אייקון 2014 שלכם

טוב אז כאן המקום לספר על האייקון שלכם, פעילויות, חוויות, מה קניתם וכולי.

לא הגעת כי לא הייתי יכול, אבל למה שאתה לא תספר?

אני אספר פשוט אני מגיע לאייקון רק ביום השלישי

הייתי בלונדון. לא נורא, הגעתי לדרקוניקון.

אז... לי היה כיף.

יום ראשון
היום הראשון התחיל בשבילי כשפגשתי חברים בעשר בבוקר וזזנו לכיוון אייקון, לקח לנו בערך שעה סה"כ להגיע ואז הסתובבנו בדוכנים, קנינו דברים והכל. בשעה 12, התחלתי להתנדב בדוכן חיפוש שחקנים והיה לא רע, אבל קצת מורט עצבים כשכל הזמן שואלים אותי איפה זה ואיפה זה, כשהמודיעין שולחן ליד. גאלאן "הציל" אותי והחליף אותי בשלוש ורבע והלכתי להסתובב, הסתכלתי בתחרות קוספליי וקניתי כמה דברים. בשש פגשתי את סרדומין (שוב) והתיישבנו עם עוד כמה חברים שלא מהפונדק למשחק tickets to ride, לא ממש התלהבתי מהמשחק אבל החברה הייתה נעימה. עוג דרך אגב הביא לי בצהריים דיסק של מלא שירי אנימה ^_^ נחמד מצידו

יום שני
הגעתי יחסית מאוחר בגלל בעיה עם הטלפון (לעזאזל עם זה ששכחתי להטעין אותו בלילה ) אז הסתובבתי קצת, קניתי את Munchkin Legends שהפך להיות משחק המנצ'קין האהוב עלי ובסביבות שלוש הברזתי מטורניר מנצ'קין וגררתי את עוג איתי לדיזינגוף לחנויות הקומיקס, ובתמורה סחבתי לו קצת את התיקים, וגרמתי בכך לכתפיים שלי לקלל בשפות שאפילו טקס דיבור-שפות לא יעזור בהבנה שלהן. השגתי ככה 2 ווליומים של מנגות- הווליום ה7 של D.Gray-Man והווליום הראשון של World Trigger. שתיהן ממש נחמדות, והשנייה אפילו מעובדת לאנימה ויוצאת ברגעים אלו.
אחרי זה הלכתי לפגוש חברים שחזרו מטיול ומשם זזתי הביתה.
קניתי גם את ערכת ההתחלה של מו"ד 5 כי נשבר לי לחכות לסל"ש שלי. אז לפחות שיהיה לי משהו, די התבאסתי מהערכה הזו. בערכת התחלה של מה' 3 לפחות היו מפות קרב ומיניאטורות!

יום שלישי
הלכתי עם סרדומין ועם "חולה על דרקונים" כפי שהוא מכנה את עצמו בפורום ונסענו לאייקון, קניתי סוף סוף את "היה היה פעם" והלכנו להרצאה מעניינת בשם "המסר של האנימה". לצערי, ההרצאה הייתה קצרה מדי, והיה אפשר לדחוף בה הרבה יותר דברים, מה שכן- היא הצליחה לגרום לעיניים שלי לדמוע עם אזכור לFMA. אחרי זה אני וסרדומין הלכנו לשחק בהיה היה פעם וגררנו אנשים רנדומלים למשחק, אף על פי שהחוקים קצת קשים להבנה, היה כיף. ב12 אני וחולה על דרקונים הלכנו להרצאה נוספת בשם "רולפליי- ממשחק לאומנות", לא ממש אהבתי אותה. מכאן הסתובבתי עם חברים, פגשתי אנשים, שיחקתי עוד כמה משחקים של היה היה פעם, והלכתי הביתה.

אז, אנשים מהפורום שפגשתי בכנס:
פלאפי! ושני הראשים הנוספים שלו שהוא השאיר בתיק!
אולדמן, כמובן.
גאלאן, שאני מילא פוגש אותו כל שבת.
סרדומין
חולה על דרקונים
סול (הבחור הזה שקורא לעצמו גנדלף ומנהל את המיניאטורות, אף על פי שהוא לא ראה אותי, אני ראיתי אותו. זה נחשב בשביל הספירה)
ירין!
עוג!
רוי!
דארקמו!
עמית!
עוד כמה אנשים שאני לא זוכר מי הם!

