכירו בלונדון ושם נולדתי, ועברנו לארץ כשהייתי בת חמש או שש

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
אני חושב שזה קרה לי בבני המפלצות, שבו שיחקתי את פריטיגר, בחור טוב לב בסך הכל שסבתא שלו היתה גורגונה אז היו לו כוחות מגניבים. הוא התחיל את המשחק עם ארוסתו מונה, ואני חושב שהרגע הכי מרגש במשחק (מתוך כמה) היה כשבקרב הסופי מונה נהרגה. בסוף פריטיגר התאבד מצער וכתבו עליהם שיר עצוב למדי.
חתיכת סיפור!
האם המבט של פריטיגר היה מאבן תמיד, או שהוא יכל להפעיל את הכוח הזה כשהוא רצה?
 
אחד הנבלים האהובים עלי שיצרתי היה כוהן מוות צעיר בשם שירו, שהייתה לו היסטוריה מאוד מסובכת עם הדמויות. היו לו תסביכי אבא רציניים, אופי ברצפה, ושאיפות מטורפות. הוא בגד בדמויות כמה וכמה פעמים, עד שבסופו של דבר הן היו אמורות להתמודד איתו באופן סופי. היו שתי דרכים שבהן תכננתי שההרפתקה תסתיים. או שהוא יתאבד כדי לתת לדמויות סיכוי נגד רוע גדול יותר, או שהדמויות יצליחו לשכנע אותו יותר מוקדם לעזור להם נגד הרוע הזה. למרבה צערי, הדמויות לא הלכו לכיוון שרציתי ונאלצתי לתת לשירו למות. העציב אותי.

נ.ב. סתם מסקרנות, עדיין יש לך מבטא בריטי?
 
nav566 אמר/ה:
אחד הנבלים האהובים עלי שיצרתי היה כוהן מוות צעיר בשם שירו, שהייתה לו היסטוריה מאוד מסובכת עם הדמויות. היו לו תסביכי אבא רציניים, אופי ברצפה, ושאיפות מטורפות. הוא בגד בדמויות כמה וכמה פעמים, עד שבסופו של דבר הן היו אמורות להתמודד איתו באופן סופי. היו שתי דרכים שבהן תכננתי שההרפתקה תסתיים. או שהוא יתאבד כדי לתת לדמויות סיכוי נגד רוע גדול יותר, או שהדמויות יצליחו לשכנע אותו יותר מוקדם לעזור להם נגד הרוע הזה. למרבה צערי, הדמויות לא הלכו לכיוון שרציתי ונאלצתי לתת לשירו למות. העציב אותי.
אחלה סיפור. באיזה קמפיין שירו היה?

nav566 אמר/ה:
נ.ב. סתם מסקרנות, עדיין יש לך מבטא בריטי?
כן, יש לי קצת מבטא :)
 
אה, שירו, אהבתי את הדמות הזו.

באשר לרגע מעצב באחת מהדמויות שלי... אני לא זוכר את השמות (nav566 עשוי לזכור) אבל באחד הקמפיינים שלנו שיחקתי מכשף בשם, אנחנו ניסנו לחלץ ממציא געון שנלכד על ידי ננס אשף אשליה מטורף שהתכוון להשתמש בקישורים שלו בשביל להשטיל חפצי קסם בגופם של המשרתים שלו ולהפוך אותם למשרתי עלית (וזה עבד לו עם שתים או שלושה משרתים), הצלחנו לחלץ אותו אבל מרדף החל ובסופו של דבר הוא הדביק אותנו, הדמות שלי הבינה שהם הולכים להפסיד או לכל הפחות לעבד את הממציא לטובת האשף אז הוא עשה את הבחירה הקשה ואמר לממציא שהוא מצטער... שניה לפני שהוא פוצץ בלב הקבוצה כדור אש והרג אותו.
עד היום אני לא בטוח עם nav566 נכנן את זה או שתפסתי אותו בהפתעה.
קצת חבל ליי שהוא לא השתמש בזה בשביל לייסר את הדמות שלי מצפונית מאוחר יותר, זו הייתה הזדמנות שהוחמצה.

בכל מקרה אם זיכרוני אינו מטעה אותי הרצת משחק מקוון של the last of us, למה סגרת אותו?
 
באיחור אופנתי אבל נהנתי לקרוא את הסיפור המגניב על טיאנה ועל באגירה.
איך היית משווה בין הסצנה הישראלית של משחקים לבין זו באנגליה?

