• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עד כמה הגיבורים שלכם הם ... אפיים

ריפרפתי לאחרונה בספר המערכה של טל-דורה, המערכה של קריטקל רול וקראתי על העלילות של Vox Machina - והם ממש שינו את העולם.
להבנתי הם הביסו את מועצת הדרקונים ששלטה בערך בכל העולם במהלך המערכה שלהם. לא ראיתי את הסדרה אבל זה בגדול מה שהבנתי
זה קצת מזכיר לי את רומח הדרקון, במובן שגם שם ההרפתקאות (שדומות לספרים) נותנות לדמויות את ההזדמנות להביס את טקהזיס בכבודה ובעצמה ולמעשה לשחרר את כל קרין מעול העריצות. זה גרם לי לחשוב שבמערכות שאני מריץ (ושמגיעות לדרגות גבוהות :devil: ) לרוב הההשפעה של הדמויות הן ברמת הממלכה/עיר/מחוז וכך הלאה. למשל במערכה של מבוכים ודרקונים מה' 4, שהסתיימה בדרגה 18 - הדמויות עצרו פלישה של ענקים אל איי הסערה. אז הם הצילו את האי צור, אבל לא את כל העולם.
גם במערכה הנוכחית שאני מריץ, של מורדי השאול, הם מצילים את העיר קינטרגו ואת המחוז שמסביב לעיר מהממלכה המרושעת צ'ליאקס, אבל לא באמת מביסים את כל הממלכה וברמת העולם זה שינוי מינורי.

כנראה שזו העדפה שלי, גם כשאני מריץ מערכות וגם כשאני כותב הרפתקות, שהדמויות הן אכן גיבורות אבל העולם ממשיך לצעוד. גם בהצלחה אדירה הם יותר גיבורים של מדינה אחת מאשר גיבורים של העולם כולו. אבל בלא מעט מהמערכות היותר מפורסמות, נראה שאכן הגיבורים הם ממש אפיים - מה שיותר מזכיר לי את הנשגבים מאשר מבוכים ודרקונים.
אז איך זה עובד במערכות שלכם? מה אתם מעדיפים?
 
לדעתי אפיות של גיבורים לא נמדדת ברמת ההשפעה שלהם על העולם אלא באופי המערכה והגיבורים. מערכה אפית היא לדוגמה מערכה שבה הגיבורים מנסים להציל כפר (או עיר, או ממלכה, או את העולם) מאיום כלשהו (בין אם זה שבט ברברי זניח או שר האופל). הדמויות בה יהיו אביריות, טובות לב (יחסית), גיבוריות ומאוד... טוב, אפיות, כאלו שגם אחרי מותן יזכרו אותן כגיבורים וישירו עליהן בלדות. במערכה לא-אפית הדמויות יפעלו לטובתן האישית - לדוגמה, הן ישחטו דרקונים בשביל הזהב שלהם, לא כי הם עשו משהו רע. הגיבורים יהיו נכלוליים יותר, ציניים יותר, ערמומיים ובנטייה נייטרלית.

אני אישית מסוגל להנות משני המשחקים. רוב הדמויות שלי, כשאני חושב על זה, הן לא-אפיות, וגם המשחק שאני מריץ הוא לא בדיוק אפי (אולי חוץ מקו העלילה של ג'ון, וגם פה אני בספק). דמות אפית ששיחקתי היא פריטיגר מבני המפלצות (בגרסה הסופית שלו - לא בגרסה המוקדמת יותר שהיתה מניאקית ותככנית), שהיה טוב לב, אצילי למדי, ורצה להגן על אילהארה ובני המפלצות, וכמובן על אהובתו מונה (שבסוף מתה בקרב הסופי, מה שהביא לסופו הטראגי והראוי - התאבדות מצער...). המשחק עצמו היה די אפי, או לפחות היה כזה אלמלא קאגה ריו שהיה רוצח שכיר קר וחסר מצפון...
 
