במקום אחר בפורום, הדגמתי איך אפשר להשתמש במפה ההיסטורית של הקרן הבריטית לחקר פלשתינה (ארץ ישראל) בתור בסיס למפות פנטזיה:
https://www.pundak.co.il/forums/threads/38922
בעקבות זה, יצא לי לעבור קצת יותר על המפה הזו - אני מחבב מפות באופן כללי - אתם יכולים להתרשם ממנה בעצמכם כאן:
http://amudanan.co.il
פשוט תעברו ממפת 1:50,000 למפת PEF 1880 בתור מפת בסיס, ותכבו את כל השכבות כי הסימונים שאנשים הוסיפו לא נעשו לפי אותו קנה מידה והם מבלבלים.
המפה לא מכסה בדיוק את כל מפת מדינת ישראל המודרנית - בצפון היא נמשכת עד הליטאני (בחלק שממערב לברך הליטאני, המופיע שם בשמו הערבי נהר אל-קסימיה), בדרום היא מסתיימת באזור באר שבע ולא כוללת את שאר הנגב, ובמזרח היא מסתיימת בנהר הירדן, בלי רמת הגולן. אבל במקומות שכן מופו, היא נותנת מבט מעניין לעבר הלא-כזה-רחוק.
יש מעט מאוד סימנים לקידמה על המפה - כמה קווי טלגרף, ומעט מושבות אירופיות (המושבה הגרמנית של חיפה, שרונה שנמצאת מבודדת באמצע שום מקום, מתחם המוסקוביה שמחוץ לחומות ירושלים) אבל את כל שאר ציוני הדרך שאנחנו מכירים לא נמצא שם. אמנם בשנה בה פורסמה המפה כבר הוקמה שכונת משכנות שאננים, אבל היא לא מסומנת בה בשמה - חדי עין יבחינו בסימון של כמה בתים לא רחוק משער יפו. גם הכבישים לא קיימים - הדרך מירושלים ליפו היא הרבה יותר מפותלת מכביש מס' 1 של היום. בהרבה מקומות מסומנים גם שרידי דרכים רומיות.
השמות של המקומות מהווים אתגר זיהוי מעניין - הירקון הוא נהר אל-עוג'ה, ובין יפו ויאזור (אזור) מסומן בית ספר חקלאי יהודי - זהו בית הספר מקווה ישראל, אבל במקום בו נמצאת כיום חולון יש רק חולות.
מאוד מומלץ לפתוח את המפה ולהעיף מבט על האזור בו אתם מתגוררים כיום ולראות מה מסתתר מתחת לבטון. יש כמובן מקומות שנעלמו כמו אגם החולה, או מקומות שצצו והופיעו כמו הר הזבל של חיריה, אבל אם תסתכלו טוב תוכלו לראות את מצוקי הכורכר שמבצבצים מידי פעם בתל אביב במלא הדרם, או לראות את הגובה של הרכס עליו הוקמה גבעתיים.
עוד על המפה אפשר לקרוא כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/מפת_הקרן_לחקר_ארץ_ישראל
https://www.pundak.co.il/forums/threads/38922
בעקבות זה, יצא לי לעבור קצת יותר על המפה הזו - אני מחבב מפות באופן כללי - אתם יכולים להתרשם ממנה בעצמכם כאן:
http://amudanan.co.il
פשוט תעברו ממפת 1:50,000 למפת PEF 1880 בתור מפת בסיס, ותכבו את כל השכבות כי הסימונים שאנשים הוסיפו לא נעשו לפי אותו קנה מידה והם מבלבלים.
המפה לא מכסה בדיוק את כל מפת מדינת ישראל המודרנית - בצפון היא נמשכת עד הליטאני (בחלק שממערב לברך הליטאני, המופיע שם בשמו הערבי נהר אל-קסימיה), בדרום היא מסתיימת באזור באר שבע ולא כוללת את שאר הנגב, ובמזרח היא מסתיימת בנהר הירדן, בלי רמת הגולן. אבל במקומות שכן מופו, היא נותנת מבט מעניין לעבר הלא-כזה-רחוק.
יש מעט מאוד סימנים לקידמה על המפה - כמה קווי טלגרף, ומעט מושבות אירופיות (המושבה הגרמנית של חיפה, שרונה שנמצאת מבודדת באמצע שום מקום, מתחם המוסקוביה שמחוץ לחומות ירושלים) אבל את כל שאר ציוני הדרך שאנחנו מכירים לא נמצא שם. אמנם בשנה בה פורסמה המפה כבר הוקמה שכונת משכנות שאננים, אבל היא לא מסומנת בה בשמה - חדי עין יבחינו בסימון של כמה בתים לא רחוק משער יפו. גם הכבישים לא קיימים - הדרך מירושלים ליפו היא הרבה יותר מפותלת מכביש מס' 1 של היום. בהרבה מקומות מסומנים גם שרידי דרכים רומיות.
השמות של המקומות מהווים אתגר זיהוי מעניין - הירקון הוא נהר אל-עוג'ה, ובין יפו ויאזור (אזור) מסומן בית ספר חקלאי יהודי - זהו בית הספר מקווה ישראל, אבל במקום בו נמצאת כיום חולון יש רק חולות.
מאוד מומלץ לפתוח את המפה ולהעיף מבט על האזור בו אתם מתגוררים כיום ולראות מה מסתתר מתחת לבטון. יש כמובן מקומות שנעלמו כמו אגם החולה, או מקומות שצצו והופיעו כמו הר הזבל של חיריה, אבל אם תסתכלו טוב תוכלו לראות את מצוקי הכורכר שמבצבצים מידי פעם בתל אביב במלא הדרם, או לראות את הגובה של הרכס עליו הוקמה גבעתיים.
עוד על המפה אפשר לקרוא כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/מפת_הקרן_לחקר_ארץ_ישראל
