• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כנס אייקון שלך

אז איך היה הכנס בשבילכם?
אני אפרסם פה את היום הראשון, מחר את השני, ומחרתיים את השלישי :)

קמתי ב12:05 והתארגנתי, התקלחתי וכו'
סרדומין בא אלי בעשרה לאחת והלכנו לאוטובוס.
באמצע הדרך גיליתי ששכחתי את המגד"מ 2 ורצתי חזרה לקחת אותו.

בסוף הגענו לסינימטק וגיליתי שאיבדתי את המפתחות של פיירי טייל :(
הגענו לאייקון והיה מדהים כמו תמיד.
מכרתי לירינארק את המגד"מ 2 באנגלית וקניתי בעברית.
הסתובבנו איזה שעה וחצי עד שהלכתי למיניאטורות וניפרדתי מסר (10 דק' למצוא את המקום!!!)
לסול לקח קצת זמן להגיע אבל לבסוף התחלנו במיניאטורות (אני, ירינארק, ויקינג ואיזה ילד קטן) ואחרי כמה דקות באו גם רוי וגאלאן.
אני וויקינג שיחקנו נגד ירינארק, הילד הקטן והחבר של ירין וניצחנו בקרב הלימוד.
בקרב השני הפסדנו (נראה לי. עזבתי באמצע כי לא היה לי כבר כוח והייתי רעב)

סך הכל היה כיף מאוד.
אני אוהב את אייקון!
 
קמתי בבוקר, הלכתי לעשות מנוי לחדר כושר, אירגנתי לעצמי קצת כסף לקניות ונסעתי לאייקון.

הגעתי לכנס, עשיתי כמה סיבובים [קניתי בדרך שתי הרפתקאות, סטים של קוביות וקלפים של פוקימון] והתיישבתי ליד גארל - אה, סליחה, גאלאן. היה כיף, ודי הרסתי לו ולעוד שלושה שחקנים שניסו לשחק Civilization בגרסת משחק קופסא. היה מהנה מאוד - נתתי לפיזבן חפיסת בוסטר של קלפי פוקימון שלטעמי היו מהעונה השנייה או השלישית, וזה קצת יותר מדי. רוי ניסה לרמוז בעדינות שאני נורא מפריע [וזה היה מחזה משעשע. "סול, אתה יכול בבקשה, ובכן, אתה מפריע"], ודארקמו... ובכן. דארקמו זעק זעקות שבר. משהו על נפוטיזם, או ניוק. התקשרתי לעומר - סול, גנדלף, מוד - והוא הגיע עם חבילה של ספרים והרבה קללות. הוא גר בלפיד, ואני מבין אותו. אדם שצריך לעשות יציאת מצרים כל בוקר כדי להגיע לבית ספר הוא אדם אומלל. הוא השתמש במילה "הימלטות" בתיאור היציאה מהבית שלו. היה מאוד משעשע :)

שוחחנו קצת. העליתי את הרעיון של איחוד עם "האורק" וכולם כזה, "אחלה. תנסה להביא אותם". ג'יז, עשיתם לי את המוות לפני חמש דקות! סול אמר שהוא מתכנן אופנוע, וזה היה נורא מגניב. בכלל, הוא בחור נורא מגניב. אין לי שום תחום עניין משותף איתו כאן בפורום, והאמת היא שאני די כועס עליו בגלל הגישה שלו, אבל מחוץ לפורום הוא בחור נחמד מאוד. הרבה Attitude. דארק סית' הגיע, וגם הוא די מגניב. שני אנשים מגניבים בכנס אחד. זה יותר טוב מאייקון הקודם. מתישהו נמאס לי והיה לי חם והייתי צריך לראות את ערן אבירם. כולם הסכימו על זה שאין חוק שלא עברתי עליו בקהילה - מלחמות אש, ספאם, פריצה לפורום ניהול, פריצה למשתמש שלי כשלא זכרתי את הסיסמה שלו, התחזות לאדם, פורנוגרפיה, טרוליות, התעלמות מאזהרה, התעלמות מבאן, התעלמות מבאן נצחי, דאבל פוסט, טריפל פוסט... אני נורא אוהב את מונה האזהרות שלי :)

הלכתי לראות את ערן, ובדרך נפגשתי עם טל הדני, שזה הגמד הגבוה. ישבתי עם ערן משהו כמו שעה וחצי על "שממה", ואין לי מושג מה ייצא מזה. אני יכול רק לנחש, שזה יהיה מאוד מגניב... ערן סיים את הפגישה בזעקה צרודה ונעלם בערפל. עשיתי עוד סיבוב ונתקלתי באולדמן. טוב, האמת שחיפשתי אותו. אולדמן עשה לי שיחת תוכחה על זה שאני מציק לאנשים בפורום, ולא היה לי יותר מדי להגיד - הפורום הוא, ליטראלי, שלו. פיזית. מינית. שיהיה. הוא אמר המון דברים ועל חלקם הגבתי. היה דיבור מעניין. "40% אתה משתמש סבבה. 40% אתה ככה-ככה. 20% אתה בעייתי". הטיעון שלו היה שלא צריך להיות לי אכפת כל כך, כי מרוב שאכפת לי מדברים, זה יוצר חיכוכים. נתתי לו את הדוגמה של האיחוד במיניאטורות והוא כזה, "נכון, אבל אין מה לעשות. הם לא היו מקשיבים לך במילא". כל פעם שניסיתי לסיים טיעון הוא עשה עם היד תנועה מסובכת והעביר נושא. זה אכן היה דיבור מעניין. אמרתי לו שאני כבר חודש נמנע מפעילות פומבית בפורום [ושזה נורא עוזר!], ושנראה לי שקלטתי את הרעיון. לא, אני לא הולך להשתנות. אין דבר כזה "תפסיק להיות משתמש בעייתי". אני אצמצם את הפעילות שלי, זה כן - ואני אמקד אותה רק במה שמעניין לי את התחת - זה גם כן, אבל אני לא הולך להפסיק להיות מי שאני, גם אם זה אומר שוני, ריחוק מסוים וכסאח מדי פעם בפעם. מה שהצטערתי שלא אמרתי לדניאל, הוא שאני אוהב את מונה האזהרות שלי כי הוא סמל בעיניי. אז נכון, ילד מפגר, עושה טעויות, אבל רוב הדברים קרו כי האמנתי בדרך שלי [והדרך שלי מגניבה, חברים!]. וזה סמל לעצמאות, חופש, עוצמה, ותלותיות מביישת בתחום וירטואלי שאין לו נגיעה במציאות התעניינתי בואנור ואז נזכרתי שכבר עשיתי את זה קודם.