ומבחינת קטע אמוצינלי ומרגש במשחק תפקידים, בשבילי האחרון היה דווקא כמנחה, בקמפיין של מה׳ 4 שסופסוף אחרי קרב ארוך ומתיש על קרחונים, הדמויות הצליחו להביס את מלך הענקים - זה פשוט היה סיום מושלם לקמפיין, אחרי הרבה קמפיינים של מה׳ 5 שנגמרו לרוב או ב tpk או בפירוק כזה או אחר של הקבוצה...
 
בנוגע לקטע אמוציונלי - אני חושב שעבורי זו הפעם שבה הקבוצה שלי ואני נכשלנו קטסטרופלית ב-arc עלילתית גדולה בקמפיין הוורהאמר שלנו. רדפנו אחרי מזימה של הפללת קוסמים מכל מסדרי הקסם שיש בעולם של וורהאמר, כאשר בסוף האירוע כל אחד נכנס לקומה. אספנו בהדרגה קוסם אחד מכל מסדר לבירת המחוז במשך תקופה, בסוף הסתבר שפיספסנו מלא רמזים לכך שהקוסמים היו מושחתים וזייפו (באמצעות קסם) את הקומה שלהם, ובעצם רצו שנאסוף אותם לאותו המקום. זה הוביל לקרב ארוך שבו הם פשוט לעגו לנו והם השיגו את הרוב הגדול של המטרות שלהם, וזו הייתה סצנה נהדרת. במיוחד זכור לי הרגע בו הם כולם השתגרו למקום מבטחים והאחרונה שהשתגרה הסתובבה לעברנו לקרוץ ברשעות ולהוציא לשון לפני שהיא נעלמה.

אני אשאל דווקא על הלימודים - איך את מתרשמת עד כה? מה לומדים בשנה א' של מדעי המוח (מעבר לקורסי המתמטיקה הגנריים והמעצבנים שאני מניח שלומדים בכל מקצוע מדעי)?
 
אוקי, זה בהחלט הסיפור המשעשע הכי משעשע שקראתי. צחקתי בקול.

מבחינת אירוע אמוציונלי, לא מזמן הנחיתי משחק של עיר בערפל בקבוצה הביתית, ואחד הדברים שהחלטתי זה שהמשחק הזה ייגע בת'מות קשות יותר מהרגיל אצלי. בעצם ניסיתי לבסס כל סשן/קייס מסביב לנושא "כבד" שעניין אותי לחקור. בין אם זה ילדים שעובדים במפעל, דכאון קליני, אם מזניחה/מתעללת, וכאלה. (אז... כן, אזהרת טריגר)
באחד הדברים, קלעתי. נער צעיר שגדל בקהילה הומופובית והתאהב במישהי, שהייתה בעצם כלסבית. הם הפכו לחברים הכי טובים, והוא הצליח להסתיר את הרגשות שלו כלפיה. אבל כשהיא התאבדה, משהו בו נשבר, והוא התחיל לרצוח אנשים. הסצנה בה הוא שפך את הלב שלו מול הדמויות, והסביר להן שהוא רוצח כדי להגיע לגיהינום- כי הקהילה שממנו הוא בא מטיפה שהומוסקסואלים מגיעים לשם, וכי הוא רוצה להתאחד עם החברה שלו גם אם זה אומר לוותר על גן-עדן- והתחנן בפניהן פשוט להרוג אותו, הייתה עוצמתית ומרגשת. הקול שלי נשבר כמה פעמים כששיחקתי אותה. חלק מזה כמובן היה בניית האווירה מסביב, שזה דבר שאני בדרך כלל נוראי בו- אבל בזה הצלחתי.
 
tkhag1 אמר/ה:
בכל מקרה אם זיכרוני אינו מטעה אותי הרצת משחק מקוון של the last of us, למה סגרת אותו?
לא... זה כנראה היה משתמש אחר, כמו שהח'אן הטטרי אמר.

