עימלאק
העימלאקים נראים כבני אדם לכל דבר, פרט לשני מאפיינים בולטים לעין - פיהם המלא בניבים מחודדים ומשולשים המזכירים ניבי כריש ומימדיהם העצומים, כאשר עימלאק טיפוסי מתנשא לגובה של קצת יותר משלושה מטרים. שיניהם המחודדות של העימלאקים מעידות על כך שתזונתם מורכבת אך ורק מבשר - והם מעדיפים את הבשר שלהם נא, מדמם ורצוי גם צורח ומתחנן שלא יאכלו אותו.
לא תמיד היו העימלאקים ענקים מרושעים ואכזריים. לפני שנים רבות הם היו כנופיה של שודדים חסרי מצפון ורבי עוצמה שרכבו על גמלים מהירים במדבריות, רצחו סוחרים ונוודים והשמידו ישובי ספר. הם סגדו לאליל צמא דמים אותו כינו "המאליכ" וזכו לשם "עימלאק" על שמו, עמו של מאליכ. אם כי העימלאקים מעולם לא היו עם במובן הנורמלי של המושג - לא היו להם משפחות, צאצאים או בנות זוג, ומספרם גדל רק כאשר אנשים מתועבים וחסרי מצפון הגיעו אליהם, הפגינו עוצמה ויכולת לעמוד בפני קבלת הפנים הרצחנית של העימלאקים לזרים, ונלחמו, פשוטו כמשמעו, על הזכות להצטרף אליהם ואל חייהם המרושעים והמגעילים.
בסופו של דבר לקורבנות העימלאקים נמאס מהם. נוודי המדבר, הרועים, הסוחרים ואנשי הכפרים ועיירות הספר כרתו ביניהם ברית ונשבעו לחסל את האיום העימלאקי אחת ולתמיד. העימלאקים נדחקו לעומק המדבר, בסיסיהם ומחנותיהם נהרסו והם הוכו על-פי חרב. האחרונים שבהם התבצרו במקדשו של המאליכ על הגבעה הצהובה ונערכו לקרב האחרון בו הובסו. מקדשו של המאליכ נחרב, פסלו המתועב נותץ, והגבעה הצהובה נחרשה ושוטחה במאמץ הנדסי כביר. העימלאקים עצמם נעלמו מעל פני האדמה, אבל כאן מסתיימת ההיסטוריה, ומתחילה האגדה.
האגדה מספרת כי אחרוני לוחמי העימלאקים התפללו למאליכ וקראו לו לעזרה, אך הוא בז לחולשתם ולא הקשיב. כשגברה מצוקתם במצור, הם הפנו את תפילותיהם אל מאלוכ, אחיו הנשכח והאפל של מאליכ. אל כה מפחיד עד שהעימלאקים עצמם סירבו לסגוד לו עד לרגע זה. ומאלוכ ענה לתפילותיהם והציע להם עסקה שהם לא יכלו לסרב לה - מחציתם ירדו לשאול לשרת אותו לנצח כלוחמיו בלגיונות התוהו, והמחצית הנותרת יקבלו את הכוח לנקום באויביהם. העימלאקים הסכימו והפילו ביניהם גורל, מי ירד לשאול ומי ישאר על פני האדמה. העיסקה נחתמה שעות ספורות לפני ההסתערות הסופית על מקדשו של המאליכ, והעימלאקים עצמם ניתצו את פסלו של אלילם. אלו מביניהם שנלחמו נגד הצבא התוקף עשו זאת ביאוש ואדישות למותם כי הם היו אלו שנגזר עליהם להתגשם בשאול בשירותו של מאלוכ. אבל מה קרה לחצי השני?
