• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פאת'פיינדר 1 דרקונים ונתונים [דו"נ 33][PF1] הרחבות לגזע הגהוראנים

רקע על הגזע
הגהוראנים הם גזע של צמחים מלאכותיים שנוצרו בנקס לפני אלפי שנים, בתקופת המלחמה האדירה בין הארכמגים נקס וגב, שהקימה בין היתר את הממלכות שלהם. הגהוראנים נוצרו מברית שעשה נקס עם הדרואיד האדיר גורוס, לאחר שגב השתמש בכמה לחשי משאלה על מנת לגרום לרעב ומגפות אדירות בערי הממלכה של נקס, וצילק את הקרקע כך שלא יוכל לגדול עליה מחדש אוכל (זוהי הקללה שהתחילה את שממות המאנה, בין עוד כמה לחשי משאלה שהובילו ליצירה הסופית של השממות הללו). גורוס, בכוחו, פיתח צמחים מיוחדים שיכלו לצמוח גם באדמה המקוללת והתאימו את עצמם לסיטואציה. הוא שינה והוסיף לצמחים מאפיינים מיוחדים נוספים ורבים, עד שהגיע היום בו הצמחים עצמם התפתחו וקיבלו אינטיליגנציה, ויצרו את גזע הגהוראנים. כאשר גורוס מת, הוא לקח את סודות יצירת הגהוראנים לקבר, ולגהוראנים עצמם אין דרך להתרבות- מה שאומר שמספרם של הגהוראנים בעולם קבוע, וכול גהוראן שמת בנסיבות אלימות או זרות מוריד לעד את מספר הגהוראנים בעולם.

הגהוראנים ידועים בשני דברים. הראשון הוא הדרך שלהם להישאר בני אלמוות. כול גהוראן נושא בתוכו את הזרע האלמותי, והוא יכול לגרום לזרע לצאת ממנו, מה שגורם לגוף הנוכחי שלו לקמול ולמות בעוד גוף חדש וצעיר נוצר בעבורו, שמקבל את כול הזיכרונות הישנים שלו. השינוי הזה מלווה הרבה פעמים בשינוי קל לאישיות של הגהוראן. בנוסף למאפיין זה, הגהוראנים ידועים כטעימים ביותר, והם יודעים שהם נוצרו כמזון, מה שמאוד מעכיר את היחסים שלהם עם מגוון של גזעים אחרים, שהגהוראנים בטוחים שרק רוצים לאכול אותם.

מאפיינים לגהוראנים
כול המאפיינים המוצגים כאן הם מאפייני גזע שרק גהוראנים מסוגלים לקחת, כאשר המאפיין "בן של אדמה שחורה" הוא גם מאפיין אזורי.
בן של אדמה שחורה (גהוראן, שממות המאנה): זמן רב מחייך הרבים בילית בשממות המאנה, ולמדת להרגיש את האדמה בעלת אבק השריפה ואת ההבדל הרב בינה לבין האדמה של שאר העולם. אתה זוכה ביכולת חוש ריח, אך אתה מסוגל להריח באמצעותה אך ורק אבק שריפה. יכולת חוש הריח של הגהוראן מבוססת על קליטת חלקיקי אבק שריפה באוויר, ולא על ריח ממשי, אך כול יכולת המבטלת חוש ריח משפיעה גם על יכולת זאת.
מזון חשדני (גהוראן): אתה יודע כי שאר הגזעים רק מחכים להזדמנות לאכול אותך, ואתה מתייחס לאחרים בהתאם. אתה מקבל תוסף מאפיין 2+ לזיהוי מניע כנגד יצורים האוכלים צמחים או יצורים בעלי נטייה להרס, כולל בני אדם. בנוסף, זיהוי מניע היא מיומנות מקצוע בעבורך.
מקורב לקמילה (גהוראן): עברת פעמים רבות את הפעולה של לידה מחדש באמצעות הזרע הנצחי שלך, ואתה כבר רגיל לאיך שהגוף שלך עובד במצבי קריסה, גם כאשר הם לא מגיעים בצורה מסודרת כמו בתהליך הלידה מחדש הגהוראני. אתה חייב את יכולת הגזע זרע נצחי על מנת לקחת מאפיין זה. אתה זוכה בתוסף מאפיין 2+ להצלות כנגד השפעות מוות ולבדיקות חוסן על מנת להתייצב מגסיסה.
נשימה איטית (גהוראן): צמחים לא נושמים באותו קצב כמו אנשים, ואתה מאט את נשימתך על מנת לא לספוג רעלים הנישאים באוויר. אתה מושפע מכול רעל באוויר רק לאחר סיבוב מאז ששאפת אותו, במקום מיד (כולל רעלים קסומים, כמו לחש Stinking Cloud). בנוסף, אתה זוכה בתוסף מאפיין 2+ להצלות כנגד כול רעל או השפעה שכאלו.

