כמעין המשך לפוסט הקודם שלי (ואולי כסוג של סיכום), אני עושה כאן נסיון להעלות מן האוב את הדמויות שאני עצמי שיחקתי באפיזודות המעטות מאד שיצא לי לשחק במקום להנחות.
היו עוד כמה דמויות ששיחקתי (למשל: שכיר-החרב בדימוס ארתור מארסקור וליידי סנדרין טמפסטוויל שהיתה מעין מחווה לאחיות סטארק משיר של אש ושל קרח, וכמו שילוב בין כמה מהתכונות של שתיהן), אבל כאן אני מפרט את הדמויות העיקריות שזכו להתפתח ולהיות מורכבות ומעניינות יותר.
Ballazaria Dawnblade
מתי: בתקופת הצבא (לפני כ-20 שנים...)
היכן: עולם מערכה מקורי של המנחה שלי מאז, חיים אוזן.
סוג דמות: High elf, לוחמת-קוסמת
במקור, מדובר בדמות שהתגלגלה בעולם מערכה קלאסי, אבל אפל ואכזרי מאד. פרחחית צעירה שגודלה בידי קוסם מרושע שיעד אותה כמעין תחליף לאיזו אבירה אלפית מהוללת שהתכוון ובסוף גם הצליח לרצוח. בלזאריה נמלטת מהקוסם, ובהדרגה נשאבת לתוך התפקיד של אותה אבירה מנוחה, שדמתה לה כמעט לחלוטין במראה חיצוני. העלילה מקבלת טוויסט אפל עוד יותר, כאשר מתברר שאותה דמות הירואית היתה בעברה נסיכה של אומה של אלפים מרושעים, שניסתה למרוד ולחפש לעצמה חיים ותפקיד הפוך לגמרי בצד השני של העולם – אבל העבר שלה הדביק אותה, ממש כמו שהוא שואב לתוכו את בלזאריה.
בלזאריה נאבקת להתקבל לעם אנושי שנלחם כנגד אותם אלפים מרושעים, ומתגאה באבירים רוכבי גריפונים, אבל העבר שלה ושל הדמות המסתורית שנראית כאחותה התאומה, והנכלים של המלכה המרושעת והכמעט נצחית שהיא גם אמה, מקדימים ופוגעים בה פעם אחר פעם.
וברקע המאד עמוק, שלא הספיק לקבל נפח וייצוג במה שהורץ בפועל, יש את האסון/המשבר/המאבק מלפני 5000 שנים, שקרע את האלפים לשניים וחילק אותם לשתי ממלכות בעלות נטיה ותרבות מנוגדת ושנאה נצחית אחת לשניה.
גלגולים מאוחרים יותר: שנים רבות לאחר מעשה, כאשר יצרתי את הקמפיין של World of Warcraft, The downfall (אולי יזדמן לי לפרסם משהו ממנו פעם), יצרתי, הפעם כשה"ם (איך לא...) גרסה מחודשת, הרבה יותר קלילה ונוטה לקומי של באלזאריה – הפעם בתוך דב"ש (לא מהסוג שמסתובב עם החבורה ממש, אבל יש לה הופעות ונוכחות במערכה). שם היא הופיעה כ-Night Elf סוררת, בעלת אותו מזג בסיסי של פרחחית, שגרמה לה להיות מסולקת מדארנאסוס לאחר שהחציפה פנים אל הארכי-דרואיד פאנדראל סטאגהלם.
בלזאריה בלתה שנים בקרב הגמדים בדון-מורג, וקנתה לעצמה שם של חרשית נשק וצורפת יהלומים מפורסמת, לפחות כאשר היא לא שתויה מדי; ובמהלך הקמפיין, התגלתה הידידות האמיצה שלה עם Blood Elf טראגית ומתוסבכת (גלירנליס, ראה בהמשך) – השתיים התייחסו זו לזו ממש כאחיות, למרות הכל.
ציטוט מפורסם (בקול שתוי מאד) "העץ היחיד שאני מחבקת... היק! זה אלון חלול ומלא בבירה".
גייל אוסטירלין
מתי: בתקופת לימודי התואר הראשון
היכן: בגרסה מוקדמת של קלדאריה, באיזור שאחי דני בנה בהשראת "ראי רחוק" (תיאור צרפת במאה ה-14), ושהפך בהמשך לז'ראל בגרסה המוכרת מהמהדורה השלישית של קלדאריה דהיום. הוא כמובן היה זה ששיה"מ את ההרצות הראשונות בז'ראל של המהדורה הראשונה של אז...
הדמות: בת-אנוש, לוחמת עם יכולת להטיל קסמי כאוס (קסם אדום).