סה"כ: היה כיף ^_^

דבר ראשון - הולי גוואקמולי! אייקון גדל אקספוננציאלית מאז שנה שעברה. חשבתי שהוא היה גדול אז, והשנה הוא הכפיל את עצמו פי שניים. הדוכנים הפעם התפרשו כל הדרך עד לזירת הלארפים, משני הצדדים שלה. הטיילת שנוצרה בין הדוכנים שנמצאים בין המתנס לבצפר הייתה צפופה כל הזמן. וכמובן, בהתאם לכך העומס על הקופות היה בלתי נתפס. בחצי הראשון של היום הראשון היה אפשר רק לחלום על לקנות כרטיסים או לקבל כרטיס שהזמנת.
ומבחינתי זה מצוין! כנס גדול זה כנס טוב. הצפיפות נובעת מכך שהמקום מתחיל להיות קטן מדי לכמות האנשים, מה שאומר שאולי כדאי להתחיל לחשוב על לעבור למקום גדול יותר (גני התערוכה? מיתוס היה שם, שמעתי שהיה מוצלח).
הסיבה לעומס בהתחלה היה מסתורי, אבל ביום השני ניגש אליי בחור מאחת מקהילות האנימה, וסיפר שחלק גדול מבאי הכנס זה בזכותם. בגלל שהם השנה שמו הרבה דוכנים שם, זה היה אינטרס שלהם לשווק ולדחוף את הכנס. וזה אכן מה שקרה. אייקון היה מפוצץ בחובבי אנימה וקוספליירים. שגם זה מצוין. קודם כל, קוספליירים נותנים לאייקון תחושה של חו"ל, של קומיקון כזה. הכל יותר מרהיב ומעניין. דבר שני, לא משנה איזה סוג של גיקים מגיעים לאייקון, זה צעירים ובני נוער שיכולים להיפתח לתחומים חדשים. ככל שקהילות הגיקיות בארץ יתערבבו אחת עם השניה יותר, כך כולן ירוויחו.

ועכשיו, כרונולוגית:

יום א'. זה השלב נפגשתי עם גנדלף וסידרנו את דוכן חיפוש השחקנים. בשלב הזה הוא עוד ישב צמוד לשולחן של העמותה, בצד שמאל של האולם הראשי ליד הקופות. מיקום די צדדי, ובדיעבד גם די גרוע. באו מדי פעם אנשים להתעניין, אבל הרוב המכריע של המבקרים בדוכן (שלנו וגם של העמותה) היו אנשים שחשבו שאנחנו מודיעין. מעצבן.
הפעילות הראשונה שהלכתי אליה היה סוג של פאנל על הנחיה. היה שם מיכאל גורודין, איתמר קרביאן, פידלמן, וחגי אלקיים. זה לא בדיוק מה שציפיתי, כי כולם לבשו כובעים מצחיקים וגילמו דמויות של מנחים מוקצנים. כך שחלק מהעצות שהם נתנו היו הומוריסטיות ולא לחלוטין רציניות. לקראת הסוף האירוע הרצין קצת יותר, ובאמת יצאתי משם עם מספר תובנות.

יום ב'. מתישהו ביום הזה אולדמן הגיע והעביר את דוכן חיפוש השחקנים למיקום אסטרטגי יותר, ליד הכניסה לאשכול. זו הייתה החלטה טובה, כיוון שביום השני נתלו פי שניים יותר פתקים מביום הראשון, וגם כל הזמן הייתה תנועה ערה של אנשים שהתעניינו במשחקי תפקידים, בפורום, ובמוצרים של הפונדק. אז אפשר להגיד שלקח לנו כנס וחצי (כולל כל גיבורים) ללמוד שהדוכן הזה חייב לשבת במיקום טוב כדי להיות מוצלח. מה לעשות, חשיפה זה טוב.
פעילויות - היום התחיל עם הרצאה על יחסים בינלאומיים בחלל. היה מעניין.
אחר כך הייתי בעוד הרצאה של מיכאל גורודין על הנחיה. הבחור הזה נעשה הארדקור משנה לשנה, והוא מנתח את תפקיד המנחה כאילו היה זה פסיכולוג לפחות. העצות שלו נשמעות מאוד מקוריות, אבל באותו זמן מאוד קשות ליישום ודורשות ניסיון רב שנים בהנחיה. אני לא בטוח אם בשלב הזה זה כבר אפקטיבי לנסות ליישם את מה שהוא מסביר, אבל זה עדיין בהחלט שווה הקשבה.
היום נסגר במשחק "צל מעל אירופה" שאורגן והונחה על ידי מיכאל פבזנר, והנחו בו גם ארז רגב, גל אבנת, ואנוכי. זה היה משחק אימה-בילוש מבוסס לאבקראפט. התכוננו אליו די ברצינות, הבאנו תלבושות ופרופים. החלק השולחני הלך בצורה יחסית חלקה (אצלי, ואני מאמין שגם אצל שאר המנחים). הבעיה מבחינתי במשחק הזה היה אירוע הסיום, שתוכנן כלארפ מרובה פרופים. החלק הזה היה פשוט כאוטי בצורה רעה. צר לי שלא התכוננו יותר טוב. אם כי, מיכאל שארגן את הארוע הנחה בסה"כ 4 משחקים בכנס הזה, אז אני חושב שיכול להיות שהעומס קצת השפיע עליו. עוד השפיע גם העובדה שאף אחד מהמנחים לא היה מנוסה בלארפים. בקיצור, לא נחזור על הטעות הזאת שוב. אני מקווה שהשחקנים שהשתתפו במשחק לפחות נהנו מהחלק השולחני (אני בהחלט נהנתי, למרות שאני חושב שיכלתי להיות יותר טוב), ויסלחו לנו על הבלאגן של הסוף.