מאפייני מקצוע
תגלית מרעישה לאלכימאי: שכפול גהוראן

אתה השגת גישה לסודו האדיר של גורוס שאבד מן העולם, על ידי הנדסה לאחור של הגוף שלך והזרע הנצחי שלך. במעשה היסטורי מאין כמותו, אתה מצליח ליצור בן נוסף לגזע שלך.
דרישות: דרגה 20, גהוראן, יכולת גזע זרע אלמותי.
תועלת: אחת לחצי שנה, אתה מסוגל להשתמש ביכולת "זרע אלמותי" בצורה חלופית, על מנת ליצור גהוראן חדש לחלוטין. גהוראן זה שואב זיכרונות עבר ממך אך הוא דמות נפרדת ממך. אתה מאבד את הדרגה השלילית כעבור אותה תקופת זמן כמו עם כפיל רגיל, אך הגוף הנוכחי שלך לא קומל ואתה לא מחליף גוף, והגהוראן החדש חי בפני עצמו. אם המנחה מאפשר, אתה יכול לבחור איזה מאפייני גזע חלופיים הוא שאב ממך ואיזה מאפיינים הם שונים אצל הגהוראן החדש.

דב"ש: גואנגיו- הסמוראי המלכותי של קוואין
הסיפור של גואנגיו מתחיל לפני כחמש מאות וחמישים שנים, בממלכה של לנג-ווא, באזור שכיום נקרא כבר קוואין, במקרה שלא קשור כלל לגהוראנים. באותן השנים, האימפריה של לנג-ווא רק החלה לשלוט, כאשר משפחה של טבחים מלכותיים שבעבר עבדו בשביל המלך של אימפריית השו פנו אל הקיסר הנצחי, שנאמר להיות רוח שמימית שהתגשמה על מנת להקים את האימפרייה החדשה, וביקשו את הכבוד שבעבר היה להם בלבשל בעבורו. הקיסר הסכים, אך מתנקשים אפלים ממינקאי ניסו להתנקש באותה העת בקיסר הנצחי והחדירו למזון שהוכן בידי המשפחה טיפה של רעל. הדבר התגלה בידי הטועם המלכותי, ולמרות שהקיסר הנצחי השתמש בחוכמתו האדירה על מנת להבין את שהתרחש, חוסר הכבוד על כך שהוגשה לקיסר מנה שסיכנה אותו הפילה את המשפחה מכבודה.

דור לאחר מכן, סמוראי צעיר פנה אל הקיסר. הוא נשא עימו נשק שלא היה ידוע עד היום בידי הסמוראים, שבתחילה הפך אותו למושא ללעג וצחוק, אך הוא אחז בו באומץ. לאיש הצעיר ומלא הכישרון הזה קראו גואנגיו, והוא קרא לעצמו סמוראי המטבחיים. אל מול הקיסר הנצחי, הוא כרע ברך וביקש הזדמנות על מנת לכפר על מעשי אבותיו, ולהחזיר אותם למעמדם הישן. הקיסר הנצחי אמר לו שעל מנת לעשות דבר שכזה, עליו להביא לו מאכל שראוי לבקשה הזו. גואנגיו ידע כי הקיסר הנצחי העניק רחמים למשפחתו בדור הקודם כאשר הוא הוריד אותם בדרגה במקום לשלוח אותם למשפט, ולכן הוא נשבע בכול ליבו אל המשימה.

סמוראי המטבחיים נסע ברחבי ג'ונגל הוואלאשמאי ונאגאג'ור, אוסף צמחים וחיות על מנת לגדל למאכל האדיר, אך ביום אחד הוא שמע סיפורים על יצורים בעלי טעם שמימי החיים מעבר לים. הם נקראו גהוראנים, וככול שהוא שמע יותר שמועות על קיומם, סמוראי המטבחיים השתכנע שהם היצורים המתאימים למאכל שלו. הוא לא הבין לחלוטין את טבעם של היצורים הקסומים, והוא נסע אל מעבר לים ויבשות, על מנת להשיג את המאכל האדיר.

כאשר הוא הגיע אל נקס, סמוראי המטבחיים הסתובב בין הכפרים במסווה, מחכה לפגוש ביצור. כאשר הוא מצא יצור שכזה, גואנגיו זינק בין השיחים והניף את סכין המטבח האדיר שלו. הגהוראן נבהל וצעק, כאשר גואגיו כרת את ידו באוושה יחידה. הו אז, הגהוראן נפל על רגליו והתחנן שגואנגיו לא יהרוג אותו, דבר שעצר לחלוטין את סמוראי המטבחיים. בכול הסיפורים, גואנגיו מעולם לא הבין שהגהוראנים לא היו גזע של מפלצות או של חיות קסומות, אלא שהגהוראנים היו גזע שמסוגל לחשוב כמו בני אדם. הוא עצר את הקרב, המום לחלוטין, וביקש מחילה מן הגהוראן המבולבל. הוא אמר לו שבכול הזדמנות אחרת, הוא היה לוקח כעת את חייו מן הבושה, אך עליו להשלים משימה משפחתית. הגהוראן לא הבין לחלוטין את הסיטואציה, אך הוא ראה את החרטה של גואנגיו. גואנגיו ביקש ממנו לטייל עימו, ולבוא איתו לארץ מולדתו, שם- הוא יוכל להשלים את חובתו הסופית. הגהוראן, לאחר מחשבה מרובה, הסכים.

