מקריאה בפורומים וכיו"ב, עושה רושם שברברי זה מקצוע מאוד אהוד - נראה שאנשים אוהבים לשחק אותם הרבה יותר מאשר לוחמים, סיירים או פלדינים והם נחשבים למהנים ובעלי יכולות דמות כייפיות.
אבל, לא תמיד זה היה ככה...
בראשית ימי מו"ד, אף אחד לא חשב שברברי צריך להיות מקצוע - היו ברברים כל הזמן, בין אם בתור מפלצות ובין אם בתור רקע לדמויות, אבל הם היו לוחמים לכל דבר - בהבדל הקטן שבתור מפלצת היה לך גם שיכור-קרב, שתואר כלוחם ברברי שנכנס לטירוף הריגה, לא צריך לבצע בדיקות מוראל ונהנה מבונוס לגלגולי הפגיעה, אבל עלול להילחם עד המוות ואפילו לתקוף את בעלי בריתו בזעמו העיוור.
אפילו דמויות מספרים שנכתבו על פי מו"ד או הותאמו אליו ותוארו כברברים, היו לוחמים לפי ספר הכללים או מקסימום סיירים. מי-נהר למשל מרומח הדרקון היה סייר למרות שעל פי תוארו הוא היה "ברברי איש מישורים", וקונאן הברברי (שקיבל המרה רשמית למו"ד) היה לוחם/גנב. כן כן, גיבור הפנטזיה הכי מפורסם שאשכרה נקרא "הברברי" לא היה ממקצוע הברברי. אמנם כבר מ-1982 היה מקצוע רשמי של ברברי, שנכתב ע"י גארי גייגקס ופורסם במגזין "דרגון", אבל פשוט לא השתמשו בו.
הברברי של גייגקס פורסם בסופו של דבר בספר ההרחבה "אנארטד ארקאנה" מ-1985, וזה, יחד עם דמותו של בובי הילד הברברי בסדרה המצויירת "מבוכים ודרקונים", תרם לפופולאריות שלו, אבל ממש קצת.
תכלס, לא היה הרבה מה להתלהב ממנו בברברי של מוד"מ1 - הוא דרש פי שלוש נק"נ לדרגה מאשר לוחם רגיל וסבל ממגבלה מעצבנת של רתיעה מחפצי קסם ולחשי קוסמים (עם כוהנים לא הייתה לו בעיה) - בתמורה לזה הוא קיבל כל מיני חוקים פרטיים מפוקפקים כמו סיכויים באחוזים לגלות קסם או אשליות, סיכוי אחר לגמרי באחוזים להימנע מדקירה מאחור, יכולת לקפוץ למרחק רב, בונוסים לדרג"ש והרבה מאוד נק"פ.
כל היכולות האלה יהיו אולי מוכרות לשחקנים של היום, אבל אז הן היו מסורבלות במיוחד - הצורך לבצע כל מיני חישובי אחוזים צדדיים באמצע הקרב בהחלט שבר את הרצף והזרימה של הקרב, די מעצבן למי שרצה לשחק ברברי לוחמני ותוקפני. וכמובן, כשיש לך משחק שבו מוצאים אוצרות קסומים, זה די מעצבן את שאר החבורה כשאחד מהם מפחד משרביטי קסם ומגילות לחש ומנסה להרוס אותם במקום לקחת אותם.
אינדיקציה לחוסר הפופולריות היחסי של הברברי היא שעוד דמות מפורסמת עם ברברי בשם - וולפגאר הברברי, הוצגה כלוחם סטנדרטי. זה גם היה בסוף ימי מוד"מ1 וכשהמהדורה השנייה יצאה ב-1989 אז הברברי נשמט ממנה לגמרי. למעשה בספר השה"מ גם הדגישו שאולי אחד מהשחקנים שלך יבקש לשחק דמות מיוחדת של ברברי ואז תגיד לו שזה פשוט סייר עם אופי קצת אחר.
למרות זאת, הברברי נכנס למוד"מ2 מהחלון - בספר ההרחבה הראשון לשחקנים, המדריך השלם ללוחם, הוצגו קיטים - כל מיני התאמות קטנות למקצועות קיימים. אחד הקיטים האלה היה הברברי, אבל הוא לא הזכיר בכלום את הברברי של מוד"מ1. למעשה, גם לא היו לו כישורי קרב מיוחדים או כוחות יוצאי דופן. הוא היה בסה"כ רקע ללוחם, שהשינוי העיקרי מבחינת מכניקה התבטא בכלל מחוץ לקרב - לברברי היה תוסף לגלגולי תגובה (עד כמה אנשים אוהבים או שונאים אותך) גבוהים ומחסר לגלגולי תגובה נמוכים - אנשים שהוא עשה עליהם רושם טוב התלהבו מזה שהוא ברברי בעוד שאנשים שהוא השאיר עליהם רושם רע נרתעו ממנו מאותה סיבה.