יום ג'. עוד דוכן, עוד אנשים, עוד פתקים. הייתי בהרצאה קצרצרה על ההבדל בין איכות כתיבת הפרקים בסדרה המקורית של סטאר טרק. הוא הועבר על ידי סופרת ומרצה בסדנאות כתיבה. הנקודה שלה היא שישנם פרקים טובים ופרקים גרועים, והיא גם תסביר מה הופך פרק לטוב או רע. אני לא מסכים עם הרבה מהנקודות שלה. נראה לי שסוג כזה של דיונים שיפוטיים לא יכול להתרחש באופן חד צדדי, וניתוח של כתיבה מוצלחת או לא מוצלחת הוא לא לחלוטין אבסולוטי.
היום נגמר בסשן מסעות הגיבורים (פאת'פיינדר) של אגודת מגלי הארצות שהונחה על ידי יהודה חלפון. הסשן היה בהחלט מהנה וזורם, וגרם לי לרצות גם להתחיל להצטרף לאגודה ולאירועים שלה. זה אומר שצריך להתחיל ללמוד פאת'פיינדר בצורה מעמיקה יותר. זה הסתיים באופן קצת צורם בגלל ויכוח שהיה לי בסוף הסשן עם יהודה על פרטי טכני בדף הדמות שלא רציתי שיתורגם לעברית כמו שהם תרגמו אותו. אחרי בירור הבנתי שזה כן יתורגם בצורה שאני מאמין שהיא הנכונה, כך שמהבחינה הזאת אני רגוע. אני רק מקווה שיהודה לא נעלב מהווכחנות שלי.

ועכשיו, אני רוצה לדבר על דוכן חיפוש השחקנים בהרחבה.
עלו לנו כמה תובנות מהכנס הזה, וגם כמה רעיונות. היו גם מספר הצעות לשיפור שקיבלנו מהאנשים שהסתובבו שאנחנו בהחלט ניישם. עץ מסודר של הפקת לקחים אני אפתח בימים הקרובים בשולחן העגול, כדי שכל מי שראה את הדוכן יוכל להעלות רעיונות לגבי איך לשפר אותו.
אבל יותר חשוב, הדוכן בכנס הזה היה הצלחה מסחררת. אני ספרתי בסוף הכנס 67 פתקים, שזה בערך פי 3 ממה שהיה בגיבורים. זה כמובן תלוי במיקום (ששופר במהלך הכנס) וגם בכמות המסיבית של האנשים שהיו בכנס, ביחס לגיבורים. מה שאפילו יותר טוב מכמות האנשים ששמו פתקים על הלוח, זה כמות האנשים שהתעניינו במשחקי תפקידים בזכותנו. אני חושב שפעילות ההסברה שלנו על משחקי תפקידים בהחלט חשובה ומשפיעה, וראוי להמשיך כך.
תודות:
אני רוצה להודות לנקסטורל ולגאלאן שאיישו את הדוכן באומץ.
תודה רבה לאולדמן על שיתוף הפעולה והתמיכה.
ותודה מיוחדת לגנדלף, אלוף הדוכן לחיפוש שחקנים. לא רק שהוא שיתף רעיונות והיה פעיל בארגון לפני הכנס, הוא גם קנה את הלוח והכין לו שלט מאמם. ותרומתו לא הסתיימה שם - הוא הולך גם להעלות ידנית את כל הפתקים לפורום חיפוש שחקנים. על כן אני רוצה להגיד לו תודה גדולה, ואני מקווה שהוא ישתתף בארגון הדוכן גם בביגור.

נ"ב
גאלאן נעלם לנו מהמשמרת שלו ביום השלישי. גאלאן אם אתה חי תשמיע קול, שלא נדאג

נ"ב נ"ב
אה כן, ושכחתי לציין את אחד הרגעים המשעשעים בכנס - הייתי בדוכן חיפוש שחקנים, ורועי צזנה בכבודו התיישב לידי וחתם על כמה עותקים מהספר שלו "המדריך לעתיד". אחרי מספר רגעים הוא היה צריך ללכת ושאל אם אפשר לשים את הדברים שלו בדוכן שלי. כמובן שהסכמתי, וכשהוא חזר שאלתי אותו כמה הוא לוקח על ספר. הוא חייך ואמר "בשבילך, 50". אז קיבלתי עותק חתום של המדריך לעתיד בהנחה משמעותית. אני מרגיש מיוחד.

אוקיי, לי היה די כאוטי.

