סוליה-שמחה לא נוצרה בשביל להיות בית, ובכל זאת- זה מה שהיא. מאחז פיות קרוב לגבול של טאלדור, סוליה-שמחה היא בבית לשתי קבוצות קטנות של פיות כבר כמה כמה מאות שנים.
סוליה-שמחה נמצאת על הגבול הצפוני של יער-גבול, יער שכמשתמע משמו, נמצא על הגבול בין טאלדור לקאדירה. היא נחשבת כרגע תחת השליטה של טאלדור, למרות שבניגוד לרוב היער סוליה-שמחה נחשבת תחת השטח של מחוז מודה. יער-גבול מאופיין לרוב בסימנים שהמאבקים בין טאלדור לקאדירה הותירי עליו, כיער שנותר בחזית המאבק הקר והחם בין המדינות במהלך ההיסטוריה הארוכה, יער-גבול נותר מלא בסימנים של המאבק. עמדות וביצורים צבאיים שננטשו, מלכודות שנשכחו, רוחות של חיילים עזובים וכועסים ושאר סימנים למלחמה שלא מסתיימת ממלאים את המקום, אבל סוליה-שמחה זהו לא מקום שכזה. מבודד כמעט לחלוטין משאר היער, סוליה-שמחה זהו מאחז שנבנה על... מגף.
לפני כמה מאות או אלפי שנים (הפיות לא בדיוק מדויקות בכול הנושא של זמנים), משפחה מרובת בנות של פיות בראוני איבדו את ביתם לצד כפר קטן של חוטבי עצים שהחליטו כי החיים ככה קרוב לגבול לא שווים את הסיכון. הפיות, שעד אותו הרגע חיו בשותף (ובסתר) עם אנשי הכפר, גילו את עצמן פתאום ללא בני האדם החברותיים איתן הן היו. ובהחלטה משותפת, הן יצאו לחפש אחר מקום אחר לגור בו.
וכאשר הן הגיעו אל היער, הן נתקלו בנעל. לא נעל רגילה וחסרת ייחוד, אם זה היה הסיפור הפיות אולי לא היו שמות לב בכלל לדבר, אלא נעל עצומה. נעל שאם יש יצור שהיא מתאימה לו, היצור יוכל לרמוס את כול העיר עם גודלו. הפיות, מעוניינות לצפות ביצור, חיכו במשך בין חודש ל-30 שנים (שוב, הן לא בדיוק בטוחות בכול הנושא הזה של זמן). ולצערם שם יצור לא הגיע. אבל החורף בממלכה היה קר, והפיות סבלנו בחוץ. בעצת הסבתא מאניאה הפיות החליטו לחיות בתוך הנעל. והחיים היו מאושרים.
ואז באו אורחים.
קבוצה קטנה של פיות פוקה שהחליטו לנדוד מהבית הישן שלהן, כחלק מהרצון שלהן לשינוי, הגיעו אל הנעל. הן דפקו בעדינות על קצה הנעל, תהו בנוגע לעשן שעלה ממנה (באותו הרגע, הבראוני בישלו עוגת זרעי יער ממתכון שנלמד מבני האדם. העוגה נשרפה, כי האורחים הסיחו את דעתן). וכאשר סבתא יצאה ופגשה באורחים, היא נפעמה לראות את היצורים החביבים. היא הציעה להם להתארח בסוליה-שמחה, הנעל שכבר זכתה בשם. הם מתארחים שם עד היום.
המאחז של סולייה-שמחה נותר עומד עד היום, הוא מקום מאושר למדי. פיות הפוקה מתארחות בו כבר מעל מאתיים שנים, אבל הן עדיין אורחות, שכן הן לא מוכנות לקבל את עצמן כאזרחיות מן המניין. הבראוני ממשיכות לנהל את המקום ברשותה של הסבתא. האם של המשפחה, אזואה, ממש לאחרונה השיגה לעצמה כלב אנושי שחי בקרבת מקום במלונה קטנה שהם בנו לו. היא רוכבת עליו אל הקרב, והשיגה מספר נעליים על מנת ללמד אותו לא לאכול נעליים אלא להגן עליהם. כרגע, האימון הזה עדיין לא מצליח, ולכלב החום עדיין יש נטייה לאכול נעליים, אבל אזואה בטוחה שהיא תצליח ללמד אותו היטב.
