• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מהדורה 5 [מה' 5] אני קורא מכריכה לכריכה את אברון: תקומה מהמלחמה האחרונה

היו לי כמה שבועות עמוסים והספר ישב לו על המדף וחיכה, אבל בסוף השבוע האחרון סוף סוף ניגשתי אל Eberron: Rising from the Last War שיצא לאחרונה למהדורה החמישית של מבוכים ודרקונים.

אני אקרא את הספר בחלקים, עם פרק או שניים בכל כמה ימים, ואפרסם כאן את הרשמים מהתוכן. מוזמנים תמיד לשאול שאלות!


רקע קודם: לא הפעם הראשונה שאני קורא ספר מערכה על העולם. יש לי גם את ספר עולם המערכה המקורי של אברון, ממהדורה 3.5, את ספר ההרחבה שלו The Five Nations, ואת המדריך לשחקן באברון של המהדורה הרביעית. לכן, מדי פעם יהיו לי הערות על שינויים ביחס לעולם המערכה במהדורות הקודמות.

הכריכה: רכשתי את הספר בגרסה המהודרת שלו, שמציגה את שמי הלילה בעיר Sharn, עיר הצריחים, שהיא סוג של ניו יורק של שנות ה-20. יש המון מגלים משונים, חלקם מעופפים (העיר הוקמה על נקודת השקה למישור האוויר). וגם שתיים מספינות האוויר האייקוניות של אברון (בעצם מדובר בכלי רכב נדיר ויקר מאוד - רוב תושבי אברון עדיין מתניידים באמצעות כרכרות). על הכריכה האחורית מאוירת דמות מגזע המחושלים (Warforged).
הגרסה המהודרת מגיעה גם עם מפה גדולה (טרם פתחתי, אז אני לא יודע אם היא של כל עולם המערכה או רק של יבשת קהורבייר).
 
הקדמה: ברוכים הבאים לאברון
זה פרק די קצר (13 עמודים) שסוקר את העולם של אברון ומה עושה אותו שונה מהממלכות הנשכחות (שהן עולם המערכה העיקרי במהדורה 5). יש גם קצת מכאניקה - ככל שאתם מחשיבים את חוקי האופי והקשרים של מהדורה 5 כמכאניקה.
  • במהדורה 3.5 היה פרק שלם על ההיסטוריה העתיקה, עם ציר זמן ארוך, אבל כאן תמצתו (לטעמי בחוכמה) את כל ההיסטוריה העתיקה לפחות מעמוד אחד.
    יש מיתוס בריאה אוניברסלי שמשותף כמעט לכל תושבי העולם, לפיו היקום כולו נברא על ידי שלושה דרקונים קוסמיים - סיבריס, אברון וקהייבר. חוץ ממיתוס הבריאה, ידוע שפעם הייתה לגובלינים אימפריה, אבל היא קרסה בעקבות פלישה של מפלצות, ואחר כך הגיעו גם בני האנוש מיבשת אחרת, הפכו לגזע הנפוץ ביותר, ובסופו של דבר התאחדו תחת האימפריה של גאליפר. בזה בעצם מסתיימת ההיסטוריה העתיקה.
  • המערכה מתמקדת בעיקר ביבשת קהורבייר, שהיא יבשת הבית של הגובלינים ושל הננסים. יתר הגזעים - ובראשם בני האדם והאלפים - הגיעו מיבשות אחרות והשתקעו בקהורבייר רק באלף השנים האחרונות בערך. החיים בקהורבייר דומים לחיים באירופה שלנו, נכון לשנת 1880 בערך, אבל הקסם הוא מה שמניע את הטכנולוגיה. אז ספינות האוויר? הן קסומות. מי שמתחזק את הכל הם בעיקר בעלי מקצוע שנקראים Magewright, שזה כמו טבח שהפך ולמד רק את הלחש משרת בלתי נראה, או חקלאי שהלך ולמד רק את הלחש גרגרי מרפא, או עובד תחזוקה בבנק שמכיר רק את הלחשים נקישה ומנעול מאגי. במהדורה 3.5, זה היה מקצוע לדמויות בלי שחקן, כמו המקצועות "מומחה", "איש פשוט", "איש קרבות" ו"רופא אליל" שהופיעו במדריך לשליט המבוך של מהדורות 3-3.5.
  • יבשת קהורבייר יצא רק לאחרונה ממלחמה בת 102 שנים - המלחמה האחרונה. זו הייתה מלחמת עולם נוראית, וכמו מלחמת העולם הראשונה בעולמנו, כולם נגררו למאבק וכמעט כולם מרגישים בסוף שהם הפסידו. יש גם הרבה מדינו חדשות שקמו רק בעקבות המלחמה, כשכל מני מיעוטים הכריזו על עצמאות שקיבלה תוקף בהסכמי השלום. בסך הכל, המפה של קהורבייר מחולקת ל-12 מדינות מוכרות; מדינה אחת שהכריזה על עצמאות ואינה מוכרת בהסכם השלום אבל אף אחד לא נמצא במצב להתנגד אקטיבית; ושלושה אזורים גדולים שנחשבים לשטחי הפקר.
  • המלחמה צילקה את העולם, ויש המון רעיונות והצעות לסיבוכים שקשורים למלחמה ברקע של דמות מתחילה. היכן הדמות הייתה בזמן המלחמה? מה היא איבדה בעקבות המלחמה? מדוע היא הפכה להרפתקנית? הספר עושה שימוש אינטנסיבי ב"מכאניקה" של מאפיינים וקשרים, שהופיעה במקור בפרק הרקעים של הספר לשחקן - יש טבלאות עם כל מני רעיונות מעניינים, ובזמן יצירת דמות אפשר לבחור מהטבלה או לגלגל בה באקראי.
 
