• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

השיר של נטע ברזילי שעומד לייצג אותנו באירוויזיון

אם המטרה של האירוויזיון זה לנצח בתחרות, אז צריך להגדיר מה הפרמטרים והאסטרטגיות לניצחון, ולפעול לפיהם. כך חושבים כל ועדות האירוויזיון למיניהן בכל מדינה, ואני לא חושב שהשיקול "זמר טוב" אי פעם עולה לדיון, בעיקר בגלל שהמושג עצמו "זמר טוב" הוא חסר משמעות. זה הכל תלוי בקונטקסט. גם זמר אופרה מדהים יהיה ממש גרוע ומביך בכל קונטקסט אחר חוץ מאופרה.
הבחירה בזמר-שיר-שואו הישראלי השנה רק מראה כמה שיקולים אחרים מלבד מוזיקליים יש, והם גם מעבר למופע הכי מעניין. כמו שבדרך כלל מתלוננים על האירוויזיון, זה גם כולל הרבה פוליטיקה. אבל זה פשוט כללי המשחק, אז מי שרוצה לנצח צריך לשחק לפיהם.
כמו שאני מבין את זה, זה שילוב בין קונטקסט פוליטי שמועבר בצורה הכי יעילה (שיר פמיניסטי על ידי זמרת שלא ניחנה ביופי קלאסי זה כנראה האסטרטגיה הישראלית השנה, בהתאם לזייטגייסט הנוכחי), הפקה מוזיקלית מוקפדת בהתאם לפופ העדכני ביותר, ובסוף גם שואו שימשוך תשומת לב לשני הגורמים למעלה.
 
אני קצת סקרן לדעת מאיפה הגיע הראיון של זוכה בתכנית שהולך לארוויזיון, יכול להיות שזמרים יותר "ותיקים" כבר לא רוצים לצאת לשם? זה ככה גם במדינות אחרות ששולחים זמרים חדשים? פעם כנראה שהאוריוזיון היה אחלה דרך לפרסום עצמי, הופעה של הזמר שמשודרת בכל העולם (והמדינה שלו צופה בו מתוך תחושת הזדהות ופטריוטיות), והוא לא צריך לשלם כלום על המופע- ככה שיש לו הזדמנות להתפרסם, לגרום לאנשים להתעניין בשירים שלו, ולמשוך אותם לקנות דיסקים/לבוא להופעות.
היום כשיש יוטיוב וכל מיני מדיות אחרות מהירות, זה כנראה כבר לא מעניין זמרים כמו עומר אדם/אייל גולן/שרית חדד (סתם זרוק את מי שעולה לי לראש) לצאת לאורוויזיון. בייחוד שהם יכולים להרוויח הרבה יותר מהופעות בארץ.

אני אשאל ככה, מישהו היה הולך להופעה של זמר רק כי הוא ייצג/ניצח בארוויזיון? (אני בכל מקרה לא מוצא את עצמי בהופעות, אבל סקרן לדעת אם זה משפיע על אחרים.)
 
לזמר מבוסס, בהנחה שהוא יודע לשיר באנגלית, יש הרבה מה להפסיד גם. נניח ששרית חדד הולכת ומגיעה למקום האחרון - זה פוגע במעמד שלה. לעומת זאת, זמרת חדשה אין לה מה להפסיד במובן הזה.
 
בסופו של דבר, מבחינת המשתתפים בתחרות המטרה היא להתקדם בדרך כלל. לכן זמרים ותיקים באמת לא יכולים להרוויח הרבה מתחרויות כאלה, והם יותר מתחברים לכיסא של השופטים, וככה זה בכל תחרות בעצם, לא רק באירוויזיון.
עריכה: קראתי את המילים של השיר - לא משהו בכלל.
 
האירוויזיון היה פוליטי מתחילתו - שימו לב לתרגום השם שלו לעברית יורו-וויז'ן, החזון האירופי. "תחרות השירים של החזון האירופי" - כל הפואנטה של זה הייתה לעודד קרבה תרבותית בין מדינות קהילת הפחם והפלדה ושכנותיהן, לימים האיחוד האירופי.