סיימתי והלכתי לחפש את גאלאן. מסתבר שהוא נרשם לרצועת תוכן, והתחיל משחק מיניאטורות. אין ספק שזה היה מעשה טיפשי. נותרתי לבד, גלמוד, עזוב, נטוש, בודד, גאלאן, עלוב וסושי. לא אלך עוד לכנסים, החלטתי בליבי. עשקתי הנחה של 50% מהחנות של נקסוס על קוביות וקופסה, ומיהרתי לעזריאלי. טחנתי פיצה עם חבר [שמשרת בקרייה. כל החברים שלי מגויסים, אף אחד מהם לא משחק משחקי תפקידים, ואני היחיד מהמכינה שלי שלא התגייס לאיזה תפקיד קרבי הזוי, למרבה האירוניה. ביום כיפור הייתי במכינה שלי וכולם כזה, נמאס לנו מהרובים שלנו, עוד שנייה יש לנו דרגות סמ"ר. בגלל זה אתם לא רואים "חברים של קינג" בפורום. בפעם היחידה שאחד מהם נכנס לפה, הוא השביע אותי בחמשת עמודי האסלאם שאני לא נוגע בדבר הזה יותר], תפסתי רכבת הביתה ועכשיו אני כאן.

חבר'ה, חבר'ה, חבר'ה! תעשו לי טובה. תעשו לי טובה. אני לא אפתח את זה בפורום [כי זה לא פתוח לדיון וכי הסכמתי עם אולדמן לנסות ולהימנע מזה], אבל שימו לב לעצמכם. ושיהיה בהצלחה לכולנו.

עשר המסקנות [תרשמו גם אתם את המסקנות שלכם!]:
1. ניתן להסיח את דעתו של גאלאן בקלות, והוא עדיין יהיה אובר פאורד וינצח משחק שלמד לפני חמש דקות.
2. גנדלף הוא בחור מגניב מחוץ לפורום, ויש לו הרגל מגונה לשכוח מיניאטורות ודברים.
3. דארק סית' אולי רואה קוגר טאון, אבל הוא לא כוסית! והוא נורא דומה למישהו שאני מכיר. גם מגניב.
4. לגאלאן יש תיקייה שלמה של הודעות שלי. כן.
5. ננסק מבוטא כNesk בקול רם.
6. ציבילייזיישן זה משחק משעמם לצפות בו.
7. לגנדלף יש כיסוי קשיח לטלפון שלו ואפשר להפיל על הרצפה והוא לא יישבר ["הנה, שנייה, אני אזרוק אותו בעוצמה על הרצפה...! לא נשבר."].
8. קניתי בסכום נאה ביותר. Dragon Magic, Expedition To Ruins Of Greyhawk, Eyes Of The Lich Queen, עוד הרפתקה של אברון, סט קוביות, קופסה לקלפים, 5 בוסטרים של פוקימון, וסט מיוחד של קוביות, צבועות באדום-שחור וחרוט עליהם דם או משהו כזה. וק30 סגולה. וצופן דה וינצ'י.
10. החנונים של היום הם לא כמו החנונים של פעם שעברה. וזה טוב. בייחוד החנוניות.
 
nextorl אמר/ה:
הסתובבנו איזה שעה וחצי עד שהלכתי למיניאטורות וניפרדתי מסר (10 דק' למצוא את המקום!!!)
לסול לקח קצת זמן להגיע אבל לבסוף התחלנו במיניאטורות (אני, ירינארק, ויקינג ואיזה ילד קטן) ואחרי כמה דקות באו גם רוי וגאלאן.
אני וויקינג שיחקנו נגד ירינארק, הילד הקטן והחבר של ירין וניצחנו בקרב הלימוד.
בקרב השני הפסדנו (נראה לי. עזבתי באמצע כי לא היה לי כבר כוח והייתי רעב)

סך הכל היה כיף מאוד.
אני אוהב את אייקון!
אחרי הקרב השני נלחמתי נגד סול עם הגמדים הלא לגמרי מורכבים שלי
אז... באתי ביחד עם ברברי ללא רחמים אבל לא הינו אף פעם באותה פעילות
בבוקר הייתי בסדנת תכסית שבה הכנתי גוש קלקר חסר משמעות (זה לא נראה כמו גבעה עם מכרה גמדי בתוכה)
אני אבוא גם מחר (תדמינו שקראתם חפירה של עמוד שלם)
עריכה: וקניה: ספר יד2 מסול (שיכנעתי את עצמי לא לקנות יותר מידי אחרי שראיתי את ברברי קונה בגד מפרווה)
 
King Revange אמר/ה:
קמתי בבוקר, הלכתי לעשות מנוי לחדר כושר, אירגנתי לעצמי קצת כסף לקניות ונסעתי לאייקון.

