כמו שכבר אמרתי בעץ על אם מו"ד 5 מוציאה את המשחקיות במשחק התפקידים, אני מנחה כבר שנה וחצי בערך משחק פורום של מו"ד 5 כאן בפורום, ומשהו פשוט לא זורם לי בקרבות.
לעומתי, ליזי (שגם מריץ משחק פורום באותה השיטה) אומר שהקרבות זורמים לו, אז ניסיתי לחשוב מה הבעיה אצלי אם ככה.
האם ייתכן שהבעיה היא שאני מנסה להפוך את מו"ד 5 למשהו שהיא לא? באופן אישי, אני אוהב משחק טקטי יותר. עם מפות קרב, פעולות ברורות וכך הלאה. במהדורה הרביעית זה עבד נהדר, בפת'פיינדר זה עבד נהדר, אבל דווקא ב5 זה לא עובד מושלם. עכשיו, אני לא אומר שמשחק טקטי ב5 לא עובד. הוא עובד, אבל... פחות.
אם כך, למה לשחק במו"ד 5 בצורה הזו בכלל? נראה שמו"ד 5 לא נועדה למשחק טקטי. עם זאת, היא בנויה עם מדידת מרחקים בפיט, עם לחשים בעלי טווח של צורה גיאומטרית מורכבת, וכך הלאה. לפי זה, כן נראה שהקרבות בה אמורים להיות טקטיים, עם מפה ומיניאטורות. אבל בעצם, למה?
אחת השיטות האהובות עלי היא העידן ה13. שיטה דמויית מו"ד שמהווה מעין שילוב בין 3.5 לבין 4, ולוקחת כמה מהדברים הטובים בשתי המהדורות, מוסיפה הרבה דברים משל עצמה, ומהווה אחלה של שיטה (אם כי לא חפה מבעיות).
אחד הדברים שהעידן ה13 ביססה זה שהקרב בה לא צריך להיות טקטי. מרחקים לא נמדדים במדויק, יש את מה שקרוב מספיק כדי להרביץ לו, מה שקרוב מספיק כדי ללכת להרביץ לו, ומה שרחוק מכדי ללכת ולהרביץ לו.
הספר מציין שכן, ניתן להשתמש במפת משבצות, אבל לא צריך להתייחס אליה יותר מדי, ושמדובר רק בעזר חזותי ולא יותר.
ככל שאני חושב על זה יותר, אני מרגיש שהקרב ה"טקטי" במו"ד 5 הוא לא יותר משריד ממהדורות קודמות. השיטה דוגלת בפשטות, הקרבות בה אמורים בתיאוריה להיות מהירים יותר ואולי אפילו מסוכנים יותר (כשאין מלא נק"פ, לחשים מסיימים התקלויות במהירות ומצבים יכולים להיות קלים מדי או מפחידים מדי). אבל דווקא העיסוק בטקטיקה מכשיל אותה כאן. יוצר סיבוכים מיותרים ומכניס שימוש בסרגלים במשחק (אני שונא חרוטים).
עכשיו, אני יודע שיש הרבה אנשים שמשחקים בלי מפות קרב בכלל- גלגול גורלי לדוגמה, וגם אני שיחקתי ככה בכמה משחקים בקבוצה הביתית. עם זאת, תמיד הרגשתי שזה דורש מהמנחה להחליט מי נמצא איפה בהתראה של רגע. כמה אויבים ייפגעו אם האשף ישתמש בכדור אש? אם הברברי מסתער בקו ישר, איזה אויבים הוא יכול לתקוף? וכך הלאה. מפות קרב תמיד פישטו את זה בשבילי, הן מאפשרות לשחקנים לדעת את המיקום היחסי של הדמויות שלהם מול האויבים, ומורידות את האחריות הזו מכתפיו של המנחה, מאפשרת לו להתמקד יותר בזרימה של הקרב.
זה למה אני מציע להמיר את שיטת המרחקים של העידן ה13 למו"ד 5. להשאיר מפה כעזר חזותי ותו-לא. זה ישנה הרבה מאוד דברים בשיטה, אבל יפשט אותה ואת הקרבות שבה, ובתקווה גם יגרום להם לזרום יותר.