הקונספט היסודי של גייל היה דמות של נערה מכפר ימי-בינימי, שבהחלטה פזיזה יוצאת למסע הרפתקאות כמעט בלתי-אפשרי, להציל את בתו של האציל המקומי (שגייל שימשה מעין בת פמליה שלה והיתה קרובה אליה למרות הבדלי המעמד), מידי הקלגסים הברבריים של דוכס פרוע ואכזרי שישב חשבון עם הבארון המקומי שמשל בכפר של גייל, הרג אותו ושרף את הטירה שלו. בהמשך, מתברר ששני בניו של הבארון המנוח נמכרו לכת דתית מרושעת של סוגדי-שדים ששולטת בממלכת גבול קשה לגישה שממררת את חייהם של הז'ראלים במחוזות הסמוכים.
בנוסף לאמור לעיל, המורכבות בדמות נגעה לעובדה שלמרות המוצא הפשוט שלה, היא קנתה השכלה כתלמידה של כומר זקן, שהיה כמסתבר ממוצא מיוחס בהרבה מכפי שנראה, חיתה במשך שנים כבת-לוויה לבת של אציל מקומי ואז אולצה לעבור לשירותה של רוזנת יהירה, שמחד התעמרה בגייל ביהירות בלתי נסבלת, ומאידך גיסא לימדה אותה לא מעט. לאחר שהיא בורחת מהרוזנת, ומסתבכת עם כת של מטורפים שסוגדים לאש, היא חוזרת כאמור לכפר הולדתה, ומגלה שהטירה מעליו נשרפה, בניו של הבארון המקומי נשבו, והכפר נתון להתעמרות מצד אציל חדש, אפס-מאופס בעל יהירות שעולה אפילו על זו של הרוזנת (ומצד שני, אין בו הרבה מחדות המחשבה של הרוזנת). גייל נעה, מבחינת אופי, על הסקאלה שבין הנערה התמימה והפגועה שהיתה, לבין ההשפעות של הרוזנת אן דה-בוואזי, שדה הקרב ובעיקר קסמי האש שלה, שחלקם בעלי השפעה עמוקה על האישיות שלה.
המערכה קשורה מאד לתיאולוגיה של הדת הז'ראלית, ולמאבקים בין הזרמים בתוכה; ולחברה מאד מעמדית, דתית ושוביניסטית שלא מקבלת בהבנה רבה במיוחד נשים עם חרבות, ועוד פחות מכך נשים בעלות יכולת קסם. בשלבים מאוחרים יותר של המערכה, לאחר סיום הקמפיין הראשון שנוגע לחילוץ גבירתה הראשונה מידי סוגדי-השדים, גייל נקשרת יותר ויותר לאחד הזרמים היותר ליברליים בכנסיה, ומגיעה למודוס-ויונדי עם ההנהגה הדתית, הגם שהקנאים החשוכים מאד לא מרוצים מכך ומחכים להזדמנות "להוכיח" שהיא כופרת שמכרה את נפשה לשטן (ליתר דיוק, לדרקון הססגוני נאקרוב, שמשמש כשטן במסורת הז'ראלית).
גלגולים מאוחרים יותר: גייל הפכה לדמות ראשית בנסיון שלי לכתוב ספר עלילה שמתרחש בז'ראל (מבוסס באורח חלקי בלבד, ורופף מאד, על כמה מארועי הקמפיין – רוב עלילתו שונה לגמרי), שאכן מגלגל את עלילותיה, היחסים המורכבים בינה לבין הרוזנת אן דה-בוואזי ודמויות נוספות, והעליה שלה לגדולה שגובה ממנה מחיר יקר יותר ויותר, והופכת אותה בהדרגה למשהו רחוק מאד ממה שחלמה להיות.
הרוזנת מרגריטה-סופיה פון שטיינברג (Gret)
מתי: בתקופת הצבא וכן גלגולים מאוחרים בשנים שלאחר מכן.
היכן: במקור מערכה של Shadowrun בגרסה הישנה (עבר כמה מנחים)
דמות: דמות של אדם שמשלבת יכולות בכלי-יריה, כשרון שימוש בחרב וקסמים (שנוטים לכיוון של קסמי טבע, בעיקר מבוססים על ברקים).
באורח מקורי, הרוזנת הצעירה שהיא הנצר האחרון לבית אצולה גרמני עתיק, נולדה בשנת 1921 ובלתה את רוב חייה בתקופת הרייך השלישי. למרות העמדות הגרמניות-שמרניות שלה, אביה ובעקבותיו גם היא, מסתבכים יותר ויותר עם הרייך בגלל עמדות אנטי-נאציות שהולכות והופכות בוטות יותר ויותר ככל שהזמן חולף. בסופו של דבר, אביה נאסר בשל שותפות בקשר הקצינים האנטי-נאצי של יולי 1944, ומתאבד בכלא, והיא מושלכת כאסירה פוליטית למחנה ריכוז, כאשר היחוס ודרגות הקצונה שלה לא עוזרות לה, אלא להיפך.
