סה"כ מאז שנכנסתי לתחביב, יצא לי להנחות בערך שלוש פעמים (כולל הנחיה משותפת של חד"פ בסופ"ש האחרון). אני מאוד אוהב להיכנס לדמות ולשחק אותה מהפרספקטיבה שלה, עם קונספטים מעניינים ויחודיים, אבל משהו בהנחייה האחרונה גרם לי להיזכר כמה זה כיף להיות בסשן שהאתגר שלך הוא לא להילחם במפלצות ולשכנע מלכים לעשות דברים מגוכחים, אלא מול השחקנים - לא לדעת לאן הם יקחו את קרסי העלילה, ובזמן שאתה סוגר את הסצנה הנוכחית להתחיל לגבש בראש את הסצנה הבאה, להמציא דב"שים על המקום, ובכל זאת להוביל ולסחוף את השחקנים בתיאורים שלך ובנבכי המחשבות שלך, ולגלות להם עולמות. וכמובן, הסיפוק האדיר שמביא איתו סוף הסשן.
לא יצא לי להנחות הרבה בכלל, ובכל זאת אני חושב שאני מעדיף להנחות.
אגב, כהרגלי בקודש, לחצתי על הכפתור הלא נכון, ועכשיו אני רואה את תוצאות הסקר בלי אפשרות להצביע. טיפוסי מצידי.