א.לאחר הפרק הקודם המסתורי, ההזוי כמעט, שוב אנחנו חוזרים אל המציאות הפוליטית העכורה.
rcwink:
ב.הירלאן שב ומוכיח עד מה רבות ''מעלותיו הטובות''- לא די שהוא שוטה, תכונה המשותפת, ללא ספק, לו ולרבים מאצילי ז'ראל- אלא שהוא גם קופא על מקומו ולא פועל בשעת חירום אמיתית- וזה הלא חטא שאין לו כפרה עבור אציל-לוחם, כפי שהוא מתיימר להיות. כעת אפשר להבין את יחסה של אן כלפיו. היא ודאי הבינה כבר לפני שנים עם מי יש לה עניין ונהגה באחיינה הלא-יוצלח בהתאם.
ג.הבארון דה-ריאנט, לעומת זאת, מתגלה כאמיץ הרבה יותר מהירלאן, וחשוב לא פחות, כואסאל נאמן ומהימן.
ד.''היא גוש בשר מת...'' ''הנחיל רעב.'' אין ספק- הבארון דה-ז'אפייה הוא יצור מקסים מאין כמותו.
ה.אז גיום הוא בן טורליאנש- כעת ברור מאין הוא וגייל מכירים. מעניין לדעת כיצד נמלט מן הטבח שערכו בני מורינין בבני משפחתו.
ו.סצינת הקרב מוצלחת מאוד, כרגיל.
קצרה, אכזרית, מהירה ועקובת דם. בדיוק כפי שאני אוהב אותן.
rclol:
ז.כפי שכבר ציינתי בעבר- אן דה בוואזי יודעת היטב את מלאכת השלטון, ואף מסוגלת לקבל החלטות אכזריות ביותר בשעת הצורך. אולםדבר אחד מפליא אותי מאוד: מדוע לא עלה בדעתה של אן לשגר הודעה לדוכס דה-שבלייה (אשר וודאי עדיין לא ידוע לה על צאתו לעיר הבירה) לבשר לו כי מאחר ואדונה הפאודלי הפר את שבועת הנאמנות שלו כלפיה, הרי אין היא חשה מחויבת לו עוד, ולהציע לדוכס המזרח ברית צבאית ופוליטית? הלא אין ספק שאן מבינה היטב כי תזדקק לעזרה לא מעטה כדי לגבור על שפע האויבים שקמו עליה!
ח.הערות ושאלות:
1.לא ציינת מאין ידעה הרוזנת אן על כוונת צמד הברונים לבגוד בה, ומדוע לא נכנסה לטירת פונטייה בריש גלי, כדי לתפוס את הפיקוד על כוחותיה. האם היו לה מרגלים בין אנשיו של פארנאלד, אשר הזהירו אותה בעוד מועד?
2.כמה מן הדימויים בהם השתמשת בפרק, נראים לי מעט צולעים. כוונתי בעיקר לתיאור קולו של פארנאלד כ''מים אכזריים''. אולי נכון יותר לתאר זאת כ- מים טמאים, או מים רעילים. הרי טומאה ורעילות הן אכן תכונות שניתן לייחס למים- אכזריות, לא כל-כך. גם תיאורה של אן דה-בוואזי כ- ''הוד גועליותה'', נראה מתאים לילד ולא לאיש מבוגר. ''הוד זדוניותה'' או ''הוד נתעבותה'' נראים לי מתאימים יותר.
3.אולי רצוי לספר מאין בדיוק מגיעות אותן נמלי ענק, המתוארות בפרק- שהרי מדובר ביצורים בלתי שכיחים בעליל. האם הן מצויות רק בבארונות ז'אפייה, או בכל הרוזנות, ואולי הן שורצות בכל רחבי ז'ראל?
4.לעניות דעתי, כדאי להוסיף כמה מילים אודות רוכבי סנט זורדי, עליהם לא סופר עדיין מאום במסגרת עלילת הספר- כדי לא להותיר את העניין כתעלומה גמורה. מובן שאין כל צורך לספר כבר עתה מדוע ניסו לרצוח את אן דה-בוואזי, אולם רצוי לפחות לומר מיהם ומהם.
ט.ולסיכום- יפה מאוד. אני ממתין בקוצר רוח לפרק הבא!
