הפסקת עדכונים רציפים באתר "המגדל הלבן"

עקב הירידה בתדירות העדכונים של האתר ובכמות תוכנם, החלטתי, בעצה אחת עם נגה (JustRain) להפסיק לעדכן באופן קבוע את האתר. בהזמנות זו, אני מודיע על הפסקת כתיבת היצירה פרי עטי "משמר הסרגל" שפורסמה כאן ומודה לכל קוראיה. את ההודעה המלאה וקישור לדבריי בנושא מזווית אישית, ראו כאן.

הפורום ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית ואפשר ואף כדאי להמשיך ולדון ביצירות המופיעות באתר.

שמעון

תודה, על כל מה שהשקעת באתר.
האתר הזה תמיד היה בעיני המקום בו פאנפיקים טובים מתפרסמים.
עצוב לי לראות אותו מת.
תודה לך, תודה לגדעון ותודה לנגה על כל מה שהשקעתם בו במהלך הזמן.

עד כמה שזה היה צפוי, זה עדיין עגום.
המגדל הלבן יצג, מבחינתי לפחות, נסיון ליצור קול אלטרנטיבי בתחום ספרות המעריצים, אבל בסופו של דבר, למרות כל המאמצים, לא הצליחה להתבסס קהילה מתפתחת וחיה של כותבים וקוראים. נפלנו בין הפטיש לסדן, מצד אחד התעלמות וחוסר עניין מצד גורמים רבים בקהילות רלוונטיות, שביטלו את תחום הפאנפיקים כולו באורח גורף. מצד שני, סבלנו מ"ג'יהאד" מטופש והרסני של גורמים שמדברים בקול גדול על "נאורות", אבל מוכנים לשמוע את עצמם בלבד; אלו עשו הכל, כדי לנסות ולהשתיק, או לפחות להלעיג, את הקול היחודי של המגדל הלבן.
בסופו של דבר, גם אם המתקפה לכשעצמה נהדפה, הנזק - לא רק למגדל, אלא לעולם הפאנפיקים העברי כולו - היה בלתי הפיך. השנים הטובות והפוריות ביותר מבחינת הפאנפיקים בעברית, בוזבזו באורח חסר תקנה, בלא שהכוחות יתועלו ליצירת קהילה בוגרת ומשקיעה שתוכל להחזיק את התחום לטווח ארוך. התחום נשאר מבוסס על מספר קטן של אנשים, והם פשוט התעייפו בזה אחר זה (כולל אני, אני מודה).

ועל דרך ההתנהלות של קהילה מסויימת "לבוגרים", עדיף אפילו שלא לדבר... במקרה טוב, הם לא סייעו למאמץ. במקרה הרע, הם פגעו בו.

הפוטנציאל לכותבים בארץ הוא קטן בכל מקרה - ולא רק בשל המיעוט היחסי של דוברי עברית (יחסית לאנגלית ושפות אחרות). יתכן שבמדינה שה"הבון-טון" בה הוא חפיפניקיות, שפה עילגת ותכנים פופוליסטיים ורדודים נוסח "הפח הגדול"; שמצב הכותבים והסופרים בה מניה וביה הוא מתחת לכל ביקורת (ראו הכתבות שהופיעו בשבוע האחרון לגבי מצב שוק הספרים בכלל), יקשה עלינו להגיע למצב של קהילת כותבים (ועוד בתחום כמו פאנפיקים, שיש לו מתנגדים מכל הכיוונים), שיש בה מגוון של כותבים בוגרים בגילאים שונים, ושמשקיעה לא רק ב"סיפורי סדינים", אלא גם ובעיקר באיכות ועלילה.

בעבורי, זה בהחלט יום עצוב.
"The taste of defeat is bitter"




ו

האמנם?
האם אכן הסיבה לאי קיום קהילה מגובשת של כותבים היא העובדה כי יש שלושה פורומים שונים בעלי אג'נדות שונות?
או בגלל המחסור הכלל ארצי בתרבות כתובה? (אשר היא מבחינת אחוזים גדולה יותר מבמדינות אחרות כגון ארצות הברית)
האם אתה חושב שאילו הסיבות לכך? או שמה ישנו פגם בסיסי בפאנפיקשן? סך הכל, קהילה בריאה היא בעלת תחומי עניין רבים וקהילת הפאנפיקשן, הישראלית והכללית ממוקדת כמעט אך ורק בהארי פוטר.

האם יכול להיות כי קהילת פאנפיקשן היא ניסיון שנועד לכישלון?

