טסוקימארו
פונדקאי ותיק
בראש שלי, קרבות הם אחת הפעילויות הכי מרכזיות במשחקי תפקידים, ובמבוכים ודרקונים בפרט. לא סתם חצי מהספר זה מערכת הקרבות ורוב השאר זה אויבים ויכולות שנוגעות לקרב. כשאני מתכנן הרפתקה ברור לי שהיא תכלול קרבות. אם היא מאוד קצרה, אחד הדברים הכי חשובים שיקרו בה זה קרב.
עם זאת, התחלתי לתהות על העניין תוך כדי צפייה בcritical role; אני מת על התוכנית. ראיתי את כל הפרקים שאי פעם יצאו. ועם זאת, כבר כשעשיתי בינג' של כל הקמפיין הראשון, החלקים שהכי פחות עניינו אותי היו הקרבות. שמתי לב שקרבות ארוכים הם הזמנים היחידים שאני לא תמיד צופה, אלא מקשיב לזה ברקע ועושה משהו אחר. אחרי זה, לאחרונה כשהתחלתי ממש לחשוב על זה, שמתי לב לכמה דוגמאות שבהם הקרבות פשוט קרו כי "זה מה שאמור לקרות", ואני לא מרגיש שהייתה להם משמעות אמיתית לעלילה וכו.
--------ספויילרים לcritical role--------
למשל, בכל הקטע בקמפיין השני כשהחבורה הולכת בתעלה שיצרה התולעת הענקית, יש את הקטע עם הקובולדים, ויש שני קרבות; הפלצורנים וענקי האש. אני לא רואה סיבה אמיתית לקיומם של אף אחד מהקרבות האלה חוץ מזה שהם שוברים רצף של "אתם צועדים במשך יום והולכים לישון". האלטרנטיבה הייתה לתאר מסע של מספר ימים ארוכים שבו לא הרבה קורה ולדלג ליציאה, אבל זה לא מעביר את ההרגשה של מסע ארוך בתעלה שאתה לא יודע מתי תצא ממנה. אולי זאת הפואנטה של הקרבות האלה? כי זה לא שמרסר חשב על סיבה מאוד עמוקה שהפלצורנים שם או שהוא ציפה שהשחקנים ילכו פתאום לחקור את העיר של ענקי האש.
בדומה, עכשיו כשאני רואה את the search for grog יש את הקרב נגד היללנים. אהבתי את האווירה הקריפית שנוצרה כשהשחקנים קלטו שיש מסביבם אוייבים לא ידועים שמקיפים אותם, אבל אז הם פשוט נלחמים והורגים אותם. ואז במקום תקרית של holy shit אני כל כך שמח שלא היינו צריכים לגלות מה הדברים האלה היו, זה נהיה רגע של קריפיות ואז קרב סטנדרטי, כי הדמויות ברמה 20.
אולי אני מדבר שטויות.
אשמח לשמוע את דעתכם: מה התפקיד של קרבות במשחקי תפקידים בכללי ובמו"ד בפרט? מתי לתכנן קרב, ואם לא, מה במקום?
עם זאת, התחלתי לתהות על העניין תוך כדי צפייה בcritical role; אני מת על התוכנית. ראיתי את כל הפרקים שאי פעם יצאו. ועם זאת, כבר כשעשיתי בינג' של כל הקמפיין הראשון, החלקים שהכי פחות עניינו אותי היו הקרבות. שמתי לב שקרבות ארוכים הם הזמנים היחידים שאני לא תמיד צופה, אלא מקשיב לזה ברקע ועושה משהו אחר. אחרי זה, לאחרונה כשהתחלתי ממש לחשוב על זה, שמתי לב לכמה דוגמאות שבהם הקרבות פשוט קרו כי "זה מה שאמור לקרות", ואני לא מרגיש שהייתה להם משמעות אמיתית לעלילה וכו.
--------ספויילרים לcritical role--------
למשל, בכל הקטע בקמפיין השני כשהחבורה הולכת בתעלה שיצרה התולעת הענקית, יש את הקטע עם הקובולדים, ויש שני קרבות; הפלצורנים וענקי האש. אני לא רואה סיבה אמיתית לקיומם של אף אחד מהקרבות האלה חוץ מזה שהם שוברים רצף של "אתם צועדים במשך יום והולכים לישון". האלטרנטיבה הייתה לתאר מסע של מספר ימים ארוכים שבו לא הרבה קורה ולדלג ליציאה, אבל זה לא מעביר את ההרגשה של מסע ארוך בתעלה שאתה לא יודע מתי תצא ממנה. אולי זאת הפואנטה של הקרבות האלה? כי זה לא שמרסר חשב על סיבה מאוד עמוקה שהפלצורנים שם או שהוא ציפה שהשחקנים ילכו פתאום לחקור את העיר של ענקי האש.
בדומה, עכשיו כשאני רואה את the search for grog יש את הקרב נגד היללנים. אהבתי את האווירה הקריפית שנוצרה כשהשחקנים קלטו שיש מסביבם אוייבים לא ידועים שמקיפים אותם, אבל אז הם פשוט נלחמים והורגים אותם. ואז במקום תקרית של holy shit אני כל כך שמח שלא היינו צריכים לגלות מה הדברים האלה היו, זה נהיה רגע של קריפיות ואז קרב סטנדרטי, כי הדמויות ברמה 20.
אולי אני מדבר שטויות.
אשמח לשמוע את דעתכם: מה התפקיד של קרבות במשחקי תפקידים בכללי ובמו"ד בפרט? מתי לתכנן קרב, ואם לא, מה במקום?