הכה את הפונדקאי 1 - rui

שלום לכולם, אני rui, איתמר כהן, ואני אהיה הפונדקאי הראשון שתכו (שחקני מוות עגום, לא בפנים). אני אשמח לענות לכל שאלה שלכם, ואני מקווה שתלמדו קצת יותר עלי

במה אני משחק היום ואיזה משחקים אני הכי אוהב?

כיום אני מנחה את מוות עגום, משחק במהדורה 4 של מבוכים ודרקונים, השיטה האהובה עלי. הוא מהווה המשך ישיר למשחק הקודם שגם הנחתי בפורום, ממלכות שבורות, שגם הוא היה במהדורה 4. הסיפור הכללי הוא על ליץ' חזק מאוד ששולח את צבא האל-מתים שלו כדי להביס את העולם, ועל החבורה לנסות ולעצור אותו. מעבר לכך, אני וחברים משחקים בכל שישי הרפתקת Pathfinder Society, שם העלילה משתנה בכל הרפתקה. אנחנו אפילו מתכננים בשבת הזאת לשחק שלוש הרפתקאות ברצף שממשיכות את הסיפור זו של זו.

סיפור משעשע / מיוחד על הפורום או התחביב

בסיום של ממלכות שבורות גאלאן ודסטריקס הנחו אירוע באתר Twich שעסק במשחק ובקרב הסופי שמתנהל בו בין השחקנים. הם הנחו ראיונות איתי ועם השחקנים, הסבירו על העלילה ועל הדמויות הראשיות, ענו על שאלות מהקהל והפכו את הסיום של המשחק לבלתי נשכח עבורי.

חוויה מגניבה מהחיים האמיתיים

השתתפתי בפרק של הפודקאסט "על כתפי גמדים", שעסק במשחקי פורום. דיברתי עם ערן ואורי על הנחיית משחקים כאלו, על הכלים בהם כדאי להשתמש ואפילו למדתי על טירות סקוטיות מעניינות. היה ממש כיף והוחמאתי מאוד שהם רצו לדבר איתי.

שעשוע לקהל

מבין שלושת המשפטים הבאים, שניים הם אמת ואחד הוא שקר. האם תצליחו לזהות את הנכונים?

1) יש לי חגורה כחולה בג'ודו.
2) אחד מהמורים שלי היה הממציא של סירי.
3) כשחגגו לי יום הולדת בגיל שש פרצה שריפה במקום ופינו אותנו, אבל בסופו של דבר אף אחד לא נפגע.

כמו תמיד בשאלות בחירה מרובה שאני לא יודע את התשובה אליהן, אני הולך על האפשרות הכי ארוכה.

באיזה שיטות יצא לך לשחק, ומה אתה חושב עליהן? (עכשיו שאני חושב על זה, אני חושב שזו צריכה להיות שאלה קבועה)

אהבתי את האסטרטגיה

אני מודה שלא שיחקתי בהמון שיטות, אבל הנה הרשימה המלאה של שיטות שבאמת שיחקתי בהן, ולא רק שמעתי עליהן או חוויתי שעתיים משחק בהן:

מה' 4 - השיטה האהובה עלי. היא המאוזנת ביותר שיכלתי למצוא, קל מאוד לעבוד איתה, לשחקנים יש מגוון אפשרויות שכולן מעניינות ומיוחדות ובעיניי היא מעבירה בצורה הכי טובה את ההרגשה של מבוכים ודרקונים - אנשים מגניבים שיוצאים להרפתקאות מגניבות. כן, אפילו הלוחמים.

מה' 3.5/PF - אני מודה שעוד לא שמתי לב להבדל תהומי ביניהן, מלבד העובדה שעל ספר אחד כתוב WoTC ועל ספר שני כתוב Paizo. בכל מקרה, בהחלט יש דברים שאני אוהב ומכבד בשיטות, כמו את החופש המוחלט או את הרעיון שעומד מאחורי חלק מהמקצועות, ובדיוק סיימתי להנחות קרוב ל40 הרפתקאות Pathfinder Society לקבוצה שלי בימי שישי, אבל יש כמה עניינים שיותר קשה לי איתם, כמו חוסר האיזון או הסיבוכיות שבהנחייה.