בכל הימים בעיקר הסתובבתי בין המקומות בין ההרצאות ופגשתי מלאנתלאפים אנשים שאני מכיר מהרבה מקומות, זה ההיה כיף ומוזר ומתיש.
מה שכן היה חבל זה שהיה ממש צפוף השנה באייקון, רק ביום השלישי זה השתפר, המצב של הקופות היה בהחלט בעייתי עד שהיה קשה לזוז, והיום השני שהיה צפוף לדעתי יותר מהראשון אולי היה לדעתי הכי פחות טוב.

מה שכן, היו כמה הרצאות מעניינות, הייתה אחת מצויינת על סטימפאנק כז'אנר ספרותי, הייתה אחת שגם מצויינת על אגודות סודיות והייתה הרצאת דאחקות (צחוקים בערבית עם הטיה בעברית) של הזדקנות.
חוץ מזה, הייתי במשחק מיקרוסקופ נהדר שהגיע מפוטין דובר האנושות לפוטין הגדול ופוטין הקטן ולשושלת פוטין כתקופה היסטורית.

חוץ מזה יצא לי לרייר קצת על היה היה פעם, לקנות עוד צבעי מיניאטורות ושרשרת נחמדה, למות מחום בקוספליי הסטימפאנק שלי ביום הראשון, לנסות לשחק Long Live the King בלי הצלחה רבה, להתחיל משחק ב"מלכי ישראל" שלהפתעתי התברר כמשחק נחמד מאוד, בסגנון פנדמיק, ואני אוהב פנדמיק, וזו גם הזדמנות לאווירה קצת שונה ולתמיכה ביצירה העברית, וזה מזכיר לי שקניתי גם ספר סיפורים קצרים הזוי מדוכן, של סופר מתחיל, ותרמתי לשני מחזות זמר של אוטאקואים שאני מקווה שיעלו.

טוב, בתור אייקון ראשון אני חושב שזה הלך הרבה יותר טוב ממה שציפיתי.
אז, לתקציר:
יום ראשון- הגעתי מוקדם בבוקר וקניתי כרטיסים להנשגבים ופראנויה, ואז עליתי לפונדק (האזור מנוחה) ושם שיחקתי משחק קצר של dark town (אני לא בטוח שאני זוכר איך קראו לזה) שנקטע באמצא בגלל הכרזה על ספר. אחרי שיצאתי מהפונדק פגשתי את גנדלף, וקניתי ממנו את ספר האומנות של סטאר וורס (ואני עדיין מרוצה מאוד ממנו). יצאתי לקנות כמה דברים לפני הנשגבים, ולגמרי במקרה אני פגשתי חברה ישנה ששיכת לצד היפני של אייקון, וסתם הסתובבנו (אני קניתי היו היה פעם וחרב קצרה ללארפ). אחר כך עזבתי את החברים והלכתי להנשגבים. למרות שפחדתי שהמשחק יתקע כי יש שחקנים חדשים, הכול הלך חלק אחרי ההסבר על העולם (שהצלחנו לצמצם לחצי שעה בלבד!). אחרי זה הלכתי ישר אל פראנויה ונכנסתי לתוך הקבוצה של "מכירים את המשחק". היה לי מזל ממש רע (לא היה לי גלגול אחד מעל 12), אבל אני עדיין קיבלתי את הסיום הכי מגניב מכולם, בתור אזרח שלא קיים.
יום שני- מגיע עם חלק מהקבוצה שלי (ועוד אחד שחדש לכול הנושא של פנטסיה ומד"ב). אני עובר ליד הדוכן של הפונדק, וקונה את ואנור. אחרי זה אני עובר ומוצא אחרי כול החיפושים ספר של world of darkness- ולא סתם ספר, אלא ספר של kindred of the east, ואני קונה אותו ואת urban arcana. אנחנו הולכים לדוכן של רומח בשביל לבדוק אם יש chaos space marines, ואני מצאתי שם קופסא של ork boyz. אחרי זה עלינו לפונדק (האזור מנוחה) ואחרי ששיחקנו כמה משחקים של היו היה פעם, הנחתי משחק מהיר של ואנור והגעתי למסקנה שאני אוהב את השיטה.
יום שלישי: פגשתי עוד כמה לארפרים וקוסטפליירים, השווצתי עם חרב המתכת שלי ונכנסתי קצת לזירה. אני חושב שאייקון חשף אותי בעיקר לתחומי מד"ב ופנטזיה שאני לא הייתי כול כך מעוניין בהם (כלומר, לארפ ואנימה/מנגה), ואני שמח על זה- אני אולי לא אתחיל פתאום לצפות באנימה, אבל תמיד טוב להרחיב אופקים. היום הזה היה יותר קצר כי הייתי צריך ללכת לקורס פסיכומטרי

בסך הכול, זה היה אייקון ראשון טוב מאוד. אולי לא פגשתי את כול הפונדקאים שהיו שם (ולפי הרשימה של נקסטרול, אני הייתי רחוק מזה) אבל עדיין היה אייקון טוב

פלאפי אמר/ה:

