עדכון 28.10.16 באתר: תקציר פרק שמיני בהרצת קמפיין "דמדומי המערב"

"דבר ידוע ברבים הוא, שגבירות נאוות משתוקקות תמיד לנשפים, ובעיקר אם הן שייכות לגזע הנאווה של אורגי הערפל, והנשף נערך אצל שר ונגיד לאורגי ערפל, אשר השירה והנגינה בחצרו מזכירות לרבים את ריבנדל של ימי קדם...
מובן, כי התענוג עשוי להיות כרוך במספר אי-נעימויות קלות - כגון חבר מרגיז שמתעקש לנצל את ההזמנה *שלך* בכדי לקדם את עסקי השירה שלו; צילו של טבח אכזרי; חזיון מוזר על חברת ילדות שפיתחה חיבה מוזרה למשקאות של גובלינים, כמה תככים ומתנקש אחד או שניים...
עניינים צדדיים; מאומה שיכול לפגום בהנאה הצרופה מנשף של אורגי ערפל"

ובינתיים, רומברינד הגמד מכיר קרובת משפחה רחוקה ודעתנית, ויוצא בעקבות אומן קשיש שפשט את הרגל, רק כדי לגלות שגם בקרב גמדים הגונים וארוכי זקן עשויים להחזיק כמה שלדים בתוך המפחה.

במילים אחרות: תקציר פרק שמיני בהרצת הקמפיין של "דמדומי המערב" פורסם באתר של קלדאריה:

http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/wdusk/chap8.html

תהנו

עדכון מעניין. אהבתי את כל עניין הצגת הגמדים - איך שרואים אותם ואיך שהם רואים את עצמם ואיך ששני הדברים קשורים זה בזה...

למה גלאניס התרגזה על כך שאיסילור תבע את התהילה על כך שהצילה את קלבריאן? האישה רוצה נקמה, לא תהילה. לא אמור להיות לה אכפת מדברים כאלה. ועוד משהו קטן, עד כה שהזכרת את הטבח בלות'לוריין, דיברת בעיקר על המקדש. עד כמה שהיונאים צבועים, הם לא נראים לי ככאלו שיפגעו בילדים כל עוד עומדת לפניהם האפשרות לחנך אותם לאור יום המחר הנאור. (למרות שלשטופת שנאה כמו גלניס זה לא ממש ישנה. כך או כך, הילדים אבודים מבחינתה.)

הסצנה עם אלאניס והגובלינים הייתה מוזרה בלשון המעטה.

התחושה שעלתה מבוגו במהלך הפרק הייתה פחות של גנב והרבה יותר של מתנקש. בדרך כלל גנב שמשתמש בסכינים מפסיק כבר להיחשב לגנב ונחשב לרוב כבר לשודד. הסצנה עם ההוביטים הכילה מידה מאוזנת של הומור ועצבות.

לגבי הסצנה עם קלבריאן ופלרואיל, הייתי רוצה לציין שהוא היה אח עלוב מאד אם התזמון שלו היה טוב יותר... כאמור, בעולם מלא נחשים, אח כמו פלרואיל עדיף...

כל העניין עם פרופ' לוין וקלבריאן מעניין. התחושה שלי היא שכל עניין המתנקשים היונאים הייתה דרך לקרב בין מרדיל לבין קלבריאן ובכך לקרב את קלבריאן יותר אל האמת של היונאים. גם כך השקפתה קרובה מאד להשקפתם בכל הנוגע לדרך שבה היא רואה את המסורת של אורגי הערפל.

הבוס בורומיל והעוזרת שלו מאד מזכירים לי את תומס בארו ואת מיס או'בריין. כנראה בשל הרקע שלהם.

מהנה מאוד לראות את החברה של אורגי הערפל, מצד אחד ניפלאה ומצד שני נלעגת. הדמות של אמרוס, כמוהה, נראית מעניינת מאוד.

גם הדרך בה הגמדים ממשיכים להיות מאוד קאר-באראז גם בגלות מוסיפה עניין.

לא ברור לי מה המצב לגבי קוסמים בארץ התיכונה. נאמר שללוין יש כוחות כישוף, אבל ההנחה המקובלת היא שהקסם רק דעך מאז העידן ה3, וגם אז היו קוסמים ספורים מאוד. האם יש קוסמים בארץ התיכונה או שלווין מרמז על משהו אפל ומאוד לא כשורה?

לדעתי, הפרופ' לוין פשוט משתמש בחוכמה אלפית שגנב מלות'לוריין כמו איך להכין את הצלוחית של גאלאדריאל. אצל טולקין, כישוף מזוהה בדרך כלל עם משרתי סאורון כמו המלך המכשף של אינגמר. בעקרון, אם הוא היה משתמש בכישוף דמסורתא מורדור, קלבריאן צריכה לבדוק אם לא נמסר לה פריט כלשהו שמקשר אותה ואת כוח החיים שלה אליו.

בינתיים אני אתן רק תשובה לנקודה אחת שהעלה פלדריק:

מאז תחילת הקמפיין, נוצר רושם שסוג כזה או אחר של קסם התחיל להתעורר - וכנראה לא מהסוג החיובי. בכמה וכמה הזדמנויות עלה חשד, שללאנראד החכם וכמה מבכירי משמר היונה האחרים יש בהחלט סוג כזה או אחר של קסם, והם עושים בו שימוש.

כך שבהחלט משהו אפל ומאד לא כשורה.

אם כי הוא אכן יודע לא מעט על אלפים ומשתמש גם בידע הזה.

להלדין:

מי שהתרגזה על כך שאיסילור טוען שהציל את קלבריאן זו קלבריאן עצמה, ולא גלניס.

ולעניין פאלרואיל - הוא מאז ומעולם היה חסיד שוטה (ואלים), לא ממש העפרון הכי מחודד בקלמר. רק שפעם היה חסיד שוטה של טאר-ווליון ושאר כוהני ארגיון, ועכשיו הוא חסיד שוטה של לורד אמרוס.

לגבי התוכנית של היונאים עם מרדיל וקלבריאן - הרשום הברור היה, שהם התכוונו להתנקש בקלבריאן, ולהציג את זה כמעשה נבלה של אורגי הערפל, שלא יכלו לשאת שמישהי מתוכם התקרבה למרדיל והצילה אותו. תוכנית, שאם היתה עובדת, היתה מוציאה את מרדיל מעמדת המתינות שלו, ומביאה אותו לרצון להסתער על המצודה של אמרוס ובכך להכרית את הכוח של אורגי הערפל באיזור.