• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עדכון סוף שנה בקלדאריה - פרקים 1 ו-2 בקמפיין 'הטבעות הקרות של גרינפילדס'

לרגל סוף שנת 2018, שהיתה למרבה הצער מעטת עדכונים, אני מעלה עדכון כפול של שני פרקים במיני-קמפיין 'הטבעות הקרות של גרינפילדס' - שהוא קמפיין שמתרחש במקביל ל"דמדומי המערב", בצפון הקפוא של הפלך ובקעת אות'בארטון.

היום עולה פרק ראשון: "ניבים בשלג".

http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/rings_of_greenfields/crg_chap1.html

הפרק השני - כנראה מחר.

רקע לקמפיין:

http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/rings_of_greenfields/index.html

תהנו :)
 
וכעת גם הפרק השני עלה לאתר:

שם הפרק: "פת ערבית עם לימוניות"
האלמנה ורבאנה באקסטון לא היתה מאושרת מהאורחים הלא קרואים שהזדמנו לארוחת ערב במחפורת שלה (כלומר של אביה הזקן קות'ו, אבל אף אחד לא מייחס חשיבות רבה לרטינות שלו); במיוחד לא מאורגת הערפל הבלתי מוזמנת בהחלט, שדרישתה הלא הגיונית כי ישלמו לה את שכר עבודתה עשוי להרגיז את האורח המיוחד עבורו הכינה סעודת מלכים - סרג'נט בלקבריק, הוביט צעיר, מבטיח ובעיקר רווק, מהמשמר המגונדר של הנפה הצפונית.
מכאן, מתחילים ארועים להתגלגל, כל אחד מוזר יותר ומהוגן פחות מקודמו: ארוחת ערב בה נוהגת ורבאנה באורחיה באורח 'לימוני' במיוחד; סיפור הזוי של הוביט זקן, שמתעקש כי ראה רוכבת אפלה שהתנהגה באורח דומה מאד לפרשים השחורים הזכורים לרע מהספר האדום; ומפה מוזרה, שנרכשה בהימורים בחדר הקצינים, ומוליכה בדרך עקיפין אל מפלס אפל ומסוכן מתחת למכרה נטוש העומד בסמוך.
ומעבר לכל האפלה, המסתורין, והיצורים צמאי הדם שמסתתרים במעמקים, הרי שהוביט חכם אמר פעם 'לעולם אינך יודע צרה מהי, עד שהיא מכה בך בפתח ביתך'... ויתכן, כי לואיזה וידידיה יגלו תזכורת כואבת לנכונות האמרה הזו...

http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/rings_of_greenfields/crg_chap2.html
 
עדכון טוב. הרגשתי במהלך הקריאה שהיה פה שילוב של קומדיית מצבים ופנטסיה גבוהה בעיקר עם הדמות של הלקליריה אבל לא רק שם. ההוביטים בהחלט לא יוצאים טוב מהתיאורים שם. הגמדים הרועדים בהחלט תוספת מעניינת. הפגישה בין טומרוז ללואיסה טובה - זה מתיישב עם הטון הקומי של הקמפיין אף על פי שזה מציג את טומרוז כאידיוט (טרולים מהוגנים לא מסתובבים בחוץ בשעות היום.)
גם הרעיון שהאנשים הגדולים נשלטים על ידי האנשים הקטנים נשמע קצת מגוחך כשמתארים את זה.

למרות שנפוץ ומקובל בחברתנו, עד כמה זה בדיוק מקובל בחברה הזו שאישה תחיה בגפה? אתה מדבר על תקופה בה לטאות תוקפות הוביטים לאור היום כלומר הן איבדו כל טיפה של פחד מפני ההוביטים למרות שאמה של לואיסה שולחת אותה בלי לחשוב פעמיים ובלי ליווי.
 
טוב, טומרוז לא היה הכי מבריק עם חיקוי הטרול שלו - אבל להגנתו יאמר שהיה מיואש, לחוץ ואובד עצות.
האנשים הגדולים הם אמנם - גדולים - אבל הם מרוסקים ורובם לא מאומנים, אין להם הנהגה ומה שהיה להם די חוסל - כאשר ההוביטים - או לפחות חלק מהכוחות של דולגו בלאקפוט, הם לוחמים טובים בהרבה, בעלי פיקוד עליון מיומן (ואכזרי). בהמשך אולי יחשפו עוד מהשיטות שבהם בלאקפוט השתמש כדי להכריע את בני העם הגדול.
עד כמה זה יהיה חכם בעתיד או יחזור להוביטים כמו בומרנג בשלב כזה או אחר - עוד נראה.

כפי שרמזתי בתקציר - בד"כ הלטאות האלו יוצאות בשלב מאוחר יותר בשנה, קרוב יותר לשיא החורף, והן לא נועזות וחצופות כל-כך. מנגד, לואיזה היא לא סתם הוביטית - היא נוקשה ומיומנת בחרב. מה גם שאמא שלה, כך או כך, פעלה מתוך פרץ רגשות לא לגמרי הגיוני, כך שיתכן שממילא לא חשבה על לטאות דווקא במסע שאמור היה להיות קצר וחסר סיכונים.
 
תודה על התגובה. אם לומר את האמת, אני חשבתי שהוביטים ששולטים באנשים הגדולים הוא בעל אלמנט סאטירי. זה לא בא להעליב או משהו בסגנון הזה. ועוד משהו ששעשע אותי: הדרך בה הלקליריה מסבירה את הידע שלה בקזדול כאילו למדה את זה מספר שאורגי הערפל כתבו בהסתמך על הערה בספר האדום. זה הזכיר לי את כל הסיפור עם החז"ל שהיו מערימים הררים של מילים על פסקה אחת אומללה בכתובים.

העניין עם הורבנה הזכיר לי נשכחות מהימים שצפיתי ב-"יומני הערפד" למרות שהכוונה אצלך הוא לעשב התיבול, לא לעשב המרפא.
 
חזרה
Top