שם, היא הופכת אובייקט להתעללות מצד מפקד המחנה, קצין ס.ס סדיסט ומנוול בשם פרנץ בוכהולץ, שבין היתר, יורה מטווח קצר מול עיניה בידיד יהודי שגדל איתה מאז הילדות; ובאורח כללי, רוצה לשבור את גרטה ולהפוך אותה לאבק-אדם. במהלך פרפורי הגסיסה של הרייך, חבורה של שבויים רוסים משכנעת אותה להצטרף אליהם בנסיון נועז של בריחה – היא מסכימה, רק מתוך שאיפה לנקום (מבחינתה, אין עוד ערך לחיים והדבר היחיד שנותר לה הוא נקמה). הבריחה לעבר ההרים מסתבכת בתוך סופת שלגים רצחנית; רוב המשתתפים בה נהרגים כאשר הס.ס רודף אחריהם בראשות בוכהולץ עצמו – שמובל בידי האובססיה הפסיכופטית שלו. בסופו של דבר גרטה נלכדת במלכודת שלגים וקופאת בקרח, שם היא לכודה במשך 100 שנים.
קוסם איטלקי מוזר בעולם של המאגיה המתעוררת של מרוצללים הוא זה שחושף אותה ומעיר אותה לחיים באמצעות הלחשים שלו; אבל הוא עצמו נרצח זמן קצר לאחר מכן. גרטה, דמות מסתורית, קודרת ורדופה בצללים, מתגלגלת בדרך-לא-דרך לסיאטל של מרוצללים, ולא מוצאת את מקומה בחברה הסופר-מודרנית הקרה והטכנולוגית, שמגעילה אותה; ובין לבין, היא רדופה בחשש שלא רק היא שרדה... אלא שגם פרנץ בוכהולץ מצא את דרכו אל העולם של המאגיה המתעוררת; והעימות המחודש ביניהם (הגם שהקמפיין לא הגיע לזה), הוא רק עניין של זמן.
גלגולים מאוחרים יותר: גרטה פון שטיינברג זכתה ללא מעט עיבודים מאוחרים יותר, כולל הפיכה לדמות בלא שחקן מרכזית בקמפיין שאדוראן שבניתי בגרמניה של אמצע המאה ה-21 ("שאדורייך") – גם שם, קרב מחודש בינה לבין גלגול חדש של הנאצים הולך ומתפתח, וגם לגרסה מעט אחרת בקלדאריה – גם שם, נצר למשפחת אצולה עתיקה ויריבה נצחית של כוהני אחוות-המוות ו"השלשלאות הנאצלות" שלהם (שהם המקבילה הקרובה ביותר שקיימת בקלדאריה לאלמנטים נאציים, מותאמים לעולם מערכה של פנטזיה גבוהה).
בכמה מהגלגולים האלו, גרטה מוצגת כדמות קודרת ואפלה פחות מאשר בגרסה המקורית, ואפילו עם אלמנטים קומיים מעט, של 'חיילת ותיקה' וקצרת-רוח עם פה גדול וישר מדי (ובמיוחד מלוכלך הרבה יותר מדי), שגורם לה להסתבך מפעם לפעם; בגרסת ה"שאדורייך" היא נאלצת לקשור קשרים, ובמידה מסויימת לקחת לחסותה, נערה מודרנית מופקרת ומרגיזה במיוחד שדומה לה דמיון חיצוני (כמסתבר, אמה היא צאצא רחוק (נכדה של נכדה) לאחיו השכוח של אביה, שנודה בשנות ה-20 מהשושלת בגלל שהפך לקומוניסט) – והשילוב בין דמיון לניגוד מוחלט בין השתיים מניע לא מעט ארועים במערכה.
Amnastaria Sunweaver
מתי: בשנים האחרונות
מנחה: עברה רק שתי הרפתקאות בתור דמות שחקן, בהנחיית ענבל דבוש.
עולם מערכה: World of Warcraft, בגרסה אחת מועברת משם לעולם מערכה מקורי של המנחה.
בגלגול מוקדם נקראה גלירנליס סאנווית'ר, ובמסווה האנושי שלה גלירן סטראטלר (לקוח מהעיר Stratholm).
הדמות: Blood elf, המקצוע השתנה בין הגרסאות מסיירת (ציידת), לקוסמת.