הגעתי לכנס, עשיתי כמה סיבובים [קניתי בדרך שתי הרפתקאות, סטים של קוביות וקלפים של פוקימון] והתיישבתי ליד גארל - אה, סליחה, גאלאן. היה כיף, ודי הרסתי לו ולעוד שלושה שחקנים שניסו לשחק Civilization בגרסת משחק קופסא. היה מהנה מאוד - נתתי לפיזבן חפיסת בוסטר של קלפי פוקימון שלטעמי היו מהעונה השנייה או השלישית, וזה קצת יותר מדי. רוי ניסה לרמוז בעדינות שאני נורא מפריע [וזה היה מחזה משעשע. "סול, אתה יכול בבקשה, ובכן, אתה מפריע"], ודארקמו... ובכן. דארקמו זעק זעקות שבר. משהו על נפוטיזם, או ניוק. התקשרתי לעומר - סול, גנדלף, מוד - והוא הגיע עם חבילה של ספרים והרבה קללות. הוא גר בלפיד, ואני מבין אותו. אדם שצריך לעשות יציאת מצרים כל בוקר כדי להגיע לבית ספר הוא אדם אומלל. הוא השתמש במילה "הימלטות" בתיאור היציאה מהבית שלו. היה מאוד משעשע :)

שוחחנו קצת. העליתי את הרעיון של איחוד עם "האורק" וכולם כזה, "אחלה. תנסה להביא אותם". ג'יז, עשיתם לי את המוות לפני חמש דקות! סול אמר שהוא מתכנן אופנוע, וזה היה נורא מגניב. בכלל, הוא בחור נורא מגניב. אין לי שום תחום עניין משותף איתו כאן בפורום, והאמת היא שאני די כועס עליו בגלל הגישה שלו, אבל מחוץ לפורום הוא בחור נחמד מאוד. הרבה Attitude. דארק סית' הגיע, וגם הוא די מגניב. שני אנשים מגניבים בכנס אחד. זה יותר טוב מאייקון הקודם. מתישהו נמאס לי והיה לי חם והייתי צריך לראות את ערן אבירם. כולם הסכימו על זה שאין חוק שלא עברתי עליו בקהילה - מלחמות אש, ספאם, פריצה לפורום ניהול, פריצה למשתמש שלי כשלא זכרתי את הסיסמה שלו, התחזות לאדם, פורנוגרפיה, טרוליות, התעלמות מאזהרה, התעלמות מבאן, התעלמות מבאן נצחי, דאבל פוסט, טריפל פוסט... אני נורא אוהב את מונה האזהרות שלי :)

הלכתי לראות את ערן, ובדרך נפגשתי עם טל הדני, שזה הגמד הגבוה. ישבתי עם ערן משהו כמו שעה וחצי על "שממה", ואין לי מושג מה ייצא מזה. אני יכול רק לנחש, שזה יהיה מאוד מגניב... ערן סיים את הפגישה בזעקה צרודה ונעלם בערפל. עשיתי עוד סיבוב ונתקלתי באולדמן. טוב, האמת שחיפשתי אותו. אולדמן עשה לי שיחת תוכחה על זה שאני מציק לאנשים בפורום, ולא היה לי יותר מדי להגיד - הפורום הוא, ליטראלי, שלו. פיזית. מינית. שיהיה. הוא אמר המון דברים ועל חלקם הגבתי. היה דיבור מעניין. "40% אתה משתמש סבבה. 40% אתה ככה-ככה. 20% אתה בעייתי". הטיעון שלו היה שלא צריך להיות לי אכפת כל כך, כי מרוב שאכפת לי מדברים, זה יוצר חיכוכים. נתתי לו את הדוגמה של האיחוד במיניאטורות והוא כזה, "נכון, אבל אין מה לעשות. הם לא היו מקשיבים לך במילא". כל פעם שניסיתי לסיים טיעון הוא עשה עם היד תנועה מסובכת והעביר נושא. זה אכן היה דיבור מעניין. אמרתי לו שאני כבר חודש נמנע מפעילות פומבית בפורום [ושזה נורא עוזר!], ושנראה לי שקלטתי את הרעיון. לא, אני לא הולך להשתנות. אין דבר כזה "תפסיק להיות משתמש בעייתי". אני אצמצם את הפעילות שלי, זה כן - ואני אמקד אותה רק במה שמעניין לי את התחת - זה גם כן, אבל אני לא הולך להפסיק להיות מי שאני, גם אם זה אומר שוני, ריחוק מסוים וכסאח מדי פעם בפעם. מה שהצטערתי שלא אמרתי לדניאל, הוא שאני אוהב את מונה האזהרות שלי כי הוא סמל בעיניי. אז נכון, ילד מפגר, עושה טעויות, אבל רוב הדברים קרו כי האמנתי בדרך שלי [והדרך שלי מגניבה, חברים!]. וזה סמל לעצמאות, חופש, עוצמה, ותלותיות מביישת בתחום וירטואלי שאין לו נגיעה במציאות התעניינתי בואנור ואז נזכרתי שכבר עשיתי את זה קודם.

סיימתי והלכתי לחפש את גאלאן. מסתבר שהוא נרשם לרצועת תוכן, והתחיל משחק מיניאטורות. אין ספק שזה היה מעשה טיפשי. נותרתי לבד, גלמוד, עזוב, נטוש, בודד, גאלאן, עלוב וסושי. לא אלך עוד לכנסים, החלטתי בליבי. עשקתי הנחה של 50% מהחנות של נקסוס על קוביות וקופסה, ומיהרתי לעזריאלי. טחנתי פיצה עם חבר [שמשרת בקרייה. כל החברים שלי מגויסים, אף אחד מהם לא משחק משחקי תפקידים, ואני היחיד מהמכינה שלי שלא התגייס לאיזה תפקיד קרבי הזוי, למרבה האירוניה. ביום כיפור הייתי במכינה שלי וכולם כזה, נמאס לנו מהרובים שלנו, עוד שנייה יש לנו דרגות סמ"ר. בגלל זה אתם לא רואים "חברים של קינג" בפורום. בפעם היחידה שאחד מהם נכנס לפה, הוא השביע אותי בחמשת עמודי האסלאם שאני לא נוגע בדבר הזה יותר], תפסתי רכבת הביתה ועכשיו אני כאן.

