עדכון ה-15.2.13 בקלדאריה חלק ב': פרק שישי בקמפיין של אלאריס

הי,

כמובטח, אני מעלה את חלקו השני של העדכון.
החלק השני, הוא פרק שישי בקמפיין של אלאריס, שהוא גם ה'פינאלה' של כל החלק הראשון של הקמפיין.
שמו של הפרק הוא A Fiery Departure (בתרגום חופשי: 'להבות של פרידה').

הפרק החדש עוסק במה שקרה באחוזת אינגראם לאחר העימות מול לאוקונדרה, וכמובן - הפשיטה המכריעה של אלאריס ובעלי הברית שלה במעלה הגבעה המיוערת, אל המקום בו מאמיני הדרקון עוסקים בריטואל הנתעב שלהם.

תהנו

http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter4/allaryce/allaryce_index.html

חתימה נאה לחלק הראשון של הקמפיין. בקריאה שלישית, קאליסטה פחות מעצבנת ולפחות ברור שהיא אמורה להיראות ילדותית לפי תגובתו של בראנדון. אני מבין שהיא כועסת על הוריה אבל לי נראה שהם היו הורים יחסית נוחים שרק עכשיו צריכים לקצור את יבול הבאושים של דרך הגידול שלהם - קאליסטה הייתה יוצאת אחרת לחלוטין תחת חינוך יותר נוקשה משלהם - כפי שהם נאלצו להתמודד עם אופיו האמיתי של בנם הלא מאד חכם (הייתי אומר 'מטורף' אבל הוא גדל עם כפית של כסף בפיו כך שהגישה הזו טבעית עבורו.)

אז קאליסטה הולכת לפגוש את הדוכס. מה בדיוק עמדתו של הדוכס לגבי מקומן של נשים בעולם? הוא תומך בחינוך נאות לנשים כפי שאפשר להבין מכך ששלח את אחותו להיידרקרון אבל לא נראה לי שהוא יתלהב להכניס את הבנות לפמליתו. אני מניח שזה יותר רלבנטי לאסטאליס היות וידידו של הדוכס, הנסיך המאסקארי, הכיר את אמה.

מנגד, הלורד אינגראם יותר מדי נוח בפרק הזה. מדובר בפגישה הקודמת איתו הוא הרבה יותר חמום מוח ונרמז שהכעס נובע מטראומה בעברו. הייתי מניח שמציאות כמו זו תוציא יותר את הכעס והאומללות שבאופיו ולא תעשה אותו לשבר כלי.

המאבק מול כת הדרקון היה מעניין. אני מניח ש-"היא" זה גברת ערבה שעברה לצד האפל. אני שבהמשך נגלה יותר על הג'נטלמן ובן לאיזה מין הוא (אני מניח שהוא לא סאר'ראו.) וגם יותר על הקסם שיצר את חיילי הדרקון מכתחילה. אני מניח שהמרקחות של לאוקונדרה הן חלק מהתהליך שיוצר את המוטאנטים הללו.

לגבי הדוכס - נחיה ונראה...
לא ברור לדמויות כרגע מה עמדתו לגבי נשים בכלל, ונשים לוחמות בפרט. מצד שני, הוא גם לא משופע בבעלי ברית, ויתכן שהוא מצוי בסכנה...
לורד אינגראם נותר חסר אונים לגמרי - מרגע בו הבריונים של הבן שלו פנו כנגדו, אין לו יכולת לעצור את קאליסטה אפילו אם ירצה. אף אחד מהשומרים המבוגרים שנותרו תחת פיקודו לא היה מסכן את עצמו בלנסות להתמודד איתה. מלבד זאת, האמת הכתה לו בפרצוף באורח האכזרי ביותר - ששיאו בטירוף הגלוי של הבן שלו, ובאיום המאד מוחשי לשרוף אותו ואת אשתו בתוך האחוזה שלהם.
כך שמלבד להיות פתטי ולנסות לצעוק ולחלק פקודות פתטיות, אין לו אפשרויות רבות מדי...

לגבי מה שנגלה בהמשך, הכל תלוי למעשה בבחירה מאד עקרונית שתעשה השחקנית של אלאריס, ולמען האמת היא עוד טרם הודיעה לי, כך שאני לא יודע כרגע הרבה על מה שצפוי והיכן תתמקד בדיוק העלילה.

אני מוכרח לומר שהייתי מופתע מהקרב הסופי-אומנם סרג'נט דראקו השנוא חוסל סוף סוף,אבל אני מניח שהדמויות עשו איזה משגה חמור קודם,אם בסופו של דבר בני הדרקון הספיקו לבצע את הטקס שלהם.

בכל מקרה,הפרק היה מעניין,במיוחד קאליסטה,שהוכיחה את עצמה שוב כדמות משעשעת ומעניינת,והדרמה המשפחתית שלה,אם כי אני חייב להודות שאני לא מבין כיצד יכולה חבורת פשועים לאיים עד כדי כך על לורד פיאודאלי-אם הפושעים חזקים כל-כך,מדוע הם לא שולטים במחוז?

כדי להכשיל את הריטואל, אלאריס היתה חייבת לוותר על ההצלה של קאליסטה ולפעול מיד.
רק שאז כמובן, הכוח שהיה עומד לרשותה היה חלש בהרבה... שלא לדבר על כך שלאוקונדרה לא היתה נבלמת וממשיכה במעשי הטירוף שלה.
ההתקפה של הפושעים היתה כמובן הסחה, שנועדה לקנות זמן עבור הריטואל.

לגבי השאלה שהעלית, אני אשיב בציטוט מספר היסטוריה שעוסק בימי הבינים, ומסביר במשפט קולע על ההבדל בין ימי הביניים לתקופה הקלאסית:
"קודמתה של הטירה, הוילה הרומית, לא נזקקה לחומות להגנה. היא סמכה על הלגיונות הרומיים ועל החוק הרומי שיהיו לה למגן"
וזה נכון בדיוק גם למקרה הנוכחי; אמנם האחוזה של אינגראם היא בעלת חומות נמוכות, אולי מזכרת מדורות ישנים ואפלים יותר, היא לא מקום מבוצר ממש, ולא מיועדת לעמוד במצור או התקפה ממשית. כמו כל אחוזה הידרוסטית מהוגנת, היא סומכת על החוק ההידרוסטי שיגן עליה; ובמקרה הזה, גם על ידו המענישה של התאגיד. בנסיבות רגילות, לא היה שום סיכוי שכנופיית שודדים היתה מעזה להתקיף בגלוי כל-כך; הם היו מסיימים מהר מאד על חבל התליה.
אלא שבנסיבות האלו, כפי שג'ון הצעיר אומר 'החוקים השתנו' - השודדים פעלו בחסות מאמיני הדרקון, וכנראה האמינו שהללו יחפו עליהם; ושהחוק במחוז מתערער ומאפשר פעולה כזו. בוודאי כאשר הלורד הצעיר תומך בהם, ורוב השומרים באחוזה היו למעשה אנשיו - כך שכאשר אלו ערקו, האחוזה נשארה עם בערך עשרה אנשים, רובם מבוגרים, שיודעים להשתמש בנשק.
לורד אינגראם אולי מחזיק בזכויות על קרקעות מסביב לאחוזה, אבל הוא לא אציל פיאודלי ימי-בינימי שמחזיק כוח חמוש ממשי תחת ידו, מלבד משמר צנוע יחסית.
אם היה לו כוח גדול יותר ויכולות בנוסח ימי הביניים, אין ספק שהרועים של ג'ורסווראק היו נתונים בסכנה גדולה בהרבה לאורך כל התקופה שקדמה לקמפיין.