בניגוד לדמויות האחרות, גלירנליס סאנווית'ר החלה את דרכה כדמות בלא שחקן בגרסה הראשונית למערכה בעולם של וורקראפט שאני הרצתי. שם, מדובר בעריקה מהצבאות על אלפי-הדם; התיעוב העמוק שלה לאורקים בכלל, ולגארוש הלסקרים בפרט, הוביל אותה בכל הגלגולים שלה לעריקה מצבאות ההורד. בגרסה המקורית, היא מסווה את עצמה בעזרת תליון מכושף לבת-אנוש, ויוצרת לעצמה ביוגרפיה מומצאת של נצר לבית אצולה זוטר מהעיר סטראטהולם (מה שמסביר גם את המבטא האלפי שלה, משום שהאצולה של לורדארון התחככה באלפים כל הזמן ובחלקה חיקתה את המנהגים שלהם), וגם מנעה כל דרך לחקור את המסווה שלה לעומק – משום שהעיר כזכור נוגעה במגפה והושמדה בידי ארת'אס, ולך תשאל את הג'ולים שמסתובבים שם אם מישהו מהם הכיר אותה פעם...
בגרסה המאוחרת יותר, שבו גלירנליס הפכה לאמנסטריה ומציידת לקוסמת, ומדב"ש לדמות שחקן את ההחלטה הנחרצת להסתלק מן ההורד ויהיה מה, היא קיבלה לאחר החורבן של ת'ראמור מידי גארוש, והמוות הנורא של ה-High elves שחיו שם, כולל מי שבשחר נעוריה היה המורה שלה לקסם – לפני ההתפצלות בין ה-high elves ל-blood elves; והדרך המסתורית שבה התליון שענד תמיד מגיע אליה, אולי כציווי או בקשה אחרונה אילמת.
באותה גרסה, אמנסטריה נספחת באל-כורחה לכוח פשיטה של ההורד לחופי ווסטפול, תחת פיקוד של אחד היצורים החביבים על גארוש - גנרל אורק מהסוג האכזרי והסדיסטי ביותר, שמתכוון להשמיד את האוכלוסיה האנושית עד האחרון בהם; למרות הדרך בה הוא מוציא להורג באורח ברוטלי כל מי שמנסה לערוק או להמלט (בין השאר, להצטרף לכוחות נייטרליים שקיימים בסטראנגלהורן בדרום), אמנסטריה מחפשת את הדרך לערוק- ומוטעה לחשוב שמצאה את הדרך, כאשר היא כורתת ברית חשאית עם מי שנראית לה כ-Night elf רבת עוצמה.
אלא שלמעשה מדובר בדרקונית ירוקה מושחתת עד היסוד שבאה מעולם אחר, והיא בוגדת באמנסטריה ומשליכה אותה מאזרות' לסוג של משחק אכזרי שהיא מנהלת בעולם מערכה אחר, שחלק גדול ממנו נשלט על-ידה. אמנסטריה צריכה לנסות לשרוד, כשהיא חולמת להתעצם ולחזור יום אחד לאזארות' בתור רב-מג בעלת עוצמה, חזקה די הצורך כדי לישב את החשבון עם האורקים שהיא מתעבת כל-כך, בדגש על גארוש ומשמר הקור'קרון שלו.
מבחינת אופי- בכל הגרסאות, מדובר בדמות מורכבת שמשלבת כמה אלמנטים לא נעימים מן השחצנות, הציניות ורדיפת הכוח של אלפי הדם, לבין כמה יסודות אופי חיוביים ומוסריים יותר; בעיקר חוסר היכולת לראות מעשי זוועה שמזכירים לה את 'הטיפול' של ארת'אס בבני העם שלה, ולעמוד מנגד או להיות בת-ברית של מי שמחולל אותם. לצד אמונה חזקה, שכל ההצטרפות של אלפי הדם להורד היא טעות טראגית שחייבת להיות מתוקנת, היא מאז ומעולם לא שכחה את האינטרסים שלה – היא מעריכה, שבחברה אנושית בעיקרה, הסיכוי שלה לעלות לגדולה הוא גבוה בהרבה מאשר בחברה אלפית, שבה יש לא מעטים שהם עתיקים, יפים ומוכשרים יותר ממנה.
קיימת גם גרסת דמות בלא שחקן נוספת שלה בקמפיין בקלדאריה, שם במקום blood elf, היא מאגית קאהרויאנית, אפלולית כמו כל בני הגזע שלה, אבל בניגוד לרובם, לא מרושעת בלא תקנה; וגם שם היא עורקת מצבאות הרוע של ה"מאסטר" ובני בריתו הקאהרויאנית, תורמת למותו בלא-עת של הכוהן הקאהרויאני המרושע שפיקד על הכוח שלה (סוף ספר שלישי בקמפיין של אלאריס), ומתמרנת בין עזרה מסויימת לדמויות לבין הרצון שלה לצבור כוח.
