תודה על התגובה.
1. אמרתי שאין מסורות רבות מהתקופה הקדם-אנמירית, ובכל-זאת היו תקופות שאצילים התקוטטו ביניהם, ככל הנראה בתקופות בהן הפיקוח מלמעלה היה חלש יותר. המשפחות של טולו לא קשורות לעניין הספציפי הזה, הגם שגם שם התקוטטו בינן לבין עצמן לא מעט.
2. לא. בעיקר כי לחיות הבית אין שפה, ולאנושואידים פראיים כמו האבנונים יש.
3. אין ממש "עמים". הזהות הקיירנית אכן נוצרה, אבל ברובה היא תולדה של שני הדורות האחרונים, כאשר הבקעה פתאום מצאה את עצמה לבדה, מנותקת למחצה משאר העולם. ובכל מקרה, רוב האנשים בבקעת קיירן הם בעלי דם מעורב של אנמיירי ופארליל גם יחד, והשאלה היא יותר להיכן הם נוטים, ועוד יותר איך הם רואים את עצמם.
4. לינטוריאל היא דמות חשובה במועצה, אבל לבקעה אין ממש שליט עליון.
לשאלות הכלליות:
5. לא. גם כך רוב העבדים לא הוחזקו בידי משפחות פרטיות, אלא בידי רשויות המדינה; ובכל מקרה, המוסדות החברתיים האלו התפרקו כאשר חצי מהעיר גלשה לאוקיאנוס; אנשים שלא נהרגו נמלטו לכל הכיוונים והחוק והסדר התאיינו. משפחות עשירות ששרדו הפכו לא פעם לפליטים חסרי כל ומבוהלים - הדבר האחרון שיכלו לעשות זה לשמור על עבדים ולהחזיק בהם.
6. העבדות לא חוקית בבקעת קיירן - ולעניין זה ראוי להעיר, כי על-פניו היא היתה גם לא חוקית באימפריה, אבל ככל שהאימפריה הפכה מושחתת יותר, עקפו את זה בכל מיני פנטנטים ותרגילים - תרגילים שלא שרדו ברובם את ההתנפצות, בוודאי לא באיזור כפרי שהעבדות לא היתה נפוצה או מקובלת בו במיוחד גם קודם.
7. זו לא המאה ה-21 בכדור הארץ, ולא קל להגר מארץ לארץ. פליטים ברחו בד"כ למחוזות שכנים.
לחצות את הים הגדול, שהפך סוער מאד, זו לא משימה קלה, והיא דורשת ספינות מתאימות וצוות מיומן - כאשר רוב הספינות האלו אבדו בהתנפצות הגדולה. מלבד זאת, השמועות על החורבן של ממלכות אורגי הערפל, והעובדה שפליטים מבועתים בורחים משם, ומספרים סיפורי אימים על שליטים פראיים ואכזריים ועל האנ'גורג, זה לא ממש מעודד אנשים בצד הזה של הים להגר לשם.
(מלבד אולי שכירי חרב ואנשים מסוגים מאד מסויימים, שיפיקו מכך תועלת).