דבר ראשון - הולי גוואקמולי! אייקון גדל אקספוננציאלית מאז שנה שעברה. חשבתי שהוא היה גדול אז, והשנה הוא הכפיל את עצמו פי שניים. הדוכנים הפעם התפרשו כל הדרך עד לזירת הלארפים, משני הצדדים שלה. הטיילת שנוצרה בין הדוכנים שנמצאים בין המתנס לבצפר הייתה צפופה כל הזמן. וכמובן, בהתאם לכך העומס על הקופות היה בלתי נתפס. בחצי הראשון של היום הראשון היה אפשר רק לחלום על לקנות כרטיסים או לקבל כרטיס שהזמנת.
ומבחינתי זה מצוין! כנס גדול זה כנס טוב. הצפיפות נובעת מכך שהמקום מתחיל להיות קטן מדי לכמות האנשים, מה שאומר שאולי כדאי להתחיל לחשוב על לעבור למקום גדול יותר (גני התערוכה? מיתוס היה שם, שמעתי שהיה מוצלח).
הסיבה לעומס בהתחלה היה מסתורי, אבל ביום השני ניגש אליי בחור מאחת מקהילות האנימה, וסיפר שחלק גדול מבאי הכנס זה בזכותם. בגלל שהם השנה שמו הרבה דוכנים שם, זה היה אינטרס שלהם לשווק ולדחוף את הכנס. וזה אכן מה שקרה. אייקון היה מפוצץ בחובבי אנימה וקוספליירים. שגם זה מצוין. קודם כל, קוספליירים נותנים לאייקון תחושה של חו"ל, של קומיקון כזה. הכל יותר מרהיב ומעניין. דבר שני, לא משנה איזה סוג של גיקים מגיעים לאייקון, זה צעירים ובני נוער שיכולים להיפתח לתחומים חדשים. ככל שקהילות הגיקיות בארץ יתערבבו אחת עם השניה יותר, כך כולן ירוויחו.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אני חייב שלא להסכים איתך: (הסבר מפורט על מה טוב באייקון, מה רע ומה צריך לשנות)
אז ביום הראשון באתי ב11 (הייתי צריך להסתכל בפייסבוק של אייקון יומיים לפני הכנס כדי להבין שהוא נפתח שעה לפני תחילת הפעילויות), אספתי את את הכרטיסים שהזמנתי מראש וגיליתי שאני היחיד (או שזה מה שהם רצו שאני אחשוב) שמצוייר לו על המעטפה ציור (של מיקסר ידני!) אז האפשרויות הם או שהאילומינטי/הבנים החופשיים/אורי ליפשיץ עוקבים אחרי או שלאחד מהמתנדבים היה משעמם.
הלכתי למשחק "וושו: הגדולים מכולם" וחיכיתי מהשעה אחת ועד שתיים בצהריים לשחקנים שנרשמו ולא הגיעו (לא נורא בכלל, כי היה שם מזגן שעובד איכשהו) ואחרי זה חיכיתי עוד חצי שעה בקופות כדי שאוכל לרכוש כרטיס לאירוע אחר.
אני אדלג על ההרצאות המדעיות כי אין לי כוח לחפור עליהן בפונדק.
חזרתי הביתה בעשר והלכתי לישון מאוחר יותר.
היום השני:
התעוררתי מוקדם כדי לעלות לקו אקספרס מנתניה לתל אביב שיצא ב8:30 והופתעתי לגלות שעלה לי 10 ש"ח בלבד שזה יותר זול מרכבת!
הגעתי לאייקון ב9 וחצי.
ב12 נכנסתי למשחק כוכב המבוך בהנחיית נרוביאן, היה מגניב וממש התרשמתי מכוכב המבוך לטובה.
בין הארועים היה לי זמן לקנות חוברות קומיקס בעברית (תמכו בקומיקס העברי, הוא אחלה)
בגלל שרציתי לישון יותר ממה שישנתי באותו יום, יצאתי מאייקון ב7 והברזתי להרצאה מדעית שנרשמתי אליה כי לא יכולת לבטל את ההרשמה.

ביום השלישי הלכתי להקרנה של מלחמת הכוכבים בתלת מימד, שהוא אחלה סרט! (הפתעה!) ואז לאירוע הסיום שהוא אירוע חינמי אבל אמרו לי שאזלו אליו הכרטיסים בסוף למרות שהיה ממש לידי מקום פנוי, גם הוא היה נחמד.

ארבעת ההרצאות המדעיות שהלכתי אליהן היו מעניינות מאוד ברובן, מה שלא הבנתי אם המרצים היו מתנדבים או לא.
למדתי לא להרשם לפעילויות עד הלילה ולמחרת לפעילות על הבוקר כי זה לא משאיר הרבה זמן לישון ושאפשר דווקא להירשם לפעילות אחת אחרי השנייה כי הרצאות תמיד מסתיימות *בדיוק* חצי שעה לפני מה שכתוב בתוכניה ומשחקי תפקידים תמיד מתחילים באיחור. כמו כן, מועדון העמותה נותן הנחה של 10 ש"ח על כל פעילות ועולה 10 שקלים בודדים!
בסה"כ היה כיף!

