• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מפלצות מו"ד גנריות ממקורות מזרח תיכוניים?

מו"ד לדורותיה מבוססת מאוד בכבדות על עולם האגדות והמיתולוגיה המערבי, וכוללת הרבה יצורים מהפולקלור האירופי (גובלינים, טרולים) והמיתולוגיה היוונית-רומית (פגסוס, מינוטאור ומדוזה כמובן, אבל גם סטירג'!). פה ושם, יש הבלחות של מיתולוגיות ופולקלור אחרים - מהמזרח הרחוק למשל (עוג מגי, רקשאסה).

אבל מה עם המזרח התיכון? אילו מפלצות מו"ד גנריות (להבדיל ממפלצות שנכתבו במיוחד לעולמות דמויי מזה"ת כמו אלקאדים) מגיעות מה"שכונה" שלנו?

אני מצליח להיזכר בממש מעטות:

גועל/ghoul - במקור הוא היה غول (ע'ול, מבוטא כמו "רול") - הוא לא היה אל-מת, אלא שד שלעיתים יכל להחליף צורה ונהג לאכול גופות שגנב מבתי קברות או סתם עוברי אורח.

באבאו/babau - מופיע בחלק מהמהדורות של מו"ד (במו"ד5 הוא נמצא במדריך וולו למפלצות) בתור שד קטלני ודי מסוכן. המקור הערבי שלו הוא הרבה יותר צנוע - بعبع (מבוטא כמו בעובעו או בעבעו), שהוא מן מפלץ-פחד לא ברור ושחור שנועד להבהיל ילדים כדי שיתנהגו יפה אחרת הוא יבוא בלילה ויקח אותם, קצת כמו הבוגימן מהפולקלור המערבי.

מומיה/mummy - קיימת באזורנו הרבה לפני שקראו לו המזרח התיכון מן הסתם, אבל השם הוא צורה לטינית של המילה הערבית مومياء שככל הנראה מתייחסת לביטומן בו השתמשו לחניטת המומיות, בגלל צבען השחור. מצד שני, אני לא חושב שמומיות הוצגו כאויבים שאפשר להילחם בהם לפני סרטי האימה של שנות השלושים.

ג'ין/jinn - הג'ינים לסוגייהם (עיפרית וכו') השונים מופיעים במו"ד כיצורים יסודניים, אבל ה-جن (נשמע פשוט כמו ג'ין) קיים במיתולוגיה האיסלאמית בלי הקשר יסודני מיוחד (אם כי הם נחשבים ליצירי אוויר ואש) אלא כשד על-טבעי, לעיתים יפה ולעיתים מכוער ומכוסה קשקשים ובעל שיניים, בהרבה מקרים מכונף, ולפעמים טוב ולפעמים רע.

מצליחים להיזכר בעוד יצורים מהסביבה שהגיעו למו"ד? מתלבט אם מאנטיקור הוא כזה - כי לכאורה הוא אמור להיות ממיתולוגיה פרסית, אבל מה שהגיע למו"ד עבר הרבה תיווך יווני בדרך.
 
אם אני זוכר נכון גם הציפור הענקית "רוק" מגיעה מקורה במזרח התיכון.

עריכה: עושה רושם שויקיפדיה תומכת בעניין, אם אנחנו בוחרים לקבל אותה כמקור מספק. היא מיוחסת שם לפרס, והפרסום שלה מיוחס להופעה באגדות אלף לילה ולילה.
 
הגולם מפראג אומנם.. מפראג, אבל מקור יהודי נחשב? ולכל הפחות השתמשו בשמות שהגיעו מהאזור עבור שטנים כמו אשמדאי, ממון, בעל ובעל זבוב ושדים כמו דאגון, למרות שאני חושב שזה ניחוש בטוח להגיד שהמקור הוא נוצרי רוב הזמן
 
ככל שאני חושב על זה, אז זה קצת מסובך להגדרה.
המומיה למשל - התלבטתי. זה לא בדיוק מופיע במיתולוגיה מזרח-תיכונית כלשהי. המומיות קדמו לכל הרעיון של המזרח התיכון (שזה בגדול שטחים שנשלטו מתישהו על ידי האימפריה העות'מאנית + פרס אבל בלי יוון והבלקן, או סתם האזורים שדיברו בהם בעיקר ערבית) ובכלל עד המאה העשרים אף אחד לא התייחס אליהן כאל אלמתים או אויבים.