היו עוד כמה דמויות ששיחקתי (למשל: שכיר-החרב בדימוס ארתור מארסקור וליידי סנדרין טמפסטוויל שהיתה מעין מחווה לאחיות סטארק משיר של אש ושל קרח, וכמו שילוב בין כמה מהתכונות של שתיהן), אבל כאן אני מפרט את הדמויות העיקריות שזכו להתפתח ולהיות מורכבות ומעניינות יותר.
Ballazaria Dawnblade
מתי: בתקופת הצבא (לפני כ-20 שנים...)
היכן: עולם מערכה מקורי של המנחה שלי מאז, חיים אוזן.
סוג דמות: High elf, לוחמת-קוסמת
במקור, מדובר בדמות שהתגלגלה בעולם מערכה קלאסי, אבל אפל ואכזרי מאד. פרחחית צעירה שגודלה בידי קוסם מרושע שיעד אותה כמעין תחליף לאיזו אבירה אלפית מהוללת שהתכוון ובסוף גם הצליח לרצוח. בלזאריה נמלטת מהקוסם, ובהדרגה נשאבת לתוך התפקיד של אותה אבירה מנוחה, שדמתה לה כמעט לחלוטין במראה חיצוני. העלילה מקבלת טוויסט אפל עוד יותר, כאשר מתברר שאותה דמות הירואית היתה בעברה נסיכה של אומה של אלפים מרושעים, שניסתה למרוד ולחפש לעצמה חיים ותפקיד הפוך לגמרי בצד השני של העולם – אבל העבר שלה הדביק אותה, ממש כמו שהוא שואב לתוכו את בלזאריה.
בלזאריה נאבקת להתקבל לעם אנושי שנלחם כנגד אותם אלפים מרושעים, ומתגאה באבירים רוכבי גריפונים, אבל העבר שלה ושל הדמות המסתורית שנראית כאחותה התאומה, והנכלים של המלכה המרושעת והכמעט נצחית שהיא גם אמה, מקדימים ופוגעים בה פעם אחר פעם.
וברקע המאד עמוק, שלא הספיק לקבל נפח וייצוג במה שהורץ בפועל, יש את האסון/המשבר/המאבק מלפני 5000 שנים, שקרע את האלפים לשניים וחילק אותם לשתי ממלכות בעלות נטיה ותרבות מנוגדת ושנאה נצחית אחת לשניה.
גלגולים מאוחרים יותר: שנים רבות לאחר מעשה, כאשר יצרתי את הקמפיין של World of Warcraft, The downfall (אולי יזדמן לי לפרסם משהו ממנו פעם), יצרתי, הפעם כשה"ם (איך לא...) גרסה מחודשת, הרבה יותר קלילה ונוטה לקומי של באלזאריה – הפעם בתוך דב"ש (לא מהסוג שמסתובב עם החבורה ממש, אבל יש לה הופעות ונוכחות במערכה). שם היא הופיעה כ-Night Elf סוררת, בעלת אותו מזג בסיסי של פרחחית, שגרמה לה להיות מסולקת מדארנאסוס לאחר שהחציפה פנים אל הארכי-דרואיד פאנדראל סטאגהלם.
בלזאריה בלתה שנים בקרב הגמדים בדון-מורג, וקנתה לעצמה שם של חרשית נשק וצורפת יהלומים מפורסמת, לפחות כאשר היא לא שתויה מדי; ובמהלך הקמפיין, התגלתה הידידות האמיצה שלה עם Blood Elf טראגית ומתוסבכת (גלירנליס, ראה בהמשך) – השתיים התייחסו זו לזו ממש כאחיות, למרות הכל.
ציטוט מפורסם (בקול שתוי מאד) "העץ היחיד שאני מחבקת... היק! זה אלון חלול ומלא בבירה".
גייל אוסטירלין
מתי: בתקופת לימודי התואר הראשון
היכן: בגרסה מוקדמת של קלדאריה, באיזור שאחי דני בנה בהשראת "ראי רחוק" (תיאור צרפת במאה ה-14), ושהפך בהמשך לז'ראל בגרסה המוכרת מהמהדורה השלישית של קלדאריה דהיום. הוא כמובן היה זה ששיה"מ את ההרצות הראשונות בז'ראל של המהדורה הראשונה של אז...
הדמות: בת-אנוש, לוחמת עם יכולת להטיל קסמי כאוס (קסם אדום).