פרק 1: יצירת דמויות
יש כאן מלאאאא תוכן מכאני חדש שאפשר לאמץ למשחק הפרטי שלכם, אבל גם המון רקע.
  • יש כאן עוד בערך 13 טבלאות של אלמנטים מעניינים ברקע של דמות מתחילה, שאפשר לבחור בהן או לגלגל באקראי. האפשרויות נעות בין מתבקש ובין "איך חשבתם על זה?" אולי הגמד שלכם הפך להרפתקן כי גירשו אותו מארץ הגמדים; אבל אולי הננס שלכם הוא אחד מארבעה ננסים עם שם זהה, שהם ננסים נפרדים אבל בגלל טעות בירוקרטית הם נחשבים מבחינה משפטית כננס אחד, ולכן אתה מסובך בצרות של ננס אחר שיש לו את אותו השם כמוך.
  • גזעים חדשים למבוכים ודרקונים: עולם המערכה נכתב לפני שדמי-הדרקון והזדים הפכו לגזעי שחקן בולטים במשחק, לכן הפרק הזה מסביר איך הם משתלבים עכשיו בעולם - אבל הם נדירים מאוד, וכמעט לא זוכים לפוקוס בספר.
  • גזעים חדשים בעולם: באברון, אורקים וגזעי הגובלינים נחשבים לגזע שחקן. למיטב הבנתי, פסקאות הנתונים שלהם מועתקות בדיוק מספר ההרחבה "המדריך של וולו למפלצות", חוץ מזה שביטלו לאורק את המחסר לתבונה וגם ביטלו לו איזו יכולת משנית. לא ממש אהבתי את הביצוע, שם ואני גם לא אוהב את הביצוע פה. הגזעים החדשים האחרים הם הגזעים המיוחדים לאברון - Changeling, Kalashtar, Shifter,Warforged - ואני אוהב את הביצוע של כל אחד מהם.
  • סימני הדרקון - אז באברון יש קטע שאנשים נולדים לפעמים עם סימני לידה מיסטיים שנותנים להם כוחות שקשורים בקונספט של קדמה, כמו יצירה, ריפוי, אילוף של בעלי חיים וכן הלאה. זה תורשתי, ורוב האנשים עם סימן זהה שייכים למשפחה מורחבת אחת שגם משתמשת בכוחות שלה כדי לשלוט בגילדה שחוצה גבולות מדינתיים. המשפחות המסומנות הכריזו על ניטרליות בזמן המלחמה, אבל חלקן הרוויחו מהמלחמה בזכות פיתוח כלי נשק שהן מכרו לכל הצדדים. דמות שחקן עם סימן דרקון נחשבת לתת-סוג של הגזע שלה, כלומר אם אני משחק גמד עם סימן השמירה, אני משחק גמד ובוחר את תת הסוג "סימן השמירה" במקום לבחור את תת הסוג "גמד גבעות" או "גמד הרים".
    למעשה, יש כאן 12 תתי-סוג חדשים לגזעים. כולם מקבלים יכולת להטיל לחשים מסוימים כיכולת גזע, וגם תוסף של 1ק4 לתוצאה בבדיקות מיומנות מסוימות. אחד מהלחשים הוא לחש מספר ההרחבה "המדריך של זאנתאר להכל", ולכן מובא במלואו לצד תת-הסוג הרלוונטי. אז אפשר לומר שקיבלתם לחש חדש.
  • כשרונות חדשים: סימנים משוקצים הם סימני דרקון מקוללים, שהכוחות שלהם שליליים והשימוש בהם גורם ליצורים בסביבה לחלות. ניסו להכחיד אותם כמה פעמים ללא הצלחה. יש ארגון פשע שמנסה לאגד אנשים עם הסימנים הללו. שחקן יכול לבחור לדמות שלו כשרון שנותן לה סימן משוקץ. יש גם כשרון חדש שפתוח רק לאלפי יערות, ונותן להם להילחם טוב במיוחד בנשק חדש - הסימיטר הכפול. כשרון קצת סתמי לדעתי, אבל בטח יש מעריצים שזה קריטי להם.
  • רקע חדש - סוכן בית - זה רקע לדמויות שהן נציג רשמי של משפחה מסומנת, בגילדה שהמשפחה שלהם שולט בה. הדמות עצמה לא חייבת להיות עם סימן דרקון.
  • מקצוע חדש - Artificer - זה מקצוע שמתמקד בקסם שבחפצים. הוא עבר כמה גרסאות פלייטסט בעבר, והגרסה הסופית מוצלחת מאוד לטעמי. המקצוע הוא מטיל לחשים חלקי (כמו סייר או פלאדין) עם רשימת לחשים די מצומצמת. השטיק העיקרי שלו זה היכולת להטמיע תכונות קסומות בחפצים ולמעשה להפוך כל חפץ לחפץ-פלא חלש. אין לזה מגבלת זמן, אבל יש גבול כמה הטמעות פועלות בו-זמנית וגם אילו הטמעות הדמות מכירה. למקצוע יש שלושה נתיבים - אלכימאי לומד להכין שיקויים טוב יותר, הארטילראי יודע ליצור שרביטים שמהלכים בעצמם ויורים לחשים בשבילו, וחרש-הקרב יודע להילחם היטב עם נשק קפא"פ וגם מסתובב עם גולם-אבטחה שמלווה אותו.
  • פטרונים לקבוצה - יש כל מני כוחות חזקים שפועלים ביבשת קהורבייר, ולכן הרפתקנים עובדים בדרך כלל עבור מישהו שנותן להם קרסי עלילה להרפתקאות, לפחות בהתחלה. המכאניקה של פטרונים מזכירה קצת את המכאניקה של "ת'מה קבוצתית" מהמשחק "עיר בערפל" - השחקנים בוחרים ביחד את הפטרון שלהם כאשר הם יוצרים את הדמויות. הפטרון משותף לקבוצה כולה. יש כמה סוגי פטרונים, והם נותנים לדמויות מקום בטוח לנוח בו, שירותים מסוימים שהם ייחודיים או במחיר מוזל, וגם נותנים להרפתקנים יעדים להרפתקה ולפעמים משלמים להם את החשבון בסוף משימה מוצלחת. אצל חלק מהפטרונים יש גם המלצות למקצועות של הדמויות שצריכות להיות בקבוצה. כל סוג פטרון הוא כללי ("עיתון", "ישות על-טבעית") אבל יש גם דוגמה ספציפית ("העיתון רשומון קוראנברג", "המכשפה סורה-קל") שמגיעה עם תיאור של בני ברית ויריבים של הפטרון, שמשליכים גם על ההרפתקנים.
 
