• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

דרקונים ונתונים [דו"נ 28; מו"ד 5] אגזונבים, סיבנים, לקטרואים - אנשי החיה של אוסקר ויילד

רקע כללי

אחד מסיפורי הפנטזיה שמאוד השפיעו על איך שאני אוהב לתאר ולעצב עולמות משחק הוא "הדייג ונשמתו" של אוסקר ויילד, שמאז שהתחלתי לשחק מו"ד גנבתי ממנו כל מיני דברים. תרגום נהדר של הסיפור (למעשה, יותר מוצלח מהתרגום בספר שבו אני קראתי אותו בתור ילד), אפשר לקרוא כאן:
https://www.snark.co.il/wilde/soul.htm

באחד הקטעים, יש תיאור של מסע למזרח הרחוק והמספר מזכיר בו כבדרך אגב שורת מלחמות עם עמים דמיוניים, וביניהם:
אגזונבים - פניהם כפני הכלב
סיבנים - פרסות סוסים להם ומרוצם מהיר מדהרת סוסים
לקטרואים - אומרים על עצמם כי בני נמרים הם וצובעים את גופם בפסים של שחור וצהוב

זה כל התיאור של העמים האלה אבל בשלשתם השתמשתי בכל מיני גרסאות במשחקים שהרצתי גם במו"ד וגם בשיטות אחרות. מוזכרים בסיפור גם עמים מוזרים אחרים (שבחלקם גם השתמשתי בפעמים כאלה ואחרות) אבל כאן אני אנסה לכתוב את שלושת אלה בהתאם לדו"נ שדיבר על אנשי חיה, בגרסאות מותאמות למו"ד 5 שמשלבות כמה מהרעיונות שפיתחתי להם במשחקי עבר.


אגזונבים
דמוי אדם בינוני, נטייה כלשהי - לרוב תוהו נייטרלי

בעבר הרחוק, האגזונבים היו גזע תוקפני ופראי של בבונים נבונים שחיו בערבות העשב, השתמשו בכלי אבן ועצם והתקוטטו על ציד ושטחי מחיה. הם כבר מזמן לא חיים בטבע אבל - אחד משרי המלחמה של הקיסר התרשם מהפוטנציאל שלהם והוביל משלחת לציד, ביות ואילוף. האגזונבים נכחדו בטבע, אבל הם חיים כבר מאות שנים במכלאות המלחמה הקיסריות, שם גם עברו השבחה ורבייה סלקטיבית שהפכה אותם למכונות מלחמה קטלניות ולכוח המחץ שמסתער לפני הלגיונות הקיסריים.

אגזונבי טיפוסי הוא ברייה מפחידה למדי - דמיינו לעצמכם בבון בגובה שני מטרים, עם פה מלא שיניים, זרועות ארוכות ורעמה. עכשיו תלבישו את זה בשריון עור מצופה לכה ומבריק, תנו לו חרב דו ידנית ודמיינו אותו רץ לעבר ההרפתקן הנועז בצרחות ושאגות.

אגזונבים הם בריות עצבניות למדי. הם גודלו כדי להילחם וכשהם לא נלחמים הם נוטים להיות חסרי מנוח, להתקוטט ביניהם ולהיטפל למי שנראה להם חלש יותר. מאמני האגזונבים למדו כבר מזמן שכדי להימנע מצרות ואלימות צריך כל הזמן לתרגל ולהעסיק אותם בספורט ואימונים כשהם לא נלחמים.

דרג"ש: 13 (שריון עור, זריזות)
נק"פ: 49 (9ק8 + 9)
תנועה: 30 רגל (9 מטר)

כוח: 17 (3+), זריזות 14 (2+), כושר 13 (1+), תבונה 6 (2-) חוכמה 10 (0+), כריזמה 7 (2-)
מיומנויות: אתלטיקה 5+, איום 2+
חושים: הבחנה פסיבית 10
שפות: שפת הנהמות והצרחות המוזרה שלהם. מבין מדוברת אבל מדבר ממש גרוע בגלל מבנה הפה שלו
דירוג אתגר: 2 (450 נק"נ)

אגרסיבי: כפעולת בונוס, האגזונבי יכול לנוע במלוא קצב התנועה שלו לעבר יריב אותו הוא רואה.
זעם מדמם: כאשר לאגזונבי יש פחות ממקסימום נקודות הפגיעה שלו, הוא מתחיל להתפרע - יש לו יתרון לגלגולי הפגיעה והוא גורם לנזק נוסף של 3 (1ק6) מסוג התקפה בה הוא משתמש, אבל גם ליריביו יש יתרון בגלגולי הפגיעה נגדו.