הקונספט היסודי של גייל היה דמות של נערה מכפר ימי-בינימי, שבהחלטה פזיזה יוצאת למסע הרפתקאות כמעט בלתי-אפשרי, להציל את בתו של האציל המקומי (שגייל שימשה מעין בת פמליה שלה והיתה קרובה אליה למרות הבדלי המעמד), מידי הקלגסים הברבריים של דוכס פרוע ואכזרי שישב חשבון עם הבארון המקומי שמשל בכפר של גייל, הרג אותו ושרף את הטירה שלו. בהמשך, מתברר ששני בניו של הבארון המנוח נמכרו לכת דתית מרושעת של סוגדי-שדים ששולטת בממלכת גבול קשה לגישה שממררת את חייהם של הז'ראלים במחוזות הסמוכים.
בנוסף לאמור לעיל, המורכבות בדמות נגעה לעובדה שלמרות המוצא הפשוט שלה, היא קנתה השכלה כתלמידה של כומר זקן, שהיה כמסתבר ממוצא מיוחס בהרבה מכפי שנראה, חיתה במשך שנים כבת-לוויה לבת של אציל מקומי ואז אולצה לעבור לשירותה של רוזנת יהירה, שמחד התעמרה בגייל ביהירות בלתי נסבלת, ומאידך גיסא לימדה אותה לא מעט. לאחר שהיא בורחת מהרוזנת, ומסתבכת עם כת של מטורפים שסוגדים לאש, היא חוזרת כאמור לכפר הולדתה, ומגלה שהטירה מעליו נשרפה, בניו של הבארון המקומי נשבו, והכפר נתון להתעמרות מצד אציל חדש, אפס-מאופס בעל יהירות שעולה אפילו על זו של הרוזנת (ומצד שני, אין בו הרבה מחדות המחשבה של הרוזנת). גייל נעה, מבחינת אופי, על הסקאלה שבין הנערה התמימה והפגועה שהיתה, לבין ההשפעות של הרוזנת אן דה-בוואזי, שדה הקרב ובעיקר קסמי האש שלה, שחלקם בעלי השפעה עמוקה על האישיות שלה.
המערכה קשורה מאד לתיאולוגיה של הדת הז'ראלית, ולמאבקים בין הזרמים בתוכה; ולחברה מאד מעמדית, דתית ושוביניסטית שלא מקבלת בהבנה רבה במיוחד נשים עם חרבות, ועוד פחות מכך נשים בעלות יכולת קסם. בשלבים מאוחרים יותר של המערכה, לאחר סיום הקמפיין הראשון שנוגע לחילוץ גבירתה הראשונה מידי סוגדי-השדים, גייל נקשרת יותר ויותר לאחד הזרמים היותר ליברליים בכנסיה, ומגיעה למודוס-ויונדי עם ההנהגה הדתית, הגם שהקנאים החשוכים מאד לא מרוצים מכך ומחכים להזדמנות "להוכיח" שהיא כופרת שמכרה את נפשה לשטן (ליתר דיוק, לדרקון הססגוני נאקרוב, שמשמש כשטן במסורת הז'ראלית).
גלגולים מאוחרים יותר: גייל הפכה לדמות ראשית בנסיון שלי לכתוב ספר עלילה שמתרחש בז'ראל (מבוסס באורח חלקי בלבד, ורופף מאד, על כמה מארועי הקמפיין – רוב עלילתו שונה לגמרי), שאכן מגלגל את עלילותיה, היחסים המורכבים בינה לבין הרוזנת אן דה-בוואזי ודמויות נוספות, והעליה שלה לגדולה שגובה ממנה מחיר יקר יותר ויותר, והופכת אותה בהדרגה למשהו רחוק מאד ממה שחלמה להיות.
הרוזנת מרגריטה-סופיה פון שטיינברג (Gret)
מתי: בתקופת הצבא וכן גלגולים מאוחרים בשנים שלאחר מכן.
היכן: במקור מערכה של Shadowrun בגרסה הישנה (עבר כמה מנחים)
דמות: דמות של אדם שמשלבת יכולות בכלי-יריה, כשרון שימוש בחרב וקסמים (שנוטים לכיוון של קסמי טבע, בעיקר מבוססים על ברקים).
באורח מקורי, הרוזנת הצעירה שהיא הנצר האחרון לבית אצולה גרמני עתיק, נולדה בשנת 1921 ובלתה את רוב חייה בתקופת הרייך השלישי. למרות העמדות הגרמניות-שמרניות שלה, אביה ובעקבותיו גם היא, מסתבכים יותר ויותר עם הרייך בגלל עמדות אנטי-נאציות שהולכות והופכות בוטות יותר ויותר ככל שהזמן חולף. בסופו של דבר, אביה נאסר בשל שותפות בקשר הקצינים האנטי-נאצי של יולי 1944, ומתאבד בכלא, והיא מושלכת כאסירה פוליטית למחנה ריכוז, כאשר היחוס ודרגות הקצונה שלה לא עוזרות לה, אלא להיפך.