חבר'ה, חבר'ה, חבר'ה! תעשו לי טובה. תעשו לי טובה. אני לא אפתח את זה בפורום [כי זה לא פתוח לדיון וכי הסכמתי עם אולדמן לנסות ולהימנע מזה], אבל שימו לב לעצמכם. ושיהיה בהצלחה לכולנו.

עשר המסקנות [תרשמו גם אתם את המסקנות שלכם!]:
1. ניתן להסיח את דעתו של גאלאן בקלות, והוא עדיין יהיה אובר פאורד וינצח משחק שלמד לפני חמש דקות.
2. גנדלף הוא בחור מגניב מחוץ לפורום, ויש לו הרגל מגונה לשכוח מיניאטורות ודברים.
3. דארק סית' אולי רואה קוגר טאון, אבל הוא לא כוסית! והוא נורא דומה למישהו שאני מכיר. גם מגניב.
4. לגאלאן יש תיקייה שלמה של הודעות שלי. כן.
5. ננסק מבוטא כNesk בקול רם.
6. ציבילייזיישן זה משחק משעמם לצפות בו.
7. לגנדלף יש כיסוי קשיח לטלפון שלו ואפשר להפיל על הרצפה והוא לא יישבר ["הנה, שנייה, אני אזרוק אותו בעוצמה על הרצפה...! לא נשבר."].
8. קניתי בסכום נאה ביותר. Dragon Magic, Expedition To Ruins Of Greyhawk, Eyes Of The Lich Queen, עוד הרפתקה של אברון, סט קוביות, קופסה לקלפים, 5 בוסטרים של פוקימון, וסט מיוחד של קוביות, צבועות באדום-שחור וחרוט עליהם דם או משהו כזה. וק30 סגולה. וצופן דה וינצ'י.
10. החנונים של היום הם לא כמו החנונים של פעם שעברה. וזה טוב. בייחוד החנוניות.

ועלי אין לך מסקנות?! פפפט. לא מתייחסים לחיילים חצי-נכים גמדים בימינו.
 
1. ניתן להסיח את דעתו של גאלאן בקלות, והוא עדיין יהיה אובר פאורד וינצח משחק שלמד לפני חמש דקות.
החלק העצוב הוא שאחרי שהפסקת להסיח את דעתי נהייתי גרוע יותר כי במקום לעשות את מה שהתכוונתי לעשות שמתי לב שאנשים בונים צבא, ואז גם אני בניתי צבא כדי להתגונן. חבל שלא ידעתי שאף אחד לא מתכוון לתקוף אותי אי פעם. עד התור האחרון של המשחק, שבו ניצחתי את הקרב לא בגלל הצבא היקר יותר שלי אלא בזכות great person שקיבלתי סיבוב אחד לפני ובכלל לא רציתי אותו. המסקנה? גאלאן שלא מקשיב לתורות של שאר האנשים יותר מוצלח מגאלאן שמתרכז במשחק. הממ, מעניין אם זה ככה גם בסטארקראפט..

אז הגעתי הרבבבה יותר מוקדם ממה שהתכוונתי, פגשתי את רוי ודארק סית׳ (שאותו בלבלתי בהתחלה עם עוג, כי הם נורא דומים), בזמן שאני ורוי הלכנו לקנות כרטיסים לשלושתנו דיברנו על מגוון נושאים (שכנעתי אותו ששלושת הסרטים הראשונים של האקסמן הם מטאפורה ליחס להומואים, דיברנו קצת על ממלכות שבורות שאני לא משתתף בו אבל כן קורא את אחד הצדדים, דיברנו טיפה על איזה מזל שיש גזענות במו״ד, ואז הצגתי לו תאוריה שלא זוכר מי סיפר לי אותה על שלושת השלבים של בניית רקע. אני חושב שבשלב מסויים אנשים התחילו להסתכל עלינו כאילו אנחנו משוגעים, ולקראת הסוף כשכבר כמעט הגענו אל הדלפק אחד האנשים שעבד שם שמע אותנו והצטרף קצת לשיחה). כן, זה היה חתיכת תור ארוך. אחרי זה סול הגיע (ואולי גם דארקמו הגיע באיזשהו חלק שם, אבל אני לא זוכר מתי), והלכנו לחדר משחקי לוח שם וניסינו לשחק civ. נכשלנו כי לסדר לוקח נצח ורק רוי ידע את החוקים, וגם הוא לא שיחק אף פעם. פירקנו את הכל, עלינו אל המרפסת, ושיחקנו עם פיזבן ומישהי שהייתה איתו והלכה באמצע (האם בגלל פיזבן עלינו למעלה? האם פגשנו אותו שם? i have nooooo idea). סול ודארק סית לא רצו לשחק, ודיברו איתי ועם קינג. דארקמו הגיע בשנייה שפיזבן סיים ללמד אותי את החוקים, אז יחסית למישהו שלמד תוך כדי משחק הוא היה מדהים. פיזבן כמובן תחמן את דארקמו טיפה, וחוץ מזה פשוט בנה לעצמו דברים והיה עסוק בלהראות כאילו הוא מנצח. רוי לא עשה שום דבר ושמח שהוא מוקף בים ולכן אי אפשר להרוג אותו.
הייתי היוונים, ולכן הייתה לי כמות מזעזעת של נקודות מחקר (סחר קראו לזה?). חקרתי משהו חדש בכל תור, אבל אני מסיבה לא הגיונית לדארקמו היו בסוף המשחק יותר מחקרים ממני (מחקר אחד יותר מהסוג הכי נמוך, אבל עדיין). היה נורא כיף אבל לא היה ברור מי המנצח. בכל מקרה, הייתי נורא מופתע ושמח שאני לא מקום אחרון, ככה שזה גם משהו.