פלדריק אמר/ה:
נראה ממש ממש שווה! יש גרסאת פי די אף של הספר?
לצערי לא. מכשפי החוף לא מציעים גרסאות pdf של ספרי מו"ד 5 כמדיניות שנועדה למשוך אנשים להשתמש באתר D&D Beyond ולרכוש בו גישה לתוכן מהספר, במקום. הם כן מציעים למכירה קבצי pdf של ספרי העולם וההרפתקאות ממהדורה 3.5...
 
בקשר למפה, אני די בטוח שזו אותה מפה שמגיעה עם הגרסה הרגילה, לא?
בקשר לארטיפסר הוא תמיד היה בעיניי מקצוע נישתי לעולם ספציפי, פוט כי אני לא רואה אותו בעולם פנטזיה קלאסי. ממה שראיתי הוא עשוי היטב, פשוט פחות רלוונטי. אני גם לא מבין למה יש אלכימאי בספר הבסיס של פאת׳פיינדר 2 באותו אופן 😉
 
The oldman אמר/ה:
בקשר למפה, אני די בטוח שזו אותה מפה שמגיעה עם הגרסה הרגילה, לא?
ייתכן?
אני עכשיו בפרק סקירת העולם, ובתחילת הפרק כתוב שיש מפה מצורפת בסוף הספר. יש מצב שהיא קיימת באמת גם בגרסה הרגילה.

The oldman אמר/ה:
בקשר לארטיפסר הוא תמיד היה בעיניי מקצוע נישתי לעולם ספציפי, פוט כי אני לא רואה אותו בעולם פנטזיה קלאסי. ממה שראיתי הוא עשוי היטב, פשוט פחות רלוונטי. אני גם לא מבין למה יש אלכימאי בספר הבסיס של פאת׳פיינדר 2 באותו אופן 😉
הוא לא נישתי לעולם ספציפי, אלא נישתי לעולם מסוג מסוים. זה כמו פסיון, שלא בטוח שאתה רוצה אותו בכל עולם מערכה - או אפילו כמו פלאדין אם חושבים על זה, שיש עולמות מערכה שאין בהם פלאדין.
אבל מבחינת עולמות מערכה רשמיים של מו"ד, הוא מתאים יותר לאברון ולספלג'אמר, ופחות לכל עולם אחר.

כן יש פס צד שמתאר איך לשלב ארטיפיסרים בעולמות המערכה של הממלכות הנשכחות, רומח הדרקון וגרייהוק, אבל הוא לא מאוד משכנע.
 
הפסיון אמנם הוא גם מקצוע נישתי, אבל יותר קל לשלב אותו בעולמות אחרים, לפחות את הגרסה הרגילה שלו, דמויית מטיל הלחשים. בסופו של דבר, מבחינת העולם זה עוד "סוג" של מטיל לחשים ולא משהו שמשנה את היומ-יום. ארטיפסר לעומת זאת, בעיניי, הוא שילוב של קסם עם סוג-של טכנולוגיה מה שמשפיע יותר על העולם.
הסיבה שפסיונים לא כל-כך נפוצים היא לטעמי שהם לא מציעים מספיק חידוש לעומת מטילי הלחשים הקיימים. בסופו של דבר יש לחשים שמאפשרים הקסמת אדם, קריאת מחשבות, שליטה וכך הלאה...
 
אני מסכים לגבי הניתוח שלך לסיבה מדוע פסיונים אינם נפוצים יותר, אבל אני חושב שיש גם בעיה בכך שהרבה פעמים הפסיונים מוצגים כסוג נפרד של קסם שמנותק מכל קסם אחר, לא מושפעים לצורך העניין מלחש-נגד או משדה נוגד קסם וכן הלאה - וזה לא מתאים לכל עולם מערכה.