שם, היא הופכת אובייקט להתעללות מצד מפקד המחנה, קצין ס.ס סדיסט ומנוול בשם פרנץ בוכהולץ, שבין היתר, יורה מטווח קצר מול עיניה בידיד יהודי שגדל איתה מאז הילדות; ובאורח כללי, רוצה לשבור את גרטה ולהפוך אותה לאבק-אדם. במהלך פרפורי הגסיסה של הרייך, חבורה של שבויים רוסים משכנעת אותה להצטרף אליהם בנסיון נועז של בריחה – היא מסכימה, רק מתוך שאיפה לנקום (מבחינתה, אין עוד ערך לחיים והדבר היחיד שנותר לה הוא נקמה). הבריחה לעבר ההרים מסתבכת בתוך סופת שלגים רצחנית; רוב המשתתפים בה נהרגים כאשר הס.ס רודף אחריהם בראשות בוכהולץ עצמו – שמובל בידי האובססיה הפסיכופטית שלו. בסופו של דבר גרטה נלכדת במלכודת שלגים וקופאת בקרח, שם היא לכודה במשך 100 שנים.
קוסם איטלקי מוזר בעולם של המאגיה המתעוררת של מרוצללים הוא זה שחושף אותה ומעיר אותה לחיים באמצעות הלחשים שלו; אבל הוא עצמו נרצח זמן קצר לאחר מכן. גרטה, דמות מסתורית, קודרת ורדופה בצללים, מתגלגלת בדרך-לא-דרך לסיאטל של מרוצללים, ולא מוצאת את מקומה בחברה הסופר-מודרנית הקרה והטכנולוגית, שמגעילה אותה; ובין לבין, היא רדופה בחשש שלא רק היא שרדה... אלא שגם פרנץ בוכהולץ מצא את דרכו אל העולם של המאגיה המתעוררת; והעימות המחודש ביניהם (הגם שהקמפיין לא הגיע לזה), הוא רק עניין של זמן.
גלגולים מאוחרים יותר: גרטה פון שטיינברג זכתה ללא מעט עיבודים מאוחרים יותר, כולל הפיכה לדמות בלא שחקן מרכזית בקמפיין שאדוראן שבניתי בגרמניה של אמצע המאה ה-21 ("שאדורייך") – גם שם, קרב מחודש בינה לבין גלגול חדש של הנאצים הולך ומתפתח, וגם לגרסה מעט אחרת בקלדאריה – גם שם, נצר למשפחת אצולה עתיקה ויריבה נצחית של כוהני אחוות-המוות ו"השלשלאות הנאצלות" שלהם (שהם המקבילה הקרובה ביותר שקיימת בקלדאריה לאלמנטים נאציים, מותאמים לעולם מערכה של פנטזיה גבוהה).
בכמה מהגלגולים האלו, גרטה מוצגת כדמות קודרת ואפלה פחות מאשר בגרסה המקורית, ואפילו עם אלמנטים קומיים מעט, של 'חיילת ותיקה' וקצרת-רוח עם פה גדול וישר מדי (ובמיוחד מלוכלך הרבה יותר מדי), שגורם לה להסתבך מפעם לפעם; בגרסת ה"שאדורייך" היא נאלצת לקשור קשרים, ובמידה מסויימת לקחת לחסותה, נערה מודרנית מופקרת ומרגיזה במיוחד שדומה לה דמיון חיצוני (כמסתבר, אמה היא צאצא רחוק (נכדה של נכדה) לאחיו השכוח של אביה, שנודה בשנות ה-20 מהשושלת בגלל שהפך לקומוניסט) – והשילוב בין דמיון לניגוד מוחלט בין השתיים מניע לא מעט ארועים במערכה.
Amnastaria Sunweaver
מתי: בשנים האחרונות
מנחה: עברה רק שתי הרפתקאות בתור דמות שחקן, בהנחיית ענבל דבוש.
עולם מערכה: World of Warcraft, בגרסה אחת מועברת משם לעולם מערכה מקורי של המנחה.
בגלגול מוקדם נקראה גלירנליס סאנווית'ר, ובמסווה האנושי שלה גלירן סטראטלר (לקוח מהעיר Stratholm).
הדמות: Blood elf, המקצוע השתנה בין הגרסאות מסיירת (ציידת), לקוסמת.