מאוחר יותר, יצא גם ספר הרחבה יעודי לברברים, שלקח אותם לכיוון אחר לגמרי - לא עוד גברים שריריים עם תסרוקות של זמר רוק מהאייטיז וקסדות מקורננות שבידם חרב או גרזן מפלדה, אלא אנשי מערות, אסקימוסים, אינדיאנים ושאר טיפוסים בסגנון תקופת האבן. מיותר לציין שאף אחד לא רצה לשחק אותם.
כשמו"ד3 יצאה, היא החליטה לקרוץ לשחקני עבר ולהחזיר כל מיני דברים ממוד"מ1 - כך קיבלנו בחזרה את חצי האורק (גזע שהתאים במיוחד לברברי, אם כי במקור התאים בעיקר למי שרצה לשחק מתנקש) והנזיר (דורש סקירה משלו מתישהו) ואת כל עולם גרייהוק המעצבן שאף אחד לא באמת אהב, וככה חזר גם הברברי לחיינו.
הברברי החדש היה גם משופר מאוד בהשוואה לאבות-אבותיו ממוד"מ1 - כל הפיצ'רים כמו תנועה מהירה, יותר נק"פ ויכולת להמנע מדקירה מאחור נשארו וקיבלו מכניקה חלקה ופשוטה יותר והמאפיין המרגיז של פחד מחפצי קסם נמחק והועלם. הברברי גם קיבל גרסא משודרגת עם אפשרויות שונות של יכולת זעם הקרב, אותה ירש מאביו הקדמון שיכור הקרב (שקיבל קיט משלו במדריך השלם ללוחם של מוד"מ2, שהיה חזק ובלתי מאוזן בעליל) - כל הברברים שאתם מכירים היום - כולל לא רק מו"ד 3/3.5 אלא גם ב-4 ו-5, הם תוצרים של הברברי החדש והמשופר, ושונים מאוד מהגרסאות הישנות, המסורבלות והדי גרועות.
אבל, לא תמיד זה היה ככה...
בראשית ימי מו"ד, אף אחד לא חשב שברברי צריך להיות מקצוע - היו ברברים כל הזמן, בין אם בתור מפלצות ובין אם בתור רקע לדמויות, אבל הם היו לוחמים לכל דבר - בהבדל הקטן שבתור מפלצת היה לך גם שיכור-קרב, שתואר כלוחם ברברי שנכנס לטירוף הריגה, לא צריך לבצע בדיקות מוראל ונהנה מבונוס לגלגולי הפגיעה, אבל עלול להילחם עד המוות ואפילו לתקוף את בעלי בריתו בזעמו העיוור.
אפילו דמויות מספרים שנכתבו על פי מו"ד או הותאמו אליו ותוארו כברברים, היו לוחמים לפי ספר הכללים או מקסימום סיירים. מי-נהר למשל מרומח הדרקון היה סייר למרות שעל פי תוארו הוא היה "ברברי איש מישורים", וקונאן הברברי (שקיבל המרה רשמית למו"ד) היה לוחם/גנב. כן כן, גיבור הפנטזיה הכי מפורסם שאשכרה נקרא "הברברי" לא היה ממקצוע הברברי. אמנם כבר מ-1982 היה מקצוע רשמי של ברברי, שנכתב ע"י גארי גייגקס ופורסם במגזין "דרגון", אבל פשוט לא השתמשו בו.
הברברי של גייגקס פורסם בסופו של דבר בספר ההרחבה "אנארטד ארקאנה" מ-1985, וזה, יחד עם דמותו של בובי הילד הברברי בסדרה המצויירת "מבוכים ודרקונים", תרם לפופולאריות שלו, אבל ממש קצת.
תכלס, לא היה הרבה מה להתלהב ממנו בברברי של מוד"מ1 - הוא דרש פי שלוש נק"נ לדרגה מאשר לוחם רגיל וסבל ממגבלה מעצבנת של רתיעה מחפצי קסם ולחשי קוסמים (עם כוהנים לא הייתה לו בעיה) - בתמורה לזה הוא קיבל כל מיני חוקים פרטיים מפוקפקים כמו סיכויים באחוזים לגלות קסם או אשליות, סיכוי אחר לגמרי באחוזים להימנע מדקירה מאחור, יכולת לקפוץ למרחק רב, בונוסים לדרג"ש והרבה מאוד נק"פ.
