כמו כל דבר במשחק, אפשר לפרש את הזעם בהרבה צורות שונות. הפרשנות שאני אוהב נובעת מהשימוש המכוון במילה Rage, להבדיל מלמשל Anger או Madness. זעם הוא לא כעס פשוט אלא מצב מנטאלי יותר פנימי ועמוק, שמניע את הדמות להגיע להישגים גדולים יותר, המבוססים לא על טקטיקה או מחשבה אלא על רגש ותשוקה. הברברי הוא יצור שמתעל את רגשותיו ונותן להם להעצים אותו, להבדיל למשל מהלוחם שניגש לקרב בצורה שכלתנית ומחושבת.
במהדורה 5 עשו משהו מאוד חכם, והפרידו שני מאפיינים מרכזיים של הזעם שהיו קיימים במהדורה 3 - הזעם עצמו הוא מצב מעצים שמאפשר לברברי להכות בעוצמה רבה, מאפשר לו לנצל את הכוח שלו בצורה מיטבית, ומסיח את דעתו מכאב ומפציעה. הברברי יכול להיכנס אליו מתי שהוא רוצה, אך כדי לשמר את המצב הזה הוא חייב או לתקוף או להיות תחת התקפה בכל רגע נתון, אחרת הוא "יוצא מזה" ונרגע. הזעם גם לא מעייף יותר את הברברי, בכך מצביע על כך שזה לא השתוללות מוגזמת ומאמצת, אלא מצב מנטאלי הרבה יותר ממוקד (למרות שהוא עדיין מוגבל לכמה פעמים הוא יכול להיכנס לזעם בין מנוחות, מה שאומר שזה כן דורש ממנו משאבים).
המאפיין הנוסף של לחימה משתוללת ובלתי נשלטת, שבעבר יוצג בזעם כמחסר להגנה, התפצל ליכולת נפרדת בשם reckless attack. זו יכולת שלא דורשת מהברברי להיות בזעם, ונותנת לו אפשרות לתקוף באופן בלתי מתפשר ללא התחשבות בבטיחות שלו, בכך מגדילה את הסיכוי שלו לפגוע אך גם מגדילה את הסיכוי שלו להיפגע. בכך שפיצלו את היכולת הזאת וביטלו את הקשר שלה לזעם, זה מצביע על כך שהתקפה בלתי מרוסנת לא קשורה למצב הרגשי שלו, אלא זו טקטיקה שהוא פשוט יכול לבחור להשתמש בה בהתאם לצורך.
נוסיף על זה שנתיב הBERSERKER פותח לברברי אופציה להיכנס לfrenzy כשהוא נכנס לזעם. פרנזי נותן לברברי להתקיף פעם נוספת בכל סיבוב, אך גם גורם לו להיות עייף לאחר שהזעם נגמר. זה לדעתי ביטוי לסוג זעם מאוד פיזי ומאמץ שמגביר עוד יותר את הפוטנציאל הקרבי של הברברי, אך הוא משלם על כך במחיר תשישות גופנית.
כמו שאפשר לראות, כל המאפיינים האלו של הזעם דורשים הקרבה מסויימת מהברברי, אבל אף אחד מהם לא דורש התפרעות או איבוד עשתונות מוחלט. להפך, אני דווקא רואה בזעם כמשהו ממקד שנותן לך להתעלם או לוותר על דברים מסויימים על מנת לקבל יתרונות אחרים. ואגב, זעם גם לא חייב להתקשר לדעתי לתאוות אלימות או לרוע וכאוס, זה יכול להיות באותה מידה טכניקת קרב סדורה שדורשת ריכוז גדול, או מוצא אחרון לדמות טובה שמשתמשת באלימות רק כאשר אין ברירה.
כהערה נוספת, אני חושב שאפשר להשוות את הזעם הברברי בצורה מסויימת למצב הסופר-סאייאן בדרגון בול זי. ממה שאני מכיר, להפוך לסופר סאייאן דורש מגוקו (או מי שזה לא יהיה באותו רגע) רמה כלשהי של ריכוז אבל גם של כעס מאוד גדול, והוא לא יכול להיכנס למצב הזה מתי שהוא רוצה, אלא רק במצבי סכנה. וגם כדי לשמר אותו, הוא צריך להמשיך להילחם, אחרת הוא נרגע ומאבד את הריכוז וחוזר למצב הרגיל.