מן הסתם שהגידול בכלל באי הכנס הוא לא פורפורציונאלי לגידול בשחקני תפקידים. הסיבה היא סוג האנשים שהביאו לכנס וסוג הארגונים ששיווקו אותו. כמו שאמרתי, הרבה היו צעירים חובבי אנימה ופנדומים חדשים אחרים (ג'ון גרין, דוקטור הו וכן הלאה). לא הייתה איזו פעילות משמעותית לשיווק אייקון בקרב שחקני תפקידים השנה ששונה משנים שעברו, כך שבערך אותה כמות של שחקני תפקידים הגיעה. מצד שני, זה שהכנס גדול יותר אומר שיש יותר אנשים שיכולים להיחשף למשחקי תפקידים. לדעתי המשמעות היא שבשנה הבאה אתה כן תראה גידול במספר האנשים שבאים למשחקי תפקידים בכנס. זה לא אומר שזה יבוא על חשבון תחומים אחרים - זה אומר שאנשים מתחום אחד יזלגו לתחומים נוספים, ויהיה פיעפוע בין גיקים מתחביבים שונים אחד לשני. זה דבר חיובי.
משחקים באייקון מתבטלים משחר ההסטוריה ואין דבר שאפשר לעשות בנושא. זה עניין של היצע וביקוש ותמיד יהיו בעיות בנושא הזה. חוץ מזה, אני יודע שהעמותה לא כל כך מרוצה מההתנהלות של האגודה בכל הנוגע לטיפול המיוחד שמצריכים משחקי תפקידים בנושא ההרשמה. אבל אילו בעיות ספציפיות שאפשר לפתור אותן ברמת הניהול, ולא מתקרב בכלל לסיבה שבגללה צריך לפצל את אייקון. פיצול אייקון יהיה לא פחות מאסון לדעתי, במיוחד לעמותה.
צפיפות נפתרת על ידי ניהול חכם יותר או מעבר ללוקיישן גדול יותר. יותר אנשים זה תמיד חיובי לכל כנס, וזו לא בעיה אלא הזדמנות להתרחב. אחד הדברים שאני חשבתי עליו זה שצריך יותר קופות - כל השולחן הארוך באולם הראשי צריך להיות קופות, כאשר הדוכנים של העמותה והאגודה נדחפים למקומות אחרים (ואולי גם מקבלים יותר נוכחות עצמאית).

ביום השלישי לא באתי לאייקון, הייתי תקוע ברכבת. אפילו לא היה לי טלפון אז לא יכולתי להודיע לאף אחד.

היומיים הראשונים היו מוצלחים. אני לא אכתוב פוסט ארוך כי אין לי דברים מעניינים להגיד* אבל יצאתי עייף ומרוצה משניהם.

*חוץ מהצל מעל אירופה, כמובן. פלאפי הנחה מעולה, והייתי מאוד מרוצה מהדינמיקה הקבוצתית שלנו. כמו שציפיתי היה לי קצת קשה להתחבר לדמות שלי כשיש לי רק כמה דקות לקרוא עליה ולכן הקצנתי רק חלק אחד מהאישיות שלה (נוצרי אורתודוכס ונאמן לצאר), אבל היה ממש נחמד. התלונה היחידה שלי היא על הסוף, שהיה מבולגן ולא ברור. הא, ואני לא ממש חושב שקת'ולהו היה קשור באמת. לא הרגשתי במהלך המשחק כמו בסיפור אימה *של קת'ולהו*, והיה אפשר להחליף אותו בקלות ב"גורם מרושע אחר שהביא קסם לנבל"

כן, גם אני חושב שהסוף היה מבולגן ולא ברור. מבאס, הא?
הקשר של המשחק הזה למיתוס קת'ולהו וללאבקראפט בכלל זה הקונספט שכל קבוצה ראתה דברים אחרים. הרעיון היה שישנן שתי דרכים להתמודד עם הטירוף שהוא האימה העתיקה - או לעשות רציונאליזציה ולחשוב שהכל זה איזה סוג של מדע משוגע, או לקבל שקר רומנטי של קסם ושדים. האמת היא ששני אלו לא נכונים, כי לא באמת ניתן לתפוס את הטירוף כפי שהוא. רק הניהיליסטים, אלו שלא בחרו ללכת באף דרך, ייראו משהו מהאמת שמסתתרת מאחורי השקרים האנושיים - אבל חבל על השפיות שלהם.