הלכנו באיחור קל למיניאטורות, שם גיליתי שרוי לא הביא את המניאטורות שהייתי אמור לשחק איתן ושכח לספר לי שאין לי באמת סיבה להגיע :| . בסוף שיחקנו עם פרוקסי, וכמובן שרוי בנה צבא יותר טוב ממני (הוא מאשים אותי על זה שעמדתי במקום ונתתי לקשתים שלו להרוג את הדברים שלי. שזה מאוד לא הגיוני כי הייתה לו שורה ארוכה של קשתים שהרגו ביחד אולי ארבעה יחידות במהלך כל המשחק, כשאני הרגתי לפחות יחידה אחת כמעט כל תור. אני מאשים את רוי ששכנע אותי לקנות את סארומן במקום עוד יחידות. אם היו לי עוד עשרה ברזרקרים במקום סארומן, הייתי שוחט את רוי בקלות). לא הפסדתי כי הלכתי לפני שהמשחק הסתיים, אבל סיכויי הנצחון שלי היו נמוכים. הא, והיה קשת אחד שבמשך כל המשחק ניסו לירות בו ולמרות שפגעו מלא פעמים לא גרמו לו פציעה אף פעם. והוא הרג משהו כמו ארבעה חיילים). גם יצרתי בדיחה מאוד מורכבת ומסובכת שיורדת על השייטה של האינצ׳ים במקום השיטה המטרית, אבל רוי לא הבין אותה).

בסה״כ אני חושב שהciv היה יותר מהנה, וזה חבל כי על הciv לא שילמתי. לא נורא, היה נחמד מאוד גם במיניאטורות.

קניתי את הספר אלדר אוויל מסול, והמצב שלו היה מדהים. גם קניתי ביחד עם מישהו שלא מתחבר לפורום הזה את משחק הקופסה של משחקי הכס, ואני אחזור עם רשמים בקרוב.
 
גמד גבוה - תכ'לס די התרשמתי ממך, פשוט נראה לי שהבעתי את זה בשיחה... רוב השיחה פשוט היו לי דולרים בעיניים ["קצ'ינג! קצ'ינג!"], בייחוד כשאמרת שאתה יכול לנסות ולהזמין לי ספרים ומשחקים מחו"ל בהזמנה אישית. אני חושב שאני אוהב את נקסוס!

גאלאן אמר/ה:
החלק העצוב הוא שאחרי שהפסקת להסיח את דעתי נהייתי גרוע יותר כי במקום לעשות את מה שהתכוונתי לעשות שמתי לב שאנשים בונים צבא, ואז גם אני בניתי צבא כדי להתגונן. חבל שלא ידעתי שאף אחד לא מתכוון לתקוף אותי אי פעם. עד התור האחרון של המשחק, שבו ניצחתי את הקרב לא בגלל הצבא היקר יותר שלי אלא בזכות great person שקיבלתי סיבוב אחד לפני ובכלל לא רציתי אותו. המסקנה? גאלאן שלא מקשיב לתורות של שאר האנשים יותר מוצלח מגאלאן שמתרכז במשחק. הממ, מעניין אם זה ככה גם בסטארקראפט..
Point Proven. אני יודע עלייך יותר מאשר אתה יודע על עצמך.
 
היום הראשון:
חצי בגלל אוזלת היד שלי וחצי בגלל מערכת הכרטיסים הבלתי נסבלת הגענו לאייקון בלי כרטיס. משעה 16:00 עד 16:30 בערך עמדנו בתור שזחל בקצב צב. אחרי שקנינו כרטיסים, הסתובבנו עוד חצי שעה בערך ובדקנו את כל הדוכנים. קנינו את "רב מהומה על לא דוור" של טרי פראצ'ט (לבדוק אם שווה להתחיל לקרוא את עולם הדיסק). שקלנו לקנות את הבאנר של בית סטארק וציור של איש מחבק קובייה מפורטל, אך בסוף לא. ב18:00 התחילה ההרצאה הראשונה שלנו, דיון תאורטי מרתק על ששאו"ק, בנוגע לאיפה ביצירה המרטינאית יש רעיונות קולקטיוויסטיים בדומה ליצירה של טולקין: על המאבק הטוטאלי בין משמר הלילה לאחרים ועל הכוחות שמקדישים את עצמם באופן למטרה כנגד אנשים שלא רואים מעבר לכאן ועכשיו (רוב סטארק כלול). היה שם ויכוח עצום אם סטאניס שייך לקבוצה הראשונה או לשנייה (השנייה!).
עוד אני לומד מההרצאה הזו שלג'יים לניסטר קוראים בעצם ג'יימי.
מיד אחר כך הייתה לנו הרצאה באותו אשכול על תיאוריה של מ"ת, ולמדנו ממה מורכב מ"ת, ואיך המרכיבים השונים של המשחק משפיעים זה על זה. הרצאה מעניינת בסך הכל אבל טיפה יותר יבשה מהאחרות.
בהפסקה בין ההרצאות אכלנו וקנינו ואנור (פגשנו את אולדמן, שניסה לשכנע אותנו [באופן נואש!] לקנות את רשומון איי הסערה). אחר כך התפצלנו:
--
אני הלכתי להרצאה לא כל כך מעניינת על הארכיטקטורה של הפנטזיה.
--
ההרצאה שלי הייתה גם היא באשכול 4, כך שישבתי באותו החדר שלוש הרצאות אחת אחרי השנייה. נו מילא, לפחות יכולתי לצאת להפסקה בין לבין.
ההרצאה הייתה על עכבישים, ובאופן הולם היא נקראה "עכבישים!". העביר אותה חוקר עכבישים וכנראה גם חובב פנטזייה שהרצה באופן שואומני מאוד (בין השאר עם מוזיקה ותנועות דרמטיות)הוא הזמין להרצאה שלושה אורחים:
1.שילוב, שלימדה אותנו מהו עכביש, ובמיוחד מה הוא לא עכביש (טולקין טעה כמעט בהכל).
2. ספיידרמן, שלימד אותנו מה עכבישים יכולים לעשות. לא כל התכונות שיש לספיידרמן הן תכונות עכבישיות, ולא כל התכונות המגניבות שיש לעכביש הן תכונות של ספיידרמן.
3. הרעגוג, שלימד אותנו איך עכבישים מתנהלים בקבוצות. מסתבר שיש עכבישים שחיים בקבוצות, חלקם בגודל של כף יד.
עוד דיברנו על דויד המלך, אנאנסי אל העכביש מאפריקה, לולת' אלת העכביש ממו"ד ועל אורח חייו הנתעב של עכביש הסדיסטיקה.
עכביש הוא לא חרק! עכבישים הם לא "משפחה"!
--
סיימנו בחצות, וחזרנו הביתה עייפים אך מרוצים.