כשאני מריץ, המשחק אפי. גורל העולם כולו עומד בידי הגיבורים, או לפחות העולם הידוע. כשאלים וישויות עליונות מתערבים (מה שאני אוהב שקורה הרבה), המשחק חייב להיות בסדר גודל גדול.
דווקא בני המפלצות היה יחסית ממוקד בממלכה קטנה ולא מוכרת, אבל בצילו של הצל, וכך גם שאר ההרפתקאות שאני מריץ, אני ללא מריץ לדמויות אפיות.
וכשחקן? גם. בהרפתקה שסיימתי לא מזמן הבסנו נסיך שדים עתיק ורב עוצמה, את הטאראסק, מנענו מלחמת עולם ובאופן כללי הצלנו את העולם כולו. ובהרפתקה הנוכחית שאני משחק במשחק חי, אנחנו צריכים לעצור את סוף העולם.
בפונדק המצב קצת אחרת, כי אלי לא כלכך אפית...
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
המשחק עצמו היה די אפי, או לפחות היה כזה אלמלא קאגה ריו שהיה רוצח שכיר קר וחסר מצפון...
ובכול זאת הוא היה יכול לחסל את פיטרגו לפני שהוא היה מספיק לבטא את השם של עצמו...

בכל מקרה במשחקים שהשה"ם הקבוע שלי הריץ לרוב זה היה איום מקומי, וגם כאשר זה לא היה הייתה ההרגשה שפשוט נמנע מזה לעלות "לרמה הבאה".
 
tkhag1 אמר/ה:
בכול זאת הוא היה יכול לחסל את פיטרגו לפני שהוא היה מספיק לבטא את השם של עצמו...
''כוד השופט, נכון שרצחתי נשים וילדים רק תמורת כסף, אבל תחשוב על כל האנשים בעיר שלא רצחתי!''...
 
אידיאלית, אם מריצים קמפיין שמתחיל בדרגה 1-4 ומסתיים באזור דרגה 18-20, אני חושב שהדמויות צריכות להתקדם בהדרגה מאיומים הולכים ומתגברים, ולהיות אחראים להצלתו של חלק גדול יותר ויותר מהעולם. הרפתקאות לדרגות נמוכות זה תמיד להציל איזה איכר מגובלינים, משם כל הגיבורים מתחילים ושם הם צוברים את השם שלהם. אחר כך מתקדמים ללהביס את ההובגובלינים ששלחו את הגובלינים האלה לבזוז את הכפר, משם לענק הגבעות שמשליט את מרותו על גובליניאודים בחבל הארץ הזה, לנקרומנסר שמכפיף אליו את ענקי הגבעות בכל הממלכה וכו וכו. כמובן לא כל הקווסטים צריכים להיות קשורים, אבל זה דוגמא לאיך דמויות במערכת פנטזיה 'אמורות' להתקדם בחיים. על כן, הקצה הברור להתקדמות הזאת זה שבסופו של דבר הם יצילו את כל העולם, ולפעמים גם עולמות\מישורים נוספים.

הקונספט שלפיו הדמויות הן גיבורות מקומיות אבל העולם ממשיך להתקדם בלעדיהם לדעתי מפספס הזדמנות לקתרזיס ראוי במבוכים ודרקונים. זה מתאים לדרגות נמוכות ובינוניות כדי לתת לשחקנים איזושהי הגבלת-אגו ותחושה של עולם מציאותי שקיים גם בלעדיהם. אבל לדעתי כשמגיעים כבר לדרגות גבוהות (11+ ברוב המשחקים), מה שנתון על הכף כבר צריך להיות איזשהו עניין גלובלי. גם אם לא מצילים את כל העולם, לפחות משנים את ההסטוריה בצורה משמעותית.
כל סיפור אפי ומגניב שאני מכיר, ושעל בסיס סיפורים כאלו אני רוצה לבסס את המשחקים שלי, מתחיל בכך שהגיבור הוא כלומניק ומסתיים בהצלת העולם. פרודו בתחילת שר הטבעות לא יצא מעולם מהכפר שבו הוא גר ואף פעם לא החזיק חרב, ובסופו מלך בני האדם קד לו קידה כתודה על כך שהציל חלק נכבד מהעולם מגורל אכזר. במטריקס, ניאו מתחיל כהאקר אנונימי שלא יודע יותר מדי ומסיים כמשיח המציל את האנושות מכליון. בסטאר וורס לוק סקייווקר הוא חוואי לחות שאף פעם לא עזב את הכוכב שלו, ובסוף הטרילוגיה הוא אמן ג'דיי שהביס את קיסר הגלקסיה האכזר. וכמובן שכל הגיבורים האלה לא מגיעים ישר מקצה אחד לשני, אלא צריכים לעבור דרך חתחתים ומשיגים הישגים הולכים וגדלים לאורך הדרך - זה חלק מהרעיון של עליה בדרגות.