ארטיפיסר לא מחייב שילוב עם טכנולוגיה. נתיב האלכימאי הוא ארכיטיפ די הגיוני ברוב עולמות המערכה, ואני מניח שאפשר היה לעשות באותה מידה נתיב של קוסם-רונות שחוקק רונות על חפצים כדי לתת להם תכונות קסומות.
ועדיין, בגלל שהוא בא יד ביד עם ריבוי חפצי קסם זולים (גם אם מוגבלים בשימושים או בזמן), הארטיפיסר לא מתאים לכולם.
 
אני בדיוק מסיים את הקריאה של העותק שלי, ובתור אדם שלא מכיר את עולם המערכה מלפני כן הספר לא מותאם במיוחד לקריאה בסדר לפי הפרקים, ישנם שמות של ארגונים/יצורים/ממלכות שמופיעים בחלקים מוקדמים של הספר (בייחוד בפרק של בניית דמויות) והתיאור שלהם מגיע רק בפרקים מאוחרים יותר, כאשר חלקם מופיעים בפרקים המיועדים לשה"ם.
אני מרגיש שבקריאה שנייה אני אבין את העולם בצורה ברורה יותר ואוכל לחבר נקודות שלא יכולתי בקריאה ראשונה, שזה בסדר עבור אנשים שיש להם את הזמן להשקיע, אבל אני חושב שניתן היה לערוך את הספר בצורה טובה יותר, או לפחות מתאימה יותר לקוראים חדשים.
 
פרק 2: סקירה של העולם
  • החלק המשמעותי בפרק הוא סקירה מהירה של הארצות שמרכיבות את יבשת קהורבייר, כאשר כל ארץ מקבלת בערך עמוד או עמוד וחצי עם מידע יחסית סטריאוטיפי על הארץ וגם "קטע עיתונות" שמספר משהו מגניב על הארץ ומביא קרס עלילה מעניין (למשל שיש עימותים בין סטודנטים מלאומים שונים במכללה המאגית ארקניקס). המידע מוצג בצורה מוכוונת שחקן - כלומר הרבה מידע שהוא "ידוע לכל" ורעיונות לגבי הרקע של דמות שחקן ותפיסות העולם שלה.
  • אחר כך ישנה סקירה דומה גם על היבשות האחרות, אבל רובן לא מאוד מוכרות או שעדיין נחקרות ולכן המידע עליהן מצומצם - מלבד ארנאל, קבוצת האיים של האלפים הגבוהים, שזוכה לפירוט משמעותי יוצר. בניגוד לארצות של קהורבייר, כל יבשת מקבלת גם רעיונות לגבי הדרכים שבהם היא יכולה להיות "נוכחת" בהרפתקה בקהורבייר גם בלי שההרפתקים יגיעו אליה.
  • העולם התת קרקעי זוכה לאותו טיפול כמו היבשות. באברון, העולם התת קרקעי הוא מקום מוזר. אם חופרים עמוק מספיק, מגיעים בתכלס למישור נפרד וגהנומי.
  • לבסוף - סקירה על הדתות בעולם. באברון אין נוכחות פיזית של האלים, ולכן אין אלים אלא דתות פרופר והן סותרו זו את זו (אם כי הדת הפופולריות ביותר ביבשת קהורבייר מאמינה בקיומם של 15 אלים שלכל אחד מהם תחומי שליטה משלו).
  • יש שינוי בולט ביחס למהדורות הקודמות! את הדת "דמם של וול" (The Blood of Vol) הפכו מדת סדר-רע לדת ניטרלית שהיא פשוט צינית יחסית. היא עדיין קשורה לארגון הטרור "מסדר טופר האזמרגד" שמאגד מאמינים בסיעה קיצונית של הדת, אבל רוב המאמינים אינם משתייכים לארגון. לטעמי - הרבה יותר מעניין ככה מאשר דת מרושעת לחלוטין.
 
האמת שלא ממש אהבתי את השינוי של the blood of vol. במיוחד הפריע לי שינוי הגישה שלהם לאל-מוות - במקום לראות באל-מוות כדבר קדוש, עכשיו הם מתייחסים לזה כאל מעין קורבן נאצל של כוהנים בכירים למען המאמינים... מרגיש לי שזה לא היה הכרחי כדי להפוך אותם לנטרליים יותר, ופגם קצת בעניין שבדת הזאת.
 
אני חושב שזה דווקא רטקון מוצלח, בהתחשב בכך שמדובר בדת שהיא יחסית חדשה, עם מקורות די מפוקפקים, ועם קרע גדול מאוד בין המשרתים של ליידי אילמארו, בין המאמינים שתומכים במסדר טופר האזמרגד אבל לא בהכרח יודעים מי היא ליידי אילמארו ומה הסיפור שלה, ובין המאמינים "הלגיטימיים" שאינם מרושעים.