סמוראי המטבחיים לקח את ידו הכרותה של הגהוראן ושט איתו בחזרה לטיאן-שיה. הוא למד בדרך על גזע הגהוראנים, גזע שוחר שלום של יצורים בעלי ידע מעבר לשנים, והוא נפעם מהתרבות המוזרה של נקס שאותה הגהוראן לימד אותו. מן הצד השני, גואנגיו לימד את הגהוראן על המנהגים של ממלכת לנג-ווא ועל היבשת טיאן-שיה, וסיפר לגהוראן סיפורים שרק הרוו את צמאונו. גואנגיו האמין כי הגהוראן הוא יצור בעל לב אדיר מאין כמותו, שכן הוא לא זעם עליו על היד שלו.

כאשר הם הגיעו אל הקיסר הנצחי, גואנגיו נפל על פניו בפני הקיסר. הוא אמר לו כי חובתו הושלמה, אך הציג בפניו את הגהוראן, מצר על הטעות הנוראית שנפלה בידיו. הוא הכין מבעוד מועד מנה מלכותית לקיסר הנצחי, מנה שאף שף בכול טיאן-שיה לא היה מסוגל להכין, וביקש מהקיסר לטעום האם המנה תוכל להחזיר למשפחתו את המעמד הישן שלה. אך לאחר שהקיסר יאכל ממנה, אמר גואנגיו כי הוא ייקח את חייו על המעשה הנוראי שהוא ביצע לגהוראן, שכן הוא לא יכול לחיות עם הבושה.

הגהוראן היה המום, אך הקיסר הנצחי עשה כנאמר, וטעם מן המנה. עיניו נפקחו, הוא התענג על הטעם, והוא אמר לגואנגיו שמשימתו הושלמה, ומשפחתו תוחזר למעמדה הקודם. וכעת, גואנגיו שלף את סכין המטבח הענק שלו, הנשק היקר שלו, והתכונן להתאבדות טקסית אל מול הקיסר.

באותו הרגע הגהוראן התערב, נפעם לחלוטין מן ההתרחשויות, ועמד אל בין גואנגיו והקיסר הנצחי, עוצר את הסמוראי. בידיו, הוא החזיק את הזרע הנצחי שלו. כאשר הוא הניח אותו על הקרקע, הוא ביקש מן הנוכחים לצפות ולראות... כאשר הזרע עצמו השתנה לצורתו של גהוראן חדש, וגופו הישן של הגהוראן נבל ומת אל מול עיניהם ההמומות של אנשי החצר. הגהוראן נולד מחדש, וכעת הוא נולד גם עם יד חדשה. כעת, לאחר שהפגיעה נעלמה, לא היה על גואנגיו לאבד את חייו לטענתו. הקיסר, לאחר שיפוט זריז, אישר את דבריו. וסמוראי המטבחיים נותר בחיים.

אך האגדה ממשיכה, שכן סמוראי המטבחיים לא חי לעד. לאחר המקרה, הוא שירת בנאמנות את הקיסר הנצחי והתחבר אל הגהוראן כחבר אמת. בסופו של דבר, הוא העניק לגהוראן את הנשק שלו בעת זיקנה, וגם אם הוא לא התכוון לכך- הגהוראן לקח גם את שמו, שכן הוא מעולם לא פגש אדם מיוחד כמו גואנגיו. הגהוראן גואנגיו נותר סמוראי ולוחם מיומן בלנג-ווא עד נפילתה, וכאשר האימפריה נפלה הוא נותר בקוואיין, כעת נשבע נאמנות למלך של קוואיין. הוא נושא עימו זיכרונות מהאימפריה הרחוקה והיסטוריה שלא ניתן למצוא עוד בספרים, והוא הגהוראן היחיד בכול טיאן-שיה. עד היום הוא נושא את סכין המטבחיים האדיר, כסמל לחברו הטוב, שעבר כבר מזמן.
 
עריכה אחרונה:
הגשה מצוינת!
מאוד אהבתי את הסיפור, השיא שלו נהדר והפתרון נפלא!
הערה אחת בודדת: הייתי ממליץ לומר "כרת את ידו" במקום "הוריד את ידו" - בפעם הראשונה שקראתי את הסיפור המדהים הזה לא הבנתי שהסמוראי כרת את ידו של הגרוהאן, אלא שהוא הוריד את ידו האוחזת בסכין המטבחיים.
 
חזרה
Top