פעולות:
ריבוי התקפות: האגזונבי תוקף פעמיים בתורו באמצעות חרב דו ידנית, נשיכות או שילוב בין השניים
חרב דו-ידנית: התקפת קפא"פ, 5+ לפגיעה, , נזק 10 (2ק6 + 3) חותך
נשיכה: התקפת קפא"פ, 5+ לפגיעה, נזק 5 (1ק4 + 3) דוקר


סיבנים
דמוי אדם בינוני, נטייה כלשהי - לרוב נייטרלי

הסיבנים חיים במישורים הגדולים ולעולם אינם בונים להם בתי קבע. הם תמיד נודדים ובתנועה, מתקיימים מציד, מרעה ופשיטות או סחר. חלקם מוצאים את פרנסתם כשכירי חרב או שליחים והם ידועים במהירותם הרבה.

הסיבנים נראים כמו בני אדם רגילים, עם מגוון של צבעי עור ושיער, אם כי מעט גבוהים מהממוצע. המאפיין שמבדיל בינם לבין בני אדם, הוא כפות רגליהם - הללו אינן קיימות ובמקומן רגלי הסיבנים מסתיימות בפרסות קרניות הדומות לאלו של סוסים. סיבנים שחיים קרוב לציביליזציה, גם למדו את היתרונות בפירזול פרסותיהם.

כשם שהגמד אוהב זהב והזוטון אוהב לאכול, הסיבני אוהב לרוץ. הם כמעט תמיד רצים ולא הולכים ומסתכלים בבוז על יצורים שרוכבים על חיות או נוסעים בכלי רכב. קנטאורים לא חיים באזורים שבהם מתגוררים הסיבנים, אבל סיבנים שהרחיקו נדוד ופגשו ביצורים אלו מביטים בהם בפלצות ורתיעה - כמעט כמו שאתם הייתם מגיבים אם הייתם פוגשים מישהו שהוא פרי איחוד אסור בין אדם וקופת שימפנזה.


דרג"ש: 12 (זריזות)
נק"פ: 27 (5ק8 + 5)
תנועה: 70 רגל (19.5 מטר)

כוח: 15 (2+), זריזות 14 (2+), כושר 13 (1+), תבונה 11 (0+) חוכמה 13 (1+), כריזמה 11 (0+)
מיומנויות: הישרדות 3+, אתלטיקה 6+
חושים: הבחנה פסיבית 10
שפות: מדוברת
דירוג אתגר: 1 (200 נק"נ)

הסתערות: אם הסיבני נע לפחות 10 רגל (3 מ') כלפי מטרתו ופוגע בה באמצעות נשקו בקפא"פ, הוא גורם לנזק נוסף של 2ק6 מסוג הנזק של הנשק בו הוא מתמש. אם המטרה היא יצור, עליה להצליח בגלגול הצלה כוח בד"ק 12 או ליפול ולהשתטח.
פגע וברח: הסיבני יכול כפעולת בונוס לבצע פעולה של ניתוק מגע או מאוץ מבלי לעורר התקפות מזדמנות

פעולות:
ריבוי התקפות: הסיבני תוקף פעמיים בסיבוב בטווח או בקפא"פ
חרב ארוכה: התקפת קפא"פ, 4+ לפגיעה, , נזק 6 (1ק8 + 2) חותך או 7 (1ק10 + 2) חותך בשתי הידיים.
כידון: התקפת קפא"פ או טווח, 4+ לפגיעה, טווח 30/120 רגל (9/36 מ') נזק 5 (1ק6 + 2) דוקר
פרסות: התקפת קפא"פ, 4+ לפגיעה, נזק 4 (1ק4 + 2) מוחץ

את הלקטרואים אני אכתוב מחר או בהזדמנות אחרת כי אני צריך לשוב עליהם קצת - הם גם גזע אנושי בסופו של דבר (רק עם צבעי גוף ואמונה שאבות-אבותיהם היו טיגריסים)
 
עשיתי עריכה קטנה בינתיים - הוספתי לשניהם את המיומנות של אתלטיקה כדי לשקף ריצות וקפיצות (לסיבני יש ערך מיומנות כפול), לאגזונבי הוספתי מיומנות באיום (עם ערך כפול שמביא אותו ל2+ כדי לפצות על ה2- לכריזמה) וגם אגרסיביות (כמו שיש לאורקים)

בקשר ללקטרואים, בזמנו לא חשבתי עליהם בתור ברזרקרים או משהו אלא כעם בסגנון דרום-מזרח אסיאתי, אבל אני עוד צריך לחשוב על זה.
 