כאשר הצבא המנצח הרס את מקדשו של מאליכ, הם מצאו בדירים וברפתות מספר בהמות רזות ועלובות למראה - כבשים, פרות ועיזים מכונמות. למרות שהיו מי שדרשו לחסל אף את צאנם ובקרם של העימלאקים, כמה מהרועים התנגדו לכך - היה זה שלל עלוב, אך בכל זאת שלל ופיצוי זעום על הסבל שעברו מידי העימלאקים. הם רעו את הבהמות אל עדריהם, מבלי לדעת שהיו אלה העימלאקים ששינו את צורתם בקסם שהעניק להם מאלוכ. בהזדמנות הראשונה הם נמלטו, חלקם רצחו את אדוניהם החדשים. כשהם חזרו לצורתם האנושית, הם גילו את המתנה שקיבלו ממאלוכ, הכוח שהוא הבטיח להם כדי שיוכלו לנקום ולחזור לדרכיהם הרעות - מימדי-ענק, חיי נצח וכוחות כישוף מוזרים שבהם היכולת לשנות צורה. העימלאקים הסתתרו בהרים בלתי-נגישים ועמקים אבודים, ולאחר שהתבססו שם, החלו לזמום מזימות של חתרנות, רצח וחבלה כנגד המין האנושי כולו. הפעם הם מעדיפים לעבוד בהיחבא ככל הניתן, למודי לקח לא רק מתבוסתם הקודמת אלא גם בחשש מזעמו של המאליכ על כך שהפגינו חולשה ובגדו בו ברגע נפילתם.
עימלאק
ענק גדול, תוהו מרושע
דרג"ש: 10 או 16 עם שריון השאול.
נק"פ: 110 (13ק10 + 39)
מהירות: 30 רגל
תכונות: כוח 19 (4+), זריזות 10 (0+), כושר 17 (3+), תבונה 12 (1+), חוכמה 15 (2+), כריזמה 15 (2+)
חושים: ראיית חושך לטווח 60 רגל (18 מ'), הבחנה פסיבית 15
שפות: עימלאקית, מדוברת
אתגר: 7 (2900 נק"נ)
טריפה: אם העימלאק מוריד יריב ל-0 נק"פ, כפעולת בונוס הוא יכול לנעוץ בו את שיניו ולנגוס מבשרו. העימלאק מחדש לעצמו 10 (3ק6) נקודות פגיעה והקורבן נחשב למי שנכשל בגלגול הצלה אחד מפני מוות.
שריון השאול: כרצונו, העימלאק מזמן ממעמקי השאול שריון שחור, מוזר ובלתי מוחשי העשוי מההילה של מאלוכ עצמו שמרחפת סביבו העימלאק. שריון השאול נותן דרג"ש של 16 (ראה בנתונים).
שיסוף אכזרי: אם העימלאק פוגע פגיעה קריטית בנשק חותך, הנזק הנגרם משולש במקום להיות מוכפל.
הטלת לחשים פנימית:
העימלאק מסוגל להטיל מספר לחשים שקיבל במתנה ממאלוכ. לחשים אלו לא דורשים מרכיבים חומריים ותכונת הטלת הלחש שלהם היא חוכמה (ד"ק הצלה 13, 5+ להתקפה בקסם).
לפי רצון: היעלמות מעין, בידיון דגול
1 פעם ביום: בלבול, גוף ערפילי (עצמו בלבד), דלת מימדית, הזייה רצחנית
פעולות:
ריבוי התקפות: העימלאק מתקיף פעמים בתורו בקפא"פ. לרוב הוא נושא חרב ארוכה שמתאימה למימדיו הגדולים.
חרב ארוכה: התקפת קפא"פ 7+ לפגיעה, נזק 13 (2ק8 + 4) חותך או 15 (2ק10 + 4) חותך בשתי ידיים
שינוי צורה: העימלאק מסוגל לשנות את צורתו כרצונו לצורה של כל יצור דמוי אדם גדול או בינוני, או לצורה של כל חיה בדירוג אתגר 2 או פחות. כאשר הוא בצורת דמוי אדם, תכונותיו נשארות זהות, אך בצורת חיה הוא מקבל את התכונות של החיה (בדומה לשינוי צורה של דרואיד).
