הושלם שדרוג תחזוקה לפורום
שדרגנו את הפורום לגרסה עדכנית של PHPBB. אם אתם נתקלים בבעיות, זה המקום לדווח: שדרוג תחזוקה לפורום - ספטמבר 2019
בנוסף אנו שוקלים בטווח הארוך יותר לשדרג את מערכת הפורומים למערכת מודרנית יותר ונשמח לשמוע את דעתכם. זה הנושא בו אנחנו מציגים אפשרויות שונות: אז EnWorld עדכנו את האתר שלהם

איך ליצור שפה? ה' - אוצר מילים

פורום הקהילה שלנו, כאן תוכלו לדבר על כל נושא שעולה על לבכם. אז שימו את המעיל בצד ובואו להתרווח אצלנו
סמל אישי של משתמש
dragonitzan
הודעות: 3092
הצטרף: 15 ספטמבר 2016, 15:19
מיקום: מול המחשב, או מעבר לו.

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי dragonitzan » 06 אוקטובר 2019, 14:56

הח׳אן הטטרי כתב:
06 אוקטובר 2019, 14:52
שום צליל מלבד ''קרא קרא''. המדריך פה הוא ליצירת שפה של יצורים עם שפתיים וחלל פה אנושיים, לא כל שפה אפשרית
ציפורים שורקות, ציפורים קוראות, אבל יש בזה משהו. אמור שפה אחרת.

ובנוגע לצלילים: סבבה, אבל יש השפעה מסוימת לזה? בכל שפה יש גיוון בין סוגי העיצורים, או שעמים מסוימים לא יכולים לעשות עיצורים פוצצים ואחרים לא יודעים דו לשוניים? במילים אחרות, אני צריך לשאוף לטבלה מאוזנת או לא?
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5024
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 06 אוקטובר 2019, 15:32

מספר הצלילים האפשרי בשפה נע בין 9 ל-62, כך שיש הרבה מקום לגיוון או חוסר גיוון. רוב השפות כוללות עיצורים דו שפתיים, מכתשיים, חכיים ווילוניים, גם סדקיים ובתר מכתשיים הם נפוצים. בשפות שמיות יש לועיים וענבליים (מה שנקרא בשפה נפוצה ''גרוני''). בטהיטית יש רק שפתי, מכתשי וסדקי. עיצורים לשוניים שפתיים או אפיגלוטיים מאוד נדירים.
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
kosem10
הודעות: 282
הצטרף: 14 דצמבר 2015, 15:59
מיקום: בכוכב ללא שם, הרחק מכל עין בן אנוש

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי kosem10 » 08 אוקטובר 2019, 12:30

וואו! מדריך מעניין ומפורט.
קצת מסובך מדי בשבילי, אבל אני מניח שאנסה לקרוא עוד כמה פעמים עד שאבין.

אשמח אם תשלח את השפה הטובה ביותר שיצרת, זה נשמע מעניין.
בקרוב משנה את התמונה לציור מקורי שלי. מקווה שיהיה טוב!
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5024
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ד' - דקדוק

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 08 אוקטובר 2019, 14:27

kosem10 כתב:
08 אוקטובר 2019, 12:30
אשמח אם תשלח את השפה הטובה ביותר שיצרת, זה נשמע מעניין.
תודה רבה, אפרסם עץ. אני מקווה שהיא תעניק לכם השראה.
אחרי החג אפרסם כנראה את פרק אוצר המילים.
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
סמל אישי של משתמש
הח׳אן הטטרי
הודעות: 5024
הצטרף: 07 אפריל 2017, 15:53
מיקום: יוּרטה במונגוליה

איך ליצור שפה? ה' - אוצר מילים

שליחה על ידי הח׳אן הטטרי » 16 אוקטובר 2019, 19:12

חלק ה' - אוצר מילים

ובכן, הגענו לשלב האחרון בבניית שפת הפרוטו - אב הטיפוס שלנו, ממנה נפתח את השפה הסופית שלנו בהמשך. אנחנו יודעים אילו צלילים יש במילים, איך לחבר אותן למשפטים ואיך לתת להן ריבוי וזמן... אבל אין לנו מילים עדיין!

קודם כל ולפני הכל - מילים לא נופלות מהשמים כפי שהן, אלא מתפתחות מצורות קדומות. גם מילים שהיום נראות ממש לא קשורות, היו קשורות בעבר והקשר התעמעם ונעלם עם התפתחות השפה והצלילים שבה. אז אם ככה, איך בדיוק אנחנו יוצרים מילים - מעבר למילות שורש בסיסיות מאוד?

