• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הצעות לשה"ם מתחיל

zalmor

פונדקאי מהשורה
עד לא מזמן הייתי משחק AD&D עם עוד 5 חבר'ה ושה"ם לא כל כך רציני ועכשיו כשהשגנו את מו"ד 3 אני זה שהולך להיות שה"ם והייתי שמח לקבל כמה עצות משה"מים מנוסים או משחקנים שהיו/יש להם שה"מים טובים.
 
וואו איזה עול!
לתת עצות לשה"ם...
אני אתן לך את העצה שאני למדתי בדרך הקשה - תדע לזרום אבל גם להתעקש כשצריך.
איזה פילוסופי אני... לא. מה שאני מתכוון הוא ששה"ם טוב יודע לא להיות מקובע ולא להינעל על התנהלות ההרפתקה בדיוק כמו שהוא תכנן. תן לדמויות יד חופשית רבה ככל האפשר. תדע לאלתר. גם אם הם עושים את הדבר שנראה לך הכי טיפשי בעולם - תעצור ותחשוב: להם זה נראה הגיוני מסיבה זו או אחרת. יכול להיות שהם פשוט טיפשים - אבל אולי זה באשמתך. תתחשב בכל פרט בעלילה, שלא ייקרה מצב שהשחקנים פונים לתחום חקירה שאתה בכלל לא חשבת עליו אבל פתאום מסתבר שכל הרמזים מובילים לשם.
אז מתי להתעקש?
בכל מה שקשור לשחקנים. אתה השה"ם. אתה קובע את החוקים. אל תיגרר לויכוחים קטנוניים על חוקי מעמסה ותנועה. תדע להוריד את הרגל כשצריך (אוי זה נשמע רע מתורגם). כמובן שאל תדכא את השחקנים, אבל אם אתה קבעת משהו, ושחקן מתווכח איתך כי זה לא מתאים לו ומביא ראיות מהספר, זכותך להכריז קבל עם ועדה, הספר הוא רק המלצה! זה העולם שלך, עם החוקים של ואפילו עם הפיזיקה שלך. אם מקדם כוח המשיכה אצלך בעולם הוא 47 ולא 9.8, אז הדמויות לא יוכלו לקפוץ יותר מחצי ס"מ באוויר - שיימצאו פיתרון אחר. ולבסוף, קשה ככל שזה יהיה, אם שחקן הורס את המשחק - תעיף אותו מהקבוצה. גם אם זה החבר הכי טוב שלך, תסביר לו יפה שככה אי אפשר. תמיד יש הזדמנות שנייה - אבל יש שחקנים שפשוט לא יודעים לשחק.
אתם לא שומעים פה מירמור - אני מבטיח לכם - אני כבר השלמתי עם כל מי שהעפתי אי פעם מקבוצה. אבל אלה הלקחים החשובים שלמדתי במשך 9 שנותי כשה"ם במשחקי מבוכים ודרקונים לדורותיהם.
 
כל מה שאמרו מעלי נכון, והנה עוד קצת:

ב-14 שנותי כמנחה משחקי תפקידים למיניהם, למדתי שחשוב מאוד לדעת מה אתה רוצה מהמערכה שלך. יש שני סוגים עיקריים, ופשוט תחליט באיזה כיוון אתה הולך, כי זה יקבע דברים רבים לגבי החלטותיך העתידיות.
הסוג הראשון הוא "המערכה הפתוחה". השחקנים יוצרים דמויות לפי איך שבא להם, מה שנראה להם הכי מגניב, ולאחר מכן השה"מ מכין הרפתקאות כל פעם והדמויות נכנסות אליהן ועושות שמח. המערכה הזאת מאופיינת בכך שהיא לרוב עם "קצה פתוח", כלומר לא לשה"מ ולא לשחקנים יש מטרה נוספת מלבד פשוט להריץ את הדמויות שלהם בעולם בדיוני, ולעלות דרגות. רוב שחקני ה-D&D משחקים בדיוק ככה.
הסוג השני הוא "המערכה העלילתית". יש כוונה מאחורי המשחק, זאת מערכה עם התחלה וסוף מוגדרים, שאמורה לעבור לאורך עלילה מסויימת. החסרון הוא זמן ההכנה הארוך, ושזה קשה ליצור עלילה פתוחה מספיק בשביל שחקני משחקי תפקידים. היתרון הוא שכאשר יש כוונה מאחורי הדברים המתרחשים, אפשר לעשות עניין רב הרבה יותר. כך למשל אפשר לעשות מערכת "מסתורין" שבה מטרת הדמויות לחשוף מזימה חיייזרית להשתלט על התרבות המערבית, תוך שהדמויות מגלות שבעולם יש טכנולוגיה מתקדמת בהרבה ממה שהם תארו לעצמם, ואפילו מסתבר שחלק מהדמויות הם שיכפולים חייזריים או רובוטים וכן הלאה (הצורך להתמודד עם היותך לא-אנושי ואנושי בו-זמנית: האם עכשיו תעבור צד לרעים, או שמא טבעך הביולוגי לא הוא שקובע את האידיאולוגיה שלך?)
השה"מ מספר לשחקנים איזה סוג של מערכה הם עומדים לעבור ("אתם תשחקו משלחת סמוראים של דמיו מכובד ביפן הפאודלית; המערכה תתבסס על הרפתקאות מיתולוגיות ו-"מלחמה קרה" בין שני בתי אצולה"), בלי לגלות יותר מדי אבל מספיק בשביל לתת רושם ראשוני. בהתאם לכך הוא נותן (לרוב) קווי מנחה ליצירת הדמויות - אי אפשר להיות ברברי ביפן הפאודלית, נכון?
המערכה הזאת מוגבלת יותר, גם מבחינת שחקנים וגם מבחינת שה"מ, אבל ההגבלה יוצרת מיקוד שמביא להנאה גדולה יותר מסוג המשחק המסויים.
 
בזמן המשחק, נודעתי לכך לזה מאוד שימושי לשאול את עצמך בוויכוחים עם השחקנים וכו' את שתי השאלות הבאות:
האם הדבר שאני עושה כרגע או מה שאני חושב עליו כרגע יעזור לקידום העלילה?
יותר מכך, חשובה ביות השאלה: האם הדבר שאני עושה כרגע או מה שאני חושב עליו כרגע יתרום להנאתם של השחקנים או יפגע בהם?
הדבר הכי חשוב, הוא שהמשחק יהיה כיף.
 
חזרה
Top