הרפתקאות קלאסיות ושינויים שהרבה אנשים עשו להן

גילוי נאות - לא כל כך שיחקתי בהרפתקאות מוכנות. תמיד העדפתי לכתוב בעצמי, אבל כן קראתי כמה וכמה מהן, ודיברתי עם אנשים ששיחקו בהרפתקאות מוכנות.

עושה רושם, שיש כמה הרפתקאות שעברו שינויים די עקביים בהשתלשלות העלילה שלהן.

למשל, ההרפתקה "קללתו של זנטון" (מו"ד בקופסאות) מתרחשת בארץ כמו-ויקינגית, שלאחרונה הדוכס השולט בה התחרפן והתחיל להוציא חוקים טיפשיים ובעיקר כאלה הפוגעים בגמדים, מה שמכניס אותו למסלול התנגשות עם ממלכת הגמדים השכנה. הדמויות צריכות לגלות שמי שגרם לו להשתגע זה כוהן רשע בשם זנטון שמגיע מארץ כמו-מונגולית, וצריך להביס את זנטון ולרפא את הדוכס לפני שהגמדים יתקפו.

זה קו העלילה הרשמי, אבל איכשהו כל אדם שני ששיחק בהרפתקה הזו סיפר שהם בכלל לא ניסו לגלות למה הדוכס השתגע אלא פשוט הצטרפו לפלישה הגמדית.

עוד הרפתקה שסבלה משינויים הייתה "קציר המלכה" (מו"ד בקופסאות) - הנבל הראשי שם היה לוחמת לא ממש שפויה בשם אילנה שרוצה להשתלט על איזה ברונות שהיא בטוחה שהיא היורשת החוקית שלה, אבל שמעתי מיותר מידי בוגרי חוגים שהמדריכים שלהם שהריצו להם גרסאות מותאמות למו"ד 3 או 4 של ההרפתקה הזו, החליטו מאיזה סיבה מוזרה מאוד להפוך את אילנה לטרנסג'נדר זועם.

איזה שינויים אתם מכירים בהרפתקאות שאמורות להיות "קלאסיות" או סתם נפוצות ומוכרות?

השינויים הדרמטיים האלה צריכים להתיירט (?) ע"י המנחים. המנחים צריכים לשים מגבלות מלשהם, ולהמציא סיבות למה צריך לרפא את הדוכס, לא כל שכן כותב ההרפתקה. למשל, היועץ של הדוכס הציע להם משהו שהם לא יכולים לסרב לו, או איים עליהם, והם חייבים לעשות את המשימה כדי לקבל את ה, או כדי להישאר בחיים.

מנחה טוב צריך לדעת לעשות את זה. אם אחד השחקנים עדיין מתעקש "להרוס" את המשחק, אז אפשר לתאר לו כיצד חץ נורה דרך החלון, והורג אותו. זה הכי פשוט. אולי טיפה סדיסטי, אבל עדיין זה צודק. מנחה לא אמור להגיע למצב שבו בהרפתקה מוכנה מראש הוא צריך לאלתר.

זהו, שאם מסלילים שחקנים בכוח, הם נהנים הרבה פחות. אבל מעניין שרוב החברותו בישראל החליטו להצטרף לגמדים בתרחיש הזה במקום להציל את הדוכס משגעונו ולעצור את המלחמה.

מצד שני, הרמז לאופן בו ניתן להציל את הדוכס היה שתול בהרפתקה בצורה די מעצבנת שקל לפספס, אלא אם כן מסלילים גם את זה.

lonewolf אמר/ה:

השינויים הדרמטיים האלה צריכים להתיירט (?) ע"י המנחים. המנחים צריכים לשים מגבלות מלשהם, ולהמציא סיבות למה צריך לרפא את הדוכס, לא כל שכן כותב ההרפתקה. למשל, היועץ של הדוכס הציע להם משהו שהם לא יכולים לסרב לו, או איים עליהם, והם חייבים לעשות את המשימה כדי לקבל את ה, או כדי להישאר בחיים.

מנחה טוב צריך לדעת לעשות את זה. אם אחד השחקנים עדיין מתעקש "להרוס" את המשחק, אז אפשר לתאר לו כיצד חץ נורה דרך החלון, והורג אותו. זה הכי פשוט. אולי טיפה סדיסטי, אבל עדיין זה צודק. מנחה לא אמור להגיע למצב שבו בהרפתקה מוכנה מראש הוא צריך לאלתר.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

לא. זה מנחה גרוע.
מנחה טוב זורם עם החבורה או מצליח לשכנע אותם לחזור לקו העלילה. אין דבר גרוע יותר מלהכריח פעולות תחת איומי מוות או כליאה.
חייבים לאלתר בהרפתקה מוכנה מראש, הרפתקה טובה תתן מסגרת יציבה לאלתור.

התשובה הפשוטה ביותר היא פשוט להריץ נתיבי הרפתקאות,אבל במידה ומצאת הרפתקה שאתה כן רוצה להריץ וכן אוהב,אני אישית ממליץ מאוד לאלתר בסיטואציות לא צפויות.דווקא חלק מההנאה היא לגלות שבמקום להיכנס לתסביכים עלילתיים עם הכוהן מה שמו והדוכס מה שמו החבורה החליטה להצטרף לגמדים ולהרוג אותו.אני אישית נהנה הרבה יותר ממשחקים שלא צפויים מראש,כי אחרי הכול מרבית ההנאה ממשחקי התפקידים טמונה במסתורין העלילתי ובקטעים המפתיעים ולאו דווקא בסוף הצפוי מראש.
אגב,רק ישראלים יכולים לבחור להצטרף למרד במקום לנסות לברר מה קרה תגובה ישראלית סטנדרטית.מה שלא הולך בכוח ילך בעוד יותר כוח.

SandChicken אמר/ה:

מנחה טוב זורם עם החבורה או מצליח לשכנע אותם לחזור לקו העלילה.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

למעשה בקללתו של זנטון יש עזר ריילרודינג מובנה - כוהן צדיק בשם "אריק מפורסט", שנטייתו הצדיקה מונעת ממנו לעשות משהו נגד זנטון בעצמו (WTF?) אז הוא מנסה להפעיל את הדמויות ברמזים שהופכים ליותר ויותר גסים וגלויים, עד לרמה שהוא פשוט יטיל על אחת מהן לחש "משימה" כדי להכריח אותן לפעול בהתאם לתסריט ההרפתקה.

SandChicken אמר/ה:

לא. זה מנחה גרוע.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אני לא מסכים איתך. אולי השטיה פחות טובה, אבל מנחה שנותן להרפתקה לצאת מכלל שליטה, הוא מנחה נוראי. למשל, אם באיזשהו שלב בהרפתקה ההרפתקנים שטים בספינה, המנחה ידאג שהם לא ישוטו לאן שבא להם, כי זה יהרוס את ההרפתקה. למשל, שיחקתי פעם בהרפתקה שנערכה בכדור הארץ, ושטנו בספינה בים התיכון, והיינו צריכים להגיע למה שקוראים לו במציאות "סוריה". היינו חבורה של ילדים קטנים, הבוגר ביותר כיתה וו, וכולכם מבינים שמה שהכי רצינו זה להגיע לישראל. אבל מה, המדריך סידר את זה ככה, שדב"ש השיט את הספינה, ןלא שחקן. ככה לא הייתה לנו השפעה על המיקום ששטים אליו.

מנחה שהולך ראש בראש עם השחקנים ומסליל אותם לעלילה שתכנן הוא גרוע, ואני אומר את זה כאחד כזה לשעבר. לדעתי הכי כיף ללכת עם השחקנים והשטויות שלהם, אבל גם אם יש הרפתקה בנויה, פשוט לעולם אל תסליל שחקנים לקו ה״נכון״. תן להם מרחב פעולה, תזרום עם מה שהם עושים.

אבל גם מנחה שנותן לשחקנים שלו להתפרע הוא מנחה גרוע.

נא, מנחה שנותן לשחקנים שלו להתפרע הוא מנחה עם שחקנים גרועים. משחק תפקידים הוא חוויה שיתופית, זה אומר שלא כל האחריות נופלת על כתפיו של המנחה (אלא אם כן מדובר במנחה בתשלום).

המטרה שלך כמנחה היא לא למנוע מהשחקנים שלך את זכות הבחירה שלהם- אלא לוודא שהם ירצו לבצע את הבחירה שתקדם את העלילה (גם אם זו לאו דווקא הבחירה שציפית לה).

lonewolf אמר/ה:

אם אחד השחקנים עדיין מתעקש "להרוס" את המשחק, אז אפשר לתאר לו כיצד חץ נורה דרך החלון, והורג אותו.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

למעשה הפתרון הזה מופיע במדריך לשה"ם כמוצא אחרון. להסביר לשחקן שמתעקש להרוס את ההרפתקה והולך בכוונה נגד העלילה או השחקנים או סתם פוגע בהנאה של כולם בכל דרך אחרת שהיא (למשל מבטל פגישות באופן סדרתי ברגע האחרון) שאי אפשר להמשיך לשחק איתו ולאחל לו בהצלחה בהמשך חייו.

lonewolf אמר/ה:

אם באיזשהו שלב בהרפתקה ההרפתקנים שטים בספינה, המנחה ידאג שהם לא ישוטו לאן שבא להם, כי זה יהרוס את ההרפתקה.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

לפעמים צריך להסליל, נכון, אבל אין סיבה לא לתת להם לשוט לאן שהם רוצים. שיעשו שם את הסייד קווסט שלהם (שתמציא על המקום אם צריך) ואז יחזרו לעלילה המרכזית.
ד"א, אין לי מושג מה היה במקרה שלך, אבל אם הייתי יודע שהשחקנים שלי היו רוצים לשוט לישראל, הייתי דואג לזה שהם ישוטו לשם כדי שהם ישמחו, כי לא אכפת לי לקרוא לארץ שלי "ישראל" במקום "סוריה" ולעיר הבירה שלה "ירושלים" במקום "דמשק". אין שום בעיה לשנות את השמות של המיקומות והדב"שים כך שיתאמיו לצרכך, או את התכולה של המיקומים האלה.
לדוגמא: אם אתה חייב שמתנקשים אנשי זאב ינסו לחסל את השחקנים, הם יכולים לתקוף אותם גם באחוזת הברון המקומי, גם בחורבות הטירה העתיקה, וגם בעמק האש - זה לא משנה לאן הם הולכים, המתנקשים ידעו על זה וחיכו להם שם. אם הדמויות צריכות להגיע אל אבן החכמים שבעמק האש ששמורה היטב על ידי ההידרה שבעמק האש, אבל הן פשוט מסרבות להגיע לשם כי לא הצלחת להסביר להן למה לעזאזל הן צריכות להגיע לעמק האש, הברון המקומי העביר את האבן לאחוזה שלו או שהליץ' גנב אותה משם ומיקם אותה בטירה החרבה, וכשהן מגיעות למקום האבן הן צריכות להילחם בשומר החלופי של האבן ואז הן מקבלות אותה כאוצר.
ככה אתה מוביל את השחקנים באף בדיוק לאן שאתה רוצה, והם בטוחים לגמרי שהם קיבלו את כל ההחלטות בעצמם.
(ברור שכן צריך לתת לשחקנים מרחב החלטה (עריכה: מסוים), פשוט אם לפעמים הסללה נוחה לך זה פתרון שאני מוצא כנחמד.)

lonewolf אמר/ה:

SandChicken אמר/ה:

לא. זה מנחה גרוע.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אני לא מסכים איתך. אולי השטיה פחות טובה, אבל מנחה שנותן להרפתקה לצאת מכלל שליטה, הוא מנחה נוראי. למשל, אם באיזשהו שלב בהרפתקה ההרפתקנים שטים בספינה, המנחה ידאג שהם לא ישוטו לאן שבא להם, כי זה יהרוס את ההרפתקה. למשל, שיחקתי פעם בהרפתקה שנערכה בכדור הארץ, ושטנו בספינה בים התיכון, והיינו צריכים להגיע למה שקוראים לו במציאות "סוריה". היינו חבורה של ילדים קטנים, הבוגר ביותר כיתה וו, וכולכם מבינים שמה שהכי רצינו זה להגיע לישראל. אבל מה, המדריך סידר את זה ככה, שדב"ש השיט את הספינה, ןלא שחקן. ככה לא הייתה לנו השפעה על המיקום ששטים אליו.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

מנחה צריך להכווין את השחקנים, אבל לא עם פטיש חמש קילו. בנוגע להתבדרות ההרפתקה, זה כבר תלוי לאן ועד כמה אבל בעיקרון המנחה צריך לזרום עם השחקנים מעט ולנתב אותם בחזרה למסלול בלי שישימו לב.