סולייה-שמחה זהו כפר מבודד. מידי פעם לוחמים קאדיריאנים או טאלדאנים מגיעים לכאן בטעות, וכולם מגורשים מכיוון שהפיות לא רוצות שום עסקים עם בני האדם שעושים הרג למקצוע. הם מזכירים להם יותר מידי את הרדקאפ שלפני שנים ארוכות ורבות הטרידו את הכפר (וחוסלו מאז על ידי הצבא הטאלדאני). כול הילדים של הכפר עוזבים אותו במהירות בחיפוש אחר העתיד שלהם, לא רוצים לחיות עוד בתוך מגף. בנוסף, הכפר נמצא במערכת יחסים של סחר חליפין עם פיקסי חביב שרוצה להצטרף אל הכפר. הוא מעט גדול בשביל הנעל, אבל הפיות רוצות לעבוד על דרך לשפר את זה. אך אותו הפיקסי הוא בעצם גרמלין ארינאת ערמומי ומרושע שכול מה שהוא רוצה זה לראות את הכפר מתפרק מבפנים. לסיום, קיקימורה שלאחרונה גורש מביתו בגסות גילה גם הוא על הכפר, ורואה את קיומן של הבראוני כהעלבה לקיום שלו. גם הוא מתכנן להשמיד, בדרך שלו, את הכפר הזה, ולו רק בשביל לפגוע בפיות הבראוני.
נתוני כפר
שם סולייה שמחה
מאחז (Thorpe) ניטרלי טוב
שחיתות 2-, פשע 7-, כלכלה 4-, חוק 1-, ידע 3-, חברה 5-.
מאפיינים: מבודד.
סכנה 10-.
דמוגרפיה
משטר שליט יחיד
אוכלוסיה: 18 (11 פיות פוקה, 7 פיות בראוני)
דב"שים לציון
ראש המאחז סבתא אניאה (בראוני ניטרלית-טובה מומחה 4): הסבתא של משפחת הבראוני, שהובילה אותם החל מהחווה העתיקה שננטשה אל הנעל. היא זאת שבחרה את השם סולייה-שמחה לנעל, והיא ידועה כאישה חביבה ונעימה. למרות שהיא נראית מעופפת, היא מכירה לעומק כול אחד ואחד מהילדים, הנכדים והנינים שלה.
המגנה אזואה (בראוני סדר-טובה פרשית [רוכבת חיות] 1): הבת של סבתא אניאה, והאם של המשפחה הקטנה. רוכבת על כלב שחור אל הקרב ומלמדת אותו כיצד להילחם. היא אישה רכה מאוד, לא יודעת כיצד לשלוט בילדים שלה וברצון שלהם לעשות כרצונם. הכלב הוא היחיד שהיא מצליחה לאלף, אבל יש בה אהבה גדולה למרות הכול ויש בה אומץ להיאבק בכול אויב, גם אם לפעמים היא נכנסת לקרב קצת יותר מידי.
ראש האורחים קפורה (פוקה תוהו-ניטרלי מומחה 1/סייר ממלכד 2): קפורה הוא הכאוטי ביותר מכול הפוקה, והוא זה שגרם להם לעזוב את הבית המקורי שלהן, למרות שרוב הפוקה שבקבוצת האורחים שלו הן מנטייה טובה- כולן רואות את הרוח החופשית של קפורה כמקור להשראה. הוא נתקל בהרבה מלכודות במסע שלהם ברחבי יער-גבול, והוא מאוד מתעניין במלכודות של האזור, אבל עוד אין לו את הניסיון כדי ליצור מלכודות מספיק טובות בעצמו. עם כול מלכודת שהוא מוצא ביער, שנשכחה בידי לוחמים עתיקים, הידע שלו גדל במעט.
שוק
ערך בסיסי 50 מ"ז; מגבלת קנייה 500 מ"ז; הטלת לחשים דרג 1.
חפצים מינוריים 2 (שיקוי של ריפוי פצעים קלים; מגילה של גרגרי מרפא); חפצים בינוניים -; חפצים ראשיים -.
תפקיד במערכה
סולייה-שמחה זהו מאחז פיות שלא מעניין במיוחד בפני עצמו. הוא נועד בשביל להוסיף צבע למערכה, להיות שם כמושב של פיות שיכול להיות התקלות קלילה ומעניינת, או פשוט איזה אתר נחמד למנוחה. מה הנעל העצומה הזו עושה שם? מאיפה היא הגיעה? ומי נועד לנעול אותה? זוהי תעלומה שאפילו אני לא בטוח בה, והפיות במיוחד לא, ויכולה להיות זרע הרפתקה (או אפילו רמז לעתיד אפל) במערכה שלך, במיוחד אם אתה מתכנן לערב בה יצור בסדר גודל כזה.