סיכום:
יום שמתמקד בהרצאות. הרצאה מועדפת: "אביר הלילה וחרב הבוקר", ההרצאה הראשונה.
 
לעזאזל!!! אנחנו שוב לא מוצאים את מקום המפגש! הדוכן של הפונדק הוצאה לאור נעלם ואף אחד לא יודע איפה הוא, כולל האנשים בקופה. פעם באה קובעים שבועיים מראש, לא משנים מקומות ומראים איזשהו סימן זיהוי לכל הקבוצה או מספרים למישהו.

עריכה: את ההודעה הזו כתבתי כשהייתי עצבני ולחוץ כי לא מצאתי אתכם. מישהו יכול לומר לי איפה הייתם?
 
וואו היום היה מעולה!
הגעתי בשתיים וחצי בערך והלכתי לקנות קוביות, (נעלמו לי שלי!!!!!!!) קניתי 2 סטים של רומח ואז פגשתי את ירין והחבר שלו מאחורי הדוכן של הפונדק.
דיברנו וזה ובחמישה ל3 הלכנו לואנור ופגשנו את סול בדרך.
היה ממש כיף, שיחקנו אני, ירין, סול, חבר של ירין, וילד שמנמן עם נשקים מגניבים בהנחיה של נרוביאן.
אני שיחקתי מכשף בשם נאוריאן ואחרי שהרצפה נפלה מתחתיו והוא מת שיחקתי אלוף גמד בשם ת'ונד.
והרצפה שוב נפלה מתחתי.
וכמעט מתתי.
אבל רק התעלפתי.
וחזרתי לחיים.
וזהו.
אבל היה כיף!!!
 
באתי, קניתי ספר מפיזבן, הלכתי הביתה לראות דוקטור הו.

אם משווים בין שני הימים, הם למעשה נורא דומים. בשניהם הוצאתי את אותה הכמות של כסף, בשניהם באתי בשביל לקנות ספר, בשניהם פגשתי את פיזבן. רק שבאחד מהם שיחקתי civ ומיניאטורות ובשני הספקתי גם לראות דוקטור הו ולא כאב לי הגב בסוף היום. all in all אני חושב לשבוא לחמש דקות לכנס זה נחמד :p

אני כנראה כן אלך מחר להרצאה או שתיים, אז אני אפילו אוכל להגיד שהייתי בכל הימים של הכנס :mrgreen:
 
באתי, הסתובבתי במשך שעתיים, הלכתי לאכול צהריים, חזרתי ל-45 דקות של הגמדים חופרים, הלכתי לרצועה של ואנור בה היו 10 שחקנים על 4 מנחים ולכן לא הנחתי בפועל.
קבלתי פידבק נהדר. הלכתי הביתה.
 
Icel אמר/ה:
באתי, הסתובבתי במשך שעתיים, הלכתי לאכול צהריים, חזרתי ל-45 דקות של הגמדים חופרים, הלכתי לרצועה של ואנור בה היו 10 שחקנים על 4 מנחים ולכן לא הנחתי בפועל.
קבלתי פידבק נהדר. הלכתי הביתה.
אתה הבאת את המנחים, או שהיה גיוס של הכנס?
 
היום הראשון (ורק היום הראשון כי הוא הכי שווה)