העימלאקים נראים כבני אדם לכל דבר, פרט לשני מאפיינים בולטים לעין - פיהם המלא בניבים מחודדים ומשולשים המזכירים ניבי כריש ומימדיהם העצומים, כאשר עימלאק טיפוסי מתנשא לגובה של קצת יותר משלושה מטרים. שיניהם המחודדות של העימלאקים מעידות על כך שתזונתם מורכבת אך ורק מבשר - והם מעדיפים את הבשר שלהם נא, מדמם ורצוי גם צורח ומתחנן שלא יאכלו אותו.
לא תמיד היו העימלאקים ענקים מרושעים ואכזריים. לפני שנים רבות הם היו כנופיה של שודדים חסרי מצפון ורבי עוצמה שרכבו על גמלים מהירים במדבריות, רצחו סוחרים ונוודים והשמידו ישובי ספר. הם סגדו לאליל צמא דמים אותו כינו "המאליכ" וזכו לשם "עימלאק" על שמו, עמו של מאליכ. אם כי העימלאקים מעולם לא היו עם במובן הנורמלי של המושג - לא היו להם משפחות, צאצאים או בנות זוג, ומספרם גדל רק כאשר אנשים מתועבים וחסרי מצפון הגיעו אליהם, הפגינו עוצמה ויכולת לעמוד בפני קבלת הפנים הרצחנית של העימלאקים לזרים, ונלחמו, פשוטו כמשמעו, על הזכות להצטרף אליהם ואל חייהם המרושעים והמגעילים.
בסופו של דבר לקורבנות העימלאקים נמאס מהם. נוודי המדבר, הרועים, הסוחרים ואנשי הכפרים ועיירות הספר כרתו ביניהם ברית ונשבעו לחסל את האיום העימלאקי אחת ולתמיד. העימלאקים נדחקו לעומק המדבר, בסיסיהם ומחנותיהם נהרסו והם הוכו על-פי חרב. האחרונים שבהם התבצרו במקדשו של המאליכ על הגבעה הצהובה ונערכו לקרב האחרון בו הובסו. מקדשו של המאליכ נחרב, פסלו המתועב נותץ, והגבעה הצהובה נחרשה ושוטחה במאמץ הנדסי כביר. העימלאקים עצמם נעלמו מעל פני האדמה, אבל כאן מסתיימת ההיסטוריה, ומתחילה האגדה.
האגדה מספרת כי אחרוני לוחמי העימלאקים התפללו למאליכ וקראו לו לעזרה, אך הוא בז לחולשתם ולא הקשיב. כשגברה מצוקתם במצור, הם הפנו את תפילותיהם אל מאלוכ, אחיו הנשכח והאפל של מאליכ. אל כה מפחיד עד שהעימלאקים עצמם סירבו לסגוד לו עד לרגע זה. ומאלוכ ענה לתפילותיהם והציע להם עסקה שהם לא יכלו לסרב לה - מחציתם ירדו לשאול לשרת אותו לנצח כלוחמיו בלגיונות התוהו, והמחצית הנותרת יקבלו את הכוח לנקום באויביהם. העימלאקים הסכימו והפילו ביניהם גורל, מי ירד לשאול ומי ישאר על פני האדמה. העיסקה נחתמה שעות ספורות לפני ההסתערות הסופית על מקדשו של המאליכ, והעימלאקים עצמם ניתצו את פסלו של אלילם. אלו מביניהם שנלחמו נגד הצבא התוקף עשו זאת ביאוש ואדישות למותם כי הם היו אלו שנגזר עליהם להתגשם בשאול בשירותו של מאלוכ. אבל מה קרה לחצי השני?