ואני חושב שגם אם ריאליזם (או לפחות תחושה ריאליסטית של עולם) זה משהו מאוד חשוב במשחק שלך, צריך לזכור שגם בעולם האמיתי שלנו קיימים אנשים ששינו את ההסטוריה בצורה רדיקלית וזכורים לנצח, לטוב ולרע. אלכסנדר הגדול, ג'ינגס חאן, מוחמד הנביא, היטלר, גנדי, נלסון מנדלה, וכן הלאה. אין סיבה שהדמויות שאנחנו משחקים במשחק פנטסטי לחלוטין לא יהיו גדולות כמו האנשים האלה, ואף יותר.
 
אגב זה מזכיר לי תופעה שאני לא ממש אוהב שקוראת הרבה, לרוב הצרות "מתקדמות" ביחד עם הדמויות מה שיוצר תחוש לא ריאליסטית.
לדעתי צריך שיהיו גם איומים שמעל דרגת הדמות, אני לא רואה שום סיבה לא לזרוק בכפר שדמויות בדרגה 3 מתאכסנות בו דרקון אדום עתיק שמזכיר לדמויות שלפעמים הצעד הנכון הוא לברוח, ובאותה מידה אני אשמח להודיע על שבט גובלינים מקוצים שמטריד את העיירה שהדמויות בדרגה 15 עוברות בה.
לדעתי מה שהדמויות יעשו בדרגה גבוהה עם שבט גובלינים אומר עליהן הרבה יותר ממה שהן יעשו עם דרקון אדום עתיק בדרגה 4.

ובמקרה השני זה פשוט מתבקש להוביל קבוצת מתחילים תחת "פיקוח" הדמות כדי לחסל את הגובלינים.
 
The oldman אמר/ה:
גם במערכה הנוכחית שאני מריץ, של מורדי השאול, הם מצילים את העיר קינטרגו ואת המחוז שמסביב לעיר מהממלכה המרושעת צ'ליאקס, אבל לא באמת מביסים את כל הממלכה וברמת העולם זה שינוי מינורי.
נתיב הרפתקאות פאיזו טיפוסי. היחיד שלהם לדעתי שמשפיע על כל העולם הוא doomsday dawn וגם הוא מתמקד מעט מאוד בגיבורים הראשיים.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
גם המשחק שאני מריץ הוא לא בדיוק אפי
ככה. בסדר, הבנתי.
בכל מקרה, דמות אפית לא נקבעת על ידי טיב מניעיה ומעשיה, אלא על ידי היקפם והשפעתם. אביר קודש שהרג גובלין ששדד זקנה הוא לא אפי, למרות מניעיו האציליים. נוכל שגנב את האש מהאלים, למרות כוונותיו הנלוזות (למכור אותה למרבה במחיר, עדיף ביורו אסטרלי) הוא בהחלט אפי.

tkhag1 אמר/ה:
אגב זה מזכיר לי תופעה שאני לא ממש אוהב שקוראת הרבה, לרוב הצרות "מתקדמות" ביחד עם הדמויות מה שיוצר תחוש לא ריאליסטית.
לדעתי צריך שיהיו גם איומים שמעל דרגת הדמות, אני לא רואה שום סיבה לא לזרוק בכפר שדמויות בדרגה 3 מתאכסנות בו דרקון אדום עתיק שמזכיר לדמויות שלפעמים הצעד הנכון הוא לברוח, ובאותה מידה אני אשמח להודיע על שבט גובלינים מקוצים שמטריד את העיירה שהדמויות בדרגה 15 עוברות בה.
לדעתי מה שהדמויות יעשו בדרגה גבוהה עם שבט גובלינים אומר עליהן הרבה יותר ממה שהן יעשו עם דרקון אדום עתיק בדרגה 4.