סוליה-שמחה נמצאת על הגבול הצפוני של יער-גבול, יער שכמשתמע משמו, נמצא על הגבול בין טאלדור לקאדירה. היא נחשבת כרגע תחת השליטה של טאלדור, למרות שבניגוד לרוב היער סוליה-שמחה נחשבת תחת השטח של מחוז מודה. יער-גבול מאופיין לרוב בסימנים שהמאבקים בין טאלדור לקאדירה הותירי עליו, כיער שנותר בחזית המאבק הקר והחם בין המדינות במהלך ההיסטוריה הארוכה, יער-גבול נותר מלא בסימנים של המאבק. עמדות וביצורים צבאיים שננטשו, מלכודות שנשכחו, רוחות של חיילים עזובים וכועסים ושאר סימנים למלחמה שלא מסתיימת ממלאים את המקום, אבל סוליה-שמחה זהו לא מקום שכזה. מבודד כמעט לחלוטין משאר היער, סוליה-שמחה זהו מאחז שנבנה על... מגף.
לפני כמה מאות או אלפי שנים (הפיות לא בדיוק מדויקות בכול הנושא של זמנים), משפחה מרובת בנות של פיות בראוני איבדו את ביתם לצד כפר קטן של חוטבי עצים שהחליטו כי החיים ככה קרוב לגבול לא שווים את הסיכון. הפיות, שעד אותו הרגע חיו בשותף (ובסתר) עם אנשי הכפר, גילו את עצמן פתאום ללא בני האדם החברותיים איתן הן היו. ובהחלטה משותפת, הן יצאו לחפש אחר מקום אחר לגור בו.
וכאשר הן הגיעו אל היער, הן נתקלו בנעל. לא נעל רגילה וחסרת ייחוד, אם זה היה הסיפור הפיות אולי לא היו שמות לב בכלל לדבר, אלא נעל עצומה. נעל שאם יש יצור שהיא מתאימה לו, היצור יוכל לרמוס את כול העיר עם גודלו. הפיות, מעוניינות לצפות ביצור, חיכו במשך בין חודש ל-30 שנים (שוב, הן לא בדיוק בטוחות בכול הנושא הזה של זמן). ולצערם שם יצור לא הגיע. אבל החורף בממלכה היה קר, והפיות סבלנו בחוץ. בעצת הסבתא מאניאה הפיות החליטו לחיות בתוך הנעל. והחיים היו מאושרים.
ואז באו אורחים.
קבוצה קטנה של פיות פוקה שהחליטו לנדוד מהבית הישן שלהן, כחלק מהרצון שלהן לשינוי, הגיעו אל הנעל. הן דפקו בעדינות על קצה הנעל, תהו בנוגע לעשן שעלה ממנה (באותו הרגע, הבראוני בישלו עוגת זרעי יער ממתכון שנלמד מבני האדם. העוגה נשרפה, כי האורחים הסיחו את דעתן). וכאשר סבתא יצאה ופגשה באורחים, היא נפעמה לראות את היצורים החביבים. היא הציעה להם להתארח בסוליה-שמחה, הנעל שכבר זכתה בשם. הם מתארחים שם עד היום.
המאחז של סולייה-שמחה נותר עומד עד היום, הוא מקום מאושר למדי. פיות הפוקה מתארחות בו כבר מעל מאתיים שנים, אבל הן עדיין אורחות, שכן הן לא מוכנות לקבל את עצמן כאזרחיות מן המניין. הבראוני ממשיכות לנהל את המקום ברשותה של הסבתא. האם של המשפחה, אזואה, ממש לאחרונה השיגה לעצמה כלב אנושי שחי בקרבת מקום במלונה קטנה שהם בנו לו. היא רוכבת עליו אל הקרב, והשיגה מספר נעליים על מנת ללמד אותו לא לאכול נעליים אלא להגן עליהם. כרגע, האימון הזה עדיין לא מצליח, ולכלב החום עדיין יש נטייה לאכול נעליים, אבל אזואה בטוחה שהיא תצליח ללמד אותו היטב.