וואו, שנים שלא התחברתי לפה.
לגבי הצל מעל אירופה: כמו שפלאפי אמר, קת'ולהו לא מופיע יותר מדי עם מחושים ובלאגנים, אבל זה משחק *הרבה* יותר לאבקראפטי מאשר הרבה משחקי קת'ולהו אחרים שבהם יש יצורים עם שמות שלקוחים מלאבקראפט שמתנהגים פשוט כמו מפלצת אימה סטנדרטית. כל הרעיון של המשחק, כל מה שמניע אותו וכל הפואנטה שלו היא ההנחה שיש יצורים ביקום (או ביקום אחר, תלוי איך אתה מסתכל) שעצם הידיעה שהם קיימים שוברת לבני אדם את השפיות לחלוטין, ובני אדם נאלצים לבנות לעצמם חומות הגנה כדי להתמודד עם זה ולהשאר שפויים. לחלק מהאנשים חומות ההגנה הללו הן מדע, לחלק הן רומנטיקה בדמות שדים או טקסים מיסטיים, אבל מהסוג שאיכשהו אפשר להתמודד ולהכיל. לראות את העולם כפי שהוא זה כביש מהיר וחד סטרי לחדר מרופד.
המשחק הזה היה חלק מסדרה של משחקים בהם אני עושה ניסויים עם משחקים מרובי שולחנות ומקומות אליהם אפשר לקחת את הפורמט הזה. בגיבורים רץ "מורשתו של ג'ון סילבר", שהיה אמנם בתמה שונה לגמרי ובאווירה שונה לגמרי, אבל מבחינה מבנית היה חלק מאותו ניסוי. שם היה לארפ קטן באמצע, אבל הוא היה *הרבה* יותר צנוע ממה שניסיתי לעשות בצל מעל אירופה, ועל כן עבד די טוב. הפעם ניסיתי ללכת קצת יותר רחוק ולתת ללארפ יותר משמעות משחקית, אבל כן, זה די לא עבד ודי קרס. בסופו של דבר, זהו טבעם של ניסויים - לא כולם עובדים כמו שצריך. אני מקווה ללמוד מזה ולנסות לעשות עם זה דברים מעניינים בעתיד.
ואגב, לארז רגב כן יש נסיון בלארפים, אבל אני חושב שלא נעזרתי בו מספיק בשביל זה, ויותר מדי קיוויתי שנתמודד עם זה איכשהו ויהיה בסדר.

הרבה מאוד "היה היה פעם" (לעד נזכור את הדרדס-סוס-חמור-גנב ואת הצפרדע שבעצם הייתה עכברוש), הרבה מאוד "המחתרת" (משחק מדהים, וגאלאן אני לא אשם במשחק השני )
ביום הראשון הצפיפות הייתה נוראית. באמת שכדאי לעבור למקום גדול יותר. ביום השלישי זה פחת.
יצא לי גם לשחק משחק חמוד בשם Hobbits Tales, ולמרות שלא הצלחתי לספר את הסיפור שלי כי בעל המשחק היה חייב ללכת להרצאה נהניתי מאוד.

ביום השלישי הייתי הארכבישוף בLong Live the King (עם דסטריקס הליצן שצריך רטלין ודארקמו בתור המלך שצריך זריקות הרגעה) תפקיד שנהניתי ממנו מאוד עד שנזרקנו מאיפה ששיחקנו (כי לא היה מקום במשחקייה). אני סיימתי עם הכי הרבה סטאטוס וכנראה עשיר יותר מכל שחקן אחר (ויש מצב שאם הם היו מחברים את כל הכסף ביחד הייתי עשיר יותר, פשוט כי רק לעוג ולגנדלף היה כסף). בעיקר זכור לי כמה נהניתי לשחק אותו מופרך מעט אבל מצחיק (כשהמלך קרא לדיון, כל פעם צעקתי "שבו כבר, כופרים" או "ישו אומר לשבת, חוטאים". וכמובן, ברגע ששר האוצר העלה הצבעה להעלות מיסים ב5 מטבעות זהב, שזה המקסימום, בדיוק אכלתי כי הייתי רעב. אז אמרתי "תביאו לי קצת מים קדושים, כי אני לא מצליח לבלוע את האוכל הזה" )

הערות מאייקון:

- היה היה פעם זה משחק מצויין (וכשאתה משחק אותו במצב כפית זה פשוט מצחיק עד שכואבת לך הבטן).
- הכנס היה צפוף, כדאי להביא מקום חדש וגדול יותר לכנס הבא.
- המחתרת זה משחק מצויין. גנדלף תמיד מרגל.
- Hobbits Tales זה משחק ממש כיפי.
- מנצ'קין פתפ'יינדר זה כמו מנצ'קין רגיל רק שהם לקחו את הפטיש של פאיזו לגובלינים והכניסו אותו למשחק (יחד עם אל מתים).
- אני צריך לנסות מה' 5 מתישהו, כנראה בכנס גיבורים.
- בכלל, אני צריך להתרכז יותר במשחקי תפקידים בכנס הבא (שזה גיבורים, אז יופי). כבר שלושה כנסים ברצף שאני משחק רק משחקי לוח.
- הארכיבישוף זאת הדמות הכי טובה אי פעם. למרות שאני חושב שאפשר להנות ככה עם דמויות אחרות אם משחקים אותם רציני בשלב הדיפלומטי אבל מעט הומוריסטי כשנפתחת המועצה או כשעולה הצעה ממש ממש מופרכת (למרות שבדיעבד לדסטריקס היה טריק ממש טוב בשרוול כשהוא העלה את ההצעה הזאת).