ובמקרה השני זה פשוט מתבקש להוביל קבוצת מתחילים תחת "פיקוח" הדמות כדי לחסל את הגובלינים.
אני מצטט כדי להגיד שכל זה שקר.
האתגר עולה עם היכולת של הדמות לעמוד בו כי אחרת זה לא יהיה מעניין. גם אני שמעתי על זה שהחמאס שלח טיל על תל אביב אתמול, אבל זה לא מדאיג אותי כהוא זה - זו המשימה של הממשלה והרמטכ"ל (מה שדווקא כן מדאיג), לא שלי. האיום מעל (טיל על תל אביב בשביל חפ"ש) או מתחת (ילד שזורק אבן על פילבוקס יחסית לרמטכ"ל) לדרגת הדמות לא מעניין אותה, למרות שהיא אכן מודעת אליו. לזרוק דרקון אדום עתיק לאמצע כפר קטן ולא מעניין זה מטומטם ולא ריאלי בעליל. אין שום סיבה שדרקון עתיק יצא מהמאורה שלו והדמויות יוכלו לגנוב לו את הזהב (המערה מן הסתם ממולכדת או משהו, אבל למה שהוא יצא ממנה? כדי להזכיר לדמויות שיש להן שה"ם? הוא מציק להן מספיק גם בלי הדרקון, הן זוכרות אותו) כנ"ל שבט הגובלינים לא אמור לעניין את הדמויות, גם מבחינה על משחקית אין פה אתגר (לא בעיה, ע"ע tuckers' kobolds) וגם כי יש אחרים שיטפלו בזה כשהן הולכות להרוג את הענק שמנהיג את כל הגובלינים. ולא, אין לי שום כוונה להדריך מתחילים איך לחסל גובלינים. זה משעמם.

לי אישית אין העדפה - האתגר משנה יותר מההשלכות. תן לי אתגר קשה ולא אפי להציל זקנה ולהרוג אורק ולא אתגר קליל ואפי (וקיטשי) של להציל את העולם מאיזה ליץ' סופר עוצמתי.
 
אביעד אמר/ה:
נתיב הרפתקאות פאיזו טיפוסי. היחיד שלהם לדעתי שמשפיע על כל העולם הוא doomsday dawn וגם הוא מתמקד מעט מאוד בגיבורים הראשיים.
ממש ממש לא מדויק, ראה תמונה מצורפת, זה מקבוצת דיסקורד שם מישהו כתב את ההשלכות של להיכשל בנתיבי הרפתקאות.

בנוגע לנושא העץ, הקמפיינים שלי פחות הולכים לכיוון האפי אישית, אבל שיחקתי ב-2 קמפיינים אפיים בהנחייתו של [mention]rui[/mention] והם היו נהדרים שניהם, ומסיבה טובה מוזכרים בחתימה שלי. בנשגבים אני מאמין בשילוב מוזר בין אפיות לטבעיות, במיוחד כאשר משחקים נשגבים שמימיים- כאשר העוצמה האדירה של הנשגבים עומדת מנגד לאנושיות שלהם ולעובדה שהם התחילו כבני תמותה. אני חושב שרמת האפיות בקמפיין צריכה להיות משהו שמתאמים ביחד בסשן 0.
 

קבצים מצורפים

  • 9BFE8C8A-37AF-4771-9CF9-FC228A3AC9BC.jpeg
    9BFE8C8A-37AF-4771-9CF9-FC228A3AC9BC.jpeg
    184.9 KB · צפיות: 320
חזרה
Top