סולייה-שמחה זהו כפר מבודד. מידי פעם לוחמים קאדיריאנים או טאלדאנים מגיעים לכאן בטעות, וכולם מגורשים מכיוון שהפיות לא רוצות שום עסקים עם בני האדם שעושים הרג למקצוע. הם מזכירים להם יותר מידי את הרדקאפ שלפני שנים ארוכות ורבות הטרידו את הכפר (וחוסלו מאז על ידי הצבא הטאלדאני). כול הילדים של הכפר עוזבים אותו במהירות בחיפוש אחר העתיד שלהם, לא רוצים לחיות עוד בתוך מגף. בנוסף, הכפר נמצא במערכת יחסים של סחר חליפין עם פיקסי חביב שרוצה להצטרף אל הכפר. הוא מעט גדול בשביל הנעל, אבל הפיות רוצות לעבוד על דרך לשפר את זה. אך אותו הפיקסי הוא בעצם גרמלין ארינאת ערמומי ומרושע שכול מה שהוא רוצה זה לראות את הכפר מתפרק מבפנים. לסיום, קיקימורה שלאחרונה גורש מביתו בגסות גילה גם הוא על הכפר, ורואה את קיומן של הבראוני כהעלבה לקיום שלו. גם הוא מתכנן להשמיד, בדרך שלו, את הכפר הזה, ולו רק בשביל לפגוע בפיות הבראוני.
נתוני כפר
שם סולייה שמחה
מאחז (Thorpe) ניטרלי טוב
שחיתות 2-, פשע 7-, כלכלה 4-, חוק 1-, ידע 3-, חברה 5-.
מאפיינים: מבודד.
סכנה 10-.
דמוגרפיה
משטר שליט יחיד
אוכלוסיה: 18 (11 פיות פוקה, 7 פיות בראוני)
דב"שים לציון
ראש המאחז סבתא אניאה (בראוני ניטרלית-טובה מומחה 4): הסבתא של משפחת הבראוני, שהובילה אותם החל מהחווה העתיקה שננטשה אל הנעל. היא זאת שבחרה את השם סולייה-שמחה לנעל, והיא ידועה כאישה חביבה ונעימה. למרות שהיא נראית מעופפת, היא מכירה לעומק כול אחד ואחד מהילדים, הנכדים והנינים שלה.
המגנה אזואה (בראוני סדר-טובה פרשית [רוכבת חיות] 1): הבת של סבתא אניאה, והאם של המשפחה הקטנה. רוכבת על כלב שחור אל הקרב ומלמדת אותו כיצד להילחם. היא אישה רכה מאוד, לא יודעת כיצד לשלוט בילדים שלה וברצון שלהם לעשות כרצונם. הכלב הוא היחיד שהיא מצליחה לאלף, אבל יש בה אהבה גדולה למרות הכול ויש בה אומץ להיאבק בכול אויב, גם אם לפעמים היא נכנסת לקרב קצת יותר מידי.
ראש האורחים קפורה (פוקה תוהו-ניטרלי מומחה 1/סייר ממלכד 2): קפורה הוא הכאוטי ביותר מכול הפוקה, והוא זה שגרם להם לעזוב את הבית המקורי שלהן, למרות שרוב הפוקה שבקבוצת האורחים שלו הן מנטייה טובה- כולן רואות את הרוח החופשית של קפורה כמקור להשראה. הוא נתקל בהרבה מלכודות במסע שלהם ברחבי יער-גבול, והוא מאוד מתעניין במלכודות של האזור, אבל עוד אין לו את הניסיון כדי ליצור מלכודות מספיק טובות בעצמו. עם כול מלכודת שהוא מוצא ביער, שנשכחה בידי לוחמים עתיקים, הידע שלו גדל במעט.
שוק
ערך בסיסי 50 מ"ז; מגבלת קנייה 500 מ"ז; הטלת לחשים דרג 1.
חפצים מינוריים 2 (שיקוי של ריפוי פצעים קלים; מגילה של גרגרי מרפא); חפצים בינוניים -; חפצים ראשיים -.
תפקיד במערכה
סולייה-שמחה זהו מאחז פיות שלא מעניין במיוחד בפני עצמו. הוא נועד בשביל להוסיף צבע למערכה, להיות שם כמושב של פיות שיכול להיות התקלות קלילה ומעניינת, או פשוט איזה אתר נחמד למנוחה. מה הנעל העצומה הזו עושה שם? מאיפה היא הגיעה? ומי נועד לנעול אותה? זוהי תעלומה שאפילו אני לא בטוח בה, והפיות במיוחד לא, ויכולה להיות זרע הרפתקה (או אפילו רמז לעתיד אפל) במערכה שלך, במיוחד אם אתה מתכנן לערב בה יצור בסדר גודל כזה.
יפה שאתה משתמש בפיות המרובות של פאת'פיינדר, באמת שהם כתבו הרבה פיות במגדירי מפלצות שלהם.