שלושה פורומים שונים עם אג'נדות שונות זה לא בהכרח דבר רע,
מה שהיה גרוע, זה אותם אנשים שלא יכלו לסבול שקיימות אג'נדות שונות משלהם, והחלו בהחרמות, השמצות ושאר מרעין בישין - בהחלט, יש קשר בין המלחמה המטופשת ההיא, על נספחיה השונים, לבין המצב של התחום בכללותו.
ואגב, לו רק המגדל הלבן היה מגיע למצב פעילות ירוד, ניחא. אבל נראה שכל הפורומים, על האג'נדות השונות שלהם, נמצאים פחות או יותר באותו מצב. בזמנו שוחחתי עם מישהו שמבין מאד בענייני קהילות אינטרנטיות, ומכיר מעט את המצב גם בתחום הפאנפיקים (הגם שהוא עצמו לא עוסק בתחום), והוא אמר לי, פשוטו כמשמעו, שאם התחום לא ינצל את תקופת הפריחה והריבוי באנשים כדי ליצור לעצמו בסיס חזק, ולא יעבור מסוכה מסויימת, הזמן בשעון החול יגמר, ותהיה גוויעה.

אין לי מושג לעניין האחוזים של הכותבים, בוודאי לא יחסית למדינות אחרות.
אבל כאשר יש 400 מיליון דוברים של שפה מסויימת, מספיק אחוז הרבה יותר קטן של מתעניינים/פעילים בכדי להקים קהילות אינטרנטיות משגשגות, מאשר אצל דוברי שפה שיש לה כ-4 מיליון דוברים (נניח).

בפאנפיקשן יש, אכן, גם חולשה בסיסית - אבל היא לכשעצמה לא היתה חורצת את גורלו בדרך כזו, אלמלא הדברים האחרים (וראי את האתרים הרבים שיש באנגלית לתחום). העובדה שפאנפיקים נכתבו כמעט אך ורק על ה"פ (אולי ה"פ קורץ יותר לכותבים, בעיקר אבל לא רק מתחילים) היא ידועה, ובהחלט הייתי מעדיף שהמצב יהיה אחר - אבל מאחר שזה היה המצב, העדפתי שהמגדל "יזרום" איתו, מאשר יתקע את הראש בקיר.

כהערת אגב, אני לא ממש רואה גם קהילות אינטרנטיות משמעותיות לכתיבה ספוקלטיבית בכלל. פורום הסיפורים של האגודה למד"ב ופנטזיה שומם משהו. בתפוז עוד איכשהו, והם כנראה היחידים.

התעכבתי בתגובה בעיקר כיוון ש(כמו ששמעון יודע) היה לי קשה מאד להפוך את הפסקת העדכונים לעניין רשמי, ועדיין קצת קשה לי לקבל את זה.
הכרתי את הפאנפיקשן קצת מאוחר, ואת שיא שגשוגו פספסתי, אבל נפתחתי לתחום, חד וחלק, דרך המגדל הלבן. קשה לי להודות שזה נגמר, בעיקר מהסיבה הזו, אבל כנראה שזה ככה.
קשה לי עם הסגירה בעיקר מבחינה אישית, אם להודות על האמת, שכן המגדל משמעותי מאד עבורי. אך גם מבחינה כללית חבל לי שרבים יפסידו את הקהילה הפורה שיכולה היתה להיות כאן.
אני מניחה שאני מדברת בשם כל מי שאי פעם נהנה משיטוט במגדל כשאני אומרת תודה גדולה מאד לגדעון על ההקמה ועל התחזוק במשך שנים. וכמובן, גם לשמעון היקר, שניסה להשאיר את המגדל חי בכל כוחו (וש, אגב, חגג יום הולדת לפני כשבועיים. מזל טוב!).

לגבי ה"מלחמות". אני לא חושבת שיש לי הרבה מה להוסיף בעניינן. מלחמות הן עסק מטופש וזה נכון באינטרנט בדיוק כפי שזה נכון בין מדינות. בעקבות הוויכוחים המיותרים רבים הפסידו יצירות טובות, קשרים אנושיים טובים (ובתור מי שמכירה אנשים משני הצדדים באופן אישי, ללא ספק פוספסו קשרים כאלה) וכולם הפסידו אתרים מוצלחים ותחום שיכול היה לשגשג במשך עוד זמן. חבל.
(למישהו יש מחולל זמן אולי?)

מאחר ונגה כתבה כל כך יפה את מה שהיה לי לומר אסתפק בלהצטרף אליה - מצטרפת לתודות, לברכות ולצער.
חבל שכך מסתיים הסיפור.