The oldman אמר/ה:
איך היית משווה בין הסצנה הישראלית של משחקים לבין זו באנגליה?
עברתי לארץ כשהייתי צעירה והתחלתי לשחק רק אחרי, כך שלצערי אין לי הרבה מה להוסיף בנושא

Redcloak אמר/ה:
אני אשאל דווקא על הלימודים - איך את מתרשמת עד כה? מה לומדים בשנה א' של מדעי המוח (מעבר לקורסי המתמטיקה הגנריים והמעצבנים שאני מניח שלומדים בכל מקצוע מדעי)?
המקצוע עצמו מרתק, כמובן שבהחלט לא קל. בהחלט יש המון קורסים במתמטיקה, וספציפית בתל אביב התואר מתבסס על מישמאש של קורסים בביולוגיה, פסיכולוגיה, כימיה ואפילו קצת מדמ"ח. אבל כן, מקצוע מרתק לגמרי ואני שמחה בחרתי ללמוד אותו.

Nextorl אמר/ה:
הסצנה בה הוא שפך את הלב שלו מול הדמויות, והסביר להן שהוא רוצח כדי להגיע לגיהינום- כי הקהילה שממנו הוא בא מטיפה שהומוסקסואלים מגיעים לשם, וכי הוא רוצה להתאחד עם החברה שלו גם אם זה אומר לוותר על גן-עדן- והתחנן בפניהן פשוט להרוג אותו, הייתה עוצמתית ומרגשת.
מדהים, אהבתי מאוד. אני בטוחה שגם השחקנים התרגשו.
 
The Traveler אמר/ה:
המקצוע עצמו מרתק, כמובן שבהחלט לא קל. בהחלט יש המון קורסים במתמטיקה, וספציפית בתל אביב התואר מתבסס על מישמאש של קורסים בביולוגיה, פסיכולוגיה, כימיה ואפילו קצת מדמ"ח. אבל כן, מקצוע מרתק לגמרי ואני שמחה בחרתי ללמוד אותו
מצחיק. אחותי בשנה ב של אותו המסלול. עד היום היא לא הצליחה להסביר לי את הקשר בין כל הקורסים האלה למדעי המוח :D
אבל נראה שזה מסלול טוב, אז שיהיה לך בהצלחה!

Nextorl אמר/ה:
אוקי, זה בהחלט הסיפור המשעשע הכי משעשע שקראתי. צחקתי בקול.

מבחינת אירוע אמוציונלי, לא מזמן הנחיתי משחק של עיר בערפל בקבוצה הביתית, ואחד הדברים שהחלטתי זה שהמשחק הזה ייגע בת'מות קשות יותר מהרגיל אצלי. בעצם ניסיתי לבסס כל סשן/קייס מסביב לנושא "כבד" שעניין אותי לחקור. בין אם זה ילדים שעובדים במפעל, דכאון קליני, אם מזניחה/מתעללת, וכאלה. (אז... כן, אזהרת טריגר)
באחד הדברים, קלעתי. נער צעיר שגדל בקהילה הומופובית והתאהב במישהי, שהייתה בעצם כלסבית. הם הפכו לחברים הכי טובים, והוא הצליח להסתיר את הרגשות שלו כלפיה. אבל כשהיא התאבדה, משהו בו נשבר, והוא התחיל לרצוח אנשים. הסצנה בה הוא שפך את הלב שלו מול הדמויות, והסביר להן שהוא רוצח כדי להגיע לגיהינום- כי הקהילה שממנו הוא בא מטיפה שהומוסקסואלים מגיעים לשם, וכי הוא רוצה להתאחד עם החברה שלו גם אם זה אומר לוותר על גן-עדן- והתחנן בפניהן פשוט להרוג אותו, הייתה עוצמתית ומרגשת. הקול שלי נשבר כמה פעמים כששיחקתי אותה. חלק מזה כמובן היה בניית האווירה מסביב, שזה דבר שאני בדרך כלל נוראי בו- אבל בזה הצלחתי.
אם אני לא טועה זה הסשן שנרדמתי בו :p
אחרי שהתעוררתי כל מה שהבנתי ממה שקרה שם זה שהרגתם מישהו בצורה אפית. לקרוא את זה עכשיו מסביר יותר טוב מה הלך שם...
 
מלבד מספר מצומצם של תחומים יישומיים (הנדסה, משפטים, ראיית חשבון, עבודה סוציאלית וסיעוד, אם למנות כמה שעלו לי לראש) תואר ראשון בימינו לא מקנה הכשרה לתחום העיסוק בפני עצמו אלא משמש כהכנה ומסננת לתואר שני.

בביו-טק ותחומים חופפים זה מורגש במיוחד - השוק מוצף באנשים עם דוקטורט שמתחרים זה בזה על היצע מצומצם של משרות שלפני 20 שנה הספיק עבורן תואר ראשון.
 
חזרה
Top