במהדורה 3.5 התיאור של "דמם של וול" הציג חבר'ה מרושעים עם אובססיה לדם, שמאמינים שיש כוח בדם, והתחביבים שלהם כוללים אהבה לשושלות ייחוס, רחצה בדם, והפיכה לאל-מתים. התיאור העדכני מציג חבר'ה מיואשים וציניים, שטוענים שהאלים לא קיימים ואם הם קיימים אז הם מרושעים, עם אובססיה לחיפוש אחרי חיי נצח, כאשר אל-מתים הם הפתרון הזמני הכי קרוב ולכן יש לגיטימציה של אל-מתים. זה ייצוג שמצד אחד פותח את הדת כדת לגיטימית לדמות שחקן (במיוחד מקרנאת ומנסיכויות לזאר, שם זו דת די נפוצה) ומצד שני הוא אמין בהתחשב בכך שהדת הזו
היא חזית לגיטימית של כוחות מרושעים - שאיבדו שליטה על החזית הלגיטימית שלהם והיא הלכה לה למצוא מאמינים שבכלל לא משרתים את המטרות של ליידי אילמארו.
 
the Nerubian אמר/ה:
אובססיה לחיפוש אחרי חיי נצח
טוב, השורה הזאת מזכירה לי קורס שאהבתי הסמסטר - אז זה משפר את הפרשנות הזאת בעיניי.
בכל זאת, אני ברגשות מעורבים לגבי הרטקון, בעיקר כי הם היו בין ה-villains החביבים עליי באברון ומרגיש לי שדיללו אותם. כלומר, קודם הם היו אירגון מרושע עם כוח פוליטי משמעותי אבל עכשיו הם אירגון שרק מיעוט מתוכו מרושע. גם אהבתי את הצורה בה הם ייצגו מצב בו ציבור גדול של אנשים תומך ברוע מבחירה, ואילו עכשיו מדובר בעוד מקרה של "כת מרושעת רימתה את הציבור".
 
אני חושב שזה פשוט פחות עובד כארגון ויותר כדת פרופר, עם זרמים ועם חיכוכים.

מבחינת ארגון, עדיין קיים מסדר טופר האזמרגד, שהוא ארגון מרושע שגם סוגד ככלל לדמם של וול, ובו אפשר לחלק את החברים בצורה גסה ל"לאומנים וגזענים שמשתמשים באל-מתים ככלי נשק נגד כל מי שהם מאשימים בהסכם השלום (כולל שלטונות המדינה של עצמם)" ול"המשרתים האמיתיים של מי שהמציאו את הדת הזו כדי להסתנן לכל מני מקומות", ושתי הקבוצות מרושעות, בתכלס.
 
פרק 3: שארן, עיר המגדלים
  • עיר המגדלים היא מעין ניו-יורק של אברון. היא העיר הגדולה והצפופה ביותר ביבשת קהורבייר (וכנראה בעולם), למרות שאינה עיר בירה. במהדורה 3.5, היא קיבלה ספר הרחבה משלה.
  • הפרק עושה עבודה ממש טובה בהצגת העיר ומידע רלוונטי להרפתקנים. בתכלס יש כאן חומר שיכול להחזיק קמפיין קצר שלם שמתרחש כולו בתוך העיר.
  • העיר נמצאת במקום אסטרטגי על ציר מסחר חשוב - כמו גיברלטר בעולמנו, היא הקצה הקרוב של יבשת קהורבייר "האירופאית" אל יבשת זנדריק "האפריקאית", והיא ניצבת מעל הכניסה אל נהר הפגיון ומאפשר מעבר ימי אל תוך היבשת. לכן, העיר הפכה מוקד רציני לסוחרים, למבריחים ולפליטים.
  • העיר גדלה כבר במשך מאות שנים, אבל הנהר מצד אחד וההרים מצד שני חוסמים את ההתרחבות שלה. למרבה המזל, העיר בנויה על נקודת השקה של מישור האוויר, מה שמעצים לחשים כמו נפילת נוצה וגם מאפשר בנייה לגבהים מגוחכים.
  • אגב גבהים, קל מאוד ליפול בשארן אבל קשה ליפול רחוק. יש טבלה חמודה שנותנת לך לגלגל באקראי במה נתקלה הדמות אם דחפו אותה מהמרפסת. ייתכן שהיא נופלת על גשר 6 מטרים מתחתיה, או על הרפיה חולפת, או שהיא נתפסת בלחש נפילת נוצה ואז פוגשת אשף שדורש תשלום בעבור הלחש. יש גם ידיעה חדשותית על שיכורים שנופלים לתוך כרכרות.
  • הפרק נותן מידע מועיל ומגניב על תרבות בעיר, מועדים חשובים, מערכות השלטון והמשפט, פעילויות ספורט, משמר העיר וארגוני פשיעה הפועלים בו ויכולים להיות פטרון או יריב.
  • לאחר מכן הפרק סוקר את חמשת הרבעים של העיר, כאשר כל רובע מחולק בצורה גסה לשלוש שכבות - ובכל שכבה יש רשימה של כמה שכונות מעניינות, דברים שניתן למצוא בהן, וקרסי עלילה להרפתקנים.
  • מלבד חמשת הרבעים העיקריים, לעיר יש גם כמה אזורים שהם לא חלק מאף רובע, והם מקבלים טיפול דומה אך פחות מפורט - עיר העננים היא שכונת יוקרה שבנויה באוויר, מעל למגדלים; הנמל נמצא לחופי העיר והוא עדיין לא בנוי לגובה; והקרביים הם אוסף שכונות תעשייתיות ומכרות שבנויים מתחת לאדמה.
  • אמרנו שאפשר להריץ מערכה שלמה בתוך העיר בלבד? יש גם מבוכים. שארן בנויה על שרידיה של עיר גובלינית עתיקה שניתן עוד לגשת אליה דרך הביוב המודרני שמתנקז אליה. עיר המתים היא מכלול שנחצב אל ההר הסמוך ומספרים ששוכן בו ליץ' שחוטף לפעמים עבדים חיים. המפלה היא כמה שכונות שנהרסו בעקבות פיגוע טרור בזמן המלחמה, ואף אחד לא ראה לנכון לשפץ אותן. הקומות התחתונות של אותם מגדלים התרסקו, ואילו חלקם העליון עוד תלוי באוויר ונתמך באמצעות מגדלים סמוכים. החורבות עוד מסתירות אל-מתים, וגם קבוצה של פושטים אלימים שהדעות חלוקות אם הם בני אנוש אחוזי דיבוק או ניסוי כושל לפיתוח חיילי-על שהשתחרר כאשר השכונות קרסו תחת המעבדה ממנה ברחו.