מה' 5 - כשיטה ללמידת המשחק, אני חושב שהיא מנצחת כל מהדורה אחרת של מבוכים ודרקונים בלי קרב אמיתי. כשיטה למשחק רציני, אני הרבה פחות אוהב אותה. היא פשוטה מאוד, וזה בהחלט לא באג אלא פיצ'ר, אבל זה משהו שאני לא אוהב. אחרי שאני מבין בשיטה אני אוהב שיש לי את האפשרות לשקוע בה ולשחק איתה בצורה רצינית, וזה מאוד חסר לי במהדורה הזאת. הם הגיעו עד לרמות שגם איגוף לא משנה, שזה בכלל על גבול המגוחך לדעתי. עם זאת, יש שם כמה רעיונות טובים. הבעיה בעיניי היא שניסו לשלב את כל השיטות ממקודם (עם דגש רציני על 3.5 ולאחר מכן על 4) בתקווה שכולם יהיו מרוצים, והרי זה מצב שלא יקרה אף פעם. אני מקווה שמהדורה 6 שתבוא עלינו לטובה תדע לקחת את הדברים הטובים מ5 ולהציע אותם בצורה מעט יותר מורכבת ומעניינת.

Song of Fire and Ice - הנחיתי בערך חצי שנה אקטיבית מאוד ועוד חצי שנה לא ממש פעילה בשיטה הזאת. אני חושב שהיא מדמה באופן טוב את הספרים, אבל היא סובלת מבעיית שבירות קשה מאוד, ונדרשת לא מעט עבודה (כולל חוקי בית) כדי לתקן את זה. יש שם כמה מכניקות מאוד מגניבות, כמו נקודות הגורל שנותנות לשחקנים להשפיע על הסיפור, אבל יש שם כמה דברים טיפשיים לחלוטין, כמו העובדה שמרגע שמגיעים ל4 בתכונה (כשהמקסימום הוא 7 וביצירת הדמות אפשר בקלות להשיג 5 ביותר משתי תכונות), המערכת מתחילה להישבר וכל הבדיקות כבר לא רלוונטיות כי תצליח בהכל. אין דירוג קושי למפלצות, אבל זה בהחלט מובן כי הם לא חבורת הרפתקנים וכל קרב במשחקי הכס אמור להיות מסוכן.

Dragon Age - שיטה שלצערי כל פעם שאני מתחיל להנחות בה מערכה משהו קורה מחוץ למשחק והיא מתבטלת. השיטה חמודה - היא לא מדהימה ומרשימה כמו שאולי הייתי מצפה, אבל היא מעבירה את התחושה של העולם באופן די טוב, גם אם לא בדיוק מוחלט. העריכה של הספרים סובלת מבעיה קשה, כי אין להם תוכן עניינים וזה מעצבן מאוד (תוקן בספר המשולב). שיטה קלילה יחסית אבל בהחלט מגניבה אם לוקחים אותה צעד קדימה ומוכנים להשקיע בה, ואני חושב שזה הוגן בתמורה למה שהיא מציעה.

עולם המבוך (ואנור) - שיטה נחמדה מאוד לחדפי"ם או להרפתקאות קצרות. אני לא חושב שהיא מחזיקה בקמפיין אמיתי פשוט כי היא דינאמית ומשתנה כל כך מהר, אבל בהחלט יש שם כמה רעיונות טובים ואני בהחלט שמח לשחק בה מפעם לפעם.

עריכה (כי שכחתי):

הטבעת האחת - כשיטה היא נחמדה ומעבירה את העולם באופן נפלא, אבל היא זקוקה ליותר גיוון (למשל, יותר פעולות לעשות בdowntime). דבר נוסף שקצת חורה לי בה הוא שהמסע, חלק חשוב ביותר בשר הטבעות, לא מבוטא בה בדרך מעניינת במיוחד, אלא בסדרת בדיקות מיומנות. חבל, אני בטוח שהיוצרים היו יכולים לחשוב על משהו מעניין יותר.

מבין הרבה אנשים בפונדק, אני יכול לומר כמעט בוודאות שלך יש הכי הרבה ניסיון ב"הנחייה בפורום" ובכללי בתור אחד שהשתתף ברוב המשחקים שלך (לעזאזל- שיחקתי איתך משחק בכול אחת מהשיטות שהזכרת!) יהיה מגניב לשמוע כמה דברים שלמדת עם הזמן על הנחייה שאתה יכול לשתף.

הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא להיות מסונכרן עם השחקנים מחוץ למשחק. חשוב שלמנחה ולשחקנים יהיה ערוץ תקשורת שבו הם מדברים על המשחק תוך כדי שהוא מתנהל, כדי שהם יהיו מתואמים זה עם זה. מן הסתם אתה מכיר את זה מנקודת מבט ראשונה, כי יש קבוצת סקייפ לשחקני מוות עגום. תקשורת זה הדבר הכי חשוב.