Redcloak אמר/ה:
אם אני זוכר נכון גם הציפור הענקית "רוק" מגיעה מקורה במזרח התיכון.
הרוק אכן נכנס מצויין לקטגוריה הזו - הוא מכבב אפילו בעלילות סינבד המלח כחלק מסיפורי אלף-לילה-ולילה, ככה שהוא מזרח תיכוני במובהק.

פלאפי אמר/ה:
אם מומיה נחשב, אז גם ספינקס. ויש גם את הלאמאסו

כאמור, בנוגע למומיה אני מתלבט. הלאמאסו - אולי, הוא בהחלט מהמזרח התיכון אבל מהעולם הקדום יותר. הספינקס לעומת זאת קצת פחות נכנס לקטגוריה - הספינקס שמתואר במו"ד לדורותיה דומה יותר לגרוטסקה המכונפת מעלילותיו המפוקפקות של אדיפוס היווני (כן, ההוא מהתסביך) מאשר לספינקס מגיזה - שלא ברור איך המצרים הקדמונים קראו לו, אבל את השם ספינקס הוא קיבל בוודאות מהיוונים.

גאלאן אמר/ה:
הגולם מפראג אומנם.. מפראג, אבל מקור יהודי נחשב?

הגולם הוא מיתולוגיה יהודית-אירופית, לא מזרח תיכונית.

גאלאן אמר/ה:
ולכל הפחות השתמשו בשמות שהגיעו מהאזור עבור שטנים כמו אשמדאי, ממון, בעל ובעל זבוב ושדים כמו דאגון, למרות שאני חושב שזה ניחוש בטוח להגיד שהמקור הוא נוצרי רוב הזמן

כל השמות של השדים (חוץ מהבעבעו כנראה) הגיעו למו"ד דרך הדמונולוגיה הנוצרית, וכנראה שגארי גייגקס גם התבסס על ההצגה שלהם ב"אסופת מפלצות" מהמאה ה-19, "מילון הגהינום" של קולין דה פלאנסי:
https://www.pundak.co.il/forums/threads/40151
 
האגדות על גולם קדמו לספר "נפלאות המהר"ל" מאת הרב הקנדי יודל רוזנברג, שהוא הראשון שייחס למהר"ל מעשה של יצירת גולם: קודם למאה ה-20 יוחסה בריאה של גולם לכל מני רבנים מוכרים פחות.
הגלמים של מבוכים ודרקונים די אירופאיים באופי. יש מקורות שבהם רבנים או נביאים יוצרים גולם בתקופת בבל או קודם לכן, אבל מדובר בדרך כלל ביצור שנראה לחלוטין אנושי, ולא גוש חימר ענקי שעלול לצאת משליטה.

יצורים קלאסיים במבוכים ודרקונים מגיעים בעיקר מסיפורים שהיו מוכרים לכותבי המהדורות המוקדמות, שהיו אמריקאים או אנגלים. לכן כמעט כל היצורים המזרח-תיכונים במבוכים ודרקונים הם אלו שהופיעו באסופת אלף לילה ולילה (כמו הרוק והג'יני).

גועל - כאמור, שם היצור והיותו טורף-אדם או אוכל נבלות באמת מתחברים למקור המיתולוגי, אבל במקור הוא לא אל-מת.

מנטיקור - תיאור היצור וההתנהגות שלו תואמים לחלוטין לאלו שבדיווחים של רומאים משנת 70 לפני הספירה בערך. הרומאים (ספציפיות פיליניוס הזקן) חשבו שאלו דיווחים מוגזמים ושקריים, כך שכנראה שהמנטיקור של מו"ד די נאמן למנטיקור המקורי - למרות שאני לא מכיר בכלל את המקור הפרסי או העיראקי שעליו הוא מבוסס.

ספינקס - מה שכתבתי על המנטיקור זה יותר ממה שאפשר לומר על הספינקס המצרי. בתור התחלה, אין לנו מושג מה השם הנכון של היצור. היוונים קראו לו ספינקס כי הוא קצת דומה למפלצת מהמיתולוגיה היוונית, אבל כנראה שהדמיון מקרי (שני היצורים הם אריה עם פרצוף אנושי ולפעמים עם כנפיים). הספינקס של מבוכים ודרקונים מחולק לכמה סוגים וחלקם דומים לעיצוב הספינקס המצרי, אבל כנראה שאין שום קשר מלבד החזותי.