לסיכום, אחלה פרק. כשלושים עמודים של חומר מוצלח.
 
אני מסכים שהפרק מוצלח, בתנאי שמתחברים לשארן. איפשהוא תמיד כשאני קורא את העולם של אברון - זה מקום אחד שפחות מושך תמיד. אולי זה גם קשור לזה שערי ענק פחות מעניינות אותי באופן כללי, גם כששיחקתי קצת בפטולוס התעלמתי מההיבט "הענק" של העיר.
אני הרבה יותר אוהב את העולם מסביב ופחות את העיר.
 
רציתי לענות לשרשור הזה בעבר אך הגעתי לכך רק כעת.
אני בעיקר שחקן/ שה"מ ב 3.5/ PF, אך מזה זמן מה חושב על לעבור למהדורה 5. בעיקר בשל הפשטות שלה, ומכיוון שנראה לי שיותר פשוט לאלתר ולהתרכז בהרצת ההרפתקאה, במקום במכניקה (אחת הסיבות שהתחלתי גם להתעניין בואנור/ עולם המבוך).

וכעת שאני שומע שיש ספר לאברון? עולם המערכה האהוב עלי (אם הכינוי שלי לא הסגיר זאת, אם כי אני פשוט אוהב איך שזה נשמע). הרצתי מספר משחקים/ מערכות בעולם, ויש לי הרבה רעיונות אליו, וזה נשמע מצויין עד כה!

מספר הערות:
1- לגבי הדם של וול:
השינוי המתואר לא חדש למהדורה. הוא בא כבר במהדורה 3.5, בספר Faiths of Eberron. ספר מ-ע-ו-ל-ה! לא רק לחובבי אברון, אלא בכלל כגישה לבניית דתות ואמונות (דברים שונים שלצערי לא מתייחסים אליהם מספיק בעולם פנטזיה). כל דת ואמונה בספר שונות לחלוטין בתפיסה אחת מהשנייה.
אני לא קראתי את הספר המוצג כאן, אך לפי מה שרשמתם זה די אחד לאחד ההסבר בספר האמונות של אברון. בעקרון, הדת חושבת שכל מעבר הנשמות ל Dollurh (אם לא טעיתי לזכרוני) הוא גורל רע למדי, וצחוק של הבריאה. לכן הם דוחים את שאר האמונות ומנסים למצוא דרך להמנע מכך. אך חיי התמותה אינם מספיקים כדי למצוא פתרון, ולכן חלק הקריבו את עצמם והפכו לאל מתים בנסיון להמשיך לחקור ולמצוא פתרון לעולם הבא המוכר באברון. זו למעשה דת מאוד מעניינת בכך שהיא מקדשת את בני התמותה ואת נבחריהם המוותרים על אנושיותם, על מנת להלחם בגורל האכזר והבלתי נמנע שהבריאה/ האלים יצרו.
זו הדת... והסיפור שוול וארגוניה יצרו, אך שיצאו מכלל שליטתה. האל מתים הם מעין "קדושים נבחרים" וחלק גדול מהם הולך לכיוון כהונה.
חשוב לציין למי שלא מכיר את אברון, שאין באברון נוכחות מוכחת ומורגשת של האלים (כמו בממלכות נשכחות לדוגמא) וכוחם של אנשי הדת וכדומה מגיע מה... האמונה עצמה. זו תפיסה מאוד מעניינת...
(בספר האמונות של אברון מרחיבים על כך. שווה קריאה לכל מי שחשב לשחק דמות דתית רצינית, גם בעולם אחר. ויש שם גם דתות ממש מגניבות, כמו The Becoming God- דת של ה Warforged בתוך ה Mournland, המאמינים שהם יצירים של חזיונו של אל, אשר טרם נוצר, ושתפקידם הוא לבנות אותו! הם סורקים את ה Mournland אחר עתקים, חפצים וסודות שיאפשרו לבנות את האל שלהם, ולהביא אותו לעולם. :)
באמת אחד ההרחבות השוות מאוד ממליץ לקרוא!)

2- לגבי Sharn:
גם לכך היה ספר הרחבה ב 3.5- Sharn, city of towers. אודה שלא קראתי אותו לעומק, אך מטרתו הייתה בדיוק מה שרשמתם- לאפשר מערכה שלמה בעיר אחת. אני זוכר שהיו תגובות משולבות לספר- מצד אחד היה בו פירוט ברמה מאוד גבוהה, מצד שני הוא הרגיש לחלק (כמוני) מאוד מסועב ומסובך (בעיקר המתווה הפיזי של העיר- עיר מורכבת ותלת מימדית), אני שמח לשמוע שהפרק במהדורה החדשה יותר ברור ותמציתי.

3- Action points?
האם יש לכך מקבילה במהדורה 5? אני אישית אהבתי את המכניקה, אם כי הייתי מעט מצמצם אותה בדרגות גבוהות יותר.

לסיכום:
על פניו לפחות עד עתה בסקירה נשמע מאוד מבטיח. הרב (הלא מכני) נשמע לי דומה למדי מהדורה 3.5, עם שינויים פה ושם. אני מאמין שאם זה יצליח, אס יוציאו ספרי הרחבה מקבילים או דומים למה שהיה ב 3.5 (בעיקר היבשות האחרות). מרבית ספרי ההרחבה ב 3.5 היו מוצלחים למדי (להוציא מספר בודד) והוסיפו הרבה עומק ופירוט. בעת המעבר לגרסה 4 נקטע פס ספרי ההרחבה, אני סקרן אם יהיו כעת חדשים?

והאם יהיו הרפתקאות/ מודולים חדשים? לצערי מרבית מה שהוצא למהדורה 3.5 לא היה מאוד מוצלח (ישנם יוצאי דופן כמו ההרפתקאה ב Xen'dric שחתמה את קו ההרפקתאות שהחל ב Forgotten forge ועוד אחת או שתיים).
ממה שהבנתי המודולים שיוצאים למהדורה 5 באיכות משחקית טובה. סקרן לגבי מה שיצא לאברון, אם בכלל...

תודה רבה על הסקירה!
 
גם בהשוואה לספר המערכה של ארבע, אין הבדלים גדולים מדי ב lore של העולם. לזכרוני הוא גם עולם שלא מתפתח בניגוד למשל לממלכות נשכחות או גולאריון.
זה אומר שכל הספרים הישנים רלוונטיים.

בנוגע להרפתקאות לדעתי לא נראה הרפתקאות רשמיות בדפוס לעולם. אבל, הוא זמין ב dmguild ושם יש עוד הרפתקאות.
 
Kol Korran אמר/ה:
3- Action points?
האם יש לכך מקבילה במהדורה 5? אני אישית אהבתי את המכניקה, אם כי הייתי מעט מצמצם אותה בדרגות גבוהות יותר.
לא, אין מקבילה - אבל במהדורה 5 יש הרבה פחות יכולות מוגבלות ליום ויותר יכולות מוגבלות למנוחה קצרה (ואפילו אשף ודרואיד ממעגל האדמה מקבלים יכולת להחזיר חלק מהלחשים היומיים המנוצלים בזמן מנוחה קצרה). והיא גם סלחנית יותר לדמויות מתחילות. אז אין חוק חלופי כזה.

Kol Korran אמר/ה:
אני מאמין שאם זה יצליח, אס יוציאו ספרי הרחבה מקבילים או דומים למה שהיה ב 3.5 (בעיקר היבשות האחרות). מרבית ספרי ההרחבה ב 3.5 היו מוצלחים למדי (להוציא מספר בודד) והוסיפו הרבה עומק ופירוט. בעת המעבר לגרסה 4 נקטע פס ספרי ההרחבה, אני סקרן אם יהיו כעת חדשים?

והאם יהיו הרפתקאות/ מודולים חדשים? לצערי מרבית מה שהוצא למהדורה 3.5 לא היה מאוד מוצלח (ישנם יוצאי דופן כמו ההרפתקאה ב Xen'dric שחתמה את קו ההרפקתאות שהחל ב Forgotten forge ועוד אחת או שתיים).
ממה שהבנתי המודולים שיוצאים למהדורה 5 באיכות משחקית טובה. סקרן לגבי מה שיצא לאברון, אם בכלל...
קית' בייקר מוציא באופן עצמאי ספר הרחבה צד ג', עם אישור מיוחד מהחברה אבל לא נחשב ספר "רשמי". הספר ייקרא Exploring Eberron והוא אמור לכסות בעיקר תוכן מכאני שאמור היה להיכנס לספר הרשמי אבל ירד בעריכה (כמו Warlock של הדאלקיר שמפתח סימביונטים) וגם לעשות סקירה מעמיקה יותר של הגזעים והדתות (בסגנון Races of Eberron/ Faiths of Eberron) וסקירה קצרה של היבשות, המישורים והאוקיינוסים.

The oldman אמר/ה:
גם בהשוואה לספר המערכה של ארבע, אין הבדלים גדולים מדי ב lore של העולם. לזכרוני הוא גם עולם שלא מתפתח בניגוד למשל לממלכות נשכחות או גולאריון.
זה אומר שכל הספרים הישנים רלוונטיים.
נראה שההבדל המהותי היחיד הוא שהגמדים ב-Mror Holds נחלמים באופן פעיל בפלישה של תפלצות שמגיעות מתחת לאדמה, וחלק מהם התחילו להשתמש בסיביונטים כדי להילחם בהן.
הסימביונטים הופיעו כבר במהדורה 3.5 אבל הם היו "תלושים" במובן שאם הדמות שלך לוקחת אחד - לא ממש ברור איך אנשים מתייחסים לזה. עכשיו יש בערך שבט וחצי של גמדים שמסתובבים בגאון כשהם לובשים מפלצות, וזה נותן מושג טוב איך אנשים יתייחסו אל בן אנוש או אלף שמסתובב עם שריון שעשוי מבשר וקוצים.


פרק 4: הרפתקאות באברון
  • הפרק מתמקד בנקודות שכדאי לחשוב עליהן כשכותבים הרפתקה או מערכה באברון. בהתחלה יש סקירה כללית של דרכים לעשות גווני אפור מוסרי ושל דרכים לשמור את הנבלים בחיים בשביל שהדמויות יפגשו אותם יותר מפעם אחת. אחר כך יש הבחנה בין שני סוגים עיקריים של נבלים באברון - נבלים שהם אפורים ונבלים שהם רוע מוחלט.
  • המשך הפרק מציג "מיקודים עלילתיים" שתלויים בקונפליקט עיקרי או בנבל עיקרי, ומצביע על מוטיבים שכדאי לשלב במשחק ודברים שכדאי לחשוב עליהם אם משחקים במערכה עם הפוקוס הזה: לדוגמה מערכה שמתמקדת באיום של מסדר טופר האזמרגד, מערכה שמתמקדת בשומרי השער הדרואידיים או במערכה שמתמקדת במלחמה הקרה בין הממלכות. זה החלק העיקרי של הפרק.
  • כל מיקוד מערכה מגיע עם הצעות לדב"שים, הצעות לנבלים שנועדו "לתת פרצוף" לאיום, ועם הצעות לקרסי עלילה ולסוגי הרפתקאות.
  • עבור חלק מהאיומים, אין קביעה חד משמעית לגבי המטרות שלהם, ויש הצעות איך ההרפתקנים יכולים לסיים את האיום בצורה שאינה קרב עד המוות. הדוגמה הבולטת היא שלישיית המכשפות "הבנות של סורה-קל", שם מצוין במפורש שהמנחה צריך לחשוב עם עצמו מה המטרה האמיתית שלהן, ואם היא "אפורה", "שחורה" או "רוע מוחלט", ולבנות את האיום משם.
  • חלק ממיקודי המערכה כוללים מפה שימושית של אתר שאופייני למצוא במערכה כזו, כולל מועדון לילה של ארגון פשיעה, מצפה כוכבים, שרידי מצודה גובלינית עתיקה ואפילו מפות של סוגי הקרונות העיקריים ברכבת הברק. כל אתר כזה מקבל עמוד שלם של מפה גדולה או של מפות מספר קומות או חדרים נפרדים.
  • יש גם מקטע שסוקר את המישורים של אברון. הוא מרגיש לא שייך (כי אין כאן מיקוד עלילה של הרפתקאות במישורים, אלא סתם מידע על המישורים). מרגיש שצריך היה להיות בפרק 2.
  • בסוף הפרק יש הרפתקה מוכנה!
  • ההרפתקה לא ממש מתאימה לי בפרק הזה. בספר עולם המערכה למהדורה 3.5, הייתה הרפתקה כנספח בסוף הספר. נראה לי שגם במקרה הזה עדיף היה לשים את ההרפתקה בסוף הספר.
  • ההרפתקה מתרחשת בעיר שארן, יש בה פילם-נואר די חמוד וה"מבוך" האחרון שלה הוא מגדל של דירות מגורים זולות שבנוי מעל תחת רכבת, עם הרבה עוברים ושבים שאינם קשורים למאבק בין הדמויות ובין הנבלים אבל בהחלט עשויים להשפיע על הקרב הסופי.
  • ההרפתקה מתוארת כמתאימה לדמויות בדרגה 1, אבל בנקודת האמצע שלה מתחיל רצף קרבות די משוגע ולדעתי היא תהיה קשוחה מדי לדמויות בדרגה הראשונה. נראה לי נכון יותר לשחק אותה בדרגה 2.
  • חיפוש באינטרנט מעלה שההרפתקה - Forgotten Relics - נכתבה במיוחד עבור הספר הזה, אבל כאשר קראתי הייתה לי הרגשה שמדובר בתוכן ממוחזר ממהדורה 3.5. ראשית, כי בכמה נקודות הייתה התייחסות למיומנות "דיפלומטיה" במקום "שכנוע", אבל חשוב יותר - כי חלק מהקרבות בהרפתקה קשורים לסצנות המאוירות על כריכות חלק מהספרים של אברון ממהדורה 3.5. אני לא אכתוב אילו כדי לא להרוס לכם את ההפתעה.
  • סך הכל הרפתקה חמודה מאוד מבחינת סיפור, והיא גם מפגישה את הדמויות עם לפחות 3 ארגונים שפועלים בעיר שארן (וגם ארגון רביעי, אם הדמויות מצליחות לגלות איך הוא מעורב) ויכולים להפוך לפטרון או לצרות צרורות בעתיד. הסצנה המוצלחת מכולן היא כנראה משימת חקירה במועדון של מחושלים יחסית בתחילת ההרפתקה. המועדון עושה עבודה טובה מאוד בהערבת האווירה והמצב של מחושלים בחברה.
 
חזרה
Top