פרק ראשון- הטרגדיה:
קמתי ברבע ל7 כדי לא לאחר. לא קבעתי עם אף אחד בשום שעה, אבל סול אמר לי שהוא מגיע בעשר כך שהעדפתי להגיע מוקדם ולמצוא אותו על ההתחלה.
התארגנתי וחיכיתי לטכנאי רכב שיבוא לתקן את האוטו של סבא וסבתה שלי (הם היו אצלנו שבת ואז הלך להם המצבר כך שקיבלתי טרמפ עד למתחם). בשמונה בערך הוא הגיע ותך חצי שעה נסענו לתל אביב. הגעתי לשם ב9:30 +-. סבא וסבתא שלי כל הזמן התווכחו ופספסו את הכניסה כך שירדתי ברחוב מקביל. איך שהוא הצלחתי להתבלבל ולבזבז חמש דקות בללכת מסביב למתחם ולחפש את הכניסה (היית לי אסטרטגיה לעקוב אחרי אנשים חנונים, אבל אז כשביצעתי אותה הרגשתי לא נעים כל כך).
כשנכנסתי זיהיתי את דארקמו מפורים אז ניגשתי אליו וגיליתי שרוי היה איתו (בדיעבד, זה היה יותר מגניב אם הייתי מזהה את רוי רק לפי החולצה שלו. ששש). דיברנו קצת ואז הגיע גאלאן שגם אותו זכרתי. דיברנו קצת על הא ועל דא ואז הם החליטו שהם הולכים לקנות כרטיסים- וצריך למישו יסונג'ר וישמור על התיקים. באופן לא מפתיע הם הביטו בי באותו הרגע ("צריך שמישו ישמור על התיקים" מבט דרמטי לכיווני) אבל לא יצאתי פרייר וסחטתי מגאלאן שקל (!).
אחרי עשר דקות הגיע סול שאיחר. הוא היה נראה די מסכן עם השקית הכחולה. לקח לו 28 שניות (ספרתי) לראות אותי וכשהוא סוף סוך ראה הוא ליטרלי זרק את השקית על הרצפה. דיברנו די הרבה זמן (כי לגאלאן ורוי לקח מללללא זמן לעמוד בקופות) ולקחתי ממנו את הספר שלי. הוא נורא אכזב אותי שהוא לא למד את לחיצת היד של המלכים הלטיניים [כיף, אגרוף. כיף, אגרוף. לקחת למעלה (לשים שתי אצבעות על הפה ולהרים למעלה) לשפוך למטה (כאילו אתה שופך בירה). דקירה מזוייפת (לאגרף את היד ו'לדקור') חיבוק סחבקים (יד ימין מקיפה את הצוואר של השני) וזהו. פשוט בושה] אבל זה לא נורא כל כך. (תראו כמה חפרתי על שביעית מהכנס. מעניין מי יקרא את הכל).
רוי וגאלאן בדיוק חזרו עם הכרטיס כשדארקמו הצטרף אלינו (לפני זה הוא דיבר עם בנות). החזרתי להם כסף, שילמתי לסול והנחתי את הכרטיס לידי (כאן הצרות התחילו). דיברנו עוד קצת ואז החלטנו ללכת לשחק סיב באיזה שהוא חדר (נחשו מי לא הלך איתנו? לא אתם טועים. מטח שחשבתם שזה הכרטיס, אבל כרטיסים לא יכולים ללכת בכלל. טיפשונים. דארקמו/דנדן לא הלך איתנו. את הכרטיס השארתי ליד המדרגות).
התיישבנו בחדר ושם גאלאן דיברנו על כל מיני נושאים (אקסמנים-הומואים, דוקטור הו עונה 3 פרק 10 הפרק הכי טוב בעולם ובעיקר זכור לי שצחקנו הרבה מאוד ורוי לא הפסיק לצחוק כל מילה שנייה של עומר (המגניב, לא הנחו... גאלאן) מה שהקשה על הסידור של המשחק ועל ההסבר שלו מאוד. רוי התחיל להסביר ולא הבנתי כלום. כל הזמן הם אמרו שהם יעשו בריתות והם חשבו טוב טוב את מי הם יהרגו קודם (שוב, כולם מביטים בי. אפילו סול שלא יודע לשחק). בסוף שיחקנו 2 תורים (רוי ואז סול) וחתכנו. אל תקנו סיב. זה ארוך מידי, מסורבל מידי וזמן הפירוק והרכבה של זה הוא חצי מזמן המשחק.
פיזבן בא באיזשהו שלב ושאל אם אנחנו יודעים לשחק. באותו הזה סול ניסה לברוח מהמוזרות שלי (הוא אמר שהוא מתכוון למכור את הספרים, אבל אני לא קונה את זה. אם נשים אותם אחד ליד השני, אני יודע מה יותר כבד), אז עקבתי אחריו, אבל אז נזכרתי ששכחתי את האוכל והספר שלי אז חזרתי ורגע- אבל הוא הספיק לברוח. חיפשתי אותו כמה זמן אבל כשלא מצאתי חזרתי לדוכן-של-המוכרת-הנחמדה-ששכחתי-להזכיר-ובסוף-לא-תרמתי-לה-כי-הייתי-חייב-ללכת-הבייתה. דיברנו קצת והיא ליטפה (לא צוחק, היא ממש נמרחה) על השלם ללוחמה. אז ברחתי משם כשראיתי את רוי. עלינו למקום המפגש של הפונדק (ובסוף לא היה שום מפגש) ופיזבן הסביר את החוקים מעולה, אבל לא הקשבתי ברוב הזמן. אז החלטתי לשאול את רוי שאלה חשובה כי לא מצאתי את הכרטיס. 'רוי, צריך את הכרטיס?'.

