הערה מקדימה: אני לא רוצה להעליב כאן אף אחד, רק לספר ולחלוק תהליך רוחני שעבר עליי ושאני רוצה לשתף, ולדבר עליו. אני מאמין שזה ישחרר לי קצת מהלב.
זה דבר שקרה אצלי בכמה החודשים האחרונים, פחות או יותר, כשהעץ התיאולוגי ההוא שפתחתי היה בדיעבד קשור לזה. התחילו אצלי כל מיני תהיות לגבי הדת היהודית, שאודה ואומר שגם כך מעולם לא הייתי מאמין אדוק שלה (להבדיל מאמונה). התהיות היו סביב כמה דברים עיקריים:
1) כשרות: לא האמנתי ואני לא מאמין שלאלוהים אכפת מה יש לי על הצלחת (כל עוד זה לא סטייק אדם עסיסי).
2) התורה שבעל פה: אני אישית מאמין שהתושב''ע היא פירוש מאוחר (סביבות בית שני) לתורה, ואני א ממש רוצה שרב שחי לפני כמה מאות (או אלפי) שנים יפרש בשבילי את כתבי הקודש ויקבע בשבילי מה מותר ואסור.
3) המעמד המיוחד של עם ישראל בעיני ה': זה נראה לי תמיד קצת... גזעני... יצא לי להכיר לא יהודיים (בהם סבא שלי), ובכנות שאני לא רואה במה הם שווים פחות מיהודים. במיוחד כשלפי התורה כל בני האדם נבראו ''בצלמו כדמותו''.
קראתי על הנושא, חקרתי קצת, חשבתי הרבה, ובסופו של דבר הבנתי שיש אמונה (לא דת, אסביר בהמשך) שמצד אחד, לא דורשת ממני להתנתק מהערכים שלי (מערביים, ברובם), מהעם שלי, מהמסורת שלי או ממה שחינכו אותי עליו; ומצד שני, פותרת הרבה מה''בעיות'' לדעתי ביהדות. האמונה הנוצרית.
כן חברים, שמעתם נכון. זה לא אומר שאני מתנתק מהעם שלי (אני ראה בדבר כזה בגידה לכל דבר ועניין), אני עדיין ציוני גאה ואני מתכוון לשרת בגיל 18 בצבא. אני לא מתכוון להפסיק לחגוג חיים יהודיים או לוותר על בר מצווה-אני רואה באלו דברים לאומיים יותר מדתיים (בתורה, למיטב ידיעתי הצרה, לא כתוב על עלייה לתורה בגיל 13 או על אכילת קניידלעך וקריאת הגדה בפסח).
ווהו, זה באמת משחרר לשפוך את זה. אתם מוזמנים לשאול שאלות, למתוח ביקורת או כל דבר אחר.
נ.ב.: דת ואמונה הן לא אותו דבר. האמונה הנוצרית היא האמונה שאתה חוטא, ושישוע סבל ומת כדי שתגיע לישועה וגאולה. הדת הנוצרית היא קתדרלות מפוארות, בישופים בבגדי משי, מלחמות דת וכו'. היא לאו דווקא רעה, אבל היא יותר חומרית וממסדית.
זה דבר שקרה אצלי בכמה החודשים האחרונים, פחות או יותר, כשהעץ התיאולוגי ההוא שפתחתי היה בדיעבד קשור לזה. התחילו אצלי כל מיני תהיות לגבי הדת היהודית, שאודה ואומר שגם כך מעולם לא הייתי מאמין אדוק שלה (להבדיל מאמונה). התהיות היו סביב כמה דברים עיקריים:
1) כשרות: לא האמנתי ואני לא מאמין שלאלוהים אכפת מה יש לי על הצלחת (כל עוד זה לא סטייק אדם עסיסי).
2) התורה שבעל פה: אני אישית מאמין שהתושב''ע היא פירוש מאוחר (סביבות בית שני) לתורה, ואני א ממש רוצה שרב שחי לפני כמה מאות (או אלפי) שנים יפרש בשבילי את כתבי הקודש ויקבע בשבילי מה מותר ואסור.
3) המעמד המיוחד של עם ישראל בעיני ה': זה נראה לי תמיד קצת... גזעני... יצא לי להכיר לא יהודיים (בהם סבא שלי), ובכנות שאני לא רואה במה הם שווים פחות מיהודים. במיוחד כשלפי התורה כל בני האדם נבראו ''בצלמו כדמותו''.
קראתי על הנושא, חקרתי קצת, חשבתי הרבה, ובסופו של דבר הבנתי שיש אמונה (לא דת, אסביר בהמשך) שמצד אחד, לא דורשת ממני להתנתק מהערכים שלי (מערביים, ברובם), מהעם שלי, מהמסורת שלי או ממה שחינכו אותי עליו; ומצד שני, פותרת הרבה מה''בעיות'' לדעתי ביהדות. האמונה הנוצרית.
כן חברים, שמעתם נכון. זה לא אומר שאני מתנתק מהעם שלי (אני ראה בדבר כזה בגידה לכל דבר ועניין), אני עדיין ציוני גאה ואני מתכוון לשרת בגיל 18 בצבא. אני לא מתכוון להפסיק לחגוג חיים יהודיים או לוותר על בר מצווה-אני רואה באלו דברים לאומיים יותר מדתיים (בתורה, למיטב ידיעתי הצרה, לא כתוב על עלייה לתורה בגיל 13 או על אכילת קניידלעך וקריאת הגדה בפסח).
ווהו, זה באמת משחרר לשפוך את זה. אתם מוזמנים לשאול שאלות, למתוח ביקורת או כל דבר אחר.
נ.ב.: דת ואמונה הן לא אותו דבר. האמונה הנוצרית היא האמונה שאתה חוטא, ושישוע סבל ומת כדי שתגיע לישועה וגאולה. הדת הנוצרית היא קתדרלות מפוארות, בישופים בבגדי משי, מלחמות דת וכו'. היא לאו דווקא רעה, אבל היא יותר חומרית וממסדית.