תוהו טוב תמיד הייתה נטייה פופולארית, עוד בימי מוד"מ2, כי היא מאוד מאפשרת חיי הרפתקנות באופן שבו היא מוצגת - מורדים, אנטי-גיבורים וגיבורים פיקרסקיים, כאלה שלא כפופים לשום אדון או ממסד ובלי יותר מידי עכבות בחיסול הרשעים במקום נסיון לחנך אותם, להכניע אותם או להביא אותם להליך משפטי הוגן.
אבל צריך להבין את הרקע. במוד"מ2 נטייה הייתה חלק מאוד מרכזי באישיות הדמות ולמעשה "משחק דמות" במידה רבה היה משחק נטייה (עד כדי כך שהיית מאבד נק"נ אם התנהגת לא בהתאם לנטייה שלך או שינית אותה!) וממש המליצו לשה"מים לייצר קונפליטים ברמה של פעולות תנועת נוער בין המיקום שלך על הציר סדר-תוהו נגד המיקום שלך על הציר טוב-רע, למשל - אביר שנשבע אמונים לנסיך שמתגלה כילד-ז נוראי.
מו"ד 5 עדיין משתמשת בנטיות כי הן חלק מזהות המוצר, כמו עוצמות לחש וביהולדרים, אבל לגמרי ממסמסת את ההשלכות המשחקיות שלהן. הן סוג של קו מנחה לאישיות של הדמות, אבל נראה שספר הכללים ממש מתאמץ להתעלם מקיומן. הן כמו הבן המוזר של החברים של ההורים שחייבים להזמין לחתונות ובר מצוות כדי שהם לא יעלבו.
בגישה אחרת, אפשר להסתכל על הנטיות כמו שהן היו כשגארי גייגקס העתיק אותן ממורקוק שגנב אותן מפול אנדרסון. סוג של כוח קוסמי, שאתה יכול לשרת. זה שהנטייה שלך היא "תוהו", לא אומר בהכרח שאתה תוהני בהתנהגותך - רק שאתה מאמין שהתוהו הוא הכוח המעצב את העולם ושולט בו. אולי אתה חושב שככה זה צריך להיות, או שאתה שונא את זה אבל מאמין שהכוח של התוהו הוא בלתי נמנע וכל מה שאתה יכול זה לנסות לחתור תחתיו בפינות כשהוא לא שם לב.
בגדול, אני לא אוהב להשתמש בנטיות, אבל מצד שני אני לא חושב שהן כל כך חד משמעיות.
אנארכיה למשל. זה לכאורה ברור שאנארכיזם הוא תוהו, מה, לא? אז זהו, שלא, אנארכיזם הוא היעדר שלטון, לא היעדר סדר. הסדר יכול לבוא באופן טבעי, או על ידי התאגדות דמוקרטית או אנארכו-סינדיקליסטית. נטיות יכולות להיות כוח קוסמי שמתחתיו חונות הרבה פילוסופיות שלפעמים חוצות-נטייה.