גם כיום, ההצבעות הן פוליטיות במובהק - המדינות הנורדיות מצביעות אחת לשניה, המדינות הפוסט-סובייטיות גם, ומבחינת ישראל וטורקיה ההשתתפות הייתה שאלה פוליטית של השתייכות למערב וכמובן שמי שלא מצביע לישראל בטח אנטישמי.

גימיקים גם לא חסרו לאורך השנים - היה איזה אירוויזיון שבו ישראל שלחה להקת כושים לבושי בגדים לבנים ששרו שירי אהבה ושלום - והללו עד היום בטראומה מהפסדם ללהקת מטאל שמשתתפיה הופיעו מחופשים למפלצות כאשר הסולן היה מין שטן מכונף שנופף בגרזן.
 
המפקד האלמוני אמר/ה:
[post]698239[/post] גימיקים גם לא חסרו לאורך השנים - היה איזה אירוויזיון שבו ישראל שלחה להקת כושים לבושי בגדים לבנים ששרו שירי אהבה ושלום - והללו עד היום בטראומה מהפסדם ללהקת מטאל שמשתתפיה הופיעו מחופשים למפלצות כאשר הסולן היה מין שטן מכונף שנופף בגרזן.
איזה אירוויזיון זה היה? אני חייב לראות את זה.
 
אגב - לפי מה שכל מיני גרמנים סיפרו לי, ב1998 גילדו הורן עשה קמפיין שלם בו הוא קרא לשלוח אותו לאירוויזיון, ואנשים זרמו עם זה והצביעו לו בקדם כי הם היו בטוחים שזה יהיה מצחיק. גילדו-קשישא אכן סיפק את הסחורה.

בישראל היה פעם איזה קבלן בנייה אחד, שכל שנה השקיע מלא כסף כדי לנסות להיכנס לקדם אירוויזיון עם שירים כמו "קו קו תרנגול, תרנגול גדול" או "בגינה יש יונה, מברכת את המדינה" - הוא היה די אלמוני שנים עד שארז טל גילה אותו והתחיל להביא אותו לאחת התוכניות שלו בתור קוריוז.
 
אמנם באיחור משהו, אבל אני חייב לציין שאני באמת לא מבין מה הבעיה בשיר.
הלחן לא נכתב ע"י גדול האמנים, אבל הוא לא מחריד וצורם, הוא קצבי וזורם.
הזמרת שרה טוב (כן, למרות שהיא משתמשת במכשירי עזר אלקטרוניים), וסה"כ הרבה אנשים אוהבים אותו - גם בארץ וגם בעולם (ולא רק "ערסים" למיניהם).
אז הוא שונה ממה שאתם אוהבים לשמוע בד"כ, והוא לא הcup of tea שלכם, אז מה. גם שלי לא כ"כ, אם נהיה כנים.
אבל הוא לא רע, ולדעתי תוקפים אותו ככה בגלל שהוא לא באיזור הנוחות שלכם.
 
לשיר יש קצב וזרימה מעולים ומסר (נכון או לא, בואו לא ניכנס), וכיף להקשיב לו... אבל המילים. אוי, המילים. תרנגולות, קולות מטרידים, פיקצ'ו, ברבי, דובוני אכפת-לי ו-וונדר וומן. למה?
 
למי שלא יודע\לא טרח לצפות, אתמול שודר חצי הגמר לאירוויזיון, ולמרות כל מיני הודעות חסרות אופטימיות בעץ הזה, ישראל עלתה לגמר, במקום השלישי, בעזרת 112 נקודות.
אומרים שהיא "חרכה את הבמה", אבל ברצינות, נראה שהיא לחוצה, צרודה.. בשביל לנצח, צריך הרבהיותר מזה.
הגמר ישודר ביום שבת הקרוב, 12\5.
 
בדיוק היום התחלנו ללמוד את השיר הזה בשיעור אנגלית... :(
ואחרי צפייה: לחוצה וצרודה, אין ספק, וככה היא לא תנצח. אבל היה כיף לראות גרזן מיום העצמאות ואת הדגל.
 
חזרה
Top