• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפורי רקע טראומטיים

לרוב הדמויות ששיחקתי, היה סיפור רקע טראומטי, כלומר: הורים מתים, משפחה מתה, אתה רצחת את ההורים, נכלאת על לא כלום, חבר בגד בך, דברים כאלה.

חשבתי על זה, והגעתי למסקנה שאנשים עושים את זה משתי סיבות:
1. כדי לתת לדמות סיבה לעשות מה שהיא עושה.
2. כדי לא לתת לשה"מ לרצוח לך את המשפחה.

מה איתכם? שיחקתם פעם דמות על עבר טראומטי? מה היא? מה העבר?
 
עד כמה שדמויות עם עבר טראומטי הן נחמדות ופותחות הרבה מקום למשחק דמות, אני דווקא נהנה לשחק דמויות שלא חוו טראומה. אני מרגיש שאם סיפור הרקע של הדמות טרואמטי מדי, הוא פשוט הופך לכל מה שמגדיר אותה כדמות. הדמות שלך פשוט מתקפלת לתוך הקופסה של סיפור הרקע שלך, וקשה לתת לה להיות יותר מזה. את סיפורי הרקע הטראומטיים אני מעדיף לשמור לדב"שים, כמו שחלק מהשחקנים שלי יכולים להעיד.
אגב, אני מאמין שפורום משחקי תפקידים כללי מתאים יותר לעץ הזה, כיוון שהנושא לא מוגבל ספציפית למו"ד או פאת'פיינדרס.
 
סיפור טראומטי הוא "סיפור קלאסי", זה פשוט הסיפור שלא נכשל, זה לא הופך אותו לפחות טוב ובתוך הסיפורים הטראומטים יש גם מדרג פנימי, כך שסיפור טראומטי טוב הוא עדיין אופציה, זכורה לי בדיחה בזמנו של "מו"ד ברמה הקשה ביותר - כל הדמוית בלי סיפור רקע טראגי וכל המשפחה שלהן בחיים".

מניסיון זה סוג של "שלב" אתה מתחיל הרבה פעמים עם דמות בסיפור כזה, אבל אז הדמות ה10 שאתה בונה עם סיפור כזה או אחר משעממת אותך, אז אתה מנסה עוד משהו, אצלי בזמנו זה הייתה דמות שההרתפקאה נעצרה והמשיכה אחרי תקופה, אז הוחלט שהדמוית פשוט מתאחדות אחרי כמה שנים מחדש, אז הוספתי שהדמות שלי נישאה בפרק הזמן הזה, בשלב יותר מאוחר גם הכנסתי דמוית שנמצאות במערכת יחסים פעילה לפני שהמשחק התחיל, וכרגע אני מנסה לראות כיצד אפשר ליצור דמות שיש לה משפחה פעילה ומתקפדת, ועדיין לקיים לה סיפור רקע מוצלח.

אגב, נקודה ביחס לסיפור רקע טראגי- מה שאני אהבתי לעשות זה להשאיר מקום לסוף טוב בסיפור, המשפחה לא נרצחה, היא נלקחה בשבי ונמכרה לעבדות או דברים כאלה, לדעתי זה משפר את הסיפור ונותן מטרה חזקה יותר לדמות, זה כבר לא "אני אנקום" אלא "אני אציל"
 
כהערה כללית להרבה עצים שמתפרסמים פה - אני לא רואה סיבה לפרסם עץ על דמויות בכללי בפורום שמיועד ספציפית למו''ד ופאת'פיינדר, בעיקר בהיבט המכאני.

לנושא - סיפור רקע טראומטי זה... נושא קשה. אני לא מתנגד לזה, אבל צריך לדעת לכתוב אותו נכון כדי למצות את הפוטנציאל של הדבר ולא להשתמש בזה בצורה צולעת וקלישאתית. דמות שכל משפחתה נרצחה ורוצה לנקום זה... די שחוק, מה גם שרק שנאה מניעה את הדמות. דמות טראומטית מעניינת יכולה להיות אחת שרוצה להשתקם מהטראומה ולא לשקוע בשנאה, או משהו אחר.

אישית - במשך כל היסטוריית המשחק שלי יצרתי רק שתי דמויות טראומתיות - אחת אני אשחק ב''ההתפרקות'' של מגדל, והשנייה היא מאווי מ''קללת האלמוות''.
 
התחושה שלי היא שסיפור רקע בסגנון הורים מתים והכפר כולו נשרף בזמן שהייתי במסע ציד - זה סיפור רקע שבדרך כלל משוחק בצורה לא אמינה ולא מעניינת, והסיבה האמיתית שאנשים משתמשים בו היא כדי ליצור דמות שאין לה עיגון בעולם וחכן היא לא חייבת כלום לאף אחד מלבד ליתר הקבוצה. אין לה קרובי משפחה, אין לה חברי ילדות, לא אכפת לה מגורל ממלכת הגמדים - זו דמות ניטרלית לחלוטין ביחס ליתר העולם.
 
איך אמר מוטל בן פייסי החזן כשפייסי החזן וגב' פייסי מתו? "אשרי לי! יתום אני!"
זה די הגיוני שמישהו בלי משפחה ומחויבות יצא להרפתקאות, ככה שסביר שהרפתקנים יהיו יתומים וחסרי משפחה בתדירות גבוהה יותר משאר האוכלוסיה. אבל אתה לא חייב להרוג לו את המשפחה - הוא תמיד יכול להיות ממזר-ניאופים שהוריו התכחשו לו, בן שמיני בלי סיכוי לירושה שניסו לשלוח למנזר והוא ברח, או סתם הומו שזרקו אותו מהבית.
 
ועוד נקודה שעד לא עלתה כאן : זה אחד הכלים הכי נפוצים לעורר אמפתיה אצל .... ובכן, כולם.
תחשבו איך אתם מרגישים כשאתם קוראים על דמות שעברה לתפיסתה משהו מאוד טראומטי, אנחנו נצדיק כמעט את כל מה שהיא עושה מרוב רחמים עליה.
 
חזרה
Top