כל היכולות האלה יהיו אולי מוכרות לשחקנים של היום, אבל אז הן היו מסורבלות במיוחד - הצורך לבצע כל מיני חישובי אחוזים צדדיים באמצע הקרב בהחלט שבר את הרצף והזרימה של הקרב, די מעצבן למי שרצה לשחק ברברי לוחמני ותוקפני. וכמובן, כשיש לך משחק שבו מוצאים אוצרות קסומים, זה די מעצבן את שאר החבורה כשאחד מהם מפחד משרביטי קסם ומגילות לחש ומנסה להרוס אותם במקום לקחת אותם.
אינדיקציה לחוסר הפופולריות היחסי של הברברי היא שעוד דמות מפורסמת עם ברברי בשם - וולפגאר הברברי, הוצגה כלוחם סטנדרטי. זה גם היה בסוף ימי מוד"מ1 וכשהמהדורה השנייה יצאה ב-1989 אז הברברי נשמט ממנה לגמרי. למעשה בספר השה"מ גם הדגישו שאולי אחד מהשחקנים שלך יבקש לשחק דמות מיוחדת של ברברי ואז תגיד לו שזה פשוט סייר עם אופי קצת אחר.
למרות זאת, הברברי נכנס למוד"מ2 מהחלון - בספר ההרחבה הראשון לשחקנים, המדריך השלם ללוחם, הוצגו קיטים - כל מיני התאמות קטנות למקצועות קיימים. אחד הקיטים האלה היה הברברי, אבל הוא לא הזכיר בכלום את הברברי של מוד"מ1. למעשה, גם לא היו לו כישורי קרב מיוחדים או כוחות יוצאי דופן. הוא היה בסה"כ רקע ללוחם, שהשינוי העיקרי מבחינת מכניקה התבטא בכלל מחוץ לקרב - לברברי היה תוסף לגלגולי תגובה (עד כמה אנשים אוהבים או שונאים אותך) גבוהים ומחסר לגלגולי תגובה נמוכים - אנשים שהוא עשה עליהם רושם טוב התלהבו מזה שהוא ברברי בעוד שאנשים שהוא השאיר עליהם רושם רע נרתעו ממנו מאותה סיבה.
מאוחר יותר, יצא גם ספר הרחבה יעודי לברברים, שלקח אותם לכיוון אחר לגמרי - לא עוד גברים שריריים עם תסרוקות של זמר רוק מהאייטיז וקסדות מקורננות שבידם חרב או גרזן מפלדה, אלא אנשי מערות, אסקימוסים, אינדיאנים ושאר טיפוסים בסגנון תקופת האבן. מיותר לציין שאף אחד לא רצה לשחק אותם.
כשמו"ד3 יצאה, היא החליטה לקרוץ לשחקני עבר ולהחזיר כל מיני דברים ממוד"מ1 - כך קיבלנו בחזרה את חצי האורק (גזע שהתאים במיוחד לברברי, אם כי במקור התאים בעיקר למי שרצה לשחק מתנקש) והנזיר (דורש סקירה משלו מתישהו) ואת כל עולם גרייהוק המעצבן שאף אחד לא באמת אהב, וככה חזר גם הברברי לחיינו.
הברברי החדש היה גם משופר מאוד בהשוואה לאבות-אבותיו ממוד"מ1 - כל הפיצ'רים כמו תנועה מהירה, יותר נק"פ ויכולת להמנע מדקירה מאחור נשארו וקיבלו מכניקה חלקה ופשוטה יותר והמאפיין המרגיז של פחד מחפצי קסם נמחק והועלם. הברברי גם קיבל גרסא משודרגת עם אפשרויות שונות של יכולת זעם הקרב, אותה ירש מאביו הקדמון שיכור הקרב (שקיבל קיט משלו במדריך השלם ללוחם של מוד"מ2, שהיה חזק ובלתי מאוזן בעליל) - כל הברברים שאתם מכירים היום - כולל לא רק מו"ד 3/3.5 אלא גם ב-4 ו-5, הם תוצרים של הברברי החדש והמשופר, ושונים מאוד מהגרסאות הישנות, המסורבלות והדי גרועות.