בניגוד לדמויות האחרות, גלירנליס סאנווית'ר החלה את דרכה כדמות בלא שחקן בגרסה הראשונית למערכה בעולם של וורקראפט שאני הרצתי. שם, מדובר בעריקה מהצבאות על אלפי-הדם; התיעוב העמוק שלה לאורקים בכלל, ולגארוש הלסקרים בפרט, הוביל אותה בכל הגלגולים שלה לעריקה מצבאות ההורד. בגרסה המקורית, היא מסווה את עצמה בעזרת תליון מכושף לבת-אנוש, ויוצרת לעצמה ביוגרפיה מומצאת של נצר לבית אצולה זוטר מהעיר סטראטהולם (מה שמסביר גם את המבטא האלפי שלה, משום שהאצולה של לורדארון התחככה באלפים כל הזמן ובחלקה חיקתה את המנהגים שלהם), וגם מנעה כל דרך לחקור את המסווה שלה לעומק – משום שהעיר כזכור נוגעה במגפה והושמדה בידי ארת'אס, ולך תשאל את הג'ולים שמסתובבים שם אם מישהו מהם הכיר אותה פעם...
בגרסה המאוחרת יותר, שבו גלירנליס הפכה לאמנסטריה ומציידת לקוסמת, ומדב"ש לדמות שחקן את ההחלטה הנחרצת להסתלק מן ההורד ויהיה מה, היא קיבלה לאחר החורבן של ת'ראמור מידי גארוש, והמוות הנורא של ה-High elves שחיו שם, כולל מי שבשחר נעוריה היה המורה שלה לקסם – לפני ההתפצלות בין ה-high elves ל-blood elves; והדרך המסתורית שבה התליון שענד תמיד מגיע אליה, אולי כציווי או בקשה אחרונה אילמת.
באותה גרסה, אמנסטריה נספחת באל-כורחה לכוח פשיטה של ההורד לחופי ווסטפול, תחת פיקוד של אחד היצורים החביבים על גארוש - גנרל אורק מהסוג האכזרי והסדיסטי ביותר, שמתכוון להשמיד את האוכלוסיה האנושית עד האחרון בהם; למרות הדרך בה הוא מוציא להורג באורח ברוטלי כל מי שמנסה לערוק או להמלט (בין השאר, להצטרף לכוחות נייטרליים שקיימים בסטראנגלהורן בדרום), אמנסטריה מחפשת את הדרך לערוק- ומוטעה לחשוב שמצאה את הדרך, כאשר היא כורתת ברית חשאית עם מי שנראית לה כ-Night elf רבת עוצמה.
אלא שלמעשה מדובר בדרקונית ירוקה מושחתת עד היסוד שבאה מעולם אחר, והיא בוגדת באמנסטריה ומשליכה אותה מאזרות' לסוג של משחק אכזרי שהיא מנהלת בעולם מערכה אחר, שחלק גדול ממנו נשלט על-ידה. אמנסטריה צריכה לנסות לשרוד, כשהיא חולמת להתעצם ולחזור יום אחד לאזארות' בתור רב-מג בעלת עוצמה, חזקה די הצורך כדי לישב את החשבון עם האורקים שהיא מתעבת כל-כך, בדגש על גארוש ומשמר הקור'קרון שלו.
מבחינת אופי- בכל הגרסאות, מדובר בדמות מורכבת שמשלבת כמה אלמנטים לא נעימים מן השחצנות, הציניות ורדיפת הכוח של אלפי הדם, לבין כמה יסודות אופי חיוביים ומוסריים יותר; בעיקר חוסר היכולת לראות מעשי זוועה שמזכירים לה את 'הטיפול' של ארת'אס בבני העם שלה, ולעמוד מנגד או להיות בת-ברית של מי שמחולל אותם. לצד אמונה חזקה, שכל ההצטרפות של אלפי הדם להורד היא טעות טראגית שחייבת להיות מתוקנת, היא מאז ומעולם לא שכחה את האינטרסים שלה – היא מעריכה, שבחברה אנושית בעיקרה, הסיכוי שלה לעלות לגדולה הוא גבוה בהרבה מאשר בחברה אלפית, שבה יש לא מעטים שהם עתיקים, יפים ומוכשרים יותר ממנה.
קיימת גם גרסת דמות בלא שחקן נוספת שלה בקמפיין בקלדאריה, שם במקום blood elf, היא מאגית קאהרויאנית, אפלולית כמו כל בני הגזע שלה, אבל בניגוד לרובם, לא מרושעת בלא תקנה; וגם שם היא עורקת מצבאות הרוע של ה"מאסטר" ובני בריתו הקאהרויאנית, תורמת למותו בלא-עת של הכוהן הקאהרויאני המרושע שפיקד על הכוח שלה (סוף ספר שלישי בקמפיין של אלאריס), ומתמרנת בין עזרה מסויימת לדמויות לבין הרצון שלה לצבור כוח.