@אודין - הסיבה שלא הרגשתי ת'מת לאבקראפט היא דווקא מה שאתה מתאר. *אמרתם* שכל אחד רואה את מה שקורה פה בצורה אחרת, אבל לא הרגשתי את זה. לא יודע, אולי הבעיה היא בי - אבל לא נוצרה לי תחושה של אימה לא מוסברת שמובילה לטירוף. הדמות שלי הסבירה בפני עצמה למה דברים קורים, וכל ההסברים עבדו יופי עם עולם המשחק, לא הרגשתי באף חלק שמערערים את תפיסת עולמה. שוב, אולי אני לא שיחקתי באווירה הנכונה

זה רק אומר שניקולאי נכנע לשקר הרומנטי של הדת והמיסטיקה. זה בסדר, הוא רק בן אדם עלוב

אגב, השלב שבו השחקנים היו אמורים להבין שמשהו מוזר מתרחש היה בשלב שכל הקבוצות נפגשו והתחילו לשמוע איך כל אחד חווה את המשחק. יכול להיות שגם אז הצלחתם להוציא משם איזושהי רציונאליזציה משותפת. האמת שזה לא מפתיע, כי בדרך כלל שחקני תפקידים הם בעלי דמיון מספיק פורה כדי להכיל כל מיני הסברים תוך משחקיים ללמה דברים קורים. אולי תספר מה שמעת וחשבת מתי שנפגשת עם שאר הקבוצות.

"הו לא, שינו את השם של הכנס! כולם, להיכנס לעמדות קרב! זה כמו לעבור מהדורה שוב... תחזיקו אותי, תחזיקו אותי!"

@פלאפי - בעיקר דיברנו עם ההונגרים, הם נראו הכי שפויים (כלומר, ראו פחות או יותר אותם דברים כמונו). הקבוצה שדיברו על רובוטים נפלו לתרמית של צ׳ארלס, הרי אנחנו יודעים שהוא מכשף מכת שטן ששולט בחשמל שהטעה אותם ואת המוחות הספקנים שלהם. מונרו וויקטור היו דיבוק, מה שמסביר למה להרוג את הפונדקאי לא הפריע להם לתפקד כל כך. העורבים הענקיים ששמענו עליהם היו גם הם יצורים שניקולאי ׳ידע׳ שקיימים כל הזמן, ופשוט מעולם לא ראה. החברה המלכותית כנראה היו מעורבים שם, פטריק הארור לקח את הספרים וסירב לתת לנו לבדוק אותם קודם, הוא בוודאי משתף פעולה עם הכת.

ניקולאי גם חושד שהנוכחות של מישקה הייתה הסיבה למה התפילה לא עצרה את צ׳ארלס והכוחות שלו. או, כמובן, שזה היה רצון האל שצ׳ארלס ימלט באותו יום, בכדי שיוכל להעצר סופית ביחד עם כל הכת שלו בטרנסילבניה.

גאלאן אמר/ה:

@פלאפי - בעיקר דיברנו עם ההונגרים, הם נראו הכי שפויים (כלומר, ראו פחות או יותר אותם דברים כמונו). הקבוצה שדיברו על רובוטים נפלו לתרמית של צ׳ארלס, הרי אנחנו יודעים שהוא מכשף מכת שטן ששולט בחשמל שהטעה אותם ואת המוחות הספקנים שלהם. מונרו וויקטור היו דיבוק, מה שמסביר למה להרוג את הפונדקאי לא הפריע להם לתפקד כל כך. העורבים הענקיים ששמענו עליהם היו גם הם יצורים שניקולאי ׳ידע׳ שקיימים כל הזמן, ופשוט מעולם לא ראה. החברה המלכותית כנראה היו מעורבים שם, פטריק הארור לקח את הספרים וסירב לתת לנו לבדוק אותם קודם, הוא בוודאי משתף פעולה עם הכת.

ניקולאי גם חושד שהנוכחות של מישקה הייתה הסיבה למה התפילה לא עצרה את צ׳ארלס והכוחות שלו. או, כמובן, שזה היה רצון האל שצ׳ארלס ימלט באותו יום, בכדי שיוכל להעצר סופית ביחד עם כל הכת שלו בטרנסילבניה.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

כמו שאמרתי, המוח האנושי אוהב ליצור קשרים והגיון בדברים שהוא חווה. אני חושב שזו דוגמא מושלמת לשקרים מדעיים וקסומים שאנחנו מספרים לעצמינו כשאנחנו לא מבינים מה קורה.
בשביל הרקורד, כל תיאור שנשמע רציף וכל קשר שאפשר למצוא בין אירועים שונים הם מקריים בהחלט. לכן אני אומר שהקשרים האלו הם פרי הדמיון שלך בלבד. וזה בדיוק הפואנטה!