התחלתי לצפות ברוח בקליפה ופשוט... הפסקתי, זה הייה אחד הסרטים הכי דפוקים שראיתי, הדמויות דקות כמו קרטון מבחינת אישיות, ומנסים להסתיר את העובדה שהעלילה כל כך עלובה בעזרת הרבה (ויותר מדי) אפקטים, ראיתי עד הקטע שהגיבורה הולכת להאכיל את הכלבים במקום ההוא שהעניים שלו נהרסו. אחרי זה פתחתי את "הכל בראש" ופשוט נהנתי מכל רגע. וזה הביא אותי לשאלה: איך סרט לשכבת הגיל שלי שיש בוא פחות או יותר את כל הדברים שאני אמור לאהוב הפסיד לסרט שנועד לילדים?
אני חושב שתעשיית סרטי המדע הבדיוני והפנטזיה מדרדרת...
אני היחיד שמרגיש כך?
אני חושב שתעשיית סרטי המדע הבדיוני והפנטזיה מדרדרת...
אני היחיד שמרגיש כך?