מה דעתכם?
לעומתי, ליזי (שגם מריץ משחק פורום באותה השיטה) אומר שהקרבות זורמים לו, אז ניסיתי לחשוב מה הבעיה אצלי אם ככה.
האם ייתכן שהבעיה היא שאני מנסה להפוך את מו"ד 5 למשהו שהיא לא? באופן אישי, אני אוהב משחק טקטי יותר. עם מפות קרב, פעולות ברורות וכך הלאה. במהדורה הרביעית זה עבד נהדר, בפת'פיינדר זה עבד נהדר, אבל דווקא ב5 זה לא עובד מושלם. עכשיו, אני לא אומר שמשחק טקטי ב5 לא עובד. הוא עובד, אבל... פחות.
אם כך, למה לשחק במו"ד 5 בצורה הזו בכלל? נראה שמו"ד 5 לא נועדה למשחק טקטי. עם זאת, היא בנויה עם מדידת מרחקים בפיט, עם לחשים בעלי טווח של צורה גיאומטרית מורכבת, וכך הלאה. לפי זה, כן נראה שהקרבות בה אמורים להיות טקטיים, עם מפה ומיניאטורות. אבל בעצם, למה?
אחת השיטות האהובות עלי היא העידן ה13. שיטה דמויית מו"ד שמהווה מעין שילוב בין 3.5 לבין 4, ולוקחת כמה מהדברים הטובים בשתי המהדורות, מוסיפה הרבה דברים משל עצמה, ומהווה אחלה של שיטה (אם כי לא חפה מבעיות).
אחד הדברים שהעידן ה13 ביססה זה שהקרב בה לא צריך להיות טקטי. מרחקים לא נמדדים במדויק, יש את מה שקרוב מספיק כדי להרביץ לו, מה שקרוב מספיק כדי ללכת להרביץ לו, ומה שרחוק מכדי ללכת ולהרביץ לו.
הספר מציין שכן, ניתן להשתמש במפת משבצות, אבל לא צריך להתייחס אליה יותר מדי, ושמדובר רק בעזר חזותי ולא יותר.
ככל שאני חושב על זה יותר, אני מרגיש שהקרב ה"טקטי" במו"ד 5 הוא לא יותר משריד ממהדורות קודמות. השיטה דוגלת בפשטות, הקרבות בה אמורים בתיאוריה להיות מהירים יותר ואולי אפילו מסוכנים יותר (כשאין מלא נק"פ, לחשים מסיימים התקלויות במהירות ומצבים יכולים להיות קלים מדי או מפחידים מדי). אבל דווקא העיסוק בטקטיקה מכשיל אותה כאן. יוצר סיבוכים מיותרים ומכניס שימוש בסרגלים במשחק (אני שונא חרוטים).
עכשיו, אני יודע שיש הרבה אנשים שמשחקים בלי מפות קרב בכלל- גלגול גורלי לדוגמה, וגם אני שיחקתי ככה בכמה משחקים בקבוצה הביתית. עם זאת, תמיד הרגשתי שזה דורש מהמנחה להחליט מי נמצא איפה בהתראה של רגע. כמה אויבים ייפגעו אם האשף ישתמש בכדור אש? אם הברברי מסתער בקו ישר, איזה אויבים הוא יכול לתקוף? וכך הלאה. מפות קרב תמיד פישטו את זה בשבילי, הן מאפשרות לשחקנים לדעת את המיקום היחסי של הדמויות שלהם מול האויבים, ומורידות את האחריות הזו מכתפיו של המנחה, מאפשרת לו להתמקד יותר בזרימה של הקרב.
זה למה אני מציע להמיר את שיטת המרחקים של העידן ה13 למו"ד 5. להשאיר מפה כעזר חזותי ותו-לא. זה ישנה הרבה מאוד דברים בשיטה, אבל יפשט אותה ואת הקרבות שבה, ובתקווה גם יגרום להם לזרום יותר.
מה דעתכם?