ג׳ייסון בולמן על תהליכי המחשבה והיצירה של פאת׳פיינדר 2

בלוג עם כתבה קצת ישנה אבל עדיין מעניינת על הגישה של פאיזו לכתיבת המהדורה השנייה https://paizo.com/community/blog/v5748dyo6sgy4?New-Edition-the-Hard-Way
קצת מפתיעה אותי ההצהרה שכבר לפני עשר שנים, ישר עם היציאה לאור של המהדורה הראשונה הם הבינו שיש בה חוסרים מרכזיים. הרי הם תמכו בה בצורה נהדרת כל השנים האלו.
אני כן מאוד מתחבר מקריאה של המהדורה השנייה לאמירה שלה שהם שכתבו את הכל מאפס, ובעצם אין פרות קדושות.

מעניין בסך הכל. לא ממש התעניינתי במהדורה הזאת עד כה, ואני גם לא חושב שאכנס אליה לפחות עד שארגיש שמיציתי את מו"ד 5.
הגישה של להתחיל מאפס ולבחון את כל ההנחות מחדש נשמעת לי בריאה. יש הרבה כשלים שעוברים בירושה ממהדורה למהדורה (סיירים...), אז אולי זאת הזדמנות סוף סוף לתקן את הדברים האלה. וגם לפאת'פיינדר מה' 1 לא הצלחתי להיכנס חזק כי זה היה יותר מדי דומה ל3.5 וגרם לי סתם לבלבול ותסכול כשניסיתי ללמוד אותה, אז אולי זה הזדמנות לחוות פאת'פיינדר כמשהו שעומד בפני עצמו.
מצד שני, אם משנים יותר מדי אז אתה יכול בקלות לאבד את מה שמרגיש כמו D&D במשחק. מה שהרחיק אותי מכל מיני clones כמו עולמות פראיים וואנור זה שהם פשוט לא הרגישו כמו מו"ד. אני לא רואה סיבה לשחק חיקוי כשאפשר לשחק את הדבר המקורי. למזלנו מהדורה 5 גם הפכה את החוויה הזאת לפחות מתסכלת ויותר מזמינה לשחקנים חדשים, בלי לפגוע בתחושה הכללית.
כמו שאומרים, time will tell. בוא נראה עוד שנתיים שלוש כמה אחוזים מהקהילה הם הצליחו לגנוב ממהדורה 5 (בהנחה ששתי השיטות מיועדות לאותו קהל, שנשמע ככה על פי מה שהוא כותב).