מעבר לזה, אני חושב שלא צריך לפחד לבנות עלילות גדולות, אבל להשתדל לא להיסחף במחשבות רחוק מדי. כשאני מנחה משהו ארוך תמיד יש לי מסגרת כללית להמשך הסיפור, שפתוחה לשינויים מצד השחקנים או מצד אלתורים שלי. ככה המנחה יכול לבנות אל עבר המשך המשחק ולהכין את הקרקע למה שצריך ובאותו הזמן להוסיף דברים חדשים שנראים לו מתאימים. במידה וחושבים רחוק מדי על כל מה שיקרה עד לפרטי פרטים עלולים להתקבע על רעיון ואז להיות מתוסכלים אם המשחק לא מוביל אליו בסופו של דבר.

אחרון וחביב, לערב את המכניקה בצורה פשוטה ככל שאפשר. אישית, אף פעם לא אכפת לי מה השחקנים בוחרים וכמה חזקות הדמויות שלהם, מכיוון שלי כמנחה יש אפשרות להפוך את הקרבות לקשים יותר. זה משתנה קצת בהרפתקאות מוכנות, ששם תיאום ציפיות זה חשוב (מוביל אותנו בחזרה לתקשורת), אבל אם זה קמפיין שאני יוצר אישית, אני נותן לשחקנים לעשות מה שבא להם ומה שמגניב להם עם המכניקה, גם אם זה לא בדיוק לפי החוקים. לא לפחד לשנות את הספר שצריך, כי הנאה עוקפת בהרבה טקסט כתוב.

מסתבר שאתה גם כותב משחקי תפקידים חיים מבוקשים ביותר, אבל את זה אני מגלה רק אחרי "דרקוניקון" P-:

שלוש מהשיטות שציינת שהתנסית בהן מגיעות עם עולם מערכה מובנה. כשאנחנו מארגנים קבוצה למשחק, רוב שחקני התפקידים צריכים להתמודד עם השאלה אם משחקים בעולם מערכה מוכן, עולם שנבנה תוך כדי המשחק או "העולם המקורי של המנחה". מעניין אותי לדעת האם יש לך העדפה לאחד משלושת הסוגים - והאם יש עולם מוכן שבו היית רוצה לשחק ועוד לא שיחקת.

תודה רבה, למרות שהמשחק מבוסס על משחק אחר, ככה שלא כל הקרדיט נתון לי

אני בהחלט מבין את המשיכה בכל אחת מהשיטות, למרות שאישית אני הכי אוהב לבנות את עולם המערכה בעצמי. לא כל מנחה ככה, וחלק אוהבים לבנות אותם יחד עם השחקנים או לשחק באחד מוכן, אבל זאת ההעדפה האישית שלי. גאנור, העולם שאני מנחה בו את המשחקים בפורום (וכמה בסקייפ) נוצר בהתחלה כי רציתי עולם בלי מספר גזעים שאני לא אוהב ובלי פסיונים, שאני אישית לא מחבב. עכשיו הוא כבר הפך לעולם הרגיל אצלי למשחק, אף על פי שאני נפרד ממנו בקרוב עם סיומו של מוות עגום. אני משלב בו גם קצת מהגישה השנייה - אם לשחקן יש רעיון שנראה מגניב, אין לי בעיה שהוא יוסיף אותו לעולם, תחת אישור שלי. מדי פעם אני אוסר על משהו או לא מסכים לשינוי, והשחקנים מקבלים את זה מתוך הבנה שיש היגיון מאחורי ההחלטה.

מצד שני, לפעמים בא לי לשחק בעולמות מערכה מוכנים, אם הם מעניינים מספיק. אני לא ממש מתרכז בעניין של "חיסכון בזמן" כי סביר להניח שאשנה בעולם כמה דברים במילא, וזה לא לוקח הרבה זמן לחשוב על עולם מערכה משל עצמך בכל מקרה. עולם המערכה האהוב עלי הוא Thedas, והייתי רוצה להריץ בו יום אחד קמפיין רציני. אני חנון מוחלט של העולם ומכיר אותו מצויין. עוד עולם שאני רוצה לנסות ולשחק בו זה העולם של הוויטצ'ר (אני לא חושב שיש לו שם), שנראה לי מעניין להריץ שם הרפתקה קצרה כזאת או אחרת. עולם אחר שלא הייתי רוצה להריץ בו אבל כן הייתי רוצה לדעת עליו יותר זה העולם של World of Warcraft.