לקטרואים
דמוי אדם בינוני, נטייה כלשהי - לרוב נייטרלי

הלקטרואים הם קבוצה אתנית שחיה באלפי השנים האחרונות בחצי האי לקטרואה. הם נוטים להיות בעלי עור שזוף, שיער כהה ועיניים מלוכסנות, גובה נמוך מהממוצע ומבנה רחב אבל אתלטי. לפי אמונתם, אבות-אבותיהם היו טיגריסים שלמדו ללכת על שתיים, להשתמש בכלים ולדבר כבני אדם, ועד היום הם סוגדים לאבות קדמונים אלו. גם אם מדובר באגדה, ללקטרואים קשר מיסטי עמוק לטיגריסים והללו משוטטים בחופשיות בעריהם באותו אופן שבו חתולים משוטטים בערי העמים האחרים. הלוחמים הלקטרואים אף נוהגים לצאת לקרב בחברת טיגריסים - מנהג שקיים גם ביחידות הלוחמים שהם שולחים כמס-עובד לצבא הקיסר.

באופן כללי, הלקטרואים נוטים לבדלנות מסויימת ושומרים על ריחוק מנומס מבני עמים אחרים. לעומת זאת, כלפי ליקאנטרופים אנשי-נמר, היחס שלהם מעריץ וגובל בסגידה כאשר הם פוגשים באלו, אותם הם רואים כהתגשמות אבותיהם הקדמונים. בלקטרואה עצמה יש מעט מאוד אנשי נמר - ואלה החיים בארצות אחרות לא ממש חולקים עם הלקטרואים את המיתולוגיה שלהם והיחס המעריץ הזה נראה להם מוזר ומביך משהו.

הלקטרואים מפגינים את הזהות שלהם באמצעות צביעת הגוף בפסים של צהוב ושחור - גווניו של זן הטיגריסים המקומי. הצבע, המופק ממינרלים וצמחים יחודיים שאותם ניתן למצוא רק בלקטרואה נותר על הגוף למשך זמן רב מאוד ולא יורד בקלות, ויש הטוענים שיש לו תכונות מאגיות בהגנה על גופו של המצטבע בו. מלבד צבעי הגוף, לובשים הלקטרואים בגדים מבטיק ועור שצבועים בדוגמאות פסים דומות ולוחמיהם חובשים קסדות או ברדסים שמעוצבים בדוגמת ראש הטיגריס. הם לרוב משתמשים בקרב בחרבות מעוקלות ובזיקי הטלה.

דרג"ש: 14 (זריזות, צבעי גוף)
נק"פ: 22 (4ק8 + 4)
תנועה: 30 רגל (9 מטר)

כוח: 13 (1+), זריזות 14 (2+), כושר 13 (1+), תבונה 11 (0+) חוכמה 13 (1+), כריזמה 11 (0+)
מיומנויות: הישרדות 3+, הבחנה 3+, התגנבות 4+
חושים: הבחנה פסיבית 13
שפות: לקטרואית, מדוברת
דירוג אתגר: 1/2 (100 נק"נ)

צבעי גוף: צבעי הגוף של הלקטרואי נותנים לו 2+ לדרג"ש אם אינו לובש כל שריון אחר ואינו משתמש במגן.
טלפטיה לטיגריסים: כפעולת בונוס, הלקטרואי מסוגל לשלוח פקודה באמצעות טלפתיה מוגבלת לכל טיגריס הנמצא במרק של עד 120 רגל (36 מ') ממנו.
להב כטופר עקוב מדם: ללקטרואי יש יתרון בגלגולי הפגיעה בקפא"פ נגד כל יצור שכבר נפגע מאחת מהתקפותיו.

פעולות:
ריבוי התקפות: הלקטרואי תוקף פעמיים בסיבוב בטווח או בקפא"פ
חרב מעוקלת: התקפת קפא"פ, 4+ לפגיעה, , נזק 5 (1ק6 + 2) חותך
זיק הטלה: התקפת קפא"פ או טווח, 4+ לפגיעה, טווח 20/60 רגל (6/18 מ') נזק 4 (1ק4 + 2) דוקר
 
מגניב ממש! אני מבין שהקונספט הוא הודו-סין. האמת היה מעניין אם היו להם טקטיקות ''טיגריסיות'' כמו מארבים והתגנבויות, קצת כמו הוייטקונג באיזשהו מובן.
 
חזרה
Top