הדרך המוכרת והפשוטה יותר היא הלחמה. במקרה כזה שתי מילים נפרדות נהגות זו לצד זו בתדירות כה גבוה, עד שהן מצורפות יחד לכדי מילה אחת. מוכר לנו מהעברית המודרנית (רמזור נניח), ומהווה דרך מצוינת ליצירת מילים. נניח, אם יש לנו את המילים mala (איש) ו-ruhli (כבש), איך אני יכול לומר ''איש-כבש'', או במילים אחרות - ''רועה צאן''?

היות והמילה ''כבש'' מתארת את האיש (לא מדובר על כבש דמוי אנוש), היא תגיע (בהתאם לתחביר) אחרי שם העצם. וכך קיבלנו את המילה malaruhli, ''רועה צאן''. אנחנו יכולים להשתמש באותו הטריק על המילים ''איש - דג'' (דייג - malayaqi). או נניח, על המילים...
ספוילר
הצג
  • מקום (khu) + מים (hlipha) = ים (khuhlipha)
  • מקום (khu) + דג (yaqi) = ים (khuyaqi) - וכאן קיבלנו צמד מילים נרדפות!
  • מקום (khu) + כבש (ruhli) = דיר צאן (khuruhli)
  • מקום (khu) + עץ (suqi) = יער (khusuqi)
  • מקום (khu) + אבן (luqi) = הר (khuluqi)
  • מקום (khu) + משפחה (yapi) = בית (khuyapi)
שמתם לב, אני מניח, שהמילה ''מקום'' מוצמדת להרבה מאוד שמות עצם אחרים כדי ליצור מושגים חדשים. הדבר קרה גם בשפות אחרות - נניח המילה הגרמאנית העתיקה haidus (''מצב''), שהפכה באנגלית ל-hood, מילה שאין לה שום ערך בפני עצמה, אך כשהיא מוצמדת למילה אחרת היא יוצרת מילה חדשה - ''מצב ---'' (child + hood : מצב-ילד -> ילדות). המושג נקרא בלשון מקצועית ''נגזרת מורפולוגית'', ומשמעותו - המילה מאבדת את משמעותה המקורית, והופכת למוספית שמעניקה משמעות אחרת לשם עצם.

וכך בשפה שלנו, המילה khu, הפכה מ''מקום'' לתחילית שמשמעותה ''מקום שמזוהה עם X''.

אחרי שראינו את השיטה הזו, בואו נצא ונראה עוד כמה שיטות נוספות ליצירת מילים.

דרך טובה ליצור מילים היא באמצעות שמות תואר. כך נניח אם אני ארצה לומר ''לוויתן'', אני יכול לומר במקום זאת ''דג גדול'', או בשפה שלנו yaqika. כך אני יכול להצמיד את התואר ku (''גדול'') לעוד מילים, וליצור עוד מילים חדשות! יוהו!
ספוילר
הצג
  • מים (hlipha) + גדול (ku) = ים (hliphaku). כן, שוב. עוד מילה נרדפת! שימו לב שכאן נכנס לנושא הפן התרבותי של השפה. נניח, היות ודוברי השפה שלנו חיים על אי ומתפרנסים בין השאר מדיג, סביר מאוד שיהיו להם לא מעט מילים עבור ים.
  • איש (mala) + גדול (ku) = צ'יף (malaku)
  • משפחה (yapi) + גדול (ku) = חמולה, שבט (yapiku)
  • כבש (ruhli) + גדול (ku) = אָיִל (ruhliku).
אותו העיקרון עובד כמובן עם תארים אחרים.

דרך מצויינת נוספת ליצירת מילים היא ''התאגדות שמות עצם'' - מצב בו פועל ונשוא מתאגדים יחד למילה אחת. זה לא ממש קיים בעברית מודרנית, אז אני אביא דוגמה מאנגלית: המשפט The man is peaking barries הופך להיות The man is berry-peaking. שימו לב שבאנגלית הנשוא והפועל החליפו מקומות אחרי ההתאגדות - המצב נדיר למדי, ובדרך כלל הם נשארים במקומותיהם המקוריים.