אני מהמר על הג'ודו (שצבע החגורה הוא לא נכון )
מודה שבכלל לא שמעתי קודם לכן על הארוע ב Twitch, קישור יכול להיות מגניב.

לצערי זה כבר נמחק מההיסטוריית הערוץ שגאלאן פתח (הם גובים כסף כדי לשמור את זה על השרתים שלהם). את התשובה לשאלות אפרסם ברגע שאעביר את מקומי ליורש הבא

אני שמרתי את הסרטון בזמן שהקלטנו אותו, אבל מאז פירמטתי את המחשב

אני אבדוק אם שמרתי במקום חיצוני, אם כן אעלה לכאן

אז רוי, הסיפור סביב השם שלך הוא די מעניין. אולי תרצה לשתף אותו בשביל שהשאר גם ידעו?

אה, כן, זה אחד חביב

השם נוצר במקור כשאני וחבר שלי פתחנו משתמש בטרויאן. השם שלו היה רון, והאותיות באנגלית ר-ו-ן הן rui. הוא עצמו קרא בהתחלה למשתמש rui1233 וכשנרשמתי לפורום טרויאן שאלתי את הכינוי. לאחר זמן מה נמאס לי מהספרות וביקשתי להחליף את השם שלי שם לrui, ומאז אני גונב בהצלחה את הכינוי. בצד החיובי, לפחות הפסקתי לשחק טרויאן

קונספט מגניב! שוקל לקפוץ על העגלה ולעשות כזה בעצמי (על אף שאני לא פעיל בפורום כמו שהייתי מקווה להיות)

רוי,מהי הדמות הכי הזויה ששיחקת אי פעם במו"ד פאת'פיינדר?

שיחקתי בהרפתקת כנס אחת ננס טרובדור שאכפת לו מאוד מהמראה שלו ובעיקר מהחולצה היקרה שלו. כשהיא נקרעה במרדף לקרב הבוס, הוא הגיע, זכה ביוזמה בקרב הבוס והיה הראשון שפעל. הוא ניצל יומי, נקודת פעולה ועוד יומי והרג את הבוס בשתי מכות שאחת מהן הייתה 20 טבעי והשנייה 19 טבעי. היה כיף

יום חמישי הגיע ובכך הזמן שלי נגמר. היורש הבא הוא העוג הברברי, ואני אתן לו לכתוב את הודעת ההצגה בעצמו. לתוהים, ההיגד הלא נכון היה מספר 3 - זה קרה לחבר שלי, לא לי

עריכה: מתברר שיש לי עוד שבוע
אם מישהו רוצה לשאול או לדון במשהו, אני כאן.

איזה יצור/דב"ש/מפלצת הכנת לאחרונה?

האחרון שכתבתי לו נתונים של ממש היה אורקל הימים קרואוק-נאר, ששימש כבוס רצחני לחבורת ההרפתקנים במוות עגום. הוא הובס לבסוף, לאחר שניסה להערים עליהם שמת באמצעות אשלייה על המוחות שלהם. לאחר שהם גילו שמדובר באשלייה, הוא זימן אליו קראקן לסייע לו והתגלה כיריב קשוח מאוד.

(רוי מגזים, הוא לא היה כזה קשוח. נראה שהבוסים הבעייתיים באמת בגאנור הן נשים. מה שקצת מקל על הפחד שלי מאנאראק )

1) אתה עדיין עוקב אחרי LOL? מה הדבר הכי מעניין שקרה שם לאחרונה שאתה יכול לספר לנו שגם מי שלא מכיר את הסצינה והמשחק יכול להבין?
2) אם ענית כן, איך זה שלא עברת עדיין לSC2?
3) מה אני צריך לעשות בשביל לשכנע אותך לבחור אותי ליורש הבא?
4) למה אתה מסרב להשתתף במשחק הפורום האגדי הדרקון בעל אלף הפרצופים?
5) האם אתה מודע לזה שבמרחק לא הרבה קילומטרים מאיתנו מתקיימת מלחמה קשה כבר 5 שנים שגבתה לפי ההערכות חצי מיליון הרוגים ומיליוני פליטים?
אם ענית כן, מה אתה חושב על זה?
אם ענית לא, מה אתה חושב על זה שדבר בכזה סדר גודל מתקיים כ"כ סמוך לגבול שלנו ולנו האנשים הפשוטים כמעט אין מודעות לעיניין?