פרק שני-עצבנות וחיות אחרות:
התשובה ברורה. התעצבנתי. התרגזתי. הייתי ממש ממש ממש כעוס על עצמי. קיללתי בשקט ואז בכל רם. התחלתי לחשוב בקול רם מרוב עצבנות (אני עושה את זה יותר מידי, אבל כשאני עצבני אני עושה את זה הרבה ורועש). נואשתי מלחפש את הכרטיס על הרצפה אחרי שעברתי בכל מקום שהייתי בו 8 פעמים. התחלתי לחשוב שלא הייתי צריך לבוא וזו הייתה טעות. ושאני טיפש. ממש טיפש.
חזרתי למעלה, לא לפני שאמרתי שלום למוכרת-הנחמדה-שלא-תרמתי-לה, ואז ראיתי את סול. הוא היה נחמד ואמר לי שאולי יש לו עוד כרטיס. אז שמחתי וקצת התעודדתי.
רוי, דארקמו, גאלאן ופיזבן שיחקו סיב בזמן שסול צפה בהם ואני ישבתי ונמנמתי לי על הכיסא הלא נוח בעליל. אחר כך הגיע איזה איש עם כלפי פוקימון שדיבר עם גאלאן. לא יחסתי לו חשיבות רבה וחזרתי לנמנם. זורק הערות מידי פעם. חמש דקות אחר כך, הוא ישב לידנו וסול נתן לו ספר. בתמימות שאלתי מי זה ('מי אתה לעזאזל?') והוא ענה שהוא קינג. הם המשיכו לדבר, היה מצחיק, ולגרום לגאלאן לנצח בכך שהסיחו את דעתו מהמשחק. גאלאן האפי. מתישהו נכנסתי לשיחה ויצאתי ממנה באותה מהירות. אני חושב שהחלק הכי כיף בכל הכמה שעות הטובות למעלה היה שכל פעם שסול הלך לשיחת טלפון שמתי רגליים על הכיסא שלו, ואז- ישבתי לו על הכיסא שלו ולא קמתי (לקחו לי את הכיסא). בקיצור, הוא הבטיח לי לחיצת ידי, אבל לא עשינו אותה בסוף, אז הוא אמר שאם אני אקום מהכיסא הוא יילחץ לי את היד. כמובן שזה לא עבד אז הוא אמר לי לזוז חצי כיסא ואז לחץ לי את היד באושר ואושר. הוא רימה אותי כי 1. ישבתי על רבע כיסא ולא היה לי משענת ו2. הוא לחץ לכל השאר את היד והשקיע בזה כוח ובשלי לא.
כמה דקות אחרי שקינג הלך ירדנו למטה לבדוק אם יש לו עוד כרטיס. אין לו. הנדיבות שלו יצאה אלי והוא הלווה לי 40 שקל כדי לקנות כרטיס.

פרק שלוש-ישועה ועטרת סירחון:
עמדתי בתור לקופות. לכל אדם לוקח 5 דקות להזמין כרטיסים ואנחנו פאקינג 10 אנשים. כמובן שמסביבי עוד 30 אנשים מזיעים ומסריחים שמוחצים אותי 1 על השני כך שאין לי מקום לעמוד. אני יוצא שניה מתור כדי להגיד לסול משו. חוזר ובום יש 3 אנשים לפני. אני יכול להישבע שלא היה אף אחד מאחורי ויצאתי רק ל5 שניות.
חיכיתי חצי שעה בתור. מסריח ונדחף (דו משמעי. גם דחפו אותי וגם נדחפתי בתור). סול היה שם רוב הזמן, עמד כמו הרצל ונשען על המעקה של המדרגות. כמעט כמו הרצל. הבטתי עליו ועקפו אותי שתי בנות, אין נימוס בעולם. כשסוף סוף הגעתי, כמובן שלקחו מהם את כל הכסף כך שלא היה להם עודף מחמישים.
כשיצאתי שמתי את הפתק בכיס וגיליתי שסול ברח לי למעלה. שאפתי אויר נקי מזיעה וסירחון ונשמתי לרווחה. הצלחתי לקנות כרטיס! כמובן שזה בזבז לי עוד 40 שקל, אבל אין דבר.
כשחזרתי למעלה לא היה לי כיסא אז התיישבתי על הרצפה שהייתה פחות נוחה מהכיסא, אבל עדיין חייכתי.
הם לא היו קרובים לגמור את המשחק civ ורק בחמישה ל3 הם החליטו לסדר את המשחק. אז אני וסול עזרנו קצת ואז הלכנו עם דארקמו לפני רוי וגאלאן.

פרק ארבע- מיניאטורות:
הגענו למתחם, היינו צריכים לצאת החוצה וללכת לבניין אחר וראיתי דברים שעושים לי סיוטים.
פגשתי שם את ירין ועוד ילדים שאני לא יודע מי הם- אולי מהפורום ואולי לא.
אני ודארקמו שיחקנו שתי קרבות נחמדים אבל קצרים: באלרוג נגד גנדאלף אפור, (שאחרי שהוא מת הופך ל)גנדאלף לבן ובאלרוג נגד אראגון. אבל אני לא אגיד מי ניצח.
אחרי זה התארגנתי והלכתי לנהריה מוקדם. נסיעה של שעתיים לנהריה כדי לנסוע לאתר קמפינג ולרדוף אחרי יד מעצבן ולדחוף לו דשא לפה? אני בעד!

היה אייקון כיף. בכללי זה היה כנס ראשון ממש כיף. למרות שהיה יכול להיות יותר טוב.
פשוט לשים את הכרטיס בארנק!

אני חדש בלכתוב את כל זה אז אם חפרתי יותר מידי אני אדע מה לסנן פעם הבאה.

אגב, סול פחדן.
 
King Revange אמר/ה:
Icel אמר/ה:
באתי, הסתובבתי במשך שעתיים, הלכתי לאכול צהריים, חזרתי ל-45 דקות של הגמדים חופרים, הלכתי לרצועה של ואנור בה היו 10 שחקנים על 4 מנחים ולכן לא הנחתי בפועל.
קבלתי פידבק נהדר. הלכתי הביתה.
אתה הבאת את המנחים, או שהיה גיוס של הכנס?
אני.
 
Icel אמר/ה:
King Revange אמר/ה:
Icel אמר/ה:
באתי, הסתובבתי במשך שעתיים, הלכתי לאכול צהריים, חזרתי ל-45 דקות של הגמדים חופרים, הלכתי לרצועה של ואנור בה היו 10 שחקנים על 4 מנחים ולכן לא הנחתי בפועל.
קבלתי פידבק נהדר. הלכתי הביתה.
אתה הבאת את המנחים, או שהיה גיוס של הכנס?
אני.
יש איזשהו רווח כספי על הכרטיסים או שזה התנדבות נטו? מצטער שאני נכנס ככה לתת דיו, פשוט חשוב לי לדעת מה זה רצועת תוכן ואיך זה נראה באייקון.

שמע, דארק, זה תיאור די מעניין של הכנס. אני בעד שתמשיך ככה.
 
חזרה
Top