אז איך בעצם ניישם את השיטה הזו בשפה שלנו? נוכל לשלב מילים ליצירת פעלים חדשים, כמובן!
ספוילר
הצג
  • כבש (ruhli) + לראות (khawi) = לרעות צאן (ruhlikhawi).
  • עץ (suqi) + לחתוך (tu) = לחטוב עצים (suqitu).
  • שיבולת שועל (siha) + לקחת (wapa) = לקצור (sihawapa).
  • משפחה (yapi) + לעשות (quphi) = להתחתן (yapiquphi).
  • חיים (hlu) + לקחת (wapa) = להרוג (hluwapa).
  • חיים (hlu) + לתת (maku) = ללדת (hlumaku).
  • דג (yaqi) + לצוד (tuki) = לדוג (yaqituki).
ובכן, יצרנו כמה פעלים חדשים ונוצצים. אבל מה אם נרצה לומר, נניח, ''צייד''? מה אם נרצה ליצור שם עצם מתוך פועל?
במצב כזה, הפועל משמש למעשה כתואר עבור שם העצם. ואם אני ארצה לומר ''צייד'', אני אומר ''איש-לצוד'', כשהמילה ''לצוד'' היא תואר ולא פועל. וכך, קיבלנו רשימה של מילים שנוצרו בשיטה זו...
ספוילר
הצג
  • איש (mala) + לצוד (tuki) = צייד (malatuki)
  • איש (mala) + להילחם (phita) = לוחם (malaphita)
  • איש (mala) + לשחות (phi) = שחיין (malaphi)
  • אבן (luqi) + לעמוד (ka) = מצבה / אבן רונות (luqika) - אמרנו ויקינגים?
  • איש (mala) + לשרת (pakha) = עבד (malapakha).
שימו לב שהמילה איש (mala) הפכה גם היא ממילה עצמאית לתחילית, שמשמעותה ''אדם שעוסק ב-X''.

מובן שאנחנו גם יכולים לשלב בין השיטות שלנו. כך לדוגמה המילה ''להתחתן'' שנוצרה בהתאגדות שמות עצם, יכולה להשתלב בשם עצם אחר (''איש''), וכך ליצור את המילה ''חתן'' - malayapiquphi (ועם מילים כאלו סביר להניח ששום ויקינג לא ירצה להתחתן :wink: ).

בכל פעם בה אתם באים ליצור מילה חדשה, תעצרו ותחשבו האם יש דרך בה שתי מילים יכולות להרכיב אותה (נניח, ''נהר'' יכול להיות ''מי-נחש'' או ''דרך-מים'' או ''מים ארוכים'' או אפילו שלושתם כמילים נרדפות). רק אם כל האפשרויות כושלות, תמציאו מילה חדשה. כמו כן, אתם מוזמנים להמציא מילים רק כדי לשמש כמוספיות:
ספוילר
הצג
  • המילה mi - ''החלק הקטן ביותר ממשהו''
  • + שלג (hlisa) = פתית שלג (mihlisa)
  • + מים (hlipha) = טיפת מים (mihlipha)
  • + שיבולת שועל (siha) = גרגר דגן (misiha)

    המילה qihu - ''צבע''
  • + שלג (hlisa) = לבן (qihuhlisa)
  • + ים (khuyaqi) = כחול (qihukhuyaqi)
  • + דם (pali) = אדום (qihupali)
  • + שיבולת שועל (siha) = זהוב בלונדי (qihusiha)
  • + אש (oni) = כתום אדמדם (qihuoni)

    המילה ru - ''הדבר שממנו עשוי משהו''
  • + אבן (luqi) = אבן (חומר) (ruluqi)
  • + עץ (suqi) = עץ (חומר) (rusuqi)
  • + שיבולת שועל (siha) = קש (rusiha)
ובכן, כאן פירטתי כמה וכמה דרכים נחמדות ליצירת מילים! אבל שפה שבה כל המילים חד משמעיות היא משעממת. אנחנו צריכים לשון ציורית... זקוקים לה כמו מים לשתייה (היי, הנה קצת לשון ציורית!).

שפה ציורית נחלקת לניבים ולמטאפורות מושגיות.
  • ניב - צירוף מילים שמשמעותן יחד שונה מהמשמעות המילולית. נניח, ''לא דובים ולא יער'' = ''לא היה ולא נברא''. יש להכיר את ההקשר התרבותי של הניב כדי להבין את משמעותו.
  • מטאפורה מושגית - תיאור של נושא אחד במושגים של נושא אחר. נניח, ''עבודת שורשים'' - שורש במובן ''מוצא'', לא במובן שורש של צמח.
כאן, התרבות של דוברי השפה נכנסת במלוא הכוח והמעורבות. תחשבו על הדברים שהתרבות שלכם מעריכה ואלו שלא, על האזור בו היא מתקיימת, על דרך הפרנסה שלה, לדוגמה...
ספוילר
הצג
  • אם התרבות שלכם מדברית, סביר שהיא תעריך מאוד מים (''מעיין'' כביטוי לאוצר יקר, ''ענן גשם מרחף מעליו'' כביטוי לאדם עם מזל רב מאוד).
  • תרבות של יורדי ים תראה סערות בעין רעה (''סוער'' במובן רשע ואכזר, ''סערות רודפות אחרי ספינתו'' כביטוי לאדם עם מזל ממש גרוע).
  • תרבות ששוכנת ביער תשתמש בצמחים כמטאפורה להרבה דברים (''גזע'' במובן עיקר הנושא, ''פרי'' במובן תוצאה או שכר, אולי אפילו ''חורשה'' במובן ''מקום'').
  • תרבות מטריארכלית, ייתכן שתשתמש במילה ''גבר'' במובן ''טיפש, מגושם, פרימיטיבי''.
  • תרבות לוחמנית ופטריארכלית תשתמש במונח ''לא גברי'' או ''בחורה'' כדי לתאר מישהו פחדן וחלש (קיים בצורה מסוימת בדיבור ערסים ישראלי, ולויקינגים היתה מילה מיוחדת עבור ''קוקסינל'').
  • תרבות רועים, תשתמש במונח ''רועה'' או ''איל'' עבור מנהיג (קיים בתנ''ך בין השאר).
  • תרבות חקלאים יכולה להשתמש ב''לחרוש'' עבור ''לעבוד ממש קשה'', וב''לקצור'' עבור ''לקבל תוצאות''. אם האיכרים שלנו אוכלים לחם, הניב ''לאכול את הלחם שאפית'' יכול לשמש כמקביל ל''תאכל את הדייסה שבישלת''.
  • תרבות שמאמינה במדע וקידמה תראה את הזמן כדבר שהולך קדימה (נניח בעברית - ''מתקדם'', ''מביט קדימה אל...'', ''קידמה'' או ''חוזרים אחורה''). לעומת זאת, תרבות עם הערכה רבה מאוד כלפי האבות הקדמונים וגדולי העבר (סינים, רומאים, חרדים) תתייחס לזמן כדבר שהולך מלמעלה למטה (''לרדת'', ''למעלה'', ''לעלות'').
אני מקווה שהדוגמאות שלי היו מספיק רחבות כדי להעניק לכם השראה. לצורך ההדגמה, אצור כמה מטבעות לשון לשפת ההדגמה שלנו:
ניבים
הצג
  • Ka khuluqi phita.
    ''להילחם מול הר''.
    לעבוד קשה ללא תוצאה.
  • Khu sihlipha phi.
    ''לשחות במי קרח''.
    לעשות מעשה טיפשי ונמהר שיוביל לאסון.
  • Hlisa qihusiha kasu.
    ''לאכול שלג צהוב''.
    בורות מוחלטת.
  • Yaqiku tipa pha hlu.
    ''לחזור (מהדיג) עם עשרה לוויתנים''.
    לנחול הצלחה מדהימה.
מטאפורות מושגיות
הצג
בעלי חיים הם כמו תכונות אנושיות.
  • thaya (דוב לבן) - חזק ואכזרי.
  • ruhli (כבש) - טיפש, פתי.
  • hlaku (ניבתן) - אמיץ, חסר פחד.
מצב הרוח הוא כמו מזג האוויר.
  • hlisa (שלג, מושלג) - עצוב, קודר.
  • iniku (שמש, שמשי) - שמח, עליז.
  • phusaku (סערה, סוער) - זועם.
ובכן, חברים, סיימנו עכשיו את שפת הפרוטו שלנו! מהשלב הבא, נעבור ליצירת השפה המוגמרת! מוזמנים לשתף את השפות שלכם עד כה, אפילו לשלוח טקסטים לדוגמה. בהצלחה ביצירת השפות שלכם!
There, where I have passed, the grass will never grow again.

ארבעת ההנאות הגדולות ביותר - מנוחה אחרי אימון קשה, מים לגרון צמא, התבוננות באדם אהוב, וההרגשה שאחרי תפילה.
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה