תסתכל על הדוגמא הבאה:
השחקן גונב את החרב שעשה הנפח.
הנפח צועק:"חזור הנה מיד, גנב!"
השחקן (חוזר):"מה קרה?"
הנפח:"אל תהיה תמים, הרגע גנבת ממני חרב!"
השחקן(אשר במה שהוא מנסה להגיד, בעצם מנסה למשוך את הזמן, כדי שיהיה לא זמן לחשוב מה להגיד):"מה אמרת?, לא שמעתי."
הנפח:"תן לי את החרב אשר בידך!"
*בזמן שהרוויח, חשב השחקן על רעיון, הוא ירוץ לתוך הנפחיה, ישים את החרב במקום ובכך יגמר הענין*
השחקן:"הנה, אני אראה לך שהחרב נמצאת במקומה בתוך הנפחיה (הדמות רצה לתוך הנפחיה ומניחה את החרב במקום לפני שהנפח מגיע), הנה, רואה, אדוני הנפח, החרב במקומה."
הנפח:"הו!, אתה צודק, סליחה שחשדתי בך סתם, כאות סליחה, קבל את החרב, מתנה ממני."
הבנת את הנקודה שרציתי להעביר?
בעיקרון, השה"מ לא אמור לתת לשחקן יותר מ-5 שניות, תחשבו מה הדמות עושה בעצם באותו הזמן שהשחקן חוושב? מה? היא אומדת ולא עושה כלום?