כאשר הצבא המנצח הרס את מקדשו של מאליכ, הם מצאו בדירים וברפתות מספר בהמות רזות ועלובות למראה - כבשים, פרות ועיזים מכונמות. למרות שהיו מי שדרשו לחסל אף את צאנם ובקרם של העימלאקים, כמה מהרועים התנגדו לכך - היה זה שלל עלוב, אך בכל זאת שלל ופיצוי זעום על הסבל שעברו מידי העימלאקים. הם רעו את הבהמות אל עדריהם, מבלי לדעת שהיו אלה העימלאקים ששינו את צורתם בקסם שהעניק להם מאלוכ. בהזדמנות הראשונה הם נמלטו, חלקם רצחו את אדוניהם החדשים. כשהם חזרו לצורתם האנושית, הם גילו את המתנה שקיבלו ממאלוכ, הכוח שהוא הבטיח להם כדי שיוכלו לנקום ולחזור לדרכיהם הרעות - מימדי-ענק, חיי נצח וכוחות כישוף מוזרים שבהם היכולת לשנות צורה. העימלאקים הסתתרו בהרים בלתי-נגישים ועמקים אבודים, ולאחר שהתבססו שם, החלו לזמום מזימות של חתרנות, רצח וחבלה כנגד המין האנושי כולו. הפעם הם מעדיפים לעבוד בהיחבא ככל הניתן, למודי לקח לא רק מתבוסתם הקודמת אלא גם בחשש מזעמו של המאליכ על כך שהפגינו חולשה ובגדו בו ברגע נפילתם.
עימלאק
ענק גדול, תוהו מרושע
דרג"ש: 10 או 16 עם שריון השאול.
נק"פ: 110 (13ק10 + 39)
מהירות: 30 רגל
תכונות: כוח 19 (4+), זריזות 10 (0+), כושר 17 (3+), תבונה 12 (1+), חוכמה 15 (2+), כריזמה 15 (2+)
חושים: ראיית חושך לטווח 60 רגל (18 מ'), הבחנה פסיבית 15
שפות: עימלאקית, מדוברת
אתגר: 7 (2900 נק"נ)
טריפה: אם העימלאק מוריד יריב ל-0 נק"פ, כפעולת בונוס הוא יכול לנעוץ בו את שיניו ולנגוס מבשרו. העימלאק מחדש לעצמו 10 (3ק6) נקודות פגיעה והקורבן נחשב למי שנכשל בגלגול הצלה אחד מפני מוות.
שריון השאול: כרצונו, העימלאק מזמן ממעמקי השאול שריון שחור, מוזר ובלתי מוחשי העשוי מההילה של מאלוכ עצמו שמרחפת סביבו העימלאק. שריון השאול נותן דרג"ש של 16 (ראה בנתונים).
שיסוף אכזרי: אם העימלאק פוגע פגיעה קריטית בנשק חותך, הנזק הנגרם משולש במקום להיות מוכפל.
הטלת לחשים פנימית:
העימלאק מסוגל להטיל מספר לחשים שקיבל במתנה ממאלוכ. לחשים אלו לא דורשים מרכיבים חומריים ותכונת הטלת הלחש שלהם היא חוכמה (ד"ק הצלה 13, 5+ להתקפה בקסם).
לפי רצון: היעלמות מעין, בידיון דגול
1 פעם ביום: בלבול, גוף ערפילי (עצמו בלבד), דלת מימדית, הזייה רצחנית
פעולות:
ריבוי התקפות: העימלאק מתקיף פעמים בתורו בקפא"פ. לרוב הוא נושא חרב ארוכה שמתאימה למימדיו הגדולים.
חרב ארוכה: התקפת קפא"פ 7+ לפגיעה, נזק 13 (2ק8 + 4) חותך או 15 (2ק10 + 4) חותך בשתי ידיים
שינוי צורה: העימלאק מסוגל לשנות את צורתו כרצונו לצורה של כל יצור דמוי אדם גדול או בינוני, או לצורה של כל חיה בדירוג אתגר 2 או פחות. כאשר הוא בצורת דמוי אדם, תכונותיו נשארות זהות, אך בצורת חיה הוא מקבל את התכונות של החיה (בדומה לשינוי צורה של דרואיד).