עוד יצורים פרסיים שהגיעו למו"ד הם הסימורג והלמאסו.

תיאמת דומה רק בשם שלה ובעובדה שהיא יצור ממשפחת הזוחלים. מישהו יודע להסביר איך הגענו מתיאמת המיתולוגית למלכת הדרקונים?

סלמנדרה - למיטב ידיעתי, הגמרא הוא המקור המוקדם ביותר ששרד, שבו הסלמנדרה מתוארת כלטאה שנולדת מתוך אש.
 
פרסומים רשמיים של מו"ד כנראה גם משתדלים להימנע מלהשתמש במונחים איסלאמיים מובהקים כדי לא להכעיס מוסלמים. כנראה סיפורו העצוב של סלמאן רושדי, שנאלץ להסתתר במשך שנים אחרי שכתב את "פסוקי השטן" בו יש קטעים שניתן לפרש כמעליבים כלפי מחמד ומקורביו, עמד לנגד עיני המחברים (הערת אגב: ספר משעמם, מעולם לא הצלחתי לסיים לקרוא אותו).

ב"אל קאדים" למשל הם ממש הלכו על קצות האצבעות כדי מצד אחד להעביר אווירה של סרטי טכניקולור בסגנון "לילות ערב" ומצד שני להתרחק מכל דבר שיזכיר אסלאם בכלל ובצורה מזלזלת בפרט. ציפורי האבאביל למשל, הופיעו באסופת המפלצות של אל קאדים, אבל שם קראו להן "ציפורי פיל" ודי צינזרו את ההקשר הדתי שלהן. גרסא משלי למו"ד 5 של ציפורים מהמיתולוגיה האסלאמית (אבאביל והדהד) יש דרך אגב בפורום, באחד מאתגרי הדרקונים ונתונים:
https://www.pundak.co.il/forums/threads/39798#p695133

אם הולכים לעולם הטרום-אסלאמי, אז הרבה מיתולוגיות הגיעו למערב דרך תיווך רומאי או יווני. הגריפון למשל מופיע במיתולוגיה הפרסית, רק ששם יש לו גם קרניים עיזיות-משהו, ואם הולכים עוד אחורה אז הוא מזכיר את האנזו מהמיתולוגיה השומרית שהוא גריפון לכל דבר רק הפוך - עם גוף, כנפיים ורגליים אחוריות של נשר וראש וגפיים קדמיות של אריה.

אפשר בינתיים לשים לב שיש מעט מאוד נוכחות "מזרח תיכונית" באסופות המפלצות הגנריות, וכמו שנרוביאן ציין - מה שיש הגיע כנראה דרך "אלף לילה ולילה" שהוא המיתולוגיה הערבית הכמעט-יחידה שמוכרת לקורא המערבי, שזכתה לפופולאריות רבה בעולם דובר האנגלית מאז שהופצה במאה ה-19 כספרות מפולפלת למבוגרים בלבד (אכן, בתרגום העברי של י. י. ריבלין יש כמה תיאורים... אממ.. נועזים מאוד).
 
dragonian אמר/ה:
לא ציינתם ג'ינים..

המפקד האלמוני אמר/ה:
ג'ין/jinn - הג'ינים לסוגייהם (עיפרית וכו') השונים מופיעים במו"ד כיצורים יסודניים, אבל ה-جن (נשמע פשוט כמו ג'ין) קיים במיתולוגיה האיסלאמית בלי הקשר יסודני מיוחד (אם כי הם נחשבים ליצירי אוויר ואש) אלא כשד על-טבעי, לעיתים יפה ולעיתים מכוער ומכוסה קשקשים ובעל שיניים, בהרבה מקרים מכונף, ולפעמים טוב ולפעמים רע.
 
אני נכשלתי בגלגול אינטלגנציה מסתבר.
אל קאדים נחשב?

ורקשאסה ונאגה זה מהודו.. אז לא, אני מניח.

אני חושב שאולי נחיל אפשר ליחס למכות מצרים.
במוד'מ מהתיאור של הקסמים ומקצוע כוהן היה וייבים תנכיים.
להפוך מטה לנחש, לקרוע מים וזימון נחיל.
אז אולי תרמתי משהו